ענף הפרסום על ה-TGI: "כל חצי שנה אנחנו תוהים מתי ייעצר הדימום של ידיעות אחרונות אבל זה לא מפסיק"

ישראל היום ממשיך במגמת ההתחזקות ומתרגם זאת לכסף. "בשנה האחרונה העלה העיתון את מחיריו למודעות בין 15% ל-20%". למרות זאת מסבירים בענף המדיה, "בסופ"ש, לחינמון עדיין אין שום יכולת להתמודד עם 7 ימים"
משה בנימין | (3)

בישראל היום מסתובבים עם חזה מנופח בעקבות פרסום נתוני ה-TGI מוקדם יותר היום (ג') מהם עולה כי זה החציון השני שבו היומון של שלדון אדלסון, 'ישראל היום' מוביל - עם 37.4% חשיפה מול 34.9% לידיעות אחרונות.

נתונים אלו מחזקים את המגמה של השנים האחרונות לפיה ישראל היום מגדיל את כוחו באופן עקבי. מטבע הדברים , בישראל היום ינסו לתרגם את המספרים האלו למספרים אחרים, שיבואו לידי ביטוי במחזור ההכנסות של העיתון מפרסום.

בכיר באחת מחברות המדיה המובילות בישראל אומר לאייס, שלא לציטוט, בהתייחס לנתונים: "בגדול, הסיפור האמיתי הוא פחות ההשוואה לבדיקה הקודמת ויותר המבט הרחב לאורך 4 השנים האחרונות. מצד אחד ראינו ירידה מתמשכת בחשיפה של קהל הקוראים לעיותונים ומנגד ראינו את הזינוק המדהים שרשם ישראל היום".

כיצד זה בא לידי ביטוי במחירי הפרסום ב'ישראל היום'? "אי אפשר שלא להתעלם מהשפעת נתוני החשיפה על המחירים שידרשו בישראל היום, במיוחד עכשיו שהחזה שלהם מתנפח לאור הנתונים. כרגע יחס המחירים בין החינמון לידיעות אחרונות עומד על 1 ל -2.5. על כל מודעה שתקנה בידיעות תוכל לקבל תמורת אותו הסכום 2.5 מודעות בישראל היום. כל כמה חודשים מנסים בישראל היום לעדכן את המחירים שלהם בכיוון צפונה, כאשר בשנה האחרונה הייתה עליית מחירים ממוצעת של 15-20% למודעה בודדת ומחירי חבילות פרסום עלו בכ-10%".

מה הצפי לשנה, שנתיים הקרובות?בענף המדיה מסבירים, "כל חצי שנה אנחנו שואלים את עצמנו מתי ייעצר הדימום של ידיעות אחרונות ובכל פעם אנחנו מופתעים מחדש כאשר אנו רואים אותו יורד ויורד בנתוני החשיפה ובינתיים זה לא מפסיק".

עם זאת, מדגישים בענף הפרסום, כי "עוד מוקדם לבשר את מות העיתונות, לא של ידיעות ולא של מעריב. מעבר לזה בגזרת הסופ"ש ישראל היום לא ממש מצליח להפגין את ביצועיו הטובים מימות החול והוא עדיין מפגר בהרבה אחרי 7 ימים של ידיעות אחרונות שקשה למצוא לו מתחרה".

ענף הפרינט ילך כולו בשנה הקרובה לאיזור הדיגיטל. אנחנו עוסקים ב-media to go בסופו של דבר ומידי שנה נוספים לשוק אמצעים אלקטרוניים נוספים דרכם אפשר לצרוך תוכן זה. המגמה העולמית והארצית היא לשם ואם זה לא יקרה בשנה הקרובה אז לבטח בשנה שאחריה".

שותף באחד המשרדים המובילים בארץ, מוסיף ואומר לאייס: "ברור שישראל היום מקבל יותר תשומת לב בקרב משרדי הפרסום ובעיקר מהמפרסמים. כל TGI כזה שמתפרסם הופך את העיתון ללגיטימי יותר". בענף הפרסום מסבירים, כי "המנטליות של המפרסם הישראלי מוטה נורא כלפי כמות על חשבון האיכות. רוב הפרינט בישראל הוא מאוד 'סטרייט פורוורד' ועוסק בהארד סייל".

איך זה בא לידי ביטוי במחירי הפרסום? "ישראל היום מעלים את המחירים שלהם בצורה עקבית מידי תקופה. עם זאת הוא עדיין לא במקום של לדרוש את הפרמייה הגבוהה עבור שטחי הפרסום. אצלנו במשרד, אנחנו רואים מידי שנה את עליית נתח תקציב הפרסום שמופנה לחינמון. לפני כמה שנים המפרסמים עוד זלזלו בישראל היום אבל היום כבר לא נשארו כאלו".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    גם גופי ענק זקוקים למיתוג- יש מס, חברות או סטודיו שמתמחים במיתוג (ל"ת)
    Yan 21/01/2011 00:07
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מה זה עוזר חשיפה? 18/01/2011 20:21
    הגב לתגובה זו
    להיחשף אני יכול להיחשף, השאלה היא אם מדובר בקריאה והעמקה של העיתון. גם אני נחשפתי היום לישראל היום ולא קראתי אותו, לעומת זאת קראתי את ידיעות אחרונות. זה ברור לכל, שישראל היום מעלים את מספר העותקים שמודפסים לפני כל סקר כזה, בשביל להראות שהם מובילים. הסקר, כדי שיראה אמת, צריך לשאול שאלות אחרות. כרגע, הסקר הזה נראה כבדיחה.
  • 1.
    בית ספר למונופולים. יחי! (ל"ת)
    18/01/2011 19:55
    הגב לתגובה זו
אינפלציה מדד המחירים פירות ירקות
צילום: תמר מצפי

בכמה יעלה מדד המחירים מחר?

מדד המחירים יפורסם מחר ב-14:00 בצהריים - איזה סעיפים ימשכו את המדד למטה ואיזה למעלה - ומה הנתון שהנגיד מחכה לו כדי להוריד ריבית?

תמיר חכמוף |

אחרי חודשים של ציפייה, מדד המחירים לצרכן של אוקטובר שיתפרסם מחר צפוי להכריע לקראת הורדת ריבית ראשונה. המדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, מה שהוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5% והחזיר אותה אל תוך טווח היעד של בנק ישראל. מאז, השוק התייצב: הפסקת האש החזיקה מעמד, אי-הוודאות הגיאופוליטית ירדה, והשקל המשיך להתחזק לרמות של 3.20 שקלים לדולר, הגבוהות ביותר מאז אוגוסט 2022.

בתנאים האלה, תחזיות האנליסטים מתכנסות סביב עלייה של 0.5% במדד אוקטובר, מדד חיובי גבוה אך דומה לעלייה בתקופה המקבילה, שיניח את האינפלציה השנתית סביב 2.5%.

מה עשוי לדחוף את המדד כלפי מעלה?

אחד הסעיפים שקשה כיום לחזות הוא מחירי הטיסות, שהפכו בחודשים האחרונים למפתח להפתעות במדד. לאחר שבתקופת החגים נרשמה עלייה במחירי הטיסות, הכלכלנים מציינים כי הפתעה נוספת, גם אם לא בעוצמה שהפוכה לזו של ספטמבר, עלולה לדחוף את מדד אוקטובר כלפי מעלה מעבר לצפי.

גם ההלבשה וההנעלה נכנסים לחודש עונתי חזק. תחילת דגימת קולקציות החורף מביאה בדרך כלל לעליות מחירים חדות יחסית בעונתיות, כאשר הכלכלנים מציינים כי זה עשוי להיות אחד הסעיפים הדומיננטיים הפעם. לצד זאת, בסעיפי המזון (ללא ירקות ופירות) נרשמו עליות שמוסיפות עוד כמה נקודות בסיס למדד.

ומה ימתן את המדד?

מנגד, הייסוף החד בשקל, שהעצים לאחר העלאת תחזית הדירוג לישראל שקרתה לאחרונה, צפוי למתן את המדד במגוון רחב של סעיפים המושפעים מייבוא. גם סעיף הפירות טריים עשוי להציג ירידות מחירים, שעשויות לעבוד נגד הלחצים העונתיים האחרים.

דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.14%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות