אטיאס: "מנהל מספסרי ישראל? הקבלנים שמציעים הרבה כסף חושבים שימכרו במחירים המוצעים כרגע"

שר הבינוי והשיכון אמר היום כי ילחם ברשויות המקומיות שמתנגדות לפרויקטים של דיור למשתכן. "אני חייב להיות נודניק, הזוגות הצעירים צריכים להיות בראש מעייני הממשלה"
לירן סהר | (5)

בכנס הבנייה והנדל"ן של המרכז הישראלי לניהול, אמר אריאל אטיאס שר הבינוי והשיכון כי כל מחסור התכנון התנקז לכהונת הממשלה הנוכחית, ויחד עם הריבית הנמוכה שהגדילה משמעותית את מספר המשקיעים, גרמו לתהליך מתמשך של עליית מחירי הדירות. "בשנת 2010 הייתה פעילות אינטנסיבית בתחום מצד מנהל מקרקעי ישראל, משרד האוצר ובנק ישראל, הנושא נמצא בסדר יומה של הממשלה", אמר אטיאס. "תחנה אחת בדרך יכולה לעצור את כל התהליכים- החל משרשרת התכנון, הריבית, חסמי התחבורה וראשי הרשויות, יוצרים תהליך מסורבל מאוד, אני חייב להיות נודניק, הזוגות הצעירים צריכים להיות בראש מעייני הממשלה". אטיאס הוסיף כי נלקחו כל התכניות שיושבות במגירות אך טוען כי יקח זמן עד שניתן יהיה לעלות על הטרקטור ולעבוד. "סיימנו את 2010 עם 34 אלף יחידות דיור בעסקאות מאושרות, למעלה מפי שניים ממה שרגיל מנהל מקרקעי ישראל". "כלי התקשורת קוראים לא פעם למנהל מקרקעי מנהל מספסרי ישראל, אולם הם לא מבינים איך זה עובד", ציין אטיאס. "אין לנו עניין שישלמו הרבה כסף על הקרקע, מפריעים לי מכרזים בהם מציעים 150%-200% מעל המחיר של השמאי הממשלתי, אנחנו לא רוצים שיציעו הרבה כסף, אולם אלה שמציעים הרבה כסף חושבים בוודאות שיזכו בסחורה החמה הזאת וחושבים שימכרו במחירים המוצעים כרגע. מי ביקש כאלה מחירים? המינהל? ברוב המקרים לא יודעים מה השמאי מציע. יש תפיסה בקרב הקבלנים שהמחסור בקרקעות ימשך יותר זמן מהמשוער". אטיאס טען כי הממשלה קיבלה החלטה ביולי 2010 לפיה 20% לפחות מכל דירות בפרויקטים יהיו קטנות. "במסגרת 30 אלף הדירות שמוציאים בשנה, אנחנו רוצים ש-10 אלף יהיו במסגרת דיור למשתכן, אולם רוב ראשי הרשויות לא מעוניינים בדיור למשתכן, אי אפשר להתחשב בהם, יש מכרזים עכשיו שהם נגד ראשי הרשויות, אם צריך ללכת עד הקצה כדי שהממשלה תתערב כנגד הרשויות המקומיות אז נלך. הדבר ישפיע מאוד על המחירים הגבוהים שמבקשים היום הקבלנים".

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אחד העם 19/01/2011 09:36
    הגב לתגובה זו
    עוד שנתיים שלוש (לא מתיימר לפגוע בתאריך מסוים) אבל פחות או יותר שישוב הערך לכסף(קרי ריבית ממוצעת של נניח 5%) מחירי הדירות יתרסקו בחצי.זה מילא , זה תמיד קורה והשוק (הכלכלי) לעולם מחזורי, מה עוד שלנו יש גם בעיות אחרות(ביטחון וכו`) והכל מה שנקרא,נפיץ. אבל מה יהיה עם אותם זוגות צעירים שבגלל לחץ התחייבו למשכנתאות מטורפות ל-30 שנה, וביום בהיר אחד יבינו שלא רק שכסף ההתחלתי שהיה ברשותם התפוגג אלא גם שגובה המשכנתא (וזה עוד בניטרול ריבית) גבוה מערך הנכס שבידם
  • 4.
    אורי 18/01/2011 14:51
    הגב לתגובה זו
    בקיצור הבעיה היא שהשחיתות תעבור לשאלת מי רוכש - מי זכאי להשתתף בהגרלה? אולי מי שישלם הכי הרבה שוחד או שיפעיל לחצים וכוח או קשרים ומי יזכה בהגרלה? וכו וכו הבנת?
  • 3.
    המבולבל 18/01/2011 12:52
    הגב לתגובה זו
    לא הבנתי כלום........האם כבוד השר אטיאס הבין משהו ממה שהוא אמר????. מה יותר פשוט ממכרזים בהם יזכה הקבלן שיבטיח דירות במחיר הנמוך ביותר? מה כל הקישקושים כאילו המנהל לא מנסה להרוויח כמה שיותר מכל מכרז ובגלל זה המחירים גבוהים?
  • 2.
    עוד עבד בישראל 18/01/2011 12:32
    הגב לתגובה זו
    למדינה יש ועוד איך אינטרס שהקרקע תעלה ביוקר.....תקבולים מהמנהל בשנת 2010 למדינה על סך 2.6 מילארד!!!!! לסגירת הגרעון בתקציב עכשיו אם אין אינטרס למה קרקעות במכרזים לאנשים פרטיים לא קבלנים כפי שאתה טוען כל כך יקרות למה ההיוון צריך להיות מאות אלפי שקלים לחצי דונם ואני מדבר על הפריפריה....... המדינה כהרגלה דרך המנהל חולבת אותנו מעוד עטין..... אז עשה טובה ותפסיק כמו שאר חבריך שם למעלה להלאות אותנו בסיפורים ומעשיות.
  • 1.
    מחכה לדירה חדשה 18/01/2011 12:03
    הגב לתגובה זו
    נקווה שזה לא רק לדתיים התרגיל שאתה מעלה!!!
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

חברות הביטוח וכרטיסי האשראי יוכלו להיות "בנקים קטנים" - המלצות הצוות הבין משרדי

האם זו באמת יריית הפתיחה בתחרות בתחום הבנקאות? יש סיכוי, אבל צריך שההמלצות יהפכו לחוק וצריך להגיד את "המיני בנקים" לבנק לכל דבר ועניין

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק אמיר ירון

האם זה באמת יהיה צעד אסטרטגי לחיזוק התחרות בשוק הבנקאות? צוות בין משרדי ממליץ על פתיחת השוק לשחקנים חדשים. כשמתעמקים בהמלצות רואים שהם בעצם פותחים את השוק לחברות הביטוח ולחברות כרטיסי האשראי ומאפשרים להם להיות :מיני בנק", זה כיוון חשוב, השאלה אם זה יעבור. יש מרחק רב בין המלצות לבין תקנות וחוק, ואם הגופים האלו יכולים לדגדג לבנקים הגדולים. כדי שתהיה תחרות אמיתית צריך שלגופים האלו תהיה מסה גדולה של לקוחות וזה דווקא אפשרי ויותר מכך צריך שהוא יקבל את המעטפת של בנק ישראל - כספים-הפקדות, בדיקה, חסות שהציבור יראה בו בעצם בנק לכל דבר ועניין. 


הצוות אותו מינו שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ונגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, בראשות הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס והמפקח על הבנקים בבנק ישראל, דני חחיאשוילי, ממליץ על מתווה שיאפשר הקמה של בנקים קטנים, ברגולציה מופחתת. זאת, במטרה להגביר את התחרות ולצמצם את הריכוזיות במערכת הבנקאית באופן שיטיב עם משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים. 


הצוות התמקד בהסרת הגבלות ובצמצום חסמים לכניסתם של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית, לרבות שחקנים פעילים בשוק הפיננסי, שעשויים לתרום להגברת התחרות במערכת הבנקאות כגון: חברות כרטיסי האשראי, נותני אשראי חוץ בנקאיים וחברות תשלומים, זאת בשים לב לשמירה על יציבותה של מערכת הבנקאות ועל טובתם של הלקוחות, ומתן מענה לניגודי עניינים העלולים להיווצר ממבנה ההחזקות באותם שחקנים נוספים.


להלן ההמלצות המרכזיות של הצוות:

• יצירת מתווה רישוי בנקאי מדורג שיאפשר כניסה של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית. הפיקוח על הבנקים יעדכן את הוראותיו באופן שיאפשר מידתיות והדרגתיות ביישום הוראות הפיקוח על בנקים חדשים וקיימים ויקבע שלוש רמות של פיקוח ואסדרה בהלימה לגודלם של הבנקים.

• בנק קטן שהיקף נכסיו אינו עולה על 5% מסך נכסי המערכת יוכל להפעיל מודל עסקי גמיש, חדשני ורזה, המאפשר פריקות שירותים פיננסיים; לרבות מיקוד בפעילות פיקדונות ואשראי בלבד.

נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)

טראמפ מארח פסגת שלום היסטורית: ארמניה ואזרבייג'ן בדרך להסכם - איך זה ישפיע על ישראל?

הנשיא האמריקני מזמן את מנהיגי שתי המדינות לבית הלבן עם ציפיות גבוהות להסכם שיסיים עשורים של עימות. מאחורי הקלעים מתרקמת עסקה: צירוף אזרבייג'ן להסכמי אברהם 

משה כסיף |

הנשיא דונלד טראמפ הודיע כי יארח ביום שישי פסגת שלום היסטורית בבית הלבן בין נשיא ארמניה ואהגן חצ'אטוריאן לבין נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב וראש ממשלתו עלי אסאדוב. המטרה המוצהרת היא חתימה על הסכם שיסיים עשורים של סכסוך דמים בין שתי המדינות הקווקזיות.

"ארה"ב תחתום גם על הסכמים בילטרליים עם שתי המדינות לקידום הזדמנויות כלכליות משותפות, כדי לפתוח את מלוא הפוטנציאל של אזור דרום הקווקז", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו. "אני גאה מאוד במנהיגים האמיצים האלה שעושים את הדבר הנכון למען העמים הגדולים של ארמניה ואזרבייג'ן".

הסכסוך בין שתי המדינות נסוב סביב חבל נגורנו-קרבאך, שטח המאוכלס בארמנים אך מוכר בינלאומית כחלק מאזרבייג'ן. למעלה מ-30,000 בני אדם נהרגו במלחמה בתחילת שנות ה-90 לאחר קריסת ברית המועצות. כ-6,000 נוספים נהרגו במלחמה בת 44 ימים ב-2020, ועשרות נהרגו בעימותי גבול בספטמבר 2022.

ארה"ב, רוסיה וצרפת ניסו במשך שנים לתווך בין הצדדים ללא הצלחה. הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין תיווך בהפסקת אש ב-2020, אך הצדדים לא הגיעו להסכם שלום סופי. ממשל ביידן ניסה לתווך בשיחות שלום, אך אלה נתקלו בקשיים סביב דרישות אזרבייג'ניות לשינוי החוקה הארמנית.

במקביל, מנסה הממשל האמריקאי לצרף את אזרבייג'ן ומדינות נוספות במרכז אסיה להסכמי אברהם. השליח סטיב וויטקוף כבר הציע בחודש מאי לאזרבייג'ן ולארמניה להצטרף למהלך המדיני במסגרת הליך השלום ביניהן. בעוד שהסכמי אברהם הביאו לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל לבין איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו, לבאקו כבר יש קשרים הדוקים עם ישראל. היא הידידה המוסלמית הקרובה ביותר של ירושלים.