ב'תפוז' עולים להתקפה: "יש אתרים שלא מופיעים בסקר TIM כי הם לא משלמים"
"סקר כלשהו פרסם השבוע את נתוניו, המסקרים כביכול את רמת הפופולאריות של אתרי האינטרנט ושל קבוצות אתרי האינטרנט בישראל. העובדות: יש אתרים שלא מופיעים בסקר מכיוון שאינם משלמים בכדי שיבדקו אותם. קהל הגולשים המשתתף בסקר אינו נשאל לגבי אותם אתרים/קבוצות אתרים, אשר לא משלמים. מוגש כשירות לציבור על-ידי תפוז אנשים. קבוצת האתרים הישראלית מספר שלוש לפי מערכות המדידה של Comscore".
כך במילים אלו שהופיעו מתחת לכותרת ענק בה נכתב TIMTUM בהתייחסות ישירה לסקר TIM החליטו בתפוז להילחם בסקר TIM במודעה שזזה מיד ליד בפייסבוק ועלתה גם עיתוני הכלכלה דה מרקר וגלובס. זה לא סוד שתפוז (ולא רק הם) מתלוננים כבר תקופה ארוכה על נתוני סקר TIM המעוותים לטענתם. עד עכשיו זה היה בווליום נמוך ומאחורי הקלעים וכעת הם החליטו לקחת את זה צעד אחד קדימה. על המודעה תויג כמובן דן חן, מנכ"ל תפוז והיא משויכת לנועה פוגל, מנהלת השיווק של פורטל תפוז.
חשוב לציין שהמודעה של תפוז כנגד סקר TIM היא לא ההלצה או המאבק היחידים נגד TIM. אנשי מדיה נוספים הצטרפו לחגיגה ביניהם גיא שמחון שהעלה בפייסבוק סטטוס ביום בו התפרסם סקר TIM האחרון: "צריך להקים ועדת חקירה - איך לעזאזל עובד סקר טים? או את מי בכלל הוא מעניין".
לשמחון, מנכ"ל PNM (פובליסיס נט מדיה) יש כמובן אינטרס גלוי וידוע שכן הוא עומד בראש ועדת המדרוג לאינטרנט שאמורה להשיק מדידת אינטרנט משלה בשנה הקרובה, מדידה שאמורה לעבוד במתודולוגיה שונה ומכוונת טכנולוגית יותר.
סקר TIM של TNS טלסקר הוא למעשה סקר חודשי מקוון, המודד את המודעות והזכירות של הגולשים לאתרים המובילים בישראל. אנשי תפוז המתלוננים על העובדה שבסקר נמדדים רק אתרים המשלמים למכון המחקר לא ממש יכולים להתנחם בזרועות המדידה החדשה של ועדת המדרוג שכן גם שם מצפים מהם לשלם. מהם ומאתרים אחרים.
למעשה, אחת הסיבות בגינן מתעכבת המדידה היא חוסר הסכמתם של שני אתרי התוכן הגדולים בישראל Ynet ו-וואלה! לשלם את חלקם היחסי למדידה מידי חודש. ועדת המדרוג גובה מכל אתר הנמדד תשלום חודשי יחסית לגודלו ולא כולם ששים להשתתף, הגדולים במיוחד.
אילן רם, מנהל הפיתוח ב-tns טלסקר המפרסמת את סקר טים מגיב לדברים ואומר לאייס: "אנחנו לא תופסים אדם בצערו. בכל מערכת מדידה תמיד יש מי שמרוצה יותר ומי שמרוצה פחות וטבעי שהוא יעשה מה שביכולתו כדי צאת נגד הנתונים".
אין לי שום דבר אישי נגד דן חן. אני לא יודע מי בחר את הקופירייטינג למודעה. תמיד מי שלמטה מנסה לתקוף את המדידה כי זה יוצר לו בעיה. אני מזמין את דן חן שיבוא ונחלק את העלויות בין כולם ונמדוד גם אותו, אבל הוא מעוניין לשבת בצד וליהנות מפירות שלא הוא נטע".
רם מתייחס למתודולוגיית המדידה של סקר TIM ומסביר: "אנחנו שקופים ולא מסתירים דבר. מכייון שהסקר הוא שאלון צריך לקבוע מראש מי נמדד מכיוון שאי אפשר למדוד את כולם. קבענו מספר כללים והם נחלקים לשניים: מי נמדד ואת מי אנחנו מפרסמים. בסקר TIM מתפרסם כל אתר שבדקנו ועבר את רף 10% חשיפה שבועית בקרב הנסקרים. את הדגימה אנחנו פורסים על פני החודש. אחת לרבעון אנחנו מבצעים בדיקה בלתי נעזרת של אתרי המדיה בישראל (שניתן לקנות בהם שטחי פרסום) וכל מי שחוצה את קו 2% אנחנו מתחייבים למדוד אותו חודשים על חשבונו"
"במידה ופונה אלינו אתר שיוצא נגד תנאי הסף של 2% ודורש להימדד אנחנו נדרוש ממנו שישתתף בעלויות הבדיקה מכיוון ש-tns היא בסופו של יום חברה מסחרית שלא יכולה להשקיע בכל מיזם בשביל הכיף. כל המדידות בישראל עולות כסף. אנחנו מבצעים את המדידה בדרך המקצועית ביותר ויש מי שנהנה ומרוויח מפרסום הנתונים".
מתפוז נמסר: "למרות עלייה של 7% בסקר האחרון שפורסם בשבוע שעבר לא היססנו לפרסם את המודעה ולתקוף את האופן בו מתבצע סקר TIM".
- 6.אלמוגן 25/01/2011 01:21הגב לתגובה זושאלתי אותו למה News1 לא כלול בסקר, והשיב לי שהוא לא מוכן לשלם כדי להיכלל בסקר שלא כולל אתרים טובים שלא מוכנים לשלם. גם ויקיפדיה זה אתר נקרא ורק בגלל שלא משלמים לא כוללים אותם. תאכל'ס צודק - טים יכולים לתקוע את הסקר שלהם ב... שיחפשו מקורות מימון אחרים. איגודי הפרסום צריכים לפרסם סקר משלהם.
- 5.רמי 23/01/2011 18:36הגב לתגובה זוהגיע הזמן לסגור את השאלטר על הסקר הזה..
- 4.גלי 23/01/2011 15:47הגב לתגובה זובלי מדיה תומכת בטלויזיה או בעיתון מצליח לשמור על מקומו גם בסקר TIM שבודק בכלל מודעות! הוא עולה גם בקומסקור, גם בגוגל טרנדס וגם באלקסה!
- 3.rubi 23/01/2011 15:11הגב לתגובה זואיפה פאנט? איפה לאומי? איפה מגה אפלואד? ביזפורטל? הם לא נמדדים... אבל כלכליסט, גלובס, דה מרקר, זאפ, יד2, בזק???
- 2.לא רק טים-טום, גם איד-יוט (ל"ת)איתי 23/01/2011 10:23הגב לתגובה זו
- 1.קלמנטינה 23/01/2011 09:52הגב לתגובה זושיתחילו המדידות האמיתית ואז כולם יראו באמת באיזה גודל הקלמנטינה שלו
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
