פרסום ראשון

דש ברוקראז': "קיים עוד אפסייד במניות הקמעונאות"; הדיסקאונט הגדול בצים שיווק ורמי לוי

סקירה שהגיעה ל-Bizportal ממליצה לשים את הכסף במניות הקמעונאות: "כולן צפויות להמשיך להרוויח". מצורפת הרשימה המלאה
לירוי פרי | (9)

סקטור הקמעונאות המקומי, אשר נחשב לאורך שנים לאפיק השקעה סולידי, רשם לאורך השנה האחרונה עליות חדות הרבה יותר מאלו האופיינות למגזר שנחשב לדפנסיבי. במחלקת המחקר של דש ברוקראז' החליטו לעשות סדר למשקיעים והוציאו סקירה שכותרתה: "בקופה המחירים שתמצאו יהיו קרוב לוודאי דומים, אך בבורסה ישנם הבדלי מחירים לא קטנים."

אם נתחיל מהסוף ונסכם את הדברים - סקטור קמעונאות המזון צפוי להמשיך ולצמוח בשנים הקרובות והתחרות בו איננה כה אגרסיבית. הסקטור בכללותו מקבל המלצת 'משקל יתר' בתיקים של דש, תוך העדפה של החברות הקטנות בסקטור, צים שיווק ורמי לוי.

הסקטור מהווה השקעת ערך טובה כאשר מרבית החברות בו צפויות להמשיך ולחלק דיבידנד המשקף תשואת דיבידנד של 4% - 5% בשנה, חוץ מהרבוע הכחול, אצלה הדיבידנד צפוי לשקף תשואה של כ-3% בלבד.

הפייבוריט של דש - צים שיווק

ההמלצה הבולטת ביותר שמוציא בית ההשקעות נוגעת דווקא לחברה הקטנה ביותר בסקטור, הלו היא צים שיווק בעלת רשת מחסני המזון 'כמעט חינם'. מאיר סלייטר, אנליסט בכיר בדש ברוקראז', מספק למניה המלצת 'קניה' במחיר יעד של 66 שקלים המשקף פוטנציאל אפסייד של כ-20% על מחיר הסגירה האחרון - 55 שקלים.

נזכיר כי צים שיווק הונפקה לפני מספר חודשים בהנפקה שנחשבה למוצלחת ביותר, וזאת למרות שהגופים המוסדיים החליטו שלא להשתתף. מאז ספטמבר האחרון עת הונפקה החברה, המניה זינקה בכ-90%. בדש סבורים כי "התרחבותה הצפויה של הרשת והשיפור הצפוי ברווחיות החברה משקפים נקודת מוצא נוכחית עדיפה של החברה, בהשוואה ליתר החברות בסקטור."

רמי לוי - יש עוד מקום ל'אפסייד'

לנוכח העליות החדות שנרשמו ב-2010, מניית רמי לוי הינה המסקרנת ביותר בסקטור. "תוצאות רמי לוי צפויות לרשום צמיחה נאה בשנים הקרובות: הכנסות החברה צפויות לצמוח בשיעורים הקרובים ל-20% בשנתיים הקרובות, ורווחי החברה צפויים לגדול בשיעורים דומים", כך כותב סלייטר.

רמי לוי שיווק השקמה עושה מאמצים להתרחב ולאחרונה נכנסה הרשת גם לשוק הביטוח, בו עפ"י הערכות נמכרו פוליסות בודדות לבד עד כה, וכן לשוק הסלולר כמפעיל וירטואלי MNNO. באשר לסלולר, החברה תיכנס ככל הנראה כמפעיל 'לייט', משמע הרשת תישען על התשתיות של אחד השחקנים הגדולים בשוק, מה שיותיר לה פרמיה נמוכה יחסית.

סלייטר כותב "שיפור התוצאות מקבל ביטוי במחיר השוק הנוכחי רק בחלקו. ביצענו לחברת רמי לוי שני מודלי הערכות שוי בהתאם לצומת הדרכים בה תמצא החברה בעוד כשנה: האם להמשיך בקצב פתיחת הסניפים המואץ או להפחיתו". ממוצע הערכות השווי גוזר למניה מחיר יעד של 140 שקלים בהמלצת 'תשואת יתר'. לפיכך, המניה נסחרת כיום בדיסאונט של כ-20%.

שופרסל עשויה להפתיע; רבוע כחול בדיסקאונט נמוך

קבוצת שופרסל וכן אלון הריבוע הכחול צפויות להמשיך לצמוח גם כן, אם כי בקצב מתון יותר, כמצופה מחברות גדולות ומבוססות יותר בשוק. "לקבוצת אלון הרבוע הכחול יש פוטנציאל גדול בשיפור תוצאותיה בשנים הקרובות, בעיקר באמצעות שיפור התוצאות במגזר הלא-מזון ועדן טבע. עם זאת, מרבית הפוטנציאל מתומחר כבר בשווי המנייה", לגברי סלייטר.

בדש אומרים כי הפער הקיים בין השווי הכלכלי לשווי השוק נובע רק מהדיסקאונט בו נסחרת מניית דור אלון. לאור זאת, ועל אף שהפער בין מחיר המנייה לשווייה הכלכלי עומד על למעלה מ-10%, אלון הרבוע הכחול מקבלת 'תשואת שוק' בלבד במחיר יעד של 38, רק 4 שקלים מעל למחיר הסגירה האחרון.

באשר לשופרסל, על אף נקודת הפתיחה הבעייתית כביכול של הובלת השוק, תוך פגיעות גדולה יותר לפתיחת שטחי המסחר, סלייטר סבור כי האסטרטגיה וההתנהלות של הקבוצה משקפות לה פוטנציאל צמיחה ברמת הרווח בדומה לצמיחת השוק.

מעבר לכך, בדש מתייחסים גם לאפשרות שבשנה הקרובה עשויה החברה אף להפתיע לאור המרת סניפי "ביג" ל"דיל". המודל של דש גוזר שווי של 26 קלים למניית שופרסל בהמלצת 'תשואת יתר', גבוה ב-15% ממחירה בשוק.

מרכיבי התחרות בשוק הקמעונאי

הסוגיה העיקרית בשוק הקמעונאי היא פתיחת שטחי המסחר, קרי סוגיית הביקוש וההיצע.

מצד הביקוש, היקף שוק המזון צומח בכ-5.5% עד 7% נומינלית בשנה. במקביל, משקל רב יותר של קניות צפוי להתבצע ברשתות השיווק, באופן אשר יגדיל את נתח השוק שלהן מסך שוק שוק המזון בישראל. לכן, בדש סבורים כי פוטנציאל הצמיחה של רשתות השיווק בשנים הקרובות עומד על למעלה מ-6%.

מבחינת ההיצע, סלייטר סבור כי פתיחת שטחי המסחר המתוכננת של השחקניות הקיימות בשוק, הינה בקצב דומה ואף מעט נמוך מהגידול הצפוי בשוק המזון בישראל. כניסת המשביר לצרכן לתחום החל מ-2012 עלולה להוציא את השוק משיווי משקל, אך יש לזכור כי מדובר באירוע חד פעמי.

לאור זאת, "קצב פתיחת הסניפים בשנה הקרובה אינו צפוי לגרור את השוק למערבולת. פרט לכך, תחרות המחירים בשוק מקיפה רק פחות משליש מהיקף

המכירות, וגם היכן שהיא קיימת לא מתבצעת תחרות אגרסיבית עד כדי אי כדאיות בפעילות."

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    דנן 26/01/2011 12:49
    הגב לתגובה זו
    בינתיים הפסדתי 10% ורק ביומיים
  • 7.
    רמי לוי 24/01/2011 12:46
    הגב לתגובה זו
    המנייה הכי טובה בתיק שלי
  • 6.
    אני 24/01/2011 12:16
    הגב לתגובה זו
    מי שקנה היום ב54 יעשה 10% עד סוף השבוע. שיהיה אחלה שבוע :)
  • 5.
    גלעד 24/01/2011 11:58
    הגב לתגובה זו
    ההמלצות שלי לחברות בתמחור סביר יותר: 1. נטו אחזקות 2. וילי פוד 3. נעמן
  • יוסי 24/01/2011 12:17
    הגב לתגובה זו
    כבר מספר פעמיים המלצתי על רמי לוי וצים שיווק,וזה נכון הם המניות החזקות לשנה.
  • 4.
    רמי לוי 24/01/2011 11:57
    הגב לתגובה זו
    התפוצץ!!! מחיר מנופח מסכן מי שקונה יפסיד בסוף
  • 3.
    טבעי מטבעון 24/01/2011 11:11
    הגב לתגובה זו
    צים חברה שמתנהלת כהלכה. בגדול אני מעדיף להצטרף לחברות בתחילת הדרך ולצמוח איתן. ג.נ מחזיק לונג
  • 2.
    משקיע 24/01/2011 11:09
    הגב לתגובה זו
    נטו אחזקות. תביטו על הגרפים ותבינו על מה אני מדבר.
  • 1.
    רמי לוי בדיחה 24/01/2011 10:54
    הגב לתגובה זו
    זו לא מניה זו בועה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.