ניתוח קמפיין: שטראוס לא הלכו עד הסוף עם "מי שותה קפה נמס?"
האסטרטגיה של "בואו נפעיל לחץ חברתי וכך יחשוב הצרכן שרק הוא לא קונה את המוצר" היא אחת העתיקות בספר הטריקים. אבל היא עובדת. אלא אם כן היא שקופה והמניפולציה מבצבצת בבוטות מבעד למסר. קפה נמס עלית ניגש לבעיית הבעיות שלו עם שכל אסטרטגי נבון: בואו נדיר את הדעה הרווחת, ש'העם החליט מספיק עם קפה עלית', ונספר לעולם שהוא טועה. אבל האכיפה הקריאטיבית של הרעיון קלושה ואפולוגטית ולא הולכת עד הסוף עם תובנות צרכן אמיתיות.
קפה נמס עלית מכיר כנראה יותר טוב מכל אחד מאיתנו את המספרים של שותי ואוהבי קפה נמס ("45% מהישראלים בוחרים לשתות קפה נמס"). אולם, בזמן ששורות אלו נכתבות, מאבד הקפה הנמס נפשות לטובת הקפה ההפוך, האספרסו, הלאטה, הגראנד לאטה, הלאטה מקיאטו ושאר מיני קפה מתוחכמים ועדכניים. והקפה הנמס יודע, כאמור, גם את המספרים האלה טוב מאיתנו.
לכן, כמה וכמה שנים אחרי שהעם החליט קפה עלית, החליטה עלית (שטראוס) להפוך את הסיסמא לסרט. בסרטון, מלצרית מתריסה בפני בחור שמזמין קפה נמס "קפה נמס? מי שותה קפה נמס?". 'אני, וגם אני, וגם אני' עונים הרבה אנשים שמחולקים על פי טייפקאסט כזה או אחר של אנשים שאתה לא מצפה שהם ישתו קפה נמס. כוונת המשורר או הבמאי היא שאחרי 28 וחצי אנשים שלא ציפית שישתו קפה נמס, יבוא לך גם. או שלא.
אמנם קפה נמס עלית נוגע בבעיה האמיתית ועל כך מגיע לו כמה נקודות טובות. החצנה של בעיה והגזמתה היא פעולה אסטרטגית נכונה. והבעיה של קפה נמס היא שהוא חי על זמן שאול, ושזה בוודאי פאדיחה להזמין אותו בבית קפה.
החדשות הרעות: עלית, כהרגלה, מייפה את הבעיה ולא הולכת איתה עד הסוף. מרגישים את הפחד ואת הניסיון לאחוז בחבל בשתי קצותיו. כדי ללכת על סיפור אמיתי שמשנה את מה שחשבת על קפה נמס צריך לספר סיפור אמיתי ולייצר בו twist אמיתי.
סתם, לדוגמא, מי שאמור להטיל ספק בקפה הנמס צריך להיות גיבור יותר משמעותי. כזה שמייצג אותנו, שותי ההפוך והאספרסו, באופן ציני ומעורר הזדהות. מול זה, ההפתעה לגבי מי ששותה קפה נמס נגד כל הציפיות, חייבת להיות דרמאטית. כרגע, הבחירה בשותי-הקפה-הנמס-למרות-שנדמה-לך-שלא היא סטריאוטיפית ודידקטית מדי. איש העסקים מאחורי העיתון (שברור שהוא שותה מקיאטו), שתי בחורות עם ראסטות (שחשבת ששותות חליטות טבעיות), ארבעה בחורים קוליים שגרים במרפסת אה-לה-פלורנטין (שחשבת ששותים אספרסו), מנכ"ל מצליח ( שחשבת שיש לו מכונת קפה של נספרסו אה-לה-ג'ורג' קלוני בבית) ובכלל גם המלצר האחר והברמן, הנשים במספרה (שלי בכלל ברור שהן שותות נס) והמזרחי (כי חייבים וגם כי ברור שהוא שותה בוץ) ושאר הולכי הרגל ויושבי בית הקפה.
מישהו שבר את הראש על הדאחקה
כשהבחור שלנו אומר "אני אמרתי קודם" ברור ששברו את הראש על דאחקת סיום מאולצת. המלצרית שואלת אותו "עוד משהו?" והצופה סמוך ובטוח שהקפה הנמס יגיע ליעדו.
אם כן, אמרנו שההתגודדות שקופה ולא מעניינת. המסר הוא מסר "קהלי יעד" ולא מסר ליבה שנותן לקפה הנמס מקום בחיינו או מבסס מקום שהצטמצם. שנית, יש בעית אוטנטיות. אף אחד ברדיוס של דן ועד אילת לא אומר "קפה נמס". אנחנו קוראים לזה "נס" או "נס קפה". וזו בעיה כי ככה קוראים למתחרה המאיים: נסקפה של נסטל'ה המשווק בידי אסם.
שלישית, הבוז של המלצרית לא משכנע והוא למעשה התפקיד החשוב בסרטון כי המלצרית מייצגת אותנו והיא זו שאמורה לקחת אותנו לסיבוב. בתפקיד של "מי בכלל שותה קפה נמס" צריך דמות כריזמטית שחיה בתוכנו כולנו. אולי איל שני שיקבל התמוטטות עצבים מקפה נמס? אולי יובל סמו בתפקיד הפיין-שמעקר של הקפה? ובאותו הקשר, תעשו שמדירי הדעה הרווחת יהיו אנשים אמיתיים שמדברים על דברים אמיתיים. כמו למשל ההיא עם המגבת שנותנת לנו את הפאנץ': "לא פותחת את הבוקר בלי נמס". זהו למשל מסר ליבה מהותי ביותר.
הרי מתוך אותם "45% ישראלים שבוחרים לשתות קפה נמס", רובם עושים את זה על הבוקר, היות שחלקם המשמעותי "יבחר" לשתות הפוך ואספרסו לאורך היום. ולכן, במקום שעל ראש הגנב יבער הכובע ורחוב שלם יעיד באופן לא משכנע, למה שלא תגעו בעיקר? אם כבר נמס אז נס, ואם כבר נס אז בבוקר. כדי לפתוח את היום.
זה הזמן להזכיר פרסומת מלפני 25 שנים ...
באותו רוח ממש, רוצה להזכיר פרסומת מלפני 25 שנה (!) של ה-BBC. גם שם הדעה הרווחת, שאגרת הטלוויזיה שגובה הביביסי מצופיה גבוהה מדי, עמדה במרכז המסר. גם שם מתבסס המסר על הדרת דעה רווחת. וגם שם מבנה הנאראטיב דומה. אדם אחד חושב ככה והמון אנשים בסביבתו חושבים אחרת. בפרסומת רואים את ג'ון קליז האלמותי נכנס לבר, מדוכדך מגובה חשבון הטלוויזיה, מבקש להטביע את יגונו בטיפה המרה ומתריס בייאוש "מה כבר נתן לי הביביסי אי פעם?".
מאותו רגע קורה דבר מאד דומה אבל הרבה יותר מצחיק ביחס לפרסומת קפה נמס והרבה יותר נכון. קליז מצפה לקבל כתף חמה בבר השכונתי, אבל כל מיני אנשים מאד לא צפויים, חלקם עלובי נפש קשי יום, מסרבים לשתף איתו פעולה ומונים בפניו יתרונות רבים של הביביסי ב-understatement מלא בטחון.
קליז שואל what has the BBC ever given us? שאלה בעלת מבנה רטורי, וברור שהוא מצפה להנהון ולא לתשובה. "הם עושים דראמה מצויינת" אומר הברמן. נכון, אבל מלבד זאת מה כבר נתן לי הביביסי אי פעם? שואל המתלונן, ומיד עונים לו שני גברים מהפינה "הם עושים סרטים דוקומנטאריים מצויינים". אחרים שמצטרפים מספרים לו "הם עושים כיסוי נפלא של אירועי תרבות וספורט".
קליז, שמחפש טיפת חום ואמפטיה, נתקל בקיר אטום של אנשים המפתיעים אותנו בהיכרות המקצוענית שלהם עם ז'אנרים טלוויזיוניים.. קליז שמצטער על הרגע שנכנס לבר ומרגיש שעשה מעצמו אידיוט מושלם כמו שרק קליז יודע להיות, מסמל את הבריטי המתלונן, שמיועד לחוש, עקב הפרסומת, בושה עמוקה והערכה רבה לביביסי..
הסרטון מסתיים בקליז שצועק oh, shut up! לא לפני שהוא משנן את כל מוצרי הביביסי ברצף. לבסוף עולה הכותרת החזקה: The BBC. Is 16p a day really too much to ask? .
והמסקנה, כשאתה רוצה לגחך דעה רווחת, עליך לקחת סיכון ולגעת בבשר החי. הרי בעמך אתה יושב ואין באמת שני צידי מתרס. שניהם זה אתה ואתה שרוי בקונפליקט אמיתי. להמשיך לקנות ולשתות נמס או שהוא סיים את תפקידו בחיי?
ומי בכלל אומר קפה נמס???
גם חברי הנהלת קפה נמס עלית שותים הפוך ואספרסו, וגם הם אומרים בבית "נס" כשהם רוצים נמס. אז למה ההתייפייפות? קשה לכם לתת למטיל הספק (להלן המלצרית החמוצה) יותר מקום ונפח (להלן ג'ון קליז)? קשה לכם ללכת עד הסוף עם הגחכת הקפה הנמס כדי לייצר דראמה עם המוני המפתיעים לטובה? קשה לכם לסגור על מיצוב ברור כמו "לא פותחים את הבוקר בלי נמס?" כי אתם מפחדים שאולי אחר הצהרים מישהו ישתה נס קפה רד מג או ג'ייקובס חלילה?
אז תלמדו מהביביסי ואפילו משוקו תנובה שמוכן לסגור את עצמו לבוקר. הוא אומר "אם לא תתעורר איך תקום?" ומבחינתו זהו צעד אמיץ, כי תמיד קיימת סכנה שבארוחת עשר או ארבע או לילה נשתה יוטבתה. הביביסי אומרים "האם 16 פני ליום זה באמת יותר מדי לבקש?".
ומהי השאלה או האמירה של עלית? נכון שאין? שאיאלץ לצטט את מזל העוזרת מ"הגברים של שדרות רוטשילד" (מ'ארץ נהדרת') שאומרת למנכ"ל המשרד "העם החליט קפה עלית? זה חרוז! זה בטח נכון!! אני ארוץ לקנות!"..
- 14.אלון פורת 29/01/2011 03:18הגב לתגובה זואהבתי את אוסף החתולים המשגע.....
- 13.פשוט שירה צרופה (ל"ת)צביה בילר 27/01/2011 15:54הגב לתגובה זו
- 12.חכם ומעניין כהרגלך בקודש (ל"ת)נמרוד ניר 27/01/2011 15:33הגב לתגובה זו
- 11.אצטרובל 26/01/2011 19:41הגב לתגובה זומסכים איתך מאוד, אבל הייתי אומר שגם עם הדעה לא הלכת עד הסוף הפחד מורגש..
- 10.קופי פייטר 25/01/2011 15:43הגב לתגובה זולא שאני יודע את זה בוודאות, אבל הגיוני לי שהביטוי "נס" בא מחו"ל מהחברה NESTLE. היום כשכבר יש את החברה וניתן לראות NESCAFE שלהם בכל הארץ, אז טבעי שהמתחרה המפרסמת תעדיף להגיד "קפה נמס" מאשר להזכיר את המתחרה.
- 9.עירית 25/01/2011 12:13הגב לתגובה זוהרגשתי שמשהו מפוספס בפרסומת ועכשיו הסברת לי בדיוק מה... נס זה קפה של בית כמו קוטג'..
- 8.ארז 24/01/2011 16:10הגב לתגובה זוהעניין הוא שקב' שטראוס, בעלת המותג עלית, רצתה בכלל סרטון שיכשיר לה את הקרקע לעליית מחירי הקפה. ומה יותר פשוט מלטפל בזה אם לא בגזרת הסגמנט הפשוט והזול ביותר בקטגוריה? הרי אם היא מייקרת את הקפה הקולומביאני, אנשים תמיד לעבור לקפה נמס. לכן הם מנסים לבלום את נטישת הקפה הנמס. ממש אותו הדבר עושה עכשיו פרוקטר אנד גמבל בגזרת נוזל ניקוי הכלים פיירי. היא נכנעה לכוחות השוק (ובעיקר למתחרה הגדולה פלמוליב) והפחיתה את כמות החומר הפעיל, לאחר שהייתה סמן ימני ממותג לעניין זה. עכשיו היא הקטינה אותו מ-36% ל-24% ועוד בלי בושה טוענת שפיירי מנקה עד פי 2 יותר מהמתחרים (כי יש יצרנים לא ממותגים שמכילים 12%, בפלמוליב ירדו ל-18%). זה בשעה שבתכל'ס נוזל הניקוי שלהם מעכשיו מנקה הרבה פחות כלים לעומת מה שניקה קודם!
- 7.אין בבית בשלוף-ולכן שותים נמס 24/01/2011 13:14הגב לתגובה זוולכן כל הטקסט שלך מיותר והזוי
- 6.ניתוח מעניין ומפרה מאוד... 24/01/2011 10:06הגב לתגובה זוחבל שהלקוחות ומשרדי הפרסום לא מקבלים תובנות שכאלו עוד לפני שהם מצלמים, ברמת הסינופסיס.לרוב הם נמצאים במירוץ אחרי "המסר" והסלבס התורן ושוכחים את "הדרך" לשם. וכיהודי טוב אני חייב להגיד שסטיב דייויס (אלוף העולם בסנוקר) הוא לא סתם "כל מיני אנשים מאד לא צפויים, חלקם עלובי נפש קשי יום" :-)
- 5.ערן 24/01/2011 00:29הגב לתגובה זומה יהיה עם שיעורי הבית שלך? אבל כל מיני אנשים מאד לא צפויים, חלקם עלובי נפש קשי יום, מסרבים לשתף איתו פעולה ומונים בפניו יתרונות רבים של הביביסי ב-understatement מלא בטחון..." אז ככה, בנצ'ורל היסטורי זיהיתי את דייויד אטנבורו האגדי, וגם כמה פרצופים מוכרים בדרמות ובקומדיות. בקיצור, עלובי הנפש שתיארת הן השחקנים והמגישים של תוכניות הבי בי סי בז'אנרים השונים. איך זה לא עלה בדעתך כלל וכלל?
- 4.קשוח אבל מדוייק (ל"ת)בועט 24/01/2011 00:29הגב לתגובה זו
- 3.עופר 23/01/2011 14:10הגב לתגובה זוהסרט המקסים של ה BBC הוא take off על סצינה על מותית של מונטי פייטון בסרט בראין כוכב עליון. what have the Romans ever given us?
- 2.יפה ונכון (ל"ת)רחלי 23/01/2011 11:12הגב לתגובה זו
- 1.קפהקפה 23/01/2011 10:38הגב לתגובה זוכתבה נפלאה ! אך כשאו באנגליה 16p זה 16p (פי) ולא פני, כשהערך של p הוא קצת נמוך יותר
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
