דעה

יש פרסום שהוא פשוט טמטום: "שלמות גרמנית"??? מישהו נפל פה על הראש

תמיר האס נוזף בגיתם: אבוי לו לאיש מקצוע החוטא בחטא היוהרה לעיני כל, מי ייתן ויחטוף על ימין ושמאל. אבוי לטיפשות, לנבזות
תמיר האס | (12)

מדי פעם נראה שהעוסקים בשיווק, פרסום, ויח"צ, מקדמים מהלכים כאילו והם תחת השפעת קוקאין. אני אחרון שיטיל ביקורת על עיקרון הפרובוקציה, אך מאחורי כל אחת שכזו צריך להיות הגיון בסיסי שאומר עוד מראש "חלק מהקהל יקבל את זה רע והחלק השני יתחבר, אנחנו בונים על החלק שיתחבר". אבל כשאיש מקצוע מציע ללקוח צעד שאף קהל בעולם לא יתחבר אליו, זה כבר טמטום.

פין קטן דורש אגו גדול

כמו בעבר, גם היום אני טוען שבענף הפרסום יש יותר דבילים מענף היח"צ, אחד המניעים לכך זו הגאווה,בפרסום, התחרות על הקרדיט בין המשרדים גדולה יותר מענף יחסי הציבור, מה שגורם לחברים מהמקצוע המשיק לשאוף לקדם את האגו של עצמם במקום את הלקוח. החלוקה בין הדבילים השונים פשוטה: דבילים שלא באשמתם שכן הם נולדו כך, ודבילים שהם חלאת המין האנושי לאור חוסר הרגישות שמאפיינת אותם. איני יודע איזה סוג של דבילזים קיים בגיתם אבל אין ספק שהוא קיים. הפרסומת האחרונה של אופל מוכיחה זאת: רכב טהור משהו, בתוך תא קטן, ןבתקרה חורים שמוציאים אור לבן/צהבהב. יצירתי?

ברשת התגובות היו דומות: החדר בשילוב החורים בתקרה והאור הבהיר שיוצא מהם מזכירים תא גזים! ואם זה לא מספיק אז כדי לוודא שנזדעזע דחפו לנו לפרצוף את המשפט "שלמות גרמנית", אותה שלמות שאפיינה את הגרמנים בקמפיין הטיהור הידוע.

מי זה שחושב שאין דבר כזה פרסום רע?

פרסומת טובה היא כזו שגוררת אחריה יחסי ציבור טובים/חלוקים! אבל לא גרועים! ונראה שהפרסומת העלובה הזו לא עושה את העבודה. שום תודעה חיובית לא תצא ממנה ובטח שלא הנעה לפעולה, מקסימום כמה דמגוגים שיניעו עצמם למקלדת לכתוב טור ביקורת. מה שבטוח זה שסטודנט לפרסום שנה א' רמה ז' היה יכול להציע פרסומת טובה יותר.

קהל היעד שאמור להיות לו כסף בצד ושיכול להרשות לעצמו לקנות מכונית חדשה הם חבר'ה בני 35-60 פלוס מינוס, שהם הדור השני והשלישי של ניצולי השואה, ולכן אין שום הגיון לדבר איתם בשפה שנבחרה בגיתם. אגב, הפרסומת המדוברת היא תעודת עניות גם למשרד יחסי הציבור שמטפל ב'אופל'. היית מצפה שהזהירות המאפיינת את אנשי היח"צ תגרום למישהו שם לשאוג "אתם נורמלים??"

אופל בתא גזים: מצא את ההבדלים (צילום: Getty images Israel)

אל תטעו, הטור הזה אינו מיועד ליפי נפש. המחויבות ללקוח גבוה כמו הרגישות לציבור אם לא יותר, אבל קבלת החלטות של מותג כה גדול צריכה לסמן מטרות לטווח הארוך ואם כבר פוגעים ברגשות הציבור הפגיעה צריכה ליצור אפקט חיובי חזק יותר מהאפקט השלילי, אך כפי שנאמר, דבילים לא חסרים.

תלונות, הצעות, ואף גידופים קלים ל:[email protected]

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    מאיר 20/01/2011 18:11
    הגב לתגובה זו
    מה שיפה בטור שלך הוא שגם אני יכול לכתוב אותו. בטח אם בא לי להוציא את העצבים על משהו. מה שלא יפה זה שזו דמגוגיה זולה. הקהל יודע שמוצר גרמני הוא מוצר איכותי. לא מעט ממוצרי החשמל הביתיים שהם תוצרת גרמניה זוכים כאן לעדנה ומוצאם שגור בפי אנשי המכירות ובפרסומות. לרוץ עד תאי גזים בגלל פרוז'קטורים? הרחקת לכת אדוני.
  • 11.
    קקטוס 19/01/2011 15:58
    הגב לתגובה זו
    ל4 יש ויש טעויןת ל2 היכן הרגישות
  • 10.
    אוהבת את ההנמקה שלך (ל"ת)
    מיה 19/01/2011 14:43
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    אורית 19/01/2011 14:34
    הגב לתגובה זו
    במחנות אחרת, הם לא היו שוכחים בקלות את התחושה המלצה שלי... כל גיתם בביקור ביד ושם קצת יחזיר אותם למציאות
  • 8.
    סיסמא אפשרית:שלמות גרמנית-שש מיליון הוכחות !! (ל"ת)
    קופי מייקר 19/01/2011 14:02
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    קול המפרסם 19/01/2011 14:00
    הגב לתגובה זו
    נראה לי שאחוז הדבילים במשרדי היח"צ ובמשרדי הפרסום די דומה. פשוט את הדביליות של משרדי הפרסום קל יותר לראות..
  • 6.
    מר קטינג 19/01/2011 13:58
    הגב לתגובה זו
    במיוחד במוסף יום שישי של ידיעות שם מוקמה המודעה בדיוק אחרי הכתבה על כפר הניאו-נאצים החדש
  • 5.
    נגמר לך על מה לכתוב? אלוהים איזה שטויות (ל"ת)
    קריאייטיב במש פרסום 19/01/2011 13:55
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    פיני 19/01/2011 13:49
    הגב לתגובה זו
    במקום לבקר, כדאי לכותב לעבור לעשייה. מי שלא עושה לא טועה.
  • 3.
    ד 19/01/2011 13:41
    הגב לתגובה זו
    אתמול נסעתי ליד גני התערוכה בתל אביב ונחרדתי לראות 6 פרסומות מהסדרה אחת אחרי השניה. בדקתי שוב ושוב שאני קוראת נכון. פשוט בושה וחוסר רגישות
  • 2.
    עכשיו הבנתי 19/01/2011 13:07
    הגב לתגובה זו
    תגיד ירדת מהפסים או סתם הייתה לך שעה פנויה בין צפייה בעמוד האש אחד למשנהו? אתה נוסע לברלין לבלות, שוטף כלים במכונה גרמנית, מת לנסוע במרצדס אבל מכתיבת טור כנראה אתה לא יכול להרשות לעצמך. תאי גזים? הגזמת אלף הגזמות. הפרסומת לא יצירתית להחריד אבל זה נושא אחר. כולם רוצים רכב גרמני וזו עובדה. כל השאר זה צדקנות לשמה.
  • 1.
    רבי עקיבא מרעננה 19/01/2011 12:38
    הגב לתגובה זו
    העם בציון הסכים לשילומים מגרמניה, למכונות כביסה מגרמניה, לסרטים מגרמניה... ואם היה לו כסף הוא היה שמח למרצדס או ב.מ.וו. גרמני. אני בטוח שהיהודים הצדיקים בגיתם לא התכוונו לפגוע.רק לתת אופצייה זולה יותר למוצר גרמני איכותי מתוך התפיסה ש...גרמני = איכותי אני פוסק לזכות גיתם
חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.