המהלך של דרהי: על הנייר, מורווח כבר 870 מיליון ש' על מניות הוט, והדיבידנד בדרך
כשנה וחצי חלפו מאז החל איש העסקים פטריק דרהי את מהלך ההשתלטות על חברת הכבלים הוט. לאורך התקופה הגדיל דרהי באופן עקבי את אחזקותיו בחברה עד שהגיע לשליטה בחברה. בדיקת Bizportal של מעלה תמונה על פיה דרהי מורווח על הנייר כבר ב-870 מיליון שקל, תשואה של כ-55% על ההון שהושקע, וזאת תוך פחות משנה וחצי.
בשנה וחצי האחרונות השקיע דרהי בחברה סכום של 1.58 מיליארד שקל ברכישת מניות אשר שוויין כיום בשוק נאמד ב-2.46 מיליארד שקל. דרהי פעל באופן שיטתי בתקופה האחרונה ונהנה מעליית השווי של חברת הוט אשר שוויה כמעט והוכפל מאז חדר דרהי לתודעת הציבור.
מסע ההשתלטות של דרהי על הוט לא היה פשוט מאחר ואת חברת הכבלים החזיקה קבוצה גדולה של בעלי מניות הכוללת את בנק לאומי, בנק הפועלים, הבנק הבינלאומי, קבוצת דלק, קבוצת ידיעות ועוד נוספים. שלב אחרי שלב חתם דרהי על הסכמים עם בעלי מניות המיעוט עד שביסס את שליטתו בחברה.
מהלך ההשתלטות של דרהי
בחודש אוגוסט האחרון החל איש העסקים הצרפתי לרכוש אחזקות בחברת בכבלים. לאט לאט ובשיטתיות רכש דרהי את האחזקות של בעלי המניות האחרים בחברה. באוגוסט 2009 רכש דרהי כ-15% מהמניות מבנק לאומי, חודשיים מאוחר יותר רכש אחזקות מבנק הפועלים והבנק הבינלאומי לפי 35 שקלים למניה.
ככל שדרהי התקדם במסע ההשתלטות, המחיר שהוא נדרש לשלם עבור המניות הלך ועלה. בדצמבר, נדרש דרהי לשלם 44 שקלים בעבור כל מניה מידי קבוצת דלק והגיע לאחזקה של 44.76% ממניות החברה.
כאן נתקל דרהי במגבלה של חוק החברות אשר אוסר על חברה לחצות את רף ה-45% בחברה ללא הצעת רכש או הקצאה פרטית. דרהי בחר בהקצאה פרטית. לפני כחודש אישרו בעלי המניות ברוב קולות הקצאה של 1.9% ממניות החברה לדרהי בהשקעה של 83 מיליון שקל.
מהלך זה טרם הושלם סופית ודרהי עדיין לא קיבל את מניותיו, אך הוא מצידו כבר לוטש עיניים קדימה. לחברת האחזקות שלו ישנם כבר הסכמים חתומים עם קבוצת פישמן וקבוצת ידיעות לרכישת חלקם בחברה. רכישת החלק של קבוצת ידיעות צפויה להתבצע כבר בתקופה הקרובה ובהשקעה של 250 מיליון שקל (מחיר מניה של 54.5 שקלים).
העסקה עם קבוצת פישמן מעט יותר מורכבת ובמסגרתה קיבל דרהי אופציה לרכישת 13% נוספים תמורת סכום נוסף של 650 מיליון שקל (מחיר של 65 שקל למניה). האופציה עשויה להיות ממומשת במהלך יוני 2011, כאשר על פי הערכות עשוי דרהי לממש את האופציה גם אם מניית החברה תישאר מתחח למחיר זה - זאת במטרה לבסס את השליטה.
לאן הוט הולכת?
מאז החל דרהי בהשתלטות על הוט הוא ביצע מספר מהלכים מרכזיים בחברה אשר הובילו לשיפור הרווחיות והרחבתה של החברה. המהלך המשמעותי ביותר היה של רכישת חברת הסלולר מירס שהוחזקה על ידי מוטורולה תמורת סכום של 170 מיליון דולר.
בימים אלו בוחנת הוט כיצד ניתן למזג את מירס אל תוך הוט. אם המהלך יושלם בסופו של דבר, דרהי יצליח ליצור קבוצת תקשורת גדולה הכוללת שירותי כבלים, אינטרנט, טלפוניה קווית וסלולאר. במלים אחרות, הוט תוכל להציע בעתיד את אותם השירותים כפי שבזק מציעה ללקוחות.
מבחינתם של בעלי המניות, ההשתלטות של דרהי רק עשתה לחברה טוב. להוט יש כעת בעל שליטה מרכזי שמחויב לחברה הרבה יותר מאשר במצב הקודם שבו השליטה הייתה מפוזרת בין מספר גופים גדולים.
- 3.המתקן 24/01/2011 10:48הגב לתגובה זואת המניות של קבוצת פישמן דרהי ירכוש ב- 54.5 שקל למניה. עם קבוצת ידיעות נחתם הסכם ולפיו לידיעות יש זכות למכור ולדרהי זכות לקנות מניות תמורת 65 שקל למניה. מימוש האופציה הוא אכן ביוני- 2011. להבא לא יזיק למר קורנפלד לבדוק את הממצאים בטרם הוא מפרסם אותם. אם הקורא ההדיוט שמכיר רק חלק מהדברים מזהה טעויות, איך הוא יכול לייחס אמינות לדברים שהוא לא מכיר?
- 2.ד" ר אלכס זביצקי. 23/01/2011 23:32הגב לתגובה זוועל עיברית סטנדרטית . מה זה " מורווח" ? - זו שפת רחוב.
- 1.פורט 23/01/2011 21:18הגב לתגובה זובהחלט יש לאן לעלות עם הוט
- אם כבר ד" ר אלכס 24/01/2011 02:29הגב לתגובה זועברית ולא עיברית (-:
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
