מכה למליסרון: הפרקליטות הגישה כתב אישום בגין פרשת תרמית האג"ח

הפרקליטות החליטה להעמיד לדין גם את חברת עופר השקעות, את אבי לוי ואת גולן מדר בגין ביצוע עבירות של תרמית בני"ע, עבירת פרט מטעה בתשקיף והפרת חובת דיווח
לירן סהר | (4)

פרקליטות מחוז תל אביב החליטה היום (ד') להגיש כתב אישום נגד חברת מליסרון, חברת עופר השקעות, בעלת השליטה בחברה, אבי לוי, דירקטור בחברה וגולן מדר, מנהל הכספים של עופר השקעות, בגין עבירות של תרמית בקשר לניירות ערך, עבירת פרט מטעה בתשקיף ועבירת הפרת חובת דיווח בקשר עם רכישת אגרות חוב (סדרה ד'). בעקבות הידיעה מניית מליסרון נסחרת כעת בירידה של 3.18%.

רשות ניירות ביצעה בסוף אפריל 2010 חקירה בחברת מליסרון בחשד לעבירות תרמית בניירות ערך וביקשה מבית המשפט לשחרר את החשודים בתנאים מגבילים. מדובר בשני מנהלים בכירים בחברה ובסוחר אג"ח בפועלים סהר.

מדובר בגולן מדר ששימש בתקופה הרלבנטית לחקירה, בחודשים נובמבר - דצמבר 2009, כמנהל הכספים של עופר השקעות ושל חברות הבנות שלה. באבי לוי ששימש בתקופה הרלבנטית לחקירה כממלא מקום מנכ"ל מליסרון במשך מספר חודשים וכמנכ"ל עופר השקעות. ומדובר גם באלי העליון ששימש בתקופה הרלבנטית לחקירה כסוחר באג"ח בחדר המסחר של פועלים סהר, אשר מבצע את הפעולות בחשבון של החברה.

תחילתו של הסיפור במכרז למשקיעים מסווגים לקראת הנפקה אפשרית שביצעה מליסרון על דרך של הרחבת סדרה וזאת ב-2 בדצמבר 2009. המכרז למשקיעים המסווגים נסגר במחיר של 1.160 שקל עבור כל 1 שקל ע.נ. אגרות חוב סדרה ד', והמחיר המזערי ל-1 ש"ח ע.נ. אג"ח שנקבע בהצעה לציבור יהיה 1.16 שקל.

מהחקירה של רשות ניירות ערך עולה כי לחברת עופר פיתוח, ולחברת מליסרון היה אינטרס להביא לכך ששער הבורסה של אגרות החוב של מליסרון, ביום מכרז הגיוס במליסרון, יהיה גבוה יותר משערו בימים שקדמו ליום המכרז, וזאת, עפ"י החשד, על מנת להביא לבסוף למחיר הגבוה יותר שייקבע במכרז.

בהתאם לכך פעלו בתאריכים 26/11/2009 עד 01/12/2009 אבי לוי וגולן מדר מעופר השקעות, באמצעות אלי העליון מפועלים סהר, להעלות את שער האג"ח בדרכי תרמית וזאת במטרה להגיע למחיר הגבוה ביותר ערב המכרז.

עוד עולה מממצאי החקירה כי לצורך העלאת השער הקצו אבי לוי וגולן מדר לאלי העליון סכומים נכבדים שיאפשרו את העלאת שער האג"ח. בהתאם השתמשו השלושה בחשבון של חברת עופר פיתוח, חברה פרטית בבעלות משפחת עופר ובאמצעותה רכשו בימים הללו אג"ח בסכום כולל של 23.9 מיליון שקל מתוך מחזור מצטבר של 34 מיליון שקל.

בשורה התחתונה, החשד הנחקר הינו כי מנהליה של חברת עופר פיתוח, שבבעלותה של חברת עופר השקעות שהינה בעלת השליטה בחברת מליסרון, באמצעות אלי העליון, ביקשו להעלות באופן תרמיתי את שער האג"ח במועדים שקדמו למכרז, מתוך רצון להביא לכך שבמכרז ייקבע שער גבוה יותר.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    פרטי זה הכי 19/01/2011 21:14
    הגב לתגובה זו
    בושה כמה זמן לקח לפרקליטות להגיע למסקנות עבר כבר מעל שנה מאז ביצוע המעשה בטח עוד 10 שנים ביהמ" ש יקבל החלטה בנושא ואז כבר אבי לוי יהיה בפנסיה ...
  • 3.
    מוסדי 19/01/2011 21:10
    הגב לתגובה זו
    למי שמכיר את הנפשות הפועלים בקבוצת מליסרון מכיר את אופן ההתנהלות שלהם התנהגות מאוד אגריסיבית ושחצנית זכור לי בהנפקה נתנו תחושה שעושים טובים שמוכרים את האג" ח נראה איזה אמבטיה קרה הם יקבלו שיבואו לגייס כסף למימון רכישת בריטיש ממני שקל הם לא יראו נקווה שהפרקליטות תעשה איתם סוף. ההתנהגות הזו ממש לא ראויה בשוק ההון
  • 2.
    ליוהות נוכל זה מחייב, מי אמר את זה? (ל"ת)
    דייי 19/01/2011 20:32
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אני 19/01/2011 15:16
    הגב לתגובה זו
    ..שלהם. והמוסדיים מגישים לנו את החרא על מגש כסף..
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי