מצוקת דיור? "התקשורת יוצרת בהלה שמעלה את מחירי הדירות, כולם פתאום נעשו עשירים"

כך אמרה רינה דגני בפורום נדל"ן הבוקר. ניסים בובליל: "ראיתי אנשים שחיים בחניונים בירושלים, אז שלא יגידו שיש מספיק דיור". חנן מור: "עליית מחירי הדירות והשכירות ימשיכו להעיק על כולנו"
לירן סהר | (12)

בכנס הנדל"ן של המרכז הישראלי לניהול, גורמים בכירים בענף הנדל"ן עסקו בשאלה מיהו הגורם האשם בזינוק מחירי הדירות בשנתיים האחרונות.

רינה דגני, יו"ר מכון גיאוקרטוגרפיה כי האשם העיקרי לבהלה בשוק הנדל"ן נובעת מהסיקור התקשורתי המוגזם. "כל יום עמודי הנדל"ן יוצרים סיפורים נוספים, כל הפעולות יוצרות בהלה וחשש לעליית מחירים, חשש שכולם עשירים ורק לנו אין. השוק הישראלי פועל בצורה לא טבעית".

"אנשים חושבים שכולם עשירים, סך הכל אחוז הוילות והנכסים שנמכרו במחירים גבוהים מ-2 מיליון שקל הוא סך הכל 13%", טוענת דגני. "בכל רגע נתון רק 12% היו רוצים לגור בתל אביב. תל אביב תהיה כמו מנהטן וזה לא יעזור, במרכז ארצי גרים או עשירים או צעירים, יהיו דירות סטודיו וחדר, וזה בסדר גמור. בניו יורק יזם לוקח את כל הדירות בבניין ומשכיר לצעירים שרוצים לגור במרכז העיר, אני מניחה שנראה זאת בשנים הקרובות".

דגני הוסיפה כי רוב האנשים ימשיכו לגור באזור תל אביב והמרכז. "הבעיה של זוגות צעירים תמיד הייתה קיימת, אף פעם לא היה להם כסף, אם אין קצת תמיכה מההורים תמיד יש בעיה, תמיד אפשר לעבור יותר רחוק בפריפריה, תזכרו את רעננה, את שכונת 'פיאט' בה נתנו מכונית למי שעבר לגור שם, כנ"ל לגבי רמת אביב, אני מסתכלת קצת יותר רחוק על שכונת בת גלים בחיפה, נסיעה של 50 דקות לתל אביב".

"הארץ מלאה בדירות של 3 חדרים, במקום לטפח את ההתחדשות העירונית מקימים עוד 3 חדרים ללא ביקוש", מוסיפה דגני. "2,000 יחידות דיור חדשות בראש העין זה דבר רע מאוד, צריך במקום לשפר את רמלה ולוד, הרזרבה תפגע גם בנתניה וחדרה. השוק שלנו צריך להתייצב על 35-40 אלף דירות בשנה".

מנגד, ניסים בובליל, נשיא התאחדות הקבלנים, טוען כי מצוקת הדיור קשה ביותר. "ראיתי אנשים חיים בחניונים בירושלים, אז שלא יגידו שיש מספיק דירות. יש מחסור של 100 אלף יחידות דיור, אולם ממציאים כל מיני פטנטים במקום לבנות, מצד אחד מעלים את המסים על הענף הכי ממוסה בתחום. אנחנו צריכים להגיע ל-50 אלף יחידות דיור בשנה כדי לצמצם את הפער, אולם למנהל אין קרקע מתוכננת באזורי הביקוש, מדוע לא מפעילים שוב את הול"לים כפי שעשו בתקופת העלייה הגדולה, צריכים 180 יום לקבלת אישורים ולא עשור. רוב אזרחי מדינת ישראל רוצים לגור באזור המרכז ולא באזורים אחרים, לכן אם אנחנו רוצים לקבל קרקע צריך לצמצם את הבירוקרטיה. אין תכנית פינוי בינוי שמאושרת בפחות מ-8 שנים".

חנן מור, יו"ר קבוצת הבנייה הנושאת את שמו, אמר כי אין ספק בכלל שמחירי הנדל"ן גבוהים מאוד, אנחנו יוצרים בועה חברתית קשה מאוד, הייתי שמח שזוגות צעירים יקנו ברווחה ובאושר דירה. "אני חושב שמשרד השיכון באמת מנסה לעשות את מה שיכול, אך כשנבין מי אחראי נבין למה יש בעיות, שר הפנים אחראי על ענף הבנייה למעשה. ראש העין אזור מדהים ונדרש להיות מפותח, צריך לפתח שכונה של 4,000 ו-8,000 יחידות דיור, אולם נגמר התכנון ועד שטרקטור יעלה על השטח יקח הרבה מאוד זמן, 320 אלף שקל לקרקע לדירה, איך רוצים שמחירי הדירות יירדו כשהמדינה קובעת מחירי מינימום. השמאי הממשלתי קובע מחירים, ולכן מחירי מחיר למשתכן הם 320 אלף שקל לקרקע בראש העין, שיטות המכרז היום לא מגשימות את היעד הרצוי.

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    איש 18/01/2011 21:40
    הגב לתגובה זו
    אני מחפש ערך מוסף גבוהה יותר לדיור כי בתחומים אחרים ממילא הערך הוא נמוך יותר.
  • 6.
    אבי 18/01/2011 20:09
    הגב לתגובה זו
    ולעזוב עם הידע והניסיון ולחזור בעוד מספר שנים כתושב חוזר עם הטבות מפה ועד לונדון. ביבי לא מבין שהוא גורם לצעירים לנטוש את ספינתו הטובעת ואח" כ כהרגלו הוא יבכה ויחשוב מה עוד אפשר לתת להם כדי להחזירם ארצה.
  • 5.
    סטנלי 18/01/2011 16:19
    הגב לתגובה זו
    אולי אתה טוען ששליש מהעליות הן ריבית, בנק ישראל טוען ששני שליש מהעליות הן ריבית ורק שישית נובע מהיצע אז למי להאמין ? לך ? אני לא מאמין לך אתה דואג לכיסיך ולכיס חבריך
  • 4.
    חמודון 18/01/2011 11:34
    הגב לתגובה זו
    מרוב שכולם במצוקה כולם יברחו לגור בח" ל שהממשלה תתחיל לגרום לפיקוח על מחירי הדירות, אחרת יהיה פה אסון, שהממשלה בראשות ביבי שתתבייש לה, אהוד ברק הרס את העבודה, ביבי הרס את המדינה ואותנו!!! אני קורא לציבור לצאת למחאה גדולה על מחירי הדירות
  • כבר אל חיפאית 18/01/2011 13:35
    הגב לתגובה זו
    מסכימה לחלוטין שצריך לנהל מאבק, שום דבר אחר לא יעזור. ביבי עשה נזק חברתי עצום, אבל האנשים במדינה משום מה חושבים שהעיקר שישראל מראה נתוני צמיחה טובים. מעטים בודקים על חשבון מי זה נעשה... אני הצטרפתי השבוע לתנועת עמי שנלחמת למען דיור בר השגה. היא נראת תנועה רצינית שמקושרת למספר חברי כנסת. דרכם אפשר להתאגד ולצאת להפגנות. אם אתה מכיר התארגנות נוספת - אשמח לדעת עליה.
  • חיפאית שעברה למרכז 18/01/2011 13:29
    הגב לתגובה זו
    הצחקתם אותי. אם זה היה המצב הייתי נשארת בחיפה. התשתיות פה כל כך גרועות שזה לוקח בממוצע שעה וחצי -שעתיים נסיעה בשעות השיא. צריך לשפר את התשתיות ורק אז אפשר לדבר על מעבר של אנשים לפריפריה.
  • 3.
    טובה 18/01/2011 11:31
    הגב לתגובה זו
    הדירות שלא נעצרים אבל המרוויחה הכי גדולה בסיפור זה מדינת הישראבלוף.מצד אחד " מודאגת" מהמצב ומאידך גובה מיסים בטרוף ממחירים שמאמירים.לא יכול להיות שמחיר התחלתי של קרקע לדירה ולא בתל אביב דווקא בפריריה במכרז של המינהל יהיה מעבר ליכולת של זוג צעיר חרוץ ועובד לעמוד בו.אז מי פה הבלופר??אטיאס מחירי הקרקעות במכרזי המינהל צריכים להיות תחומים בין לבין ולא השמים הם הגבול במכרזים פתוחים.אתה והמינהל פשוט רמאים .מגלגלים עינים אבל אתם האשמים האמיתיים במצב.
  • אבן בוחן 24/01/2011 07:24
    הגב לתגובה זו
    אממה - חבל שאטיאס לא יקרא את זה.
  • 2.
    גיא 18/01/2011 10:46
    הגב לתגובה זו
    מה קשורה ריבית נמוכה? כשמחיר הדירות כזה גבוה צריכים לקחת משכנתא גבוהה וגם בריבית אפסית צריכים להחזיר אותה! כל הטיפשים שלוקחים עכשיו משכנתא צמודה כשהריבית אפסית הולכים לאכול אותה כשהריבית תעלה, וזה יקרה כי לא תיתכן ריבית אפסית למשך זמן, ואז כשהם יאלצו להחזיר משכנתא בגובה משכורת שלמה ייזרקו עשרות אלפי דירות לשוק דרך כינוס נכסים ומכירה מחוסר יכולת לשלם את המשכנתא. תשמרו את התגובה ותסתכלו בעוד מס' לא רב של שנים. הכתובת רשומה בענק על הקיר.
  • roy 18/01/2011 11:12
    הגב לתגובה זו
    המחירים אולי ירדו למחירים של היום כי הרי הם ממשיכים לעלות בנתיים. איך כל פעם אתם מוסיפים עוד זמן לירידות ומשלים את הצעירים, פעם זה היה עוד כמה חודשים ופתאום זה כמה שנים בנתיים עדיף לשלם שכירות 4200 25 קמ מתל אביב
  • דינה 18/01/2011 11:03
    הגב לתגובה זו
    גם מה שאתה כותב לא סותר. נכון שלוקחים משכנתאות בריבית נמוכה ולא יכולים לחשב איך זה להחזיר משכנתא כאשר ריבית תעלה. בנוסף, אינפלציה ראלית יותר גבוהה מה שיפחית כסף פנוי לגמרי.
  • 1.
    תומר 18/01/2011 10:26
    הגב לתגובה זו
    כל אחד עם הסבר, כל אחד גאון, כל אחד התריע ולכולם ברור. מה לא ברור פה? משכנתאות בחינם אין ריבית ולכן יש צריכה! פשוט יהודים אוהבים בתים לא פלזמות ומכוניות ספורט. ז ה ה כ ל. שיעור ראשון בכלכלה. ריבית נמוכה, צריכה גבוה. אז שלא יעבדו עליכם
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי