דעה

יש פרסום שהוא פשוט טמטום: "שלמות גרמנית"??? מישהו נפל פה על הראש

תמיר האס נוזף בגיתם: אבוי לו לאיש מקצוע החוטא בחטא היוהרה לעיני כל, מי ייתן ויחטוף על ימין ושמאל. אבוי לטיפשות, לנבזות
תמיר האס | (12)

מדי פעם נראה שהעוסקים בשיווק, פרסום, ויח"צ, מקדמים מהלכים כאילו והם תחת השפעת קוקאין. אני אחרון שיטיל ביקורת על עיקרון הפרובוקציה, אך מאחורי כל אחת שכזו צריך להיות הגיון בסיסי שאומר עוד מראש "חלק מהקהל יקבל את זה רע והחלק השני יתחבר, אנחנו בונים על החלק שיתחבר". אבל כשאיש מקצוע מציע ללקוח צעד שאף קהל בעולם לא יתחבר אליו, זה כבר טמטום.

פין קטן דורש אגו גדול

כמו בעבר, גם היום אני טוען שבענף הפרסום יש יותר דבילים מענף היח"צ, אחד המניעים לכך זו הגאווה,בפרסום, התחרות על הקרדיט בין המשרדים גדולה יותר מענף יחסי הציבור, מה שגורם לחברים מהמקצוע המשיק לשאוף לקדם את האגו של עצמם במקום את הלקוח. החלוקה בין הדבילים השונים פשוטה: דבילים שלא באשמתם שכן הם נולדו כך, ודבילים שהם חלאת המין האנושי לאור חוסר הרגישות שמאפיינת אותם. איני יודע איזה סוג של דבילזים קיים בגיתם אבל אין ספק שהוא קיים. הפרסומת האחרונה של אופל מוכיחה זאת: רכב טהור משהו, בתוך תא קטן, ןבתקרה חורים שמוציאים אור לבן/צהבהב. יצירתי?

ברשת התגובות היו דומות: החדר בשילוב החורים בתקרה והאור הבהיר שיוצא מהם מזכירים תא גזים! ואם זה לא מספיק אז כדי לוודא שנזדעזע דחפו לנו לפרצוף את המשפט "שלמות גרמנית", אותה שלמות שאפיינה את הגרמנים בקמפיין הטיהור הידוע.

מי זה שחושב שאין דבר כזה פרסום רע?

פרסומת טובה היא כזו שגוררת אחריה יחסי ציבור טובים/חלוקים! אבל לא גרועים! ונראה שהפרסומת העלובה הזו לא עושה את העבודה. שום תודעה חיובית לא תצא ממנה ובטח שלא הנעה לפעולה, מקסימום כמה דמגוגים שיניעו עצמם למקלדת לכתוב טור ביקורת. מה שבטוח זה שסטודנט לפרסום שנה א' רמה ז' היה יכול להציע פרסומת טובה יותר.

קהל היעד שאמור להיות לו כסף בצד ושיכול להרשות לעצמו לקנות מכונית חדשה הם חבר'ה בני 35-60 פלוס מינוס, שהם הדור השני והשלישי של ניצולי השואה, ולכן אין שום הגיון לדבר איתם בשפה שנבחרה בגיתם. אגב, הפרסומת המדוברת היא תעודת עניות גם למשרד יחסי הציבור שמטפל ב'אופל'. היית מצפה שהזהירות המאפיינת את אנשי היח"צ תגרום למישהו שם לשאוג "אתם נורמלים??"

אופל בתא גזים: מצא את ההבדלים (צילום: Getty images Israel)

אל תטעו, הטור הזה אינו מיועד ליפי נפש. המחויבות ללקוח גבוה כמו הרגישות לציבור אם לא יותר, אבל קבלת החלטות של מותג כה גדול צריכה לסמן מטרות לטווח הארוך ואם כבר פוגעים ברגשות הציבור הפגיעה צריכה ליצור אפקט חיובי חזק יותר מהאפקט השלילי, אך כפי שנאמר, דבילים לא חסרים.

תלונות, הצעות, ואף גידופים קלים ל:[email protected]

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    מאיר 20/01/2011 18:11
    הגב לתגובה זו
    מה שיפה בטור שלך הוא שגם אני יכול לכתוב אותו. בטח אם בא לי להוציא את העצבים על משהו. מה שלא יפה זה שזו דמגוגיה זולה. הקהל יודע שמוצר גרמני הוא מוצר איכותי. לא מעט ממוצרי החשמל הביתיים שהם תוצרת גרמניה זוכים כאן לעדנה ומוצאם שגור בפי אנשי המכירות ובפרסומות. לרוץ עד תאי גזים בגלל פרוז'קטורים? הרחקת לכת אדוני.
  • 11.
    קקטוס 19/01/2011 15:58
    הגב לתגובה זו
    ל4 יש ויש טעויןת ל2 היכן הרגישות
  • 10.
    אוהבת את ההנמקה שלך (ל"ת)
    מיה 19/01/2011 14:43
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    אורית 19/01/2011 14:34
    הגב לתגובה זו
    במחנות אחרת, הם לא היו שוכחים בקלות את התחושה המלצה שלי... כל גיתם בביקור ביד ושם קצת יחזיר אותם למציאות
  • 8.
    סיסמא אפשרית:שלמות גרמנית-שש מיליון הוכחות !! (ל"ת)
    קופי מייקר 19/01/2011 14:02
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    קול המפרסם 19/01/2011 14:00
    הגב לתגובה זו
    נראה לי שאחוז הדבילים במשרדי היח"צ ובמשרדי הפרסום די דומה. פשוט את הדביליות של משרדי הפרסום קל יותר לראות..
  • 6.
    מר קטינג 19/01/2011 13:58
    הגב לתגובה זו
    במיוחד במוסף יום שישי של ידיעות שם מוקמה המודעה בדיוק אחרי הכתבה על כפר הניאו-נאצים החדש
  • 5.
    נגמר לך על מה לכתוב? אלוהים איזה שטויות (ל"ת)
    קריאייטיב במש פרסום 19/01/2011 13:55
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    פיני 19/01/2011 13:49
    הגב לתגובה זו
    במקום לבקר, כדאי לכותב לעבור לעשייה. מי שלא עושה לא טועה.
  • 3.
    ד 19/01/2011 13:41
    הגב לתגובה זו
    אתמול נסעתי ליד גני התערוכה בתל אביב ונחרדתי לראות 6 פרסומות מהסדרה אחת אחרי השניה. בדקתי שוב ושוב שאני קוראת נכון. פשוט בושה וחוסר רגישות
  • 2.
    עכשיו הבנתי 19/01/2011 13:07
    הגב לתגובה זו
    תגיד ירדת מהפסים או סתם הייתה לך שעה פנויה בין צפייה בעמוד האש אחד למשנהו? אתה נוסע לברלין לבלות, שוטף כלים במכונה גרמנית, מת לנסוע במרצדס אבל מכתיבת טור כנראה אתה לא יכול להרשות לעצמך. תאי גזים? הגזמת אלף הגזמות. הפרסומת לא יצירתית להחריד אבל זה נושא אחר. כולם רוצים רכב גרמני וזו עובדה. כל השאר זה צדקנות לשמה.
  • 1.
    רבי עקיבא מרעננה 19/01/2011 12:38
    הגב לתגובה זו
    העם בציון הסכים לשילומים מגרמניה, למכונות כביסה מגרמניה, לסרטים מגרמניה... ואם היה לו כסף הוא היה שמח למרצדס או ב.מ.וו. גרמני. אני בטוח שהיהודים הצדיקים בגיתם לא התכוונו לפגוע.רק לתת אופצייה זולה יותר למוצר גרמני איכותי מתוך התפיסה ש...גרמני = איכותי אני פוסק לזכות גיתם
סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)

סטיב ויטקוף מכר מניות ב-120 מיליון דולר; הונו: מעל 350 מיליון דולר

השליח של טראמפ במזרח התיכון והאיש שאחראי בצד האמריקאי על השיחות לשחרור החטופים, נכנס לממשל כאיש עסקים אמיד; מחזיק במניות אובר, סיסקו, קריפטו, נדל"ן ועוד

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה סטיב ויטקוף

סטיב ויטקוף, איש העסקים ואיש אמונו של טראמפ במזרח התיכון מכר חלק ממניותיו בחברת הנדל"ן שבשליטתו. בדיווח שלו נחשף היקף אחזקות מרשים שכולל השקעות במקרקעין, סטארט-אפים, מטבעות דיגיטליים, כלי טיס וחשבון מזומן בסך 50 מיליון דולר

ויטקוף, מכר אחזקות בשווי 120 מיליון דולר בחברת הנדל"ן הפרטית שלו Witkoff Group, במסגרת מהלך שנועד להפחית סיכונים של ניגוד עניינים. לפי הדיווח, המכירה בוצעה כחלק מתוכנית כוללת להקטנת חשיפות והכנסות פוטנציאליות שעלולות להתנגש עם תפקידו הדיפלומטי. ויטקוף משמש כשליח מיוחד מטעם טראמפ למזרח התיכון ומשימות שלום נוספות, כולל מעורבות פעילה במגעים בין ישראל לחמאס ואף הרחבת סמכויות לאזור אוקראינה.

הצצה לנכסים של ויטקוף

לפי המסמכים, לויטקוף שווי מינימלי של 350 מיליון דולר - אך מדובר בגילוי חלקי. ככל הנראה שוויו האמיתי גבוה בהרבה. בין הנכסים: נדל"ן יוקרתי במיאמי, ניו יורק ודרום פלורידה, מניות ברדיט, אובר, סיסקו ו-SpaceX והשקעות בקרנות גידור, מטבעות קריפטוגרפיים ואפילו כלי טיס.

המסמך כולל גם את פירוט ההכנסות מהשנה החולפת: 35 מיליון דולר שהתקבלו כדיבידנדים מאחת מחברות ההחזקות שבשליטתו - המחזיקה בין היתר בנדל"ן, חברת ניהול גולף, מלונות וחברת הקריפטו World Liberty Financial.

World Liberty Financial - שיתוף פעולה כלכלי עם משפחת טראמפ

ויטקוף ובניו הקימו בשנה שעברה את חברת הקריפטו World Liberty Financial יחד עם שלושת בניו של טראמפ: דונלד טראמפ ג'וניור, אריק טראמפ וברון טראמפ. החברה אחראית על השקת מטבע הקריפטו USD1, ששימש את קרן MGX מאבו דאבי להשקעת ענק של 2 מיליארד דולר בבורסת Binance. מדובר בקרן השקעות ממשלתית של איחוד האמירויות.

לפי גילוי קודם, טראמפ עצמו גרף רווחים של 58 מיליון דולר מהמיזם. ויטקוף, לעומת זאת, לא פירט את חלקו בהכנסות.

צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

מנכ"ל האוצר: "לתקציב הביטחון חייבת להיות תקרה - אחרת אין יעילות"

בנאומו בכנס החשב הכללי, התייחס אילן רום להכפלת תקציב הביטחון מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, וקרא לבחון מחדש את סדרי העדיפויות הלאומיים. לדבריו, ההוצאה הביטחונית חייבת להיות מוגבלת כדי לאפשר השקעה בתחומי החינוך, התשתיות והטכנולוגיה. רום הדגיש כי הכלכלה תמשיך לתמוך במערכת הביטחון עד להשגת הכרעה, אך דרש ליישם במקביל צעדים של התייעלות ובקרה

עוזי גרסטמן |

מנכ"ל משרד האוצר, אילן רום, התריע על הגידול החריג בתקציב הביטחון בשנתיים האחרונות בנאום שנשאט במסגרת כנס החשב הכללי. "מאז פרוץ חרבות ברזל בשנים 2025-2023 תקציב הביטחון הכפיל את עצמו תוך שנתיים", הוא אמר. "זהו הון תועפות שאזרחי ישראל זקוקים לו לשירותים, לתשתית ולצמיחה. ילדינו ונכדינו מצפים כי נשאיר להם מדינה בטוחה אך גם משגשגת".

רום הדגיש כי עם תחילת ההתייצבות הביטחונית, יש מקום לחשיבה מחודשת על אופן הקצאת המשאבים. "כאשר מפת האיומים סביבנו התעדכנה, ודאי שגם תפיסת הביטחון צריכה להתעדכן", הוא אמר, והוסיף כי "למדיניות המרחיבה בה נקטנו יש מחיר, ולהוצאה הזו יש עלות אלטרנטיבית לא פשוטה".

לדבריו, הכלכלה סיפקה בשנתיים האחרונות גיבוי מלא למערכת הביטחון ותמשיך לעשות זאת "ככל שיידרש עד לניצחון ולהכרעה, ועד לחזרת החטופים כולם". עם זאת, הוא קרא לשקול מחדש את ניהול הסיכונים הכלכליים ולפנות משאבים לתחומים אזרחיים. "האם אין מקום להביט אל הצרכים החשובים הנוספים של אזרחי ישראל - בשיפור תחום החינוך, בביסוס יכולות הבינה המלאכותית? הרי אלו ערובה לא רק לרווחה כלכלית אלא גם לביטחון איתן בדור הקרוב ובאלו שאחריו", הסביר רום בנאומו.

הוא אף השווה את ניהול תקציב המדינה לניהול משק בית, והבהיר כי יש צורך בתקרה ברורה להוצאות הביטחון. "להוצאה הביטחונית צריך שתהיה תקרה, ולפעמים עושה רושם כי התקרה גבוהה כל כך עד שאינה נראית. וכשאין תקרה, אין יעילות ואין התייעלות".

הוא אף מתח ביקורת על ניהול ההוצאות בשנתיים האחרונות: לדבריו, "חיפשתי וחקרתי, אך במשך השנתיים האחרונות לא מצאתי צעד של התייעלות כלכלית בתחום ההוצאות הביטחוניות". כדוגמה לכך, הוא ציין את ניהול ימי המילואים: "ניהול כלכלת ימי המילואים נעשה בלי מעצורים, בלי בקרה ולעיתים קרובות מדי אף חורג מכללי המינהל התקין".