אפיק השקעה? "היצירות של גרבוז מתומחרות נמוך מידי, אפשר למצוא גם ב-3,000 ד'"
תחום ההשקעה באומנות נתפס כשייך לשכבות העלית, אולם בשנים האחרונות יותר ויותר אנשים מוצאים עניין בתחום זה כאפיק השקעה סולידי לטווח רחוק שלעיתים אף מפיק תשואה נאה.
בראיון ל-Bizportal אומר היועץ האמנותי אביר משה, בעלי גלריית דן בתל אביב, כי ההשקעה בתחום היא בהכרח לעשירים בלבד. "אנשים מוכנים להשקיע 20-30 אלף שקל בסלון חדש, מדוע שלא ישקיעו 1,000 דולר בציור של אמן קלאסי, ישנם אנשים שרכשו ציורים בסכום זה לפני 6 שנים והם שווים היום למעלה מ-5,000 דולר.
נפח השוק להערכתי נע בין 60 ל-80 מיליון דולר בשנה ואני רואה כי הוא מושפע מאוד משוק הדירות - ככל שיש יותר קירות, היקף ההשקעות עולה, בשלוש השנים האחרונות ראינו זינוק של כ-100% בפעילות".
רווחים פטורים ממס
ההשקעה באמנות דורשת התמקצעות מסויימת ולכן כדי להבין כיצד להשקיע כדאי להגיע לתערוכות ולסרוק את אתרי האינטרנט של הגלריות הגדולות בארץ ובחו"ל כדי לקבל מידע בזמן אמת. משה ממליץ לבצע את הרכישה הראשונה דרך גלריה, המקבילה בתחום לברוקר וממליץ להימנע ממכירות פומביות בשלב הראשוני. "צריך לקחת בחשבון את הלחץ המופעל במכירות פומביות, לא פעם רוכשים משלמים פי שתיים מהסכום הראשוני שקבעו עבור העסקה".
"הרווחים מהשקעה באמנות נקיים ממס, כל עוד אין מדובר בפעילות של עסק", מוסיף משה. "קלאסיקות ישראליות כמו ציורים של יוחנן סימון רשמו עליית ערך של 500%, מחיר יצירותיו של הצייר מאיר פצ'יחדזה אשר הלך לעולמו קפץ פי 2, כל הקלאסיקות דוגמת היצירות של מנה כץ ונחום גוטמן עלו. חשוב מאוד גם לברר מאיזו תקופה היצירה - ציוריו של אביגדור אריכא נמכרו לפני שנות ה-80 באלפי דולרים, מהרגע ששינה את הסגנון ערכם זינק לעשרות אלפי דולרים. אולם ישנם לא מעט אמנים צעירים מוכשרים שיצירותיהם נמכרות במאות בודדות של דולרים".
"ישנן עבודות שיכפילו את ערכן בשנים בודדות"
דני דר, אספן אמנות ותיק, בתל אביב אומר כי ישנן יצירות אמנות שמשתבחות עם השנים כמו יין איכותי. "ערך יצירותיו של יוסל ברגנר עולה משנה לשנה, למרות שעדיין ניתן לרכוש אותן במחירים סבירים של 5,000 עד 30,000 דולר, אלו עבודות שעתידות להכפיל את ערכן בשנים הקרובות. ערכן של יצירות המצליחות בניו יורק עולים מאוד, אני צופה כי יצירות של אמן דוגמת שי קון שניתן כיום לרכוש ב-10 אלף דולר יקפצו גם ל-50 ואף ל-100 אלף דולר. יצירותיו של גרבוז לדעתי מתומחרות מתחת לשוויין הריאלי וניתן למצוא עבודות במחירים של 3,000 עד 15 אלף דולר".
דר מוסיף כי צריך לאהוב את התחום ולעקוב כל הזמן אחר ההתפתחויות כדי לבצע את ההשקעות הנכונות. "כמו באופנה, גם באמנות הסגנון משתנה וצריך לבדוק את הדופק, הצייר משה קסירר לדוגמה עשוי להפוך לרובין הבא כי רואים ביצירותיו ייחוד וסגנון שיתפוס. יש ביקוש אדיר ליצירותיו ומשקיעים מוכנים להוציא עליהן גם 40 אלף שקל".
- 5.יועצת אמנות ושמאית 23/01/2011 10:43הגב לתגובה זולגיטימי שהמרואיינים בכתבה יקדמו מכירות של האמנים שהם מייגים - אך חסרה כאן האובייקטיביות. אנשים בארץ חוששים מ" אינטרסנטיות" של סןחרי אמנות. בארץ עדיין לא הפנימו ששימוש ביועץ אמנות פרטי ואובייקטיבי חוסך כסף רב בשלב ראשון, ועשוי להניב כסף רב בעתיד. יועץ יידע לזהות איכות, פוטנציאל, ויידע לבדוק בדיוק את כל מה שחוששים ממנו - מקוריות, מצב, וכו' פרטים נוספים ניתן לקרוא כאן: http://shamaut.com/photo1.html עדי גישס יועצת אמנות ושמאית אמנות מוסמכת
- 4.אספן עם נסיון 23/01/2011 07:52הגב לתגובה זומכיוון שהשוק המקומי לא גדול ולא משוכלל אם קונים תמונה למטרות השקעה לא תמיד ניתן לממש את ההשקעה בעת הצורך אלה בירידת מחיר רצינית. כל ההערכות בכתבה הם של אינטרסנטים מתוך הפוזיציה וצריך להיזהר מהם.
- 3.שאכן מבין באמנות מה עם הדפסים האם הם גם שווים (ל"ת)אשמח לתשובה של מי 23/01/2011 06:45הגב לתגובה זו
- עדי גישס 23/01/2011 10:30הגב לתגובה זוכמובן שגם להדפסים יש ערך - תלוי כמובן מי האמן, האם הם חתומים על ידו, המצב וכו' וכו' (יועצת אמנות ושמאית מוסמכת)
- 2.יצירות אמנות = הטוליפים של היום (ל"ת)עידן,חיפה 23/01/2011 00:26הגב לתגובה זו
- 1.אספן וחובב אמנות 22/01/2011 23:54הגב לתגובה זותראו במכירה פומבית של תירוש יש הרבה יצירות מעניינות במחירים סבירים מאד
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי
מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.
נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.
במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.
עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.
בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.
