דירוג יפעת: מקאן אריקסון פותחים פער ענק; זרמון-גולדמן בעשירייה; יהושע TBWA וענבר-מרחב-שקד מזנקים

דירוג יפעת בקרת פרסום: צוות החיסול של מקאן אריקסון, איריס בק ואילן שילוח עושה זאת שוב. המשרד פותח פער על כל הענף. JWT נפלטים מהעשירייה לטובת זרמון גולדמן; אדלר-חומסקי סוגרים שנה עם קיטון
משה בנימין | (11)

משרד הפרסום מקאן אריקסון ממשיך לשלוט ביד רמה בענף הפרסום בישראל וחוצה בשנת 2010 את קו חצי מיליארד השקלים עם היקף פעילות של 524.5 מיליוני שקלים המהווים גידול של 9% לעומת ביצועיו בשנת 2009. 3 משרדים מתוך רשימת ה-20 המובילים רושמים קיטון: אדלר-חומסקי, JWT ורגב קויצקי. כך עולה מסיכום יפעת בקרת פרסום ל-2010.

5 המשרדים שרשמו את הצמיחה הגבוהה ביותר ב-2010 הם: ענבר-מרחב-שקד עם צמיחה של 46%, יהושע TBWA עם צמיחה של 34%, זרמון-גולדמן עם גידול של 24% שמכניס אותם למקום העשירי בדירוג המשרדים, דרורי-שלומי (שמיזג לתוכו את ברלזון & רן לוי במהלך השנה) עם גידול של 22% ו-euro שמנסה לחזור לימים טובים יותר עם גידול של 20%.

20 משרדי הפרסום המובילים בישראל

בחודש האחרון פרסמו איגוד השיווק הישראלי ויפעת בקרת פרסום את סיכום ההוצאה לפרסום בשנה החולפת. ב-2010 נרשם גידול של 6.6% בהוצאות לפרסום. סך כל עוגת הפרסום הסתכמה ב- 3,943 מיליארד שקלים. נתונים אלו מסייעים בהבנת מגמות השינוי בשנה האחרונה. המשרדים שצמיחתם עומדת (פחות או יותר) ביחס ישר לצמיחת הענף כולו הם שמעוני-פינקלשטיין עם גידול של 5%, גליקמן-נטלר-סמסונוב וראובני-פרידן עם גידול של 7%.

מקאן אריקסון וגיתם BBDO עם גידול של 9% כל אחד ובאומן-בר-ריבנאי עם גידול של 10% רושמים הישג מרשים במיוחד. 3 המשרדים הממוקמים בצמרת ענף הפרסום בישראל ותקעו יתד בחמישייה הראשונה ממשיכים, למרות גודלם, להציג צמיחה כמעט דו-ספרתית.

הגידול הממוצע לענף הפרסום מציג גם את הקיטון של אדלר-חומסקי, JWT ורגב-קויצקי באור חדש. בשנה בה רשם הענף גידול של 6.6% אדלר-חומסקי רשמו דווקא קיטון של 6%, כמו כן JWT ורגב קויצקי גם הוא היה נגד המגמה ורשם קיטון של 3%. שלמור-אבנון-עמיחי אמנם לא רשמו קיטון אך גידול של 1% בלבד כתוצאה מהחיתוך המשמעותי בתקציב פרטנר מהווה עבורם סוג של סטגנציה בהשוואה לצמיחת הענף כולו.

נתונים נוספים מעניינים שעולים מעיון בטבלה מציגים את הפערים הפנימיים. מקאן אריקסון הצליח לפתוח פער משמעותי לעומת שאר המשרדים. רף חצי מיליארד השקלים נחצה על-ידו ב-2010 והמשרד השני בדירוג - אדלר-חומסקי מרוחק ממנו בהיקף פעילות של 137 מיליון שקלים, סכום שיכול להירשם כמחזור פעילות של משרד לגיטימי במקום השמיני ברשימה.

לעומת הפער בין מקאן אריקסון לאדלר-חומסקי, הפער בין זה לבא אחריו באומן-בר-ריבנאי במקום ה-3 מצטמצם מ-100 מיליון שקלים ב-2009 ל-37 מיליון שקל בלבד בסוף 2010. בהתאם לכך מצליח באומן להגדיל את הפער משלמור-אבנון-עמיחי ל-50 מיליון שקלים לעומת כ-22 מיליון שקלים בסוף 2009.

הפער בין יהושע TBWA לגיתם BBDO ירד מ-62 מיליון בסוף 2009 ל-30 מיליון בלבד. שניים שהולכים צמוד צמוד כבר שנתיים רצוף הם גליקמן-נטלר-סמסונוב וראובני-פרידן שעמדו על מחזור זהה ב-2009 (129.5) ורשמו גידול זהה שהביא אותם שוב לסכום זהה ב-2010 עם 138.8 מיליון שקלים.

יש לציין כי אדלר חומסקי היה המשרד הצומח ב- 2009 בעשירייה, ונהנה מהגידול הגבוה ביותר באחוזי הצמיחה עקב השקת הרשת החדשה של פלאפון, הלוטו החדש, טורנדו אינוורטר ותמי 4 פרימו. אי לכך יש להתייחס לשנת 2010 כשנת תיקון.

נתי יעקובי, מנכ"ל יפעת בקרת פרסום: "רמי יהושע בנה בעבודה קשה, ורחוק מאור הזרקורים, משרד בעל נפח מסחרי מרשים ויכולות קריאטיב טובות, והוא נמצא כיום במרחק נגיעה מהחמישייה הראשונה. אם ימשיך לשמור על קצב גידול דו ספרתי, השאלה היא לא האם יהושע יהיה משרד חמישיה, אלא מתי".

את העשיריה סוגר זרמון גולדמן שלמרות שמיהרו להספידו, מוכיח כי הוא עשוי מחומר קשיח. זרמון גולדמן בלטו השנה עם קמפיינים רבים ל- AIG, מהפיכת הפריים ליס של דוד לובינסקי, רכבת ישראל תחת הסלוגן: "גונבים פסים, גונבים חיים", אופנת פוקס, מרכזי ביג ועוד.

GPS שנפרד לדרך עצמאית מאדלר חומסקי וורשבסקי, סוגר את 20 הגדולים ומחליף השנה בטבלה את פוגל. לקוחותיו הבולטים של המשרד הם ארקיע, טיב טעם, שלמה השכרת רכב, פרופורציה וד"ש.

יפעת בקרת פרסום: המערכות הטכנולוגיות המתקדמות שמפעילה חברת "יפעת בקרת פרסום" מאפשרות קבלת התמונה המלאה של עולם הפרסום בישראל. המערכות מבצעות פעולות מעקב, ניטור וניתוח של הקמפיינים הפרסומיים השונים בכל רגע נתון, בכלל כלי התקשורת בישראל, לרבות קישורים ממונים בגוגל- קמפייני Google ad. Words שהיו עד היום בגדר 'קופסה שחורה'. בנוסף, הסריקה מאפשרת זיהוי, מעקב וקבלת מיפוי מדויק של מעטפת התוכן שיווקי בתוכניות הטלוויזיה השונות.

המנועים הסמנטיים בהם עושה קבוצת 'יפעת' שימוש סורקים מדי יום כ- 5000 ידיעות וכתבות בתקשורת המסורתית (פרינט, מקוון, רדיו, טלוויזיה) וכ- 250 אלף פוסטים, סטאטוסים, תגובות בפורומים, וטוויטים ברשתות החברתיות.

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    בושה או לא עם עובדות לא מתווכחים (ל"ת)
    המביש 20/01/2011 14:30
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    'גונבים פסים' זו העבודה של תרצה גרנות ע"ה. אגב, האחרונה שביצעה:( (ל"ת)
    20/01/2011 01:15
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    עושה שלום 19/01/2011 23:05
    הגב לתגובה זו
    אולי די ליצור סתם ריבים זרמון משרד שקיים 11 שנה וענבר מרחב 6 כל אחד מהם עושה עבודה טובה בתחומו כבוד לכל ה-20
  • 8.
    נהוג שלא להתפעל ממשרד גדול אבל פאקינג שיט כבר חצי מיליארד שקל!!!! מדהים (ל"ת)
    בעיניי הכי מדהים זה מקאן 19/01/2011 17:19
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    1, זרמון קיים 20 שנה, ענבר מרחב 6. (ל"ת)
    שירת הברבור 19/01/2011 17:18
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    בושה לענף הפרסום שמשרד כמו זרמון נמנה על עשרה הראשונים (ל"ת)
    קול המפרסם 19/01/2011 16:46
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    ערן 19/01/2011 15:43
    הגב לתגובה זו
    משרדים קטנים מתאפיינים בכך שלקוח אחד שלהם שגדל או קטן משפיע משמעותית על אחוזי הגידול/קיטון של המשרד. במקרה של זרמון AIG החליט להכפיל את התקציבים שלו ולכן לכאורה המשרד צמח. בפועל המשרד מדשדש ופרט ל AIG אין לו כמעט כלום. הסיבה לכניסתו לעשירייה הראשונה היא פשוט העבודה שאין משרדים ראויים אחרים אבל בעוד שנתיים-שלוש משרדים כמו ברוקנר, ענבר מרחב ואולי אחרים, יעברו אותו
  • 4.
    "מבחוח" 19/01/2011 15:42
    הגב לתגובה זו
    איריס בק - בהחלט יכולה להיות בצוות החיסול של המוסד ...תותחית על
  • 3.
    והכל במחירי יפעת... יענו 250% תוספת היוקר (ל"ת)
    יפעת המפרסם 19/01/2011 15:08
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    רכבת ישראל : "גונבים פסים, גונבים חיים"- לא של זרמון!! (ל"ת)
    רכבת 19/01/2011 14:38
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    זרמון גולדמן לפני ענבר מרחב שקד..ספי..מה יש לך לומר (ל"ת)
    חיליק 19/01/2011 14:11
    הגב לתגובה זו
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.