מישהו פה השתגע
הרמטכ"ל
הקרב על מינויו של גלנט נמשך. מעריב שוב מזכיר בשערו, המוקדש בחציו העליון לעניין: הכל התחיל בתחקיר שלנו לפני שנתיים.
מעריב מסקר את כל הפרשה מתחילתה (4-5), וכפולת 2-3 מכילה שיחה עם חבר ועדת טירקל הטוען שהוטעה, וכן עם תביעת התנועה לאיכות השלטון להדיח את חברי הוועדה.
מה שכן, להבדיל מהקביעה הנחרצת של מעריב אתמול, שגלנט לא יוכל להיות רמטכ"ל, ואחרי הכחשת משרד המבקר, הכותרות היום מחוברות יותר למציאות העולה מהידיעות, ולא קופצות למסקנות נחרצות.
בישראל היום (כותרת ראשית, כפולת 2-3, עמוד 5), כרגיל, עולם הפוך: אהוד ברק מאמין אמון מלא בגלנט, לא עורך שום בדיקה ומצפה שזה ייכנס לתפקידו במועד, 14 בפברואר. ברק אומר גם שהוא מאמין במערכת המשפט. גם דברי רעייתו, קלודין, שהתראיינה לתוכנית הרדיו של שי ודרור זוכה לכר נרחב. דן מרגלית קורא לנקות את השולחן אבל הטון מעיד על אמונתו בגלנט.
טוב, נראה מה יגיד אחרי שיתקבלו הכרעות.
בכותרת הראשית של הארץ מובאת גרסת הרמטכ"ל (תוס': לעתיד, אם וכש): "לא שיקרתי, ייתכן שנפלו טעויות". מאיפה זה? גלנט מדבר? לא, מפרקליטיו.
שימו לב לתצלום הווילה של גלנט ממעוף הציפור. אשכרה הנסיך צארלס לא היה מתנגד לגור שם.
אגב, על פי "השתלשלות הפרשה" (לחצו על התמונה בלינק), הארץ הוא זה שהתחיל בדיון בעניין באוקטובר 2005, ומעריב - רק שלושנים אחר כך.
אמונו המלא של ברק בגלנט הוא כותרת גם בהארץ בעמוד 2.
שכניו של גלנט חלוקים בדעותיהם, אבל הכותרת היא על השכנה שחושבת שהוא מחוץ לחוק.
לידיעות יש כותרת נחושה מפי גלנט: "אני אהיה רמטכ"ל" (גמאני! גמאני!)
גם כותרת המשנה, הנפתחת ב"האלוף משיב אש" היא ציטוט שלו: "אני לא שודד קרקעות ולא שקרן. הטענות מסתכמות בטעויות מדידה ובפרשנות לחוקי התכנון".
הציטוטים האלו, כך כותב יוסי יהושוע, הם הכרזות של גלנט באוזני חבריו. יהושוע מסביר שגלנט מנוע מלהגיב עד פגישתו עם לינדנשטראוס בשבוע הבא.
גלנט הוסיף ל"חבריו":
"אני לא מציע לאף אחד לתפור חליפות... הפכו אותי לקבלן קרקעות, לשודד קרקעות. מישהו פה השתגע... אני אהיה הרמטכ"ל הבא למרות מה שמנסים לעשות לי".
המדבקה הצהובה על כפולת 2-3 אומרת: "גלנט מגיב לראשונה".
אפשר לומר זאת כך: יום אחרי שידיעות היסס במקצת הוא לוקח צד. הצד של גלנט. זה מצחיק, כי זה יוצר אחוות לוחמים בין ידיעות לישר"ה.
סיקור הפרשה משתרע עד ע' 5, כולל סיור סביב שטח המריבה והתפעמות מהבית המפואר.
סיכום: בעוד שלושה עיתונים מביאים מי פחות מי יותר את דברי גלנט ורעייתו וחבריו ופרקליטיו ואת מוצא פיו של ברק על פי הפירוט דלעיל, מעריב מתבצר בתחקירו.
מעניין מה יקרה עד 14 בפברואר.
Stayin alive
מפלגת העבודה מתעקשת להישאר בחיים.
עמיר פרץ מאיים לרוץ לראשותה. בהצלחה.
על פי סקר הארץ, העבודה עם שלי יחימוביץ תזכה לעשרה מנדטים.
Yes לסמים הקלים
קראו קראו את מאמר המערכת של הארץ. והמגיבים? מתלהבים.
עשן בקרונות
ישר"ה בדיווח קצרצר על עשן שהיתמר לצד קרונות רכבת בחיפה. הפעם חתום על הדיווח שלומי דיאז ולא איתי פרבשטיין, בן למשפחת פרבשטיין, משפחת רעייתו של שלדון אדלסון, שחתום היה על כתבת השער בנושא אסון הרכבת לא מזמן.
ממה מתה ג'וואר אבו רחמה?
ע"פ תחקיר צה"ל (החדש), נכון שהיא שאפה קצת גז מדמיע, אבל בעצם היא מתה בגלל טיפול יתר באטרופין.
הדברים נאמרו מפי "גורמי צבא", וכן מפי "גורם בטחוני" (כך במעריב).
לילך שובל כותבת בישר"ה שדו"צ ייתן תשובה רק בסוף התחקיר.
רק בישראל?
אושיות תרבות נדירות הגיעו אמש לבת מצווה של ילדה שאביה מרצה בכלא שבע שנות מאסר בגין הנחת מטען חבלה בביתו של גורם בשירות הביטחון (מתן צורי וירון ששון, ידיעות).
ענקי הרוח שהגיעו הם: עינב בובליל, אילנית לוי, איציק זוהר, קובי פרץ, משה פרץ.
מי העבריין ולמה האנשים האלו הגיעו לבת המצווה? האם בפקודה?
בלוגלנד
בנענע10 מתפרסמת ידיעה על כך שזאב חספר יפתח בלוג, מבקר המערכת, בו יבקר את מערכת החדשות של 10. הדברים מתפרסמים בהמשך להצהרת מנכ"ל חדשות 10, ראודור בנזימן, בכנס העיתונות באילת.
בבלוג יכתוב חספר "פעם בשבוע ולעתים יותר".
הידיעה הראשונה על כך התפרסמה ב-19 באוקטובר. אנחנו נמצאים היום ב-20 בינואר. כלומר, שלושה חודשים עברו, והבלוג, שלפתיחתו נדרשות חמש דקות (טוב, שש), עוד לא נפתח. גם בהצהרה מאתמול עדיין אין מועד מוצהר. מה קורה?
לפי אייס הוא ייכנס היום לתפקיד. מה זה אומר? למה לא להוציא כבר הודעה לעיתונות יחד עם הבלוג והפוסט הראשון?
נשים נשים
כמה טוב לשמוע שיש גם איגוד אנטי פמיניסטי, ותודה לח"כ יוליה שמאלוב ברקוביץ.
מחלקת מודעות
גם היום יש מודעה כפולת עמוד של ישר"ה במארקר, לרגל חגיגות "העיתון של ישראל" (להבדיל מ"העיתון של המדינה", כן?)
המגזין כביש 40 מציע מניות למכירה.
קצה האצבעות
לקורס "עיתונות צהובה" אפשר להוסיף את כותרת המשנה של כתבת השער בסופשבוע היום. הסכיתו."אחרי שנים ארוכות של חיפושים, צחי יערי סוף סוף הגיע אל השלווה. נאמר זאת כך: בנם של אהוד, פרשננו לענייני ערבים, וחוה, הרוצחת המפורסמת, שהתפרסם בין השאר בתור המטרידן הסדרתי של מיקי חיימוביץ, מצא בית חם בכנסייה הקתולית. עכשיו הוא חונך ספר ביכורים ומתפנה לדבר על הוריו הביולוגיים, המשפחה החדשה שמצא והמסלול המפרך שעבר, מטראומות הילדות ועד טקס ההטבלה" (עדי חשמונאי, טל אריאל אמיר)
ואתם, סופרים בראשית הדרך הרוצים להגיע לשער מגזין כלשהו, אלו החומרים שאתם צריכים. פחות מזה - לא הולך.
אציין שכבר נגררתי וקראתי את הכתבה. גון (ע"ש סנט גון האוונגליסט) נשמע בה צלול לגמרי. הוא לא מועד בלשונו בשום נושא, ותודו שזה קשה להישמע שפוי כשאתה מדבר על אמך הרוצחת ועל ההטבלה שעברת ועל הימים בהם ניסית להעביר חומרי תחקיר לעיתונים על אבא שלך, איתו היית מסוכסך, או על ימי הקרב על המיקי.
תוך כדי קריאה נזכרתי בכתבה שהתפרסמה ממש באחרונה - רק שאני לא מצליחה לזכור איפה - על התהליכים במוח שעוברים על המאמינים באלוהים, החווים התגלות, או משהו דומה. מישהו זוכר?
ליאור דיין כותב במדור האישי שלו, שם שם, שהוא רוצה לחזור לשרת בצבא (הוא השתחרר ב-2002 אחרי שמונה חודשי שירות). ליאור, אולי לא? אני מוחלת לך. השירות בקנטינה מספיק קרבי.
ובכלל, סופש נראה כמו תרבות מעריב: מתוך חמש כתבות, שני ראיונות עם שחקנים ושניים עם סופרים.
העכבריר מודפס על דפי כרומו דקיקים ועולה עשרה שקלים. רק רציתי להדגיש.
לחם עבודה Reloaded
לגלובס דרושים שני כתבים (בתחילת דרכם):
1. כתב/ת מדיה
2. כתב/ת אינטרנט
לעיתון יומי דרושה רכזת מערכת.
קו"ח:
(המודעה מתפרסמת בגלריה של הארץ. למה בלשון נקבה?).
מודעות המציעות תפקידים עיתונאיים (ולא יח"צ ותיקי לקוחות וכו') - מוזמנות, on the house.
לפני פיזור
יש צדק בעולם? ההוא חורג ב-350 מ"ר (בנוסף ל-63 דונם שיש לו), ואני חיה בדירת 40 מ"ר. טפו.

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור.
היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים.
מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך.
כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית.
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית.

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"
מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל
הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור. לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.
מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר.
כיבוש מלא של רצועת עזה
בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026. צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית: 0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025, ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- מאות כלכלנים במכתב: "עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.