במעו"ף: גם השורטיסטים הגדולים קצת נשברו; אין חשש גדול מתנודתיות
המעו"ף נסחר השבוע בתנודתיות מאוד נמוכה של כ-8.5% במדידה שבועית, כאשר מחירי החוזים נסחרים פסימי (מאוד) כשהשוק מעל 1340 ואופטימי (מעט) כשהשוק מתחת ל1340 כשלקראת סוף ימי המסחר יש לחץ מכירות/קניות של סלים על המדד לכיוון 1340. (ויסות?!).
מחזורי המסחר היו נמוכים וסטיית התקן שעלתה מעט בירידות וירדה הרבה בעליות נשחקה לאורך השבוע. מחירי האוכפים נשחקו בקצב מהיר (הן 1330 והן 1340) כשהפליא הפרפר 1340 לעלות עם לחץ מכירות חזק על 1340 גם כשהשוק התרחק מאוד ממחיר זה.
הפוזיציות הפתוחות נמוכות והורגשה העלאת הפוזיציות מ-1310, 1320 אל 1330 1340 כשהסטייה ממשיכה להילחץ מעודף המוכרים. גם התנודתיות במניות הנפט, הספקולציות על שישינסקי, והאי ודאות שנכנסה מהר אל נגזרי הדולר ולוותה בעליה גדולה במחזורים, בסטייה ובתנודה לא חלחלו אל נגזרי המעו"ף ששמרו על פסון וודאות.
מחירי הגלגולים שנסחרו בשוק נלחצו (לראשונה זמן רב) למטה (פער שלילי) כפונקציה של קניות אופ PUT גדולות לחודש פברואר אשר העלו שם מעט את מחירי מרווחי הזמן ולחצו על הגלגול
סה"כ נראה כי הפעילים מצפים לשבוע פקיעה אליו התרגלו בשבועות האחרונים וכי עדיין אין חשש גדול מתנודתיות גדולה במדד. גם השורטיסטים הגדולים מעט נשברו והן קוני הקצוות למרות שעדיין הסקיו יקר ושומר על מחיר הגנה יקר על הכתיבות בכסף.
מספר הפוזיציות מצומצם ונמצא מתחת ל 500 אלף פוז שמרכזם 1320 1340, כשמחזורי המסחר נמוכים, מס' הפעילים מצומצם, והתנודתיות בפועל ממשיכה לרדת אל 14.5% בשנה האחרונה, 8.5% בחודש האחרון ו-8% בשבוע האחרון. סטיית התקן הגלומה הנה 12% באופ הקצרות ו 14.5% באופ הבינוניות.
- 15.ז. פניני. 24/01/2011 09:21הגב לתגובה זותודה על הפירגון, מבין אתכם אבל קצת צפוף בסירה הזו....(1340), נביא - מעניין נבדוק אותך.
- 14.א.ל 23/01/2011 20:16הגב לתגובה זווגם לי מצויין פקיעה ברמות האלה. גם יברח ל 1320 זה סביר....
- 13.נביא 23/01/2011 20:09הגב לתגובה זומחר פתיחה ירוקה תא עולה 0.2 דולר נחלש פישר לא מעלה את הריבית שלישי דולר יורד כי השחקנים קנו הגנות מפני מהלך של פישר ולא אכפת להם ארה" ב הVIX ממשיך לעלות ואוירה מתוחה שוררת בשווקים אבל התשואה על האגח עולה רביעי שחקני המעוף קונים הגנות בקצוות תנודתיות עולה חשש ממהלך חמישי עוד פקיעה משעממת ב 1340
- 12.יאיר 23/01/2011 18:00הגב לתגובה זואחלה סקירה, תודה רבה מבחינתי פקיעה ברמות האלה מצויין לי...
- 11.ז. פניני. 22/01/2011 18:01הגב לתגובה זו1,התשובה המלאה הנה ארוכה ,מורכבת ומסוייגת...ואיני בטוח שזו הבמה לדון בכך. 2. ללא קשר ל-1, השורה התחתונה של דיון ארוך היא - מי שלא יוכל להביא עוד הון...יאלץ לה' קטין את הפוזיציה ולקנות דולר..., השאר יוגבלו בכמות המינוף לעיסקאות אלה ע" י הבנקים -על כל המשתמע מכך...
- 10.ז. פניני. 22/01/2011 17:57הגב לתגובה זואם הבנתי נכון את האנגלית (ואת המבטא...) יש לך ביקורת מסויימת על הסקירה...
- 9.ברננקי 21/01/2011 20:29הגב לתגובה זותגיד פניני מה עושה פישר עם הזרים והגזירות שלו? ומה זה יעשה לדולר?
- 8.levin 21/01/2011 18:39הגב לתגובה זוTalking and talking and always full of emptiness
- 7.ז. פניני. 21/01/2011 15:29הגב לתגובה זו1. אנא קראו את התשובה ל1. 2. יש הגיון רב במה שאתם כותבים...3.השוק מכוון חזק על 1330 - 1340 בצורה בוטה האם הוא ייצדק? 4. האם יש בכל זאת פרמטרים שנראים שונה הפקיעה הזו?? 5. נזכרתי שאיני רוצה להיכנס לנושאים אלה מעל במה זו...
- 1330-40 לא יהיה להערכתי גם אתה יודע את זה.... (ל"ת)מתייעץ 22/01/2011 00:01הגב לתגובה זו
- 6.ז. פניני. 21/01/2011 15:23הגב לתגובה זוהמינוף מסמן פי כמה סחרו בנגזרים (במונחי נכס בסיס) מול נכס הבסיס עצמו... ככול שהוא גדול יותר סימן שיש מסחר ער בנגזרים או דליל במניות או שניהם יחדיו... ככול שהוא גדול יותר תיאורטית יותר קל לשלוט בשוק... גרף המינוף הוא היחס הנע לאורך שבוע המסחר...היחס הממוצע הוא פי 12 - 15....
- 5.ז. פניני. 21/01/2011 15:13הגב לתגובה זוכי היה לחצ מכירות גדול על ה 1340, כי האמונה היא שכל ירידה היא זמנית, כי כבר הרבה פעמים מוכרי השוק וקוני הסטייה " נשרפו..." כי אנו קרובים לשבוע הפקיעה, כי מחזורי המסחר נמוכים וחסר קונים לאופציות... אתה אכן צודק שהריסק גדול והפרס יחסית נמוך...אבל אם משהו חושב שהוא " יודע" את הפקיעה הוא יכול להמשיך למכור בזול...
- 4.מתייעץ 21/01/2011 09:26הגב לתגובה זוכשכולם נשברים ואין פחד מתנודתיות זה הפחד הכי גדול מתנועה הלא כן? תודה מראש
- 3.משה ג 20/01/2011 22:50הגב לתגובה זוהאם אתה חושב שאין חשש לתנודתיות או השחקנים בשוק חושבים ומה זה אומר?
- 2.אלי חיים 20/01/2011 21:47הגב לתגובה זוהמינוף וגרף המינוף - אם אפשר לקבל את משמעות הגרף ותודה על הפרשנות המיקצועית
- 1.אלי 20/01/2011 21:17הגב לתגובה זוזיו שלום, לא ברור לי מדוע הסטיות ירדו היום למרות האדום בעולם? והאם זה עודף אופטימיות או מלכודת לנפילה עם עליה בסטיה בתחילת שבוע? ד תמוה לטעמי... לתשובתך אודה שבת שלום

כמה עולה התמיכה של ארה"ב בישראל - המספרים נחשפים
הפנטגון מבקש 3.5 מיליארד דולר לשיקום מלאים בעקבות פעילות צבאית בישראל. בקשה כזו מוגשת אחת למספר חודשים. בנוסף יש הוצאות שוטפות של שכר החיילים והוצאות התחזוקה השוטפות שאינן חלק מתקציב התמיכה בסך 14 מיליארד דולר. העלות הכוללת מגיעה למעל 25 מיליארד דולר
המסמכים התקציביים מצביעים על היקף ההוצאה האמריקאית בעקבות ההגנה על ישראל מול איראן. משרד ההגנה האמריקאי מתכנן להוציא מעל 3.5 מיליארד דולר על שיקום מלאים בעקבות שורת פעולות צבאיות שבוצעו בחודשים האחרונים בהגנה על ישראל. ההוצאה כוללת רכש נרחב של מערכות יירוט, תחזוקת מכ"מים, שיפוץ כלי שיט והובלת תחמושת, וממחישה את העלויות הגבוהות של נוכחות אמריקאית מתוגברת במזרח התיכון.
המסמכים שהוכנו עד חודש מאי ושהוגשו לוועדות הביטחון בקונגרס מתבססים על חוק התמיכות הביטחוניות לישראל משנה שעברה, במסגרתו אושרו כ-14 מיליארד דולר לחידוש מלאים אמריקאים ולרכש מערכות יירוט נוספות עבור ישראל. כמעט כל סעיף במסמכים מוגדר כ"בקשת תקציב חירום". הסכומים האלו לא כוללים את התמיכה הגדולה בעת מלחמת 12 הימים ביוני. למעשה, אישור תקציב לחידוש מלאי מוגש באופן שוטף, אחת למספר חודשים והוא חלק מהתקציב של ה-14 מיליארד דולר. אלא שההוצאות בפועל גדולות הרבה יותר וכוללות גם את "ההוצאות השוטפות הקבועות", לרבות כוח אדם, תחזוקה שוטפת של המערכות הקיימות במזרח התיכון לצורך המלחמה ועוד. מדובר על פי ההערכות על יותר מ-20 מיליארד דולר של תמיכה כלכלית בישראל עוד לפני מלחמת 12 הימים שהזניקה את ההוצאות כנראה לכיוון 25 מיליארד דולר ומעלה.
הגנה מול איראן - טילים, מל"טים ומערכות יירוט מתקדמות
הבקשה התקציבית נועדה לכסות את ההוצאות של פיקוד מרכז האמריקאי בעקבות התקפות איראניות ישירות או באמצעות שלוחותיה, כמו גם השתתפות בפעולות שבוצעו לבקשת ישראל. כך למשל, באפריל אשתקד שיגרה איראן מעל 110 טילים בליסטיים, לפחות 30 טילי שיוט וכ-150 מל"טים, התקפה שנבלמה בעיקר באמצעות מערכות יירוט אמריקאיות. נזכיר כי היקף השימוש גדול פי כמה היה ביוני השנה, כשהסכום הזה ככל הנראה עדיין לא תוקצב.
הבקשה הגדולה ביותר עומדת על כ-1 מיליארד דולר לצורך רכישת מיירטי SM-3 מתקדמים מתוצרת RTX, ובפרט הדגם SM-3 IB Threat Upgrade. מדובר במערכת שמיועדת ליירט טילים בליסטיים בעלות של 9 עד 12 מיליון דולר ליחידה. מערכות אלו הופעלו לראשונה על ידי ספינות הצי האמריקאי במהלך התקיפות האיראניות באפריל שעבר. בנוסף, נדרשת הוצאה נוספת לכיסוי טיסות מיוחדות להובלת מיירטים חדשים במהירות לישראל.
במהלך יוני 2025 השתמשו שתי משחתות אמריקאיות, USS Arleigh Burke ו- USS The Sullivans, במזרח הים התיכון, במיירטי SM-3 כדי להגן על ישראל. הן פעלו לצד סוללות THAAD שהופעלו ביבשה, שיירטו טילים בליסטיים איראניים. בהתאם לכך, בקשה נוספת עומדת על 204 מיליון דולר לרכישת מיירטי THAAD מתוצרת לוקהיד מרטין. כל מיירט כזה עולה כ-12.7 מיליון דולר.
מעבר לרכש המערכות, הפנטגון מבקש תקציבים נוספים לצורך תחזוקה ושדרוג. כך למשל, הוגשה בקשה להקצות 10 מיליון דולר להחלפת מנועים וגנרטורים במערכת המכ"ם TPY-2, המשמשת את מערכות ה-THAAD. במסמכים נכתב כי מדובר בצורך בלתי מתוכנן שנבע מהפעלת מערכות היירוט באופן ממושך.

עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
בית המשפט לא נוהג להתערב בחוקים ותקנות מיסוי; הוא מאיר את זה לרשויות המס
קבוצת רואי חשבון ואיגוד לשכות המסחר עותרים לבג"ץ נגד החוק החדש - מיסוי על רווחים כלואים, בטענה לפגיעה בזכויות יסוד וחוסר שוויון. הרקע לחוק זה נעוץ במאמצי הממשלה להגביר גביית מיסים מרווחים צבורים בחברות, תוך התמודדות עם גירעונות תקציביים גדלים בעקבות הוצאות מלחמה והשקעות ציבוריות. נדיר מאוד שבית המשפט מתערב בתקנות וחוקים של רשות המס, הוא נותן גיבוי לרשות המקצועית ולא נכנס לנושאים מקצועיים. לא נראה שהפעם זה יהיה שונה.
חוקים דומים קיימים במדינות כמו ארה"ב (עם מיסוי על רווחים לא מחולקים בחברות S-Corp) ובריטניה (IR35), אך בישראל הוא ייחודי בתחולה הרטרואקטיבית שלו, מה שמעורר ביקורת חריפה על פגיעה באמון הציבור במערכת המיסוי. העותרים, בהובלת איגוד לשכות המסחר ונציגי מקצועות חופשיים, טוענים כי החוק מהווה הפרה חוקתית, ומציינים כי הוא נחקק בחיפזון במסגרת חוק ההסדרים, ללא דיון ציבורי מספק.
חוק הרווחים הכלואים, שנכנס לתוקף בתחילת שנת 2025 כחלק מחוק ההסדרים, מעורר סערה עוד לפני שחוקק. לכאורה החוק נועדה להילחם בתופעת "חברות ארנק" - חברות מעטים שבהן בעלי שליטה צוברים רווחים כדי לדחות תשלומי מס אישיים גבוהים יותר, אלא שבפועל הוא חל על רבבות רבות של עסקים, גם עסקים לגיטימים, לא כאלו שהוקמו לתכנון מס.
לפי נתוני משרד האוצר, החוק כבר הניב גבייה של למעלה מ-10 מיליארד שקלים בשנה הראשונה, בעיקר מחלוקות דיבידנד מוקדמות, אך מבקרים רואים בו כלי דרקוני שמעניש יזמות ויעילות כלכלית. מדובר ברפורמה מקיפה שמבקשת לשנות את מבנה המיסוי של חברות מעטים בישראל ולהטיל מסים על רווחים שלא חולקו. ההיסטוריה של חוקים כאלה בישראל כוללת ניסיונות קודמים, כמו תיקון 89 לפקודת מס הכנסה בשנות ה-2000, אך החוק הנוכחי רחב יותר ומכוון בעיקר לחברות נותנות שירותים עם מחזור עד 30 מיליון שקלים. כעת מוגשת נגדו עתירה לבג"ץ מטעם איגוד לשכות המסחר וקבוצת רואי חשבון ויועצי מס שהתאגדו לצורך המהלך.
- ניסה להבריח סם מסוכן בשווי 5 מיליון שקל ונתפס בנתב״ג
- רשות המסים פתחה את ההגשה לפיצוי על אובדן שכר דירה לנכסים שניזוקו במבצע "עם כלביא"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בעתירה נטען כי החוק פוגע פגיעה קשה בזכויות חוקתיות לרבות הזכות לקניין, חופש העיסוק ועקרון השוויון. הזכות לקניין, המוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, נפגעת לדברי העותרים משום שהחוק כופה חלוקה או מיסוי על נכסים שכבר מוסו בעבר, מה שיוצר מיסוי כפול בפועל. חופש העיסוק נפגע בכך שהחוק מתערב בהחלטות עסקיות לגיטימיות, כמו שמירת רווחים להשקעות עתידיות או כרית ביטחון. עקרון השוויון מופר, שכן החוק מתמקד בחברות קטנות בעוד גופים גדולים פטורים. לטענת העותרים, מדובר בחוק מורכב ותקדימי שנחקק בלוח זמנים קצר, ללא היוועצות מספקת וללא בחינה של השלכותיו הכלכליות ארוכות הטווח. השלכות אלה כוללות פגיעה בתחרותיות, בריחת הון לחו"ל, והפחתת תמריצים להקמת עסקים חדשים, כפי שמעידים דוחות כלכליים ממכון אהרן ומבנק ישראל.