מכה למליסרון: הפרקליטות הגישה כתב אישום בגין פרשת תרמית האג"ח

הפרקליטות החליטה להעמיד לדין גם את חברת עופר השקעות, את אבי לוי ואת גולן מדר בגין ביצוע עבירות של תרמית בני"ע, עבירת פרט מטעה בתשקיף והפרת חובת דיווח
לירן סהר | (4)

פרקליטות מחוז תל אביב החליטה היום (ד') להגיש כתב אישום נגד חברת מליסרון, חברת עופר השקעות, בעלת השליטה בחברה, אבי לוי, דירקטור בחברה וגולן מדר, מנהל הכספים של עופר השקעות, בגין עבירות של תרמית בקשר לניירות ערך, עבירת פרט מטעה בתשקיף ועבירת הפרת חובת דיווח בקשר עם רכישת אגרות חוב (סדרה ד'). בעקבות הידיעה מניית מליסרון נסחרת כעת בירידה של 3.18%.

רשות ניירות ביצעה בסוף אפריל 2010 חקירה בחברת מליסרון בחשד לעבירות תרמית בניירות ערך וביקשה מבית המשפט לשחרר את החשודים בתנאים מגבילים. מדובר בשני מנהלים בכירים בחברה ובסוחר אג"ח בפועלים סהר.

מדובר בגולן מדר ששימש בתקופה הרלבנטית לחקירה, בחודשים נובמבר - דצמבר 2009, כמנהל הכספים של עופר השקעות ושל חברות הבנות שלה. באבי לוי ששימש בתקופה הרלבנטית לחקירה כממלא מקום מנכ"ל מליסרון במשך מספר חודשים וכמנכ"ל עופר השקעות. ומדובר גם באלי העליון ששימש בתקופה הרלבנטית לחקירה כסוחר באג"ח בחדר המסחר של פועלים סהר, אשר מבצע את הפעולות בחשבון של החברה.

תחילתו של הסיפור במכרז למשקיעים מסווגים לקראת הנפקה אפשרית שביצעה מליסרון על דרך של הרחבת סדרה וזאת ב-2 בדצמבר 2009. המכרז למשקיעים המסווגים נסגר במחיר של 1.160 שקל עבור כל 1 שקל ע.נ. אגרות חוב סדרה ד', והמחיר המזערי ל-1 ש"ח ע.נ. אג"ח שנקבע בהצעה לציבור יהיה 1.16 שקל.

מהחקירה של רשות ניירות ערך עולה כי לחברת עופר פיתוח, ולחברת מליסרון היה אינטרס להביא לכך ששער הבורסה של אגרות החוב של מליסרון, ביום מכרז הגיוס במליסרון, יהיה גבוה יותר משערו בימים שקדמו ליום המכרז, וזאת, עפ"י החשד, על מנת להביא לבסוף למחיר הגבוה יותר שייקבע במכרז.

בהתאם לכך פעלו בתאריכים 26/11/2009 עד 01/12/2009 אבי לוי וגולן מדר מעופר השקעות, באמצעות אלי העליון מפועלים סהר, להעלות את שער האג"ח בדרכי תרמית וזאת במטרה להגיע למחיר הגבוה ביותר ערב המכרז.

עוד עולה מממצאי החקירה כי לצורך העלאת השער הקצו אבי לוי וגולן מדר לאלי העליון סכומים נכבדים שיאפשרו את העלאת שער האג"ח. בהתאם השתמשו השלושה בחשבון של חברת עופר פיתוח, חברה פרטית בבעלות משפחת עופר ובאמצעותה רכשו בימים הללו אג"ח בסכום כולל של 23.9 מיליון שקל מתוך מחזור מצטבר של 34 מיליון שקל.

בשורה התחתונה, החשד הנחקר הינו כי מנהליה של חברת עופר פיתוח, שבבעלותה של חברת עופר השקעות שהינה בעלת השליטה בחברת מליסרון, באמצעות אלי העליון, ביקשו להעלות באופן תרמיתי את שער האג"ח במועדים שקדמו למכרז, מתוך רצון להביא לכך שבמכרז ייקבע שער גבוה יותר.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    פרטי זה הכי 19/01/2011 21:14
    הגב לתגובה זו
    בושה כמה זמן לקח לפרקליטות להגיע למסקנות עבר כבר מעל שנה מאז ביצוע המעשה בטח עוד 10 שנים ביהמ" ש יקבל החלטה בנושא ואז כבר אבי לוי יהיה בפנסיה ...
  • 3.
    מוסדי 19/01/2011 21:10
    הגב לתגובה זו
    למי שמכיר את הנפשות הפועלים בקבוצת מליסרון מכיר את אופן ההתנהלות שלהם התנהגות מאוד אגריסיבית ושחצנית זכור לי בהנפקה נתנו תחושה שעושים טובים שמוכרים את האג" ח נראה איזה אמבטיה קרה הם יקבלו שיבואו לגייס כסף למימון רכישת בריטיש ממני שקל הם לא יראו נקווה שהפרקליטות תעשה איתם סוף. ההתנהגות הזו ממש לא ראויה בשוק ההון
  • 2.
    ליוהות נוכל זה מחייב, מי אמר את זה? (ל"ת)
    דייי 19/01/2011 20:32
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אני 19/01/2011 15:16
    הגב לתגובה זו
    ..שלהם. והמוסדיים מגישים לנו את החרא על מגש כסף..
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.