עיר ללא הפסקה? תל אביב העיר הפופולארית ביותר בקרב בני 55 ומעלה
תל אביב ממותגת כבר שנים כעיר ללא הפסקה המציעה מוקדי בילוי תוססים עבור צעירים ותחושה של "מרכז העניינים". אולם בשנים האחרונות עם ההתייקרות החדה של הדירות בעיר ושיפוצה הכולל ושדרוגה, העיר הפכה למוקד משיכה עבור בני הגיל השלישי.
סקר חדש שערכה קבוצת לוי יצחק, מעלה כי תל-אביב הינה העיר הפופולארית ביותר בקרב בני 55 ומעלה. "כשמדובר במשפחות בוגרות, מבוססות יחסית, הם פשוט עושים מעשה, קמים ועוברים לתל אביב".
בסקר נכללו 680 מרואיינים שגילם סביב 55 שנה ומעלה.הערים הנסקרות: פתח תקווה, ראשון לציון, מודיעין, נס ציונה, רחובות, רעננה, כפר סבא, נתניה והוד השרון.
לפני 4 שנים 2% מכלל התושבים המבוגרים במודיעין רצו לחזור לתל אביב, היום מדובר במספר כפול, 4%. "הדבר קורה דווקא בתקופה בה חלו שיפורים רבים בעיר, נפתח קניון, הנגישות טובה יותר. ולמרות זאת רוצים לחזור לתל אביב.חשוב לציין שאלה שמעוניינים לשוב לתל אביב הם בעיקר אלה שפעם היגרו ממנה, שבעבר נמנו על תושביה", אומרים בלוי יצחק.
תושבי מודיעין שהיגרו לעיר מלוד למשל, מאוד מרוצים. רק התל אביבים רוצים הביתה. המצב דומה בהוד השרון, שם אחוז הפורשים מגיע ל-5%, ברעננה 4% כמו במודיעין, בכפר סבא 6%, בראשון לציון 6%, ברחובות 5%, בנס ציונה 7%, בפתח תקווה 6% ונתניה מובילה עם 8%, האחוז הגבוה ביותר.
שאול, פנסיונר של חב' דן, וריקי, עד לא מזמן ספרנית , מתגוררים 45 שנה בפתח תקווה. במפגש של יום שישי עם חברים העלה שאול את עניין החזרה לתל אביב: "כל החיים אני חולם על דירה ליד הים. ריקי ואני גדלנו בתל אביב, בירמיהו, אבל כשהילדים נולדו והיינו זקוקים לדירה גדולה, עברנו לפתח תקווה. היום אנחנו לבד, כולם כבר עזבו הבית גדול עלינו, והחלטנו- חוזרים לעיר". הם גרים בדו משפחתי בנווה עוז הוותיקה שערכו כ-3 מיליון שקל ומתכוונים לקנות דירת 4 חדרים חדישה בקומה 5 ברחוב ארתור רובינשטיין בגוש הגדול, בכ-2.7 מיליון שקל.
אין מדובר באנשי האלפיון העליון שמוכרים וילות בסביון בקיסריה וממירים אותן במגדלים בפארק צמרת, אלא באנשי עבודה שמעוניינים לחיות במרכז העניינים, לצאת לבלות להמשיך את שיגרת החיים בנוחות .נראה שבעתיד אוכלוסיה בוגרת תהיה חוד החנית של תל-אביב במקום הצעירים שעוזבים.
- 2.צעירה 24/01/2011 12:20הגב לתגובה זוכאשר אזדקן אולי אחזור לתל אביב,היום לבזבז שעות באיילון לא מכסה על יתרונותיה
- 1.ת 23/01/2011 12:36הגב לתגובה זוהאמיתית דרום תל אביב צפון תל אביב היה רק כמה רחובות והשאר חולות בעוד שתל אביב האמיתית היתה מהים ועד לוונסקי העליה איזור תחנה מרכזית מי שזוכר את האיזור לפני 60 שנה רמת אביב היה כזה קטן רק קומץ רחובות ממש להתגעגע אבל כשאתה רואה את תל אביב כיום ואפילו כבר אין פארקים ואין גינות ציבוריות וכבר אין מגרשים הכל בנינים ז ממש עצוב
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
