פישר מעלה את הריבית: בין הסיבות - "התחדשה ההאצה במחירי הדירות"
בנק ישראל פירסם בנק ישראל את החלטת הריבית לחודש פברואר. מההודעה עולה כי הריבית במשק לחודש פברואר 2011 תעלה ב-0.25% לרמה של 2.25%, בהתאם לתחזיות המוקדמות זאת לאחר 4 חודשים רצופים בה הריבית נותרה ללא שינוי, בעיקר בשל ריביות נמוכות בחו"ל והחשש מהתחזקות השקל.
בהודעה המצורפת לעדכון הריבית נכתב כי "ההחלטה להעלות את הריבית הינה עקבית עם התהליך ההדרגתי של החזרת הריבית לרמה "נורמאלית" שנועד לבסס את האינפלציה בתוך תחום היעד ולתמוך בהמשך הצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית."
בבנק ישראל ציינו 4 סיבות עיקריות להעלאת הריבית
הסיבה הראשונה היא כי האינפלציה שב-12 החודשים האחרונים נמצאת בתוך היעד, אולם, "ציפיות האינפלציה לשנה קדימה של החזאים ואלו הנגזרות משוק ההון עלו החודש והן עומדות כעת על הגבול העליון של יעד האינפלציה ומעליו, בהתאמה", כך נכתב בהודעה.
הסיבה השנייה, היא התחדשות ההאצה במחירי הדירות ועלייתם הסתכמה ב-12 החודשים האחרונים ב-17.3%. בנוסף מציינים בבנק כי נרשמה עלייה בשיעור גבוה בהיקף ההלוואות החדשות לדיור בחודש דצמבר. יתרת ההלוואות לדיור בסוף 2010 גבוהה ב-14.7% מרמתה בסוף 2009.
עוד מציינים בבנק כי "הצמיחה המהירה בשלושת הרביעים הראשונים של השנה נמשכה גם ברביע האחרון של 2010. הצמיחה ניכרת במרבית תחומי הפעילות במשק והיא צפויה להמשך בקצב דומה גם ברביע הראשון של 2011. כמו כן, נתונים שהתפרסמו לאחרונה מצביעים על המשך התאוששות הכלכלה העולמית מהמשבר הכלכלי.
לבסוף כותבים בבנק ישראל כי ההחלטה להעלות את הריבית התקבלה למרות שריביות הבנקים המרכזיים במשקים המפותחים המובילים נמצאות ברמות נמוכות ולא צפויות לעלות בקרוב. עם זאת, מספר בנקים מרכזיים במשקים שכבר צומחים מהר יחסית, המשיכו בתהליך של העלאה בריבית גם בחודש האחרון. על רקע זה, הוראת בנק ישראל מהשבוע האחרון (חובת הנזילות) סייעה להחלשות השקל והיא צפויה למתן את ההשפעה של העליה בפער הריביות על תיסוף השקל.
תגובות במשק
אמיר כהנוביץ , כלכלן ראשי ואסטרטג שווקים אגף נכסים ומחקר כלל-פיננסים, אומר כי "בנק ישראל שועט קדימה עם הריבית, שעולה הערב ברבע אחוז ל-2.25%, ופותח פער של יותר משני אחוז מול הריבית האמריקאית. במקביל הוא מנער מעליו בכוח את כל מי שנטלה על הריבית שלו, בניהם לוקחי המשכנתאות בריבית משתנה וסוחרי המט"ח הזרים."
"מצד אחד לבנק ישראל לא הייתה ברירה אלא להעלות ריבית, הכלכלה צומחת בקצב מהיר מהצפוי (אומדני למ"ס מעריכים 4.5% בשנת 2010), ציפיות האינפלציה גבוהות ואף חוצות בטווחים הקצרים את היעד (מעל 3%), מחירי הנדל"ן מבעבעים, ואין ספק כי ריבית ריאלית שלילית לא מתאימה למצב הכלכלי של המשק", הוסיף כהנוביץ.
.
כהנוביץ מעריך כי הצלחות המהלכים האחרונים של הנגיד יקלו עליו להמשיך במגמת העלאת הריבית, אך פערי הריביות מול הפד יהיו עדיין גורם מעכב עיקרי.
בשורה התחתונה אנו מעריכים כי בהחלטת הריבית הבאה תישאר הריבית ללא שינוי על 2.25%, אך קיימת סבירות גבוהה שהוא יעז לעלות ריבית פעם נוספת בקצב מהיר מבעבר, ויעלה שוב כבר את ריבית אפריל.
לדבריו של ד"ר מיכאל שראל, ראש אגף כלכלה ומחקר בקבוצת הראל, "על רקע לחצי האינפלציה והציפיות לאינפלציה שהתבססו על רמה גבוהה יחסית, התחזית של בנק ישראל נראית סבירה יותר מאשר הצפי בשוק האג"ח, בהנחה שלא יהיה שינוי משמעותי בשער החליפין של השקל".
הוא מוסיף ואומר כי תהיינה "עוד 4 העלאות ריבית במהלך 8 החודשים הקרובים (הריבית לאוקטובר תעמוד על כ-3.25 אחוזים על פי תחזית חטיבת המחקר, לעומת ריבית של 2.25 אחוזים בפברואר), כלומר העלאת ריבית של רבע נקודת אחוז פעם בחודשיים. תחזית זו גבוהה מהצפי הנגזר משוק האג"ח, שצופה העלאת ריבית כל שלושה חודשים".
יוסי פריימן, מנכ"ל קבוצת פריקו המתמחה בניהול סיכונים והשקעות, אמר כי "הריבית הנמוכה שבנק ישראל נוקט בה כיום היא ריבית שמעודדת אינפלציה שכן תוואי האינפלציה שוכן בקרבת רמת 3% בעוד ששער ריבית הבסיס היה ברמה של 2% בלבד. מכאן, שבנק ישראל מחויב היה להעלות את הריבית בכדי שלא להמשיך לעודד את ההתפרצות האינפלציונית שאמורה להתגבר בשל עלייה במחירי חומרי הגלם, האנרגיה והמזון. עידוד נוסף לאינפלציה נבע גם מעודפי השקלים שנוצרו בעקבות ההתערבויות המאסיביות של בנק ישראל בחודשים האחרונים".
תגובת שרגא ברוש נשיא התאחדות התעשיינים להחלטת הנגיד להעלות את הריבית-"העלאת הריבית עלולה לגרום להורדת שער הדולר ולהתגברות הפעילות הספקולטיבית. אני תקווה כי הנגיד ימשיך לעמוד על המשמרת כפי שעשה עד כה ויגיב בחריפות במידת הצורך. כמו כן, אני מזכיר כי ישנם עוד כלים רבים לטיפול בשערי המט"ח, הם נמצאים על שולחנו של שר האוצר, ואני קורא לו לעשות מעשה ולקבל החלטות גם בתחום הפיסקאלי".
- 15.חיים 25/01/2011 09:26הגב לתגובה זואז למה האוצר מפרסם שכבר יש ירידת מחירי דירות בחודשים האחרונים ???????
- 14.דניאל 25/01/2011 08:53הגב לתגובה זושטיניץ מיקר את מחירי הדלק ויוזם את האיפלציה ואחרכך צריך לעלות ריבית לשלי יחמוביץ הקומוניסטית אין מה להגיד על כך היא דועגת לאזרחים ??????
- 13.היינו כחולמים 24/01/2011 23:16הגב לתגובה זוטוב חברים יקרים וחמודים .אז ככה .לא היה כזה דבר בעולם ומעולם וכאשר שוק הדיור עולה בפראות כמו בשוק הישראלי כדוגמא .שלא הגיע מייד לאחר מכן תיקון ובמקרה הנ" ל ועוד איזה תיקון.לידיעתכם ברגע ששוק הדירות מגיע לרמה לא הגיונית הוא מסכן את המשק והנגיד מחוייב לפעול בתקיפות .אם קניתה דירה והתשואה מתקרבת ל-3 % והריבית תתקרב ל3% לחוסכים אז נשאלת השאלה למה לי להסתכן ולרכוש דירה כאשר התשואה בבנקים זהה ונוחה למשקיעים ??? קאפישי ? שאלה :אתם מתבוננים בזמן האחרון על מרפסות הבתים בת" א הרבה שלטים למכירה...
- 12.אריק a כלכלן 24/01/2011 18:46הגב לתגובה זומדינת ישראל פשעה שלא הגדילה את מספר הדירות בסוף 2008 רוב ילדנו לא יוכלו לגור במדינת ישראל במקום סביר.
- יניב 24/01/2011 19:40הגב לתגובה זוהיה לי קול 355 100 יחידות מכרתי אותו ב210 ש" ח עברתי לפוט 355 הלך לי כל הכסף במקום שיהיה לי 70000 אין לי כלוםםםםםםםםםם זה ממש שיגעון
- 11.אתם אנשים קטנים-איפה היינו בלי פישר (ל"ת)טליק 24/01/2011 18:38הגב לתגובה זו
- מי הוא בכלל (ל"ת)אתה איש קטן ומלקק 24/01/2011 19:15הגב לתגובה זו
- אתה איש קטן ששלא מבין את נזקיו (ל"ת)מלחכך פנכה מגעיל 24/01/2011 19:14הגב לתגובה זו
- 10.אסון 24/01/2011 18:36הגב לתגובה זורווח גדול לבעלי ההון והחוסכים.
- 9.למה לשחרר כתבה עם שגיאות כתיב ? בושה ! (ל"ת)השפה העברית מקצועכם 24/01/2011 18:29הגב לתגובה זו
- 8.לא רצה לקחת חלק בסיכון וגוזל מהרווח (ל"ת)מדינה מכוערת 24/01/2011 18:26הגב לתגובה זו
- 7.האפס הזה הימר על דולר במקום על רציו (ל"ת)ועכשיו גוזלים 60% מס 24/01/2011 18:05הגב לתגובה זו
- 6.מבחינתו שנרוויח כמו בסין והוא יציג צמיחה (ל"ת)חתיכת אפס מלוקק 24/01/2011 18:04הגב לתגובה זו
- 5.פישר-הרסת את כל מה שבנית. (ל"ת)ירון 24/01/2011 17:56הגב לתגובה זו
- 4.מעניין אותו להציג צמיחה בדוחות יבשים (ל"ת)מרוויח 20.70 24/01/2011 17:53הגב לתגובה זו
- 3.הוא בעקביות מתעקש ששכר מינימום לא יעלה רשע (ל"ת)כמו סין פה 24/01/2011 17:45הגב לתגובה זו
- 2.הנביא 24/01/2011 17:44הגב לתגובה זוהריבית הנמוכה הביאה הרבה ספקולנטים שתרמו מיליארדים לרשות המיסים
- 1.נוכל שמתעסקק בדברים מלוקקים השכר של 30% מינימ (ל"ת)נגיד גרוע 24/01/2011 17:35הגב לתגובה זו
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון
מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה.
המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה - כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?
כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר?
בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?
ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי.
- נגמרה הביקורת: אנגלמן מבקש חצי מיליון לדרך - השכר לא הספיק?
- מבקר המדינה באיום לרמטכ"ל: "אם לא תהיה ברירה - אפעיל סמכויות חקירה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.
ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.
