אז יש או אין פרטנר?

מתברר שגם הם רוצים, לא רק אנחנו * איזה עיתון דבק בגלנט בכותרת הראשית? הפתעה! * האיחוד של כל הזמנים: nrg ומעריב
דבורית שרגל | (10)

אל גזירה ליקס

עומדת בראשית של שלושה עיתונים: מעריב על מבוכת הרשות וגם ישראל היום, על ויתורי אבו מאזן, ובהארץ מדובר שוב על ויתורי הרשות. עקיבא אלדר מפרשן ואומר שהמסמכים חשובים יותר מאלו של ויקיליקס, ושהם שומטים את הקרקע מטענת האין פרטנר. פרשנות נוסח זו של הארץ חסרה בשאר העיתונים, שבעיקר מדווחים.

בידיעות המסמכים אומנם מוזכרים בשער, אבל רק בע' 12 אפשר לקרוא את ההרחבה. כלומר: לא נורא מתרגשים מכך פה. למה עדיין הכותרת הראשית עוסקת בארמון בעמיקם?

המשט

ביקורת על התנהלות צה"ל מוזכרת בכותרת על הדו"ח בהארץ. במעריב כותרת הענק בכפולת 6-7 היא "תעודת כשרות", ואזכור הביקורת על צה"ל, "שלא צפה את עוצמת ההתנגדות" - רק בקצה כותרת המשנה. עמוס הראל כותב בציניות: בדקנו את עצמנו, היינו מצוינים:

"הצרה היא שהוועדה, למרות צירוף שני המשקיפים המכובדים מחו"ל, תשכנע בעיקר את המשוכנעים. הרי מעטים הישראלים שחשדו שלוחמי השייטת באו לאניה במטרה לבצע טבח על סיפונה. מסקנת הוועדה, שהפעלת הכוח מצד הלוחמים היתה מוצדקת ב-127 מתוך 133 מקרים בזמן ההשתלטות (בששת האחרים קבעה שאין לה די מידע) נראית נכונה בנסיבות אלה. אבל ועדת טירקל כוננה בעיקר לצרכי חוץ - ולמרות שהאו"ם בוודאי ייתן משקל מסוים למסמך המקיף והמפורט של הוועדה, קשה להאמין שהקהילה הבינלאומית תקבל ככתבו וכלשונו דו"ח המודיע: בדקנו את עצמנו והתברר שהיינו מצוינים, בדיוק כמו שחשבנו".

יגאל שתיים על הוועדה.

החשיפה היומית

יוסי אלי במעריב על מחדלי הרכבת הקלה.

גלנטריה

בידיעות נכתב אתמול:

"מקורביו של גלנט מדגישים כי עד היום הוא משלם משכנתה על הבית ולא מחזיק בשום נכס נוסף".

ואז, אתמול, בשלוש ועשרה בצהריים עולה הידיעה ב-ynet על הנכס הנוסף שלו בעמיקם, "הרשום על שם בנו החייל" (שהיה בן עשר בעת הרכישה).

את הבית, הצמוד לשטח הווילה ("הרחבה" סטנדרטית?) משכירה משפחת גלנט. אז מה, לא נאמין למקורבים יותר?

בטח שמתם לב שמחיר הבית של גלנט מאמיר והולך: בסופשבוע עוד היה מחירו המוערך 7-8 מילון ש. אתמול בשער מעריב עסקים: "שווי האחוזה של גלנט במושב עמיקם - 9 מיליון ש"

ידיעות מצא אתמול את האדריכל, עודד פפרמן, הגאה ביצירתו.

והיום, מעריב מרפה מעט את המלתעות. ארבע שעות החקירה של גלנט דורדרו לתחתית השער.

ח"ח מחותחת למעריב שנותן ל-ynet קרדיט על הבית הנוסף, ולכתב גלובס, משה ליכטמן, על שחשף שההקצאה לגלנט על ידי המנהל לא הייתה חוקית מלכתחילה. הוא קיבל את הנחלה ללא מכרז, על פי ועד אגודת המושב.

דווקא ידיעות, כאמור, ממשיך עם גלנט בכותרת הראשית, וכן בכפולת 2-3, ומזכיר דברים שאמר אתמול בכיר לשעבר במנהל מקרקעי ישראל, מירון חומש: "מעיון בחומרים... עולות לעיניים מקצועיות תהיות רבות".

באשר לבית הנוסף, גם פה נכתב שמדובר בחלקת בנים ממשיכים.

בישראל היום מוזכר הגלנט בשער, ואיתו עוד מאמר פרשנות של דן מרגלית.

אמיר אורן מציע בחלק ב' של הארץ לבטל את ועדת טירקל.

אם לא יהיו גילויים חדשים על דירה בכפר סבא וחלקה במודיעין תגווע הפרשה עד 1 בפברואר (שזה עוד שבוע בדיוק, לא להתעצב), שאז יחוו"ד המבקר.

לקראת גזה"ד של סא"ל בורברג

ביום חמישי יינתן גזר הדין בעניינם של סא"ל עומרי בורברג וסמ"ר ליאונרדו קוראה. תמליל קלטת הווידיאו, ששימשה ראיה מרכזית במשפט, תומך בטענת המג"ד כי לא הורה לחייל לירות לעבר העצור הפלסטיני.

בצלם הפיץ לתקשורת רק קטע קטן שנחתך בדיוק לפני העדות המסייעת למג"ד. יד המקרה או יד מכוונת? ופה: כך הושחרו פני בורברג (יהונתן דחוח-הלוי)

יש עורכים בבית?

ראש אגף החדשות של מעריב, נטע ליבנה, הודיע אתמול לפקודיו שהושלם איחוד המערכות של האתר והעיתון המודפס. עכשיו כולם ישנסו מותניים.

כ"כ הוא הכריז על הקמת דסק הגהה.

אולי כדאי להתחיל ברענון עבודת העורכים, למשל.

(תודה לרם אזרח)

בנוסף, רציתי לדעת: הכתבים והעורכים יתוגמלו על השינוס?

ההתנצלות

לזוג אולמרט מופיעה בתחתית ע 9 של גלובס המודפס של אמש, במדור נדל"ן ותשתיות.

מח הגהה

בידיעות ניצלו את העובדה שביום ראשון אני בדיאטת עיתונים, ויצרו טעות מביכה בשער, שזה הסיוט הגדול של כל עורך:

כיתבו התמונה ב"התינוקת שלא תכיר את אבא"

"הרגשתי שהוא נמצאה איתי בלידה"

ממעריב של היום (אלי ברדנשטיין) מתברר שיש מתחרה למח' הגהה: נתניהו מגיה את שריו תוך כדי הישיבות, מחזיר נאומים שנכתבו עבורו שיש בהם יותר משלוש שגיאות ונוזף בכותביהם. לא רק שער אחורי, גם הפניה ליד לוגו העיתון.

תשגיחו על פייסבוק, כן?

"‎1,600 מסמכי ויקיליקס שהגיעו לידי רשת אל-ג'זירה חושפים את הסודות הכמוסים של המו"מ בין ישראל לפלסטינים ב-20 השנים האחרונות. בין היתר, נחשפים הוויתורים הסודיים שהוצעו על ידי הפלסטינים בנוגע לזכות השיבה של הפליטים לישראל - ynet, צבא וביטחון, חדשות היום"

טוב שבאתר תוקנה הכותרת:

1,600 מסמכים פלסטיניים שהגיעו לידי רשת אל-ג'זירה חושפים את הסודות הכמוסים של המו"מ בין ישראל לפלסטינים ב-20 השנים האחרונות. בין היתר, נחשפים הוויתורים הסודיים שהוצעו על ידי הפלסטינים בנוגע לזכות השיבה של הפליטים לישראל.

לחם עבודה Reloaded

כל המודעות כולן.

יאללה, תביאו עוד.

19:10

למקומון במרכז דרוש כתב חדשות רעב, חדור מוטיבציה לתפקיד מאתגר. קו"ח למייל

[email protected]

המשרה מיועדת לגברים ולנשים כאחד

לפני פיזור

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    מרמרה טורס 24/01/2011 23:37
    הגב לתגובה זו
    בכרטיס כיוון אחד לטורקיה. צאתך לשלום!
  • 6.
    מגיב 24/01/2011 21:02
    הגב לתגובה זו
    כיוון שכל ההפשרות במושבים מוגדרות קודם כל לבנים ממשיכים, לכל מי שיש נחלה יש אפשרות לקבל חלקה לבניה במחיר נמוך הרבה יותר מאשר מי שבא מבחוץ. אחת השחיתויות במושבים היא שבעלי נחלות לוקחים את הקרקע ואחר כך מוכרים אותה למישהו מבחוץ ועושים רווח גדול (וכלל לא בטוח שחוקי). גלנט לא עשה זאת אלא כבעל נחלה השתמש בה לטובת בנו האמיתי. הוא נהג לפיכך כראוי. אפשר להאשים אותו בטעם רע (הבית שבנה) אבל למרבה הצער על טעם רע לא מעמידים עדיין לדין
  • 5.
    חן 24/01/2011 17:19
    הגב לתגובה זו
    http://gfn.co.il/index.php?option=com_content&view=article&id=12156 לדורון בלדינגר ושותפיו למאבק על הוכחת חפותו של רומן זדורוב
  • אזרח ישראל 24/01/2011 19:30
    הגב לתגובה זו
    הS פוינט(נקודת הראות של מה שנקרא Sמול). מ ד ה י ם!!! תיראו הועדה(טירקל) הוציאה אותנו(ישראל) זכים וטהורים, גאים, מנצחים,ישרים, והגונים. כצפוי(כתבתי אתמול ) מגיעים כל הפסולת השמולנית והטורקים (כמו שצפינו) +איזה חנין זועבי (נציגת השמועל)ועיתון האויב (הארץ) ולהם כמובן הדו"ח רע. כמובן שאין סיכוי שבבלוג האוביקטיבי על העיתונות יצוטטו כל שונאי ישראל ולא למשל את אלכס פישמן מ"ידיעות" שגאה, כמו כל עמישראל(לא כולל היהודים שגרים בתלביב). אין!אין! לעולם לא יהיה שלום עם השמאלנים הארורים האלה. דוגמא נוספת החשיפה של ג'זירה. בא יחזקאלי בקירשנדון, מראה לכולי דהעלמה, איך כל הערבים (בעיקר הנקראים פלשטינים),תוקפים את מחמוד עאבאס המנהיג שלהם, איך כולם מסבירין שאין לו שום זכות! ושום מנדט! לנהל משא ומתן עם הישות הציונית. באים צמד השמאלנים, ושניה אח"כ מסבירים איך כל הערבים רוצים שלום, רק מי לא? נכון ביבי. אאאאאאאאז כמו שאמרתי: לעולם לא יהיה שלום עם השמאל (עם הערבים ד"א, אני מאמין שכן יהיה).
  • 4.
    שועלן 24/01/2011 14:16
    הגב לתגובה זו
    קודם המומחים מטעם עצמם אומרים לנו שאנחנו חייבים לחקור את עצמנו, כדי להראות לעולם שאנחנו עוסקים גם בביקורת עצמית (ע"ע הטענות על כך שקיבלנו את גולדסטון בגלל שלא ניהלנו בדיקה פנימית), וכעת אותם מומחים טוענים שדו"ח הועדה ישכנע רק את המשוכנעים? אז למה צריך ועדות חקירה בכלל? או שהמסר הוא: לא משנה מהן העובדות והאמת שמתגלה בחקירה, ועדות חקירה תמיד צריכות להאשים את ישראל, אחרת זה לא ייראה אמין בעולם, ואז לועדת החקירה אין שום ערך?
  • עו"ד 24/01/2011 16:01
    הגב לתגובה זו
    למה להיתמם? הפעם קצר, אין זמן: יש שתי סיבות, לדעתי, העומדות מאחורי הקמת הוועדה הציבורית, ואף אחת מהן לא פרי רצונה של הממשלה לחקור ולהפיק לקחים ( הוועדה המקורית שעליה החליטה הממשלה, היתה נטולת סמכויות כמעט לחלוטין. היה זה השופט טירקל שדרש במפגיע סמכויות והרחבת פאנל החברים בה. הממשלה נכנעה בחוסר רצון. הממשלה, מבחינתה, היתה מסתפקת בתחקיר השייטת וועדת איילנד). אז למה בכל זאת הקימה ישראל את הוועדה? 1. אותם היבטים של המשפט הבינלאומי לפיהן נדרשת חקירה ובדיקה אמיתית של המדינה כאחד התנאים לאי-התערבותו של המשפט הבינלאומי ואורגניו במעשה המדינה. 2. וועדת מועצת זכויות האדם באו"ם הקימה וועדה לבדיקת אירועי המשפט, אך ישראל לא הסכימה לשתף פעולה עם הוועדה. הוועדה אגב פרסמה מסקנותיה לפיהן ישראל הפרה את החוק הבינלאומי וניתן להעמידה לדין. אז בתורה ישראל הגיבה בטענה שנשמעת כעת כי המסקנות מסולפות ומגמתיות. וועדת טירקל היתה, בין היתר, תשובת ישראל לסירוב לשתף פעולה עם וועדת האו"ם. מדוע הטענות שמסקנות וועדת טירקל חסרות ערך? כי ישראל בחרה את כל החברים בוועדה, מן הסתם, לאחר בדיקה של דעותיהם של חברי הוועדה כפי שבאו לידי ביטוי בראיונות, ספרים ומחקרים שפורסמו. בסכסוך ביני לבינך, קשה לי להאמין שהיית מסכים לכך שרק אני הייתי בוחר את מי שצריך להחליט מי צודק. בנוסף, לישראל היו כלים משפטיים רחבים הרבה יותר מבחינת הסמכויות (סוגים אחרים של וועדות) אבל היא בחרה לא לעשות בהן שימוש, ואחרון - שני הזרים היו משקיפים, לא היתה להם זכות הצבעה.
  • לורד דייוויד טרימבל 24/01/2011 18:31
    ובקצרה: כמשקיף בינלאומי בוועדת החקירה הזאת מטעם הממלכה המאוחדת ומלכתה אוהדת היהודים (החדשה) הייתי עד לכל הליכיה ודרכיה וכמו שאמרתי אמש בראיון לערוץ 2 (ימ"ש) הוועדה עשתה עבודה טובה ומהימנה ואני חותם על כל מילה בסיכומיה.
  • 3.
    לדבורית 24/01/2011 13:38
    הגב לתגובה זו
    "באשר לבית הנוסף, גם פה נכתב שמדובר בחלקת בנים ממשיכים.". מכל הנאמר ונכתב את בוחרת בקטע תמים בעוד את עצמך מציינת למעלה שהבן הממשיך היה קטין בזמן המעשה ובמושבים אין בן ממשיך קטין ובד"כ גם לא כשהבן עדיין בשרות חובה. ולמה ידיעות ממשיכים בגדול? הרי זה הסיפור הידוע על קדושה מעבר לאפיפיור שהרי מעריב הוא בעל הזכויות העודפות בנושא גלנט.
  • 2.
    חגי 24/01/2011 13:20
    הגב לתגובה זו
    http://b.walla.co.il/?w=/3050/1783772
  • 1.
    סרג'נט פפרמן 24/01/2011 12:57
    הגב לתגובה זו
    בגיבוב הבטון והמלט שהוא ארמונו המכוער של גלנט - האם יש לו ברירה אחרת? האם יעז פפרמן להודות שהוא וקולגותיו הם הקלגסים המשמידים בשיטתיות וברגל גסה את נוף הארץ בעבור עוד כמה מרשרשים? מוציאים שם רע למקצוע?
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

מחלבה קרדיט: גרוקמחלבה קרדיט: גרוק

יבוא וירידה במחיר או ביטחון תזונתי? 5 עובדות על שוק החלב בישראל

עם רפורמה בדרך וברקע עליית מחיר החלב ב-14% רק בשלוש השנים האחרונות, ריכזנו לכם 5 עובדות על אחד הענפים המשפיעים ביותר על הכיס שלנו

הדס ברטל |

כשמדברים על יוקר המחייה, מחיר החלב הוא אחד הסוגיות הרגישות. אם בשנת 2022 מחיר ליטר חלב עמד על 6.23 שקלים, היום הוא כבר עומד על 7.11 שקלים, עלייה של 14%. מדי פעם מישהו באוצר או בממשלה מדבר על תכנית או רפורמה שתוזיל את חד המוצרים הכי בסיסיים שיש לכולנו במקרר, ולרוב התכנית היא פתיחת המשק לייבוא ולפגיעה עקיפה במחלבות הישראליות. שוק החלב הוא שוק מורכב, הוא מצד אחד מבוסס על ייצור מקומי מפוקח ומסובסד, ומצד שני נמצא תחת לחץ מתמיד מצד הצרכנים והאוצר לפתיחה לתחרות. ענף זה משמש מדד למתח המתמשך בין מדיניות להוזלת מחירים ובין שמירה על ביטחון תזונתי וחקלאות מקומית. הנה 5 עובדות שחשוב להכיר כשמדברים על שוק החלב בישראל.

1 # מבנה ריכוזי הנשלט בידי שלוש מחלבות גדולות

תנובה, שטראוס וטרה שולטות בכ-90% משוק החלב בישראל, כאשר תנובה לבדה מחזיקה ביותר ממחצית מהיקף המכירות. תנובה הוקמה עוד בימי היישוב ומחזיקה כיום בפריסה רחבה של רפתות וספקים, בעוד ששטראוס וטרה פועלות יותר בשוק הגבינות, היוגורטים והמשקאות. לצדן קיימות מחלבות קטנות יותר באופן יחסי כמו רמת הגולן, משק צוריאל ומחלבות גד, אך השפעתן על מחירי החלב ושאר מוצריו היא מצומצמת. מדובר בשוק שבו הכוח מרוכז בידי מספר מצומצם של שחקנים, דבר שמגביל את התחרות ומקשה על כניסת שחקנים חדשים.

2 # רגולציה הדוקה ומחירים מפוקחים

ענף החלב מתנהל תחת פיקוח ממשלתי הדוק. המדינה היא זו שקובעת את "מחיר המטרה", שהוא הסכום שמשלמות המחלבות לרפתנים עבור ליטר חלב גולמי. המחיר נקבע לפי נוסחה הכוללת את עלות ההזנה, האנרגיה, המים והעבודה. בשנים האחרונות חלה עלייה חדה בכל רכיבי העלות. התייקרות התשומות, בעיקר עקב עליית מחיר גרעיני החיטה בעולם שאיתה מזינים את הפרות, השפיעה על כלל שרשרת הערך. במקביל, עלויות השינוע והחשמל עלו, והפיקוח מתקשה להדביק את השינויים. לכן, למרות שהמדינה מנסה לשמור על יציבות, מחירי החלב לצרכן עלו בכ-14% בממוצע בשלוש השנים האחרונות.


קרטוני חלב קרדיט: גרוק
קרטוני חלב - קרדיט: גרוק


3 # תוכניות האוצר לפתיחת השוק לייבוא

לפי הדיווחים האחרונים, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הצהיר כי בכוונתו להוריד את יוקר המחיה דרך פתיחת שוק החלב לייבוא חופשי יותר ולבטל את המנגנון של "מחיר מטרה" והתכנון הממשלתי, הפחתת מכסים על מוצרי חלב, בעיקר גבינות קשות וחמאה, כדי להגביר את התחרות מול המחלבות המקומיות. באוצר מעריכים כי הוזלה כזו תוכל להביא להפחתת מחירים בשוק החלב ומוצריו של עד 30%, אך עם זאת, מומחים בענף טוענים כי ההשפעה בפועל תהיה מוגבלת: החלב הוא מוצר שדורש קירור מתמיד, הובלה ימית יקרה ואישורי כשרות, ולכן לא בהכרח משתלם כלכלית לייבא אותו.

4 # ייצור מקומי כמעט מלא לצד ייבוא מוגבל

כיום כ-90% ממוצרי החלב הנצרכים בישראל מיוצרים בארץ, בעוד היבוא שכן קיים מתמקד במוצרים מעובדים יותר, כמו גבינות צהובות, אבקות חלב וחמאה. המשמעות היא שהשוק המקומי כמעט עצמאי לחלוטין, והמשקים והרפתות הפרוסים ברחבי הארץ מהווים בסיס ייצור חיוני. עם זאת, התלות הגבוהה בייצור המקומי יוצרת פגיעות: כאשר הרפתנים דורשים העלאת מחיר מטרה, המדינה מתקשה לווסת את המחירים מבלי לפגוע באספקה.