תקציב לקסוס נפרד מקבוצת פובליסיס: עובר לטיפול משרד הפרסום צדר:יריב

המשרד בבעלותם של גדי צדר ואסי יריב מקבל לידיו את תקציב הרכב שטופל בשנים האחרונות על-ידי אריאלי ואז גלר-נסיס. התקציב מוערך בכ-4.5 מיליון ש'
משה בנימין | (14)

משרד הפרסום צדר:יריב קיבל לידיו את תקציב לקסוס המוערך בכ-4.5 מליון שקלים. התקציב טופל בשנים האחרונות בפרסום אריאלי ועם מיזוגו לקבוצת פובליסיס טופל התקציב על-ידי גלר נסיס. מלקסוס נמסר כי החלפת משרד הפרסום נובעת מבחינה מחודשת של האתגרים השיווקיים לשנת 2011.

ספי בר, מנכ"ל לקסוס: "לקסוס עומדת בפני אתגרים חדשים, גדולים וחשובים

בשנת 2011, ביניהם השקת דגם Lexus CT200h, רכב היוקרה הקומפקטי

ההיברידי הראשון בעולם אשר מהווה את חדירתה של לקסוס לסגמנט

הקומפקטיות. אנו מודים לפרסום אריאלי מקבוצת פובליסיס על הליווי המקצועי לאורך 5 השנים ועל כך שהיו שותפים למהלך ההחדרה המוצלח של לקסוס בישראל אשר זכה במקום ה-1 בתחרות האפי ומאחלים בהצלחה לצדר:יריב בדרכנו החדשה והמשותפת".

המהלך להצבת התקציב במשרד פרסום חדש מגיעה עם כניסתו של בר (39) לתפקידו כסמנכ"ל השיווק של לקסוס בתחילת השנה. בר הגיע מכנרת-זמורה-ביתן שם כיהן כסמנכ"ל שיווק וניהל גם את רשת צומת ספרים. בר מודה כי הבחירה בצדר:יריב נדמית כסוג של הימור שכן הם לא הבחירה האוטומטית הטבעית לתקציב מסוג זה. עם זאת אומר בר כי צדר:יריב היו אלו שהפתרון האסטרטגי שלהם היה המתאים ביותר לצרכים של לקסוס.

העברת התקציב נחתמה סופית בשבוע שעבר לאחר פרזנטציה אסטרטגית וקראיטיבית שהוצגה בפני אנשי לקסוס על-ידי צדר:יריב. השיחות סביב התקציב מתנהלות כבר כחודש ומשרדים נוספים מהעשירייה הראשונה היו בתמונה.

אסי יריב, מנכ"ל משותף ובעלים במשרד הפרסום אומר לאייס: "אנחנו מאוד נרגשים וגאים להיות חלק מהקבוצה האיכותית שמטפלת בלקסוס. זה מותג שעשה בארץ בית ספר לשיווק ואנחנו מקווים להמשיך את ההצלחה ולקחת את המותג לשיאים חדשים".

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    וואו כל הכבוד תמשיכו ככה (ל"ת)
    מעריץ 28/01/2011 21:50
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    נמסיס 26/01/2011 14:19
    הגב לתגובה זו
    עכשיו רק חסר להם איזה "אחוזת ראשונים" והם חוזרים לעשיריה....
  • 11.
    זו השנה של גלר נסיס...קודם פוגל, עכשיו תורם. (ל"ת)
    24/01/2011 20:51
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    מוריס 24/01/2011 17:44
    הגב לתגובה זו
    נשאר להם איזשהו לקוח??
  • 9.
    זוהר 24/01/2011 09:07
    הגב לתגובה זו
    איזה כיף ! סחתין עליכם. וכל הכבוד
  • 8.
    שולמנית 23/01/2011 16:19
    הגב לתגובה זו
    שולמן שר מלינסקי אתם תותחייי על אוהבת אתכם ההיא
  • 7.
    בהצלחה תותחים! (ל"ת)
    דני 23/01/2011 16:08
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    מפרגן 23/01/2011 15:59
    הגב לתגובה זו
    גם משרד זעיר במונחי הברנז'ה יכול לעשות כזו סערה בענף. שאפו ענק לצדר ויריב על השאפתנות וההתמדה. שזו רק תהיה ההתחלה.
  • 5.
    מקווה שזו תהיה השנה שלכם חבר'ה (ל"ת)
    אולי ב-2011 23/01/2011 14:56
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אורי 23/01/2011 14:26
    הגב לתגובה זו
    אחלה משרד, אחלה קריאייטיב, אחלה שירות! מפרגן מכל הלב!
  • 3.
    למרות שהם נראים כמו 2 רואי חשבון (ל"ת)
    שיחקו אותה 23/01/2011 13:54
    הגב לתגובה זו
  • כותה התגובה הנ"ל הנו רואה חשבון שפוטר לאחרונה (ל"ת)
    03/02/2011 16:09
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    GIGI MEDIA GROUP 23/01/2011 13:54
    הגב לתגובה זו
    ברוכתינו על והצליחו
  • 1.
    אדי 23/01/2011 13:28
    הגב לתגובה זו
    אחלה משרד, יצא לי לעבוד איתם בעבר.
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.