אפיק השקעה? "היצירות של גרבוז מתומחרות נמוך מידי, אפשר למצוא גם ב-3,000 ד'"
תחום ההשקעה באומנות נתפס כשייך לשכבות העלית, אולם בשנים האחרונות יותר ויותר אנשים מוצאים עניין בתחום זה כאפיק השקעה סולידי לטווח רחוק שלעיתים אף מפיק תשואה נאה.
בראיון ל-Bizportal אומר היועץ האמנותי אביר משה, בעלי גלריית דן בתל אביב, כי ההשקעה בתחום היא בהכרח לעשירים בלבד. "אנשים מוכנים להשקיע 20-30 אלף שקל בסלון חדש, מדוע שלא ישקיעו 1,000 דולר בציור של אמן קלאסי, ישנם אנשים שרכשו ציורים בסכום זה לפני 6 שנים והם שווים היום למעלה מ-5,000 דולר.
נפח השוק להערכתי נע בין 60 ל-80 מיליון דולר בשנה ואני רואה כי הוא מושפע מאוד משוק הדירות - ככל שיש יותר קירות, היקף ההשקעות עולה, בשלוש השנים האחרונות ראינו זינוק של כ-100% בפעילות".
רווחים פטורים ממס
ההשקעה באמנות דורשת התמקצעות מסויימת ולכן כדי להבין כיצד להשקיע כדאי להגיע לתערוכות ולסרוק את אתרי האינטרנט של הגלריות הגדולות בארץ ובחו"ל כדי לקבל מידע בזמן אמת. משה ממליץ לבצע את הרכישה הראשונה דרך גלריה, המקבילה בתחום לברוקר וממליץ להימנע ממכירות פומביות בשלב הראשוני. "צריך לקחת בחשבון את הלחץ המופעל במכירות פומביות, לא פעם רוכשים משלמים פי שתיים מהסכום הראשוני שקבעו עבור העסקה".
"הרווחים מהשקעה באמנות נקיים ממס, כל עוד אין מדובר בפעילות של עסק", מוסיף משה. "קלאסיקות ישראליות כמו ציורים של יוחנן סימון רשמו עליית ערך של 500%, מחיר יצירותיו של הצייר מאיר פצ'יחדזה אשר הלך לעולמו קפץ פי 2, כל הקלאסיקות דוגמת היצירות של מנה כץ ונחום גוטמן עלו. חשוב מאוד גם לברר מאיזו תקופה היצירה - ציוריו של אביגדור אריכא נמכרו לפני שנות ה-80 באלפי דולרים, מהרגע ששינה את הסגנון ערכם זינק לעשרות אלפי דולרים. אולם ישנם לא מעט אמנים צעירים מוכשרים שיצירותיהם נמכרות במאות בודדות של דולרים".
"ישנן עבודות שיכפילו את ערכן בשנים בודדות"
דני דר, אספן אמנות ותיק, בתל אביב אומר כי ישנן יצירות אמנות שמשתבחות עם השנים כמו יין איכותי. "ערך יצירותיו של יוסל ברגנר עולה משנה לשנה, למרות שעדיין ניתן לרכוש אותן במחירים סבירים של 5,000 עד 30,000 דולר, אלו עבודות שעתידות להכפיל את ערכן בשנים הקרובות. ערכן של יצירות המצליחות בניו יורק עולים מאוד, אני צופה כי יצירות של אמן דוגמת שי קון שניתן כיום לרכוש ב-10 אלף דולר יקפצו גם ל-50 ואף ל-100 אלף דולר. יצירותיו של גרבוז לדעתי מתומחרות מתחת לשוויין הריאלי וניתן למצוא עבודות במחירים של 3,000 עד 15 אלף דולר".
דר מוסיף כי צריך לאהוב את התחום ולעקוב כל הזמן אחר ההתפתחויות כדי לבצע את ההשקעות הנכונות. "כמו באופנה, גם באמנות הסגנון משתנה וצריך לבדוק את הדופק, הצייר משה קסירר לדוגמה עשוי להפוך לרובין הבא כי רואים ביצירותיו ייחוד וסגנון שיתפוס. יש ביקוש אדיר ליצירותיו ומשקיעים מוכנים להוציא עליהן גם 40 אלף שקל".
- 5.יועצת אמנות ושמאית 23/01/2011 10:43הגב לתגובה זולגיטימי שהמרואיינים בכתבה יקדמו מכירות של האמנים שהם מייגים - אך חסרה כאן האובייקטיביות. אנשים בארץ חוששים מ" אינטרסנטיות" של סןחרי אמנות. בארץ עדיין לא הפנימו ששימוש ביועץ אמנות פרטי ואובייקטיבי חוסך כסף רב בשלב ראשון, ועשוי להניב כסף רב בעתיד. יועץ יידע לזהות איכות, פוטנציאל, ויידע לבדוק בדיוק את כל מה שחוששים ממנו - מקוריות, מצב, וכו' פרטים נוספים ניתן לקרוא כאן: http://shamaut.com/photo1.html עדי גישס יועצת אמנות ושמאית אמנות מוסמכת
- 4.אספן עם נסיון 23/01/2011 07:52הגב לתגובה זומכיוון שהשוק המקומי לא גדול ולא משוכלל אם קונים תמונה למטרות השקעה לא תמיד ניתן לממש את ההשקעה בעת הצורך אלה בירידת מחיר רצינית. כל ההערכות בכתבה הם של אינטרסנטים מתוך הפוזיציה וצריך להיזהר מהם.
- 3.שאכן מבין באמנות מה עם הדפסים האם הם גם שווים (ל"ת)אשמח לתשובה של מי 23/01/2011 06:45הגב לתגובה זו
- עדי גישס 23/01/2011 10:30הגב לתגובה זוכמובן שגם להדפסים יש ערך - תלוי כמובן מי האמן, האם הם חתומים על ידו, המצב וכו' וכו' (יועצת אמנות ושמאית מוסמכת)
- 2.יצירות אמנות = הטוליפים של היום (ל"ת)עידן,חיפה 23/01/2011 00:26הגב לתגובה זו
- 1.אספן וחובב אמנות 22/01/2011 23:54הגב לתגובה זותראו במכירה פומבית של תירוש יש הרבה יצירות מעניינות במחירים סבירים מאד
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
