פישר החליט להיות אגרסיבי: הוציא צו המחייב דיווח על עסקאות מט"ח גדולות
בנק ישראל פותח רשמית במלחמה בספקולנטים בשוק המטבע חוץ. בכוונתו של בנק ישראל להפעיל חובת דיווח על כל מי שביצע עסקות החלף שקל-מט"ח ועסקאות עתידיות במט"ח בסכומים של 10 מיליון דולר ומעלה ביום אחד. הדבר יחול הן על תושבי ישראל והן על תושבי חוץ.
משמעות ההחלטה היא שבנק ישראל יוכל בעקבות המהלך לפקח מקרוב ולדעת מי הם הסוחרים הפעילים בשוק המט"ח. ייתכן מאוד ומהלך זה עלול להרחיק מהשוק ספקולנטים אשר נוטלים פוזיציה על השוק במטרה לחזק את השקל.
בשנים האחרונות ניסה בנק ישראל להילחם בספקולנטים בשוק המט"ח. זה גם היה אחד הגורמים לכך שהובילו למהלך הרכישות האגרסיבי של מטבע חוץ מצד בנק ישראל שהסתכם עד היום ביותר 45 מיליארד דולר.
במקביל לדיווחים אלו, בנק ישראל החליט על חובת דיווח גם על עסקאות במק"מ ובאג"ח ממשלתיות קצרות בסכומים של 10 מיליון שקל ומעלה ביום אחד. בניגוד למסחר במטבע חוץ, התקנות לגבי המק"מ יחולו רק על תושבי חוץ אשר מחזיקים כיום כ-20% משוק המק"מ ואיגרות החוב הממשלתיות.
בכך בנק ישראל מכין את הקרקע לאפשרות להטלת "מס ספקולנטים" בעתיד, על ידי ביטול הטבת המס שניתנה לפני שנים למשקיעים זרים בשוק המק"מ.
היום הפיץ בנק ישראל את טיוטת הצו לבנקים, למתווכים פיננסיים ולאחרים לקבלת הערותיהם עד ליום ה-26 לינואר. חובת הדיווח תיכנס לתוקף תוך זמן קצר לאחר קבלת ההערות. בבנק ישראל מציינים כי "צעד זה נועד לשפר את יכולתו של בנק ישראל להשיג את יעדי המדיניות המוניטרית והמדיניות בתחום מטבע חוץ".
תגובות
ד"ר מיכאל שראל, ראש אגף כלכלה ומחקר בקבוצת הראל ציין כי יתכן שזהו צעד מקדים להטלת מס רווחי הון או מס על כניסת הון לטווח קצר. עם זאת, לדבריו "יתכן גם שמדובר בצעד הרתעתי בלבד, על מנת לגרום להקטנת הפעילות של זרים בשוק המק"מ, בו הם מנצלים את הפרשי הריבית לטווח קצר בין ישראל לארה"ב ואירופה".
עוד אומר שראל כי "יתכן גם שבנק ישראל פשוט רוצה שיהיה לו יותר מידע על עסקאות אלה, כדי שיוכל לנתח בצורה טובה יותר את שוקי האג"ח והמט"ח".
- 7.תותח על, גאון כלכלי!! (ל"ת)פישר לא פ' ישר 19/01/2011 13:28הגב לתגובה זו
- 6.קשה להאמין שמשלמים כל כך הרבה (ל"ת)כדי להמר על הדולר 19/01/2011 12:10הגב לתגובה זו
- 5.אי 19/01/2011 11:35הגב לתגובה זואת הצעד הזה ומס על רווחי הון בדולר לזמן קצר אם היה עושה כבר בתחילת הדרך כשהדולר ירד ל320 אז היה חוסך למדינה עשרות מילארדי דולרים ולזה מספיק 8 שנות לימוד ללא פרופסרים בכלכלה ובזבוז מיליונים במשכורות מנופחות בבנק ישראל בעצם זה בדיוק כמו תאגידי המים עם הבנינים והמשרדים למיניהם עם מנכלים ומשכורות מנופחות כשמקודם בעיריות היתה מחלקת מים קטנה
- 4.טיפש שיש להחליפו מהמר כפייתי על הדולר (ל"ת)במקום רציו ולא שישנס 19/01/2011 11:25הגב לתגובה זו
- 3.פישר כל הזמן נובח ולא נושך! כמו בנדלן כך במטח (ל"ת)מה יהיה? 19/01/2011 10:57הגב לתגובה זו
- 2.מסעודה,שדרות 19/01/2011 09:59הגב לתגובה זואדמונד וז' וז' ו וגם סוליקה.מה יהיה?
- 1.sem 19/01/2011 09:46הגב לתגובה זונגיד תותח
- הנגיד אלוף בשהפעה על הדולאר לשעה (ל"ת)שש 19/01/2011 10:03הגב לתגובה זו
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
