הפקות לטובת הקהילה: הגבול הדק בין ציניות לקידום מכירות
ארגונים תרמו מאז ומעולם. לרוב, תרומה לקהילה היוותה סעיף חשבונאי נוסף בשורת מאזן הארגון בסוף שנת פעילות. עם השנים, "גילו" אנשי השיווק את כלי התרומה והפכו אותו לפעילות "שיווק חברתי".
מרבית הפעולות הינן מתחום הקד"מ וההפקות (הפרסום מהווה זרוע להפצה ויידוע בלבד). בזמן קרבות ההתשה בדרום בכלל ובשדרות בפרט, ראינו כיצד משתמש גאידמק בפעולות גרילה, קידום מכירות והפקות ענק זאת כדי לתרום לקהילה ולייצר מודעות, תדמית ואהדה ל"מוצר" שנקרא גאידמק. האם פעילות ההפקות עבדה? בהתחלה כן אבל עם הזמן נעשו טעויות שינותחו בהמשך.
5 גישות מובילות את תחום השיווק ביניהן גישת הייצור, המוצר, המכירות, השיווק האסטרטגי והשיווק החברתי. השיווק החברתי כולל פעילויות קד"מ, גרילה והפקות המכוונות בעיקרן לשיפור תדמית הארגון, הדיפת פרסום שלילי, הרגעת גופי צרכנות, השקת מוצר חדש והרחבת בסיס הלקוחות - מכירות.
השיווק החברתי מהווה "תחום אפור", לעיתים מסוכן ועלול לייצר דווקא תגובת נגד באם לא יתוכנן וינוהל כראוי. הבעיה, או ליתר דיוק האתגר זיהוי ואי חציית הגבול הדק שבין תפיסה צינית על ידי ציבור הלקוחות הקיים והפוטנציאלי, לבין תשואות ומחיאות כפיים המייצרות תדמית ומכירות על ידי אותו קהל מטרה.
כדי ליזום, לתפעל ולנהל פעילות שיווק חברתי אפקטיבית, יש ליטול מספר מרכיבים בחשבון:
מהות הפעילות עצמה. עד כמה היא תורמת לקהילה? האם היא ייחודית, מעניינת? עד כמה היא קשורה למהות העסק שלי? מהי תדירות הפעילות? ולבסוף עד כמה אני מייחצן את הפעילות בפומבי.
הכללים יחסית פשוטים:
1.גם לפעילות מסוג שיווק חברתי הצב מטרות מדידות.
2.בחר פעילות המשיקה לגרעין פעילות העסק שלך.
3.בחר קהלי מטרה הקרובים מחד לליבך ומעניינים מנגד.
4.ייחצן את השיווק החברתי באופן מדוד ובעיקר מ"פה לאוזן". אל תפרסם כי תרמת, השאר זאת לסקרנות הקהלים לגלות בעצמה. האפקט הרבה יותר גדול.
5.ייצר פעילות בתדירות קבועה ולא גבוהה.
6.רתום את עובדי הארגון שלך מתוך רצון לפעילות.
מהות הפעילות חשובה מאד לזיהוי וזכירות עם הארגון התורם. פעילות "חכמים בריבוע" הנוגעת לצרכנות נבונה מטעם רשת הריבוע הכחול תואמת מאד לגרעין עיסוקה של הרשת ומכאן מקדמת את הרשת ומטרותיה בקרב ציבור צרכנים פוטנציאלי עתידי והורים כציבור עכשווי; לעומת זאת בנק המבקש מלקוחותיו לתרום ספרים אינו מקדם מטרותיו.
התדירות הגבוהה וה"זיגזוג" בין פעילויות הפקה שונות לטובת הקהילה אף הן אינן מקדמות ואינן תורמות לארגון עצמו. אם נחזור לרגע לדוגמת גאידמק, אין ספק כי פעילויות ההפקה הגרנדיוזיות חצו את קו הציניות ובסופו של דבר גם לא תרמו ל"מותג" גאידמק. הסיבות: פעולות הפקה גדולות מדיי, רבות מדיי, מיוחצ"נות מדיי שכללו מטרות גלויות לקידום מותג הארגון - גאידמק עצמו. לעומת זאת, פעילות ענקית המזון Kraft השנה שהניעה 23 אלף עובדים ובעלי עניין לתרום לקהילה בהתנדבות ב-56 מדינות הינה פעילות הפקה ענקית, גרנדיוזית אך תואמת למטרות, לקהל ולתדמית הארגון.
Kraft בחרה לסייע ולתרום בתחום גרעין העיסוק שלה מזון. בכל מדינה התנדב צוות שכלל ראש צוות ("אלוף"), כל צוות העלה מספר רעיונות לפעילות התואמים את צרכי הקהילה, אך שבסיסם נעוץ במזון ומכאן סיפק את הכלים לקהילה. דוגמאות: הכנת ארוחות ענק לנזקקים, ייזום, ניהול ותפעול "שבוע האוכל הטעים" בגני שעשועים בשכונות מצוקה.
כל פעילות כזו מהווה פעילות קד"מ לכל דבר ועניין הפקה מתואמת ומתוזמנת ב-56 מדינות במקביל. הפקות אלה זכו לסיקור ברשתות אינטרנט ומדיה ללא צורך בפרסום וקידמו את תדמית הארגון ובסיס לקוחותיו.
לסיכום, המשיכו לתרום לקהילה, עשו זאת מתוך צניעות, תוך הצבת מטרות כבכל פעילות הפקה וקד"מ, בחרו פעילות המשיקה והתואמת לרוח הארגון ומהותו ו...אל תייחצנו כל כך השאירו לקהל לקוחותיכם לעשות זאת במקומכם.
- 7.you got some point in here... (ל"ת)David 26/01/2011 15:34הגב לתגובה זו
- 6.טיפים ישימים, לקחתי. חן חן (ל"ת)אברהם רווח 24/01/2011 09:52הגב לתגובה זו
- 5.לירון 24/01/2011 09:40הגב לתגובה זוכאילו מישהו קונה את זה....
- 4.דוד פרץ 24/01/2011 01:12הגב לתגובה זוברגע שחברה מייחצנת את התרומה/ פעילות לטובת הקהילה בצורה של פרסום זה גורם לדעתי לסלידה ובוז כלפיה יותר מאשר תורם לה. לא משנה אם כוונותיה היו טהורות או מלאכותיות.
- 3.אז מה הפיתרון שאתה מציע? אני חושבת שזה מבוי סתום (ל"ת)אשת שיווק מדופלמת בתאגיד בינ"ל 23/01/2011 12:54הגב לתגובה זו
- 2.כתבה מצויינת (ל"ת)עדי 22/01/2011 12:00הגב לתגובה זו
- 1.אין גבול, הכל מטושטש היום (ל"ת)אייל 20/01/2011 12:28הגב לתגובה זו
 שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות
החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%.
אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה.
המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)
רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- שי אהרונוביץ' על הרווחים הכלואים: "חברות דוגרות על מיליארדים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)
 סמוטריץ ממשלה
סמוטריץ ממשלהסמוטריץ’: “אין כוונה לפגוע בהטבות המס בקרנות ההשתלמות”
משרד האוצר מפריח "בלוני ניסוי" כדי לבדוק אם בשלה העת למסות את החסכון הפופולרי; אחרי שהכלכלן הראשי באוצר הציע לקצץ בהטבות המס, שר האוצר מבהיר שאין כוונה לפגוע באפיק החיסכון “לא נבטל הטבה שמחזיקה את מעמד הביניים אחרי שנה כלכלית קשה” 
אחרי הסערה הציבורית סביב האפשרות לפגיעה באחד מאפיקי החיסכון הפופולריים בישראל, קרנות ההשתלמות, הודיע שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ כי אין בכוונת הממשלה לשנות את תנאי המס הנהוגים כיום. ההצהרה מגיעה ימים ספורים אחרי שהכלכלן הראשי במשרד האוצר, שמואל אברמזון, פרסם דוח שבו הציע לצמצם את ההטבות, בטענה שהן מוטות לטובת העשירונים העליונים - האוצר חקר ומצא - קרנות השתלמות זה מוצר מנצח...לעשירים.
הדוח של הכלכלן הראשי העלה לדיון מחודש את אחד מנושאי החיסכון המרכזיים במשק - קרנות ההשתלמות, שנחשבות זה שנים לאפיק היחיד שמאפשר חיסכון לטווח בינוני בלי תשלום מס רווח הון. לפי הנתונים שהוצגו, תשעה מתוך עשרה עובדים בעשירון העליון נהנים מקרן השתלמות, בעוד שבעשירון התחתון רק אחד מתוך עשרה. המשמעות, לטענת אברמזון, היא שההטבה שעלתה לקופת המדינה יותר משני מיליארד שקל בשנה מופנית בעיקר כלפי בעלי שכר גבוה, ולא אל השכבות שזקוקות לתמריץ חיסכון אמיתי.
בדוח הוצעו כמה צעדים לצמצום ההטבה, בהם הפחתת תקרת ההכנסה המזכה בהפקדה והגבלת הפטור ממס לשש שנות חיסכון בלבד. המשמעות הייתה שכל סכום שיופקד מעבר לכך ייחשף למס רווח הון עם המשיכה. ההצעה עוררה תגובות חריפות מצד ההסתדרות וחברי כנסת רבים - גם מהקואליציה - שהבהירו כי לא יסכימו לפגיעה באפיק שנחשב לקו הגנה חשוב לעובדים, בעיקר במעמד הביניים.
האוצר לוקח צעד אחורה - עד לפעם הבאה
בעקבות הלחץ הציבורי והפוליטי, סמוטריץ’ קטע את הדיון עוד לפני שהגיע לשולחן ועדת הכספים. “אין מקום לפגוע בהטבת המס הזאת, במיוחד עכשיו, אחרי שנה שבה הציבור נשא על כתפיו את עיקר הנטל הכלכלי של המלחמה”, אמר השר בדיון פנימי במשרדו. לדבריו, “לא נכון לבטל הטבה שחוסכת לעובדים כסף אמיתי ומעודדת חיסכון דווקא כשהם מנסים להתאושש”.
- סמוטריץ' מבטיח: "מחירי הדירות יירדו, המסים יירדו" - האם להאמין לו?
- סמוטריץ' מבטיח - אבל לא בטוח שיכול לקיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למעשה, מדובר בשחזור של תסריט שחוזר כמעט מדי שנה ניסיון מצד הדרג המקצועי באוצר לצמצם את עלות ההטבות, שמסתיים בהבהרה מצד הדרג הפוליטי שהנושא ירד מהפרק. קרנות ההשתלמות, שהחלו בשנות ה-50 כקרן השתלמות למורים ועובדי מדינה, הפכו עם השנים לכלי חיסכון רחב לשכירים ועצמאים, שמאפשר למשוך את הכסף אחרי שש שנים ללא מס.

