אפקטיבי או כלכלי בלבד? רשות ני"ע משיקה 'מסלול מהיר' להטלת קנס כספי

הכירו את המסלול המינהלי של רשות ני"ע - קנס כספי כתחליף לרישום פלילי. האם גם ורמוס והקולגות לפסגות יוכלו לעבור להליך המנהלי?
לירוי פרי | (4)

רשות ני"ע משנה את חוקי המשחק ומעתה תשתמש הרשות גם ב"שוט הכספי" כנגד עברייני שוק ההון. ברשות מציינים כי השימוש בהליך הפלילי לא סיפק די את הצורך ולכן היא מכתיבה מסלול מקביל שנקרא "ההליך המנהלי". המסלול המינהלי מאפשר לרשות להימנע מהמסלול הפלילי שנמשך לעתים זמן רב, ולעבור למסלול מהיר, אשר במסגרתו על העבריין יוטל קנס כספי בלבד ללא רישום פלילי וללא קלון. הרפורמה, אשר גובשה על ידי רשות ני"ע בסיוע משרדהמשפטים קיבלה את השם "חוק האכיפה המנהלית" והיא אושרה אתמול על ידי מליאת הכנסת בקריאה שניה ושלישית. במסיבת העיתונאים שעורכת הבוקר הרשות צויין כי "לרשות אין שיקול כלכלי בעניין, שכן כל כספי הקנסות עוברים למשרד האוצר שיקבע מה לעשות עם הכספים." כאן כמובן עולה השאלה האם מדובר בהליך כלכלי המוכתב מטעם האוצר או שמא בשיפור הליך האכיפה גרידא. חשוב לציין כי במהלך מסיבת העיתונאים עלתה הביקורת כי המסלול המינהלי יוצר פירצה אשר עשויה להגביר, במידה כזו או אחרת, את הלגיטימציה של עברייני שוק ההון לביצוע עבירות. ברשות מרוצים מהרפורמה יו"ר הרשות זהר גושן ברך על אשור החוק. "אישור החוק ותחילת יישומו הם הישג גדול מבחינתנו ומהווים השלמה של היעדים המרכזיים של הרשות בהתמודדותה עם אתגרי האכיפה והפיקוח בשוק ההון." עוד הוא הוסיף כי "האכיפה המנהלית מקנה לרשות כלים מהירים ויעילים שישפרו באופן ניכר את ההגנה על ציבור המשקיעים בשוק ההון. אני בטוח כי הציבור הוא הנהנה העיקרי מהרפורמה." פרשת ורמוס ופסגות - פלילי או מנהלי? רק לפני יומיים (א') פרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה) הבהירה כי נשלח מכתב לרועי ורמוס, שי ירון, דויד אדרי, שי בן דויד, אהרון נבון וסער וינטראוב, ובו הודעה על החלטה להגיש בעניינם כתב אישום, וזאת בכפוף לשימוע, שייערך לא יאוחר מיום 31.3.2011. היום, לאחר השקת המסלול המינהלי, שאלנו את נציגי רשות ני"ע באשר למהות הפרשה. בתחילה סרבו נציגי הרשות להגיב על השאלה אך לאחר מכן אמרו ל-Bizportal כי "כעת חקירת ורמוס הלכה למסלול הפלילי, אך לא נוכל לספק פרטים פרטים עתידיים." נזכיר כי ההחלטה על העמדתם לדין מתייחסת לביצוע עבירות תרמית בניירות ערך ועבירות קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות בחשבון הנוסטרו של פסגות ניירות ערך.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    צאמפ 18/01/2011 18:15
    הגב לתגובה זו
    מה אתה צוחק היכן אתם מחביאים את 200 מיליון ש" ח זכות הציבור לדעת באם אתם מנצלים מידע פנים את זאת מבקר המדינה כבר יבדוק !!! למה משמש הכסף ???
  • 3.
    רשות ניירות ערך 18/01/2011 14:19
    הגב לתגובה זו
    מה אתם שווים בכלל? נוחי דנקנר חייב לקבל טיפול מכם. אך היכן אתם? אימפו.... תסתכלו על המסחר במודיעין...לא שקוף שיש כאן דברים לא חוקיים? איפה אתם רשות חסרת ערך? העיקר משכורת טובה יש לכם ומסיבות קוקטיילים הא? שאתם ונוחי תיענשו בחומרה ע" י אלוהים אמן
  • 2.
    הרשות דואגת לקופה שלה (ל"ת)
    הצניעו 200 מיליון 18/01/2011 12:37
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מנפגעי דנקנר 18/01/2011 10:58
    הגב לתגובה זו
    למרות שמה שדנקנר עשה בכלל פיננסים זה במסגרת החוק, זה מהלך מסריח ולא הוגן והוא עשה אותו קודם באידיבי פיתוח ובגנדן תיירות. רשות ניירות ערך צריכה ל רק לעמוד על משמר החוק אלא גם על ההתנהלות של שוק ההון ברמה המוסרית (עד כמה שאפשר). מדוע שלא יבדקו היטב מי היו אלה שהסכימו לרכישה של כלל פיננסים, ומי היו אלה שהסכימו לרכישה של אידיבי, ומי היו אלה שהסכימו לרכישה של גנדן תיירות, ויראו אם יש להם אינטרסים משותפים עם דנקנר שלא הובאו לידיעת הציבור. זה לא יכול להיות שבן אדם אחד משחיל ככה את המשקיעים שלו פעם אחרי פעם. גושן תתעורר!!!
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

חברות הביטוח וכרטיסי האשראי יוכלו להיות "בנקים קטנים" - המלצות הצוות הבין משרדי

האם זו באמת יריית הפתיחה בתחרות בתחום הבנקאות? יש סיכוי, אבל צריך שההמלצות יהפכו לחוק וצריך להגיד את "המיני בנקים" לבנק לכל דבר ועניין

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק אמיר ירון

האם זה באמת יהיה צעד אסטרטגי לחיזוק התחרות בשוק הבנקאות? צוות בין משרדי ממליץ על פתיחת השוק לשחקנים חדשים. כשמתעמקים בהמלצות רואים שהם בעצם פותחים את השוק לחברות הביטוח ולחברות כרטיסי האשראי ומאפשרים להם להיות :מיני בנק", זה כיוון חשוב, השאלה אם זה יעבור. יש מרחק רב בין המלצות לבין תקנות וחוק, ואם הגופים האלו יכולים לדגדג לבנקים הגדולים. כדי שתהיה תחרות אמיתית צריך שלגופים האלו תהיה מסה גדולה של לקוחות וזה דווקא אפשרי ויותר מכך צריך שהוא יקבל את המעטפת של בנק ישראל - כספים-הפקדות, בדיקה, חסות שהציבור יראה בו בעצם בנק לכל דבר ועניין. 


הצוות אותו מינו שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ונגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, בראשות הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס והמפקח על הבנקים בבנק ישראל, דני חחיאשוילי, ממליץ על מתווה שיאפשר הקמה של בנקים קטנים, ברגולציה מופחתת. זאת, במטרה להגביר את התחרות ולצמצם את הריכוזיות במערכת הבנקאית באופן שיטיב עם משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים. 


הצוות התמקד בהסרת הגבלות ובצמצום חסמים לכניסתם של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית, לרבות שחקנים פעילים בשוק הפיננסי, שעשויים לתרום להגברת התחרות במערכת הבנקאות כגון: חברות כרטיסי האשראי, נותני אשראי חוץ בנקאיים וחברות תשלומים, זאת בשים לב לשמירה על יציבותה של מערכת הבנקאות ועל טובתם של הלקוחות, ומתן מענה לניגודי עניינים העלולים להיווצר ממבנה ההחזקות באותם שחקנים נוספים.


להלן ההמלצות המרכזיות של הצוות:

• יצירת מתווה רישוי בנקאי מדורג שיאפשר כניסה של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית. הפיקוח על הבנקים יעדכן את הוראותיו באופן שיאפשר מידתיות והדרגתיות ביישום הוראות הפיקוח על בנקים חדשים וקיימים ויקבע שלוש רמות של פיקוח ואסדרה בהלימה לגודלם של הבנקים.

• בנק קטן שהיקף נכסיו אינו עולה על 5% מסך נכסי המערכת יוכל להפעיל מודל עסקי גמיש, חדשני ורזה, המאפשר פריקות שירותים פיננסיים; לרבות מיקוד בפעילות פיקדונות ואשראי בלבד.

נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)

טראמפ מארח פסגת שלום היסטורית: ארמניה ואזרבייג'ן בדרך להסכם - איך זה ישפיע על ישראל?

הנשיא האמריקני מזמן את מנהיגי שתי המדינות לבית הלבן עם ציפיות גבוהות להסכם שיסיים עשורים של עימות. מאחורי הקלעים מתרקמת עסקה: צירוף אזרבייג'ן להסכמי אברהם 

משה כסיף |

הנשיא דונלד טראמפ הודיע כי יארח ביום שישי פסגת שלום היסטורית בבית הלבן בין נשיא ארמניה ואהגן חצ'אטוריאן לבין נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב וראש ממשלתו עלי אסאדוב. המטרה המוצהרת היא חתימה על הסכם שיסיים עשורים של סכסוך דמים בין שתי המדינות הקווקזיות.

"ארה"ב תחתום גם על הסכמים בילטרליים עם שתי המדינות לקידום הזדמנויות כלכליות משותפות, כדי לפתוח את מלוא הפוטנציאל של אזור דרום הקווקז", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו. "אני גאה מאוד במנהיגים האמיצים האלה שעושים את הדבר הנכון למען העמים הגדולים של ארמניה ואזרבייג'ן".

הסכסוך בין שתי המדינות נסוב סביב חבל נגורנו-קרבאך, שטח המאוכלס בארמנים אך מוכר בינלאומית כחלק מאזרבייג'ן. למעלה מ-30,000 בני אדם נהרגו במלחמה בתחילת שנות ה-90 לאחר קריסת ברית המועצות. כ-6,000 נוספים נהרגו במלחמה בת 44 ימים ב-2020, ועשרות נהרגו בעימותי גבול בספטמבר 2022.

ארה"ב, רוסיה וצרפת ניסו במשך שנים לתווך בין הצדדים ללא הצלחה. הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין תיווך בהפסקת אש ב-2020, אך הצדדים לא הגיעו להסכם שלום סופי. ממשל ביידן ניסה לתווך בשיחות שלום, אך אלה נתקלו בקשיים סביב דרישות אזרבייג'ניות לשינוי החוקה הארמנית.

במקביל, מנסה הממשל האמריקאי לצרף את אזרבייג'ן ומדינות נוספות במרכז אסיה להסכמי אברהם. השליח סטיב וויטקוף כבר הציע בחודש מאי לאזרבייג'ן ולארמניה להצטרף למהלך המדיני במסגרת הליך השלום ביניהן. בעוד שהסכמי אברהם הביאו לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל לבין איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו, לבאקו כבר יש קשרים הדוקים עם ישראל. היא הידידה המוסלמית הקרובה ביותר של ירושלים.