ענף הפרסום על ה-TGI: "כל חצי שנה אנחנו תוהים מתי ייעצר הדימום של ידיעות אחרונות אבל זה לא מפסיק"
בישראל היום מסתובבים עם חזה מנופח בעקבות
נתונים אלו מחזקים את המגמה של השנים האחרונות לפיה ישראל היום מגדיל את כוחו באופן עקבי. מטבע הדברים , בישראל היום ינסו לתרגם את המספרים האלו למספרים אחרים, שיבואו לידי ביטוי במחזור ההכנסות של העיתון מפרסום.
בכיר באחת מחברות המדיה המובילות בישראל אומר לאייס, שלא לציטוט, בהתייחס לנתונים: "בגדול, הסיפור האמיתי הוא פחות ההשוואה לבדיקה הקודמת ויותר המבט הרחב לאורך 4 השנים האחרונות. מצד אחד ראינו ירידה מתמשכת בחשיפה של קהל הקוראים לעיותונים ומנגד ראינו את הזינוק המדהים שרשם ישראל היום".
כיצד זה בא לידי ביטוי במחירי הפרסום ב'ישראל היום'? "אי אפשר שלא להתעלם מהשפעת נתוני החשיפה על המחירים שידרשו בישראל היום, במיוחד עכשיו שהחזה שלהם מתנפח לאור הנתונים. כרגע יחס המחירים בין החינמון לידיעות אחרונות עומד על 1 ל -2.5. על כל מודעה שתקנה בידיעות תוכל לקבל תמורת אותו הסכום 2.5 מודעות בישראל היום. כל כמה חודשים מנסים בישראל היום לעדכן את המחירים שלהם בכיוון צפונה, כאשר בשנה האחרונה הייתה עליית מחירים ממוצעת של 15-20% למודעה בודדת ומחירי חבילות פרסום עלו בכ-10%".
מה הצפי לשנה, שנתיים הקרובות?בענף המדיה מסבירים, "כל חצי שנה אנחנו שואלים את עצמנו מתי ייעצר הדימום של ידיעות אחרונות ובכל פעם אנחנו מופתעים מחדש כאשר אנו רואים אותו יורד ויורד בנתוני החשיפה ובינתיים זה לא מפסיק".
עם זאת, מדגישים בענף הפרסום, כי "עוד מוקדם לבשר את מות העיתונות, לא של ידיעות ולא של מעריב. מעבר לזה בגזרת הסופ"ש ישראל היום לא ממש מצליח להפגין את ביצועיו הטובים מימות החול והוא עדיין מפגר בהרבה אחרי 7 ימים של ידיעות אחרונות שקשה למצוא לו מתחרה".
ענף הפרינט ילך כולו בשנה הקרובה לאיזור הדיגיטל. אנחנו עוסקים ב-media to go בסופו של דבר ומידי שנה נוספים לשוק אמצעים אלקטרוניים נוספים דרכם אפשר לצרוך תוכן זה. המגמה העולמית והארצית היא לשם ואם זה לא יקרה בשנה הקרובה אז לבטח בשנה שאחריה".
שותף באחד המשרדים המובילים בארץ, מוסיף ואומר לאייס: "ברור שישראל היום מקבל יותר תשומת לב בקרב משרדי הפרסום ובעיקר מהמפרסמים. כל TGI כזה שמתפרסם הופך את העיתון ללגיטימי יותר". בענף הפרסום מסבירים, כי "המנטליות של המפרסם הישראלי מוטה נורא כלפי כמות על חשבון האיכות. רוב הפרינט בישראל הוא מאוד 'סטרייט פורוורד' ועוסק בהארד סייל".
איך זה בא לידי ביטוי במחירי הפרסום? "ישראל היום מעלים את המחירים שלהם בצורה עקבית מידי תקופה. עם זאת הוא עדיין לא במקום של לדרוש את הפרמייה הגבוהה עבור שטחי הפרסום. אצלנו במשרד, אנחנו רואים מידי שנה את עליית נתח תקציב הפרסום שמופנה לחינמון. לפני כמה שנים המפרסמים עוד זלזלו בישראל היום אבל היום כבר לא נשארו כאלו".
- 3.גם גופי ענק זקוקים למיתוג- יש מס, חברות או סטודיו שמתמחים במיתוג (ל"ת)Yan 21/01/2011 00:07הגב לתגובה זו
- 2.מה זה עוזר חשיפה? 18/01/2011 20:21הגב לתגובה זולהיחשף אני יכול להיחשף, השאלה היא אם מדובר בקריאה והעמקה של העיתון. גם אני נחשפתי היום לישראל היום ולא קראתי אותו, לעומת זאת קראתי את ידיעות אחרונות. זה ברור לכל, שישראל היום מעלים את מספר העותקים שמודפסים לפני כל סקר כזה, בשביל להראות שהם מובילים. הסקר, כדי שיראה אמת, צריך לשאול שאלות אחרות. כרגע, הסקר הזה נראה כבדיחה.
- 1.בית ספר למונופולים. יחי! (ל"ת)18/01/2011 19:55הגב לתגובה זו
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
