מצוקת דיור? "התקשורת יוצרת בהלה שמעלה את מחירי הדירות, כולם פתאום נעשו עשירים"
בכנס הנדל"ן של המרכז הישראלי לניהול, גורמים בכירים בענף הנדל"ן עסקו בשאלה מיהו הגורם האשם בזינוק מחירי הדירות בשנתיים האחרונות.
רינה דגני, יו"ר מכון גיאוקרטוגרפיה כי האשם העיקרי לבהלה בשוק הנדל"ן נובעת מהסיקור התקשורתי המוגזם. "כל יום עמודי הנדל"ן יוצרים סיפורים נוספים, כל הפעולות יוצרות בהלה וחשש לעליית מחירים, חשש שכולם עשירים ורק לנו אין. השוק הישראלי פועל בצורה לא טבעית".
"אנשים חושבים שכולם עשירים, סך הכל אחוז הוילות והנכסים שנמכרו במחירים גבוהים מ-2 מיליון שקל הוא סך הכל 13%", טוענת דגני. "בכל רגע נתון רק 12% היו רוצים לגור בתל אביב. תל אביב תהיה כמו מנהטן וזה לא יעזור, במרכז ארצי גרים או עשירים או צעירים, יהיו דירות סטודיו וחדר, וזה בסדר גמור. בניו יורק יזם לוקח את כל הדירות בבניין ומשכיר לצעירים שרוצים לגור במרכז העיר, אני מניחה שנראה זאת בשנים הקרובות".
דגני הוסיפה כי רוב האנשים ימשיכו לגור באזור תל אביב והמרכז. "הבעיה של זוגות צעירים תמיד הייתה קיימת, אף פעם לא היה להם כסף, אם אין קצת תמיכה מההורים תמיד יש בעיה, תמיד אפשר לעבור יותר רחוק בפריפריה, תזכרו את רעננה, את שכונת 'פיאט' בה נתנו מכונית למי שעבר לגור שם, כנ"ל לגבי רמת אביב, אני מסתכלת קצת יותר רחוק על שכונת בת גלים בחיפה, נסיעה של 50 דקות לתל אביב".
"הארץ מלאה בדירות של 3 חדרים, במקום לטפח את ההתחדשות העירונית מקימים עוד 3 חדרים ללא ביקוש", מוסיפה דגני. "2,000 יחידות דיור חדשות בראש העין זה דבר רע מאוד, צריך במקום לשפר את רמלה ולוד, הרזרבה תפגע גם בנתניה וחדרה. השוק שלנו צריך להתייצב על 35-40 אלף דירות בשנה".
מנגד, ניסים בובליל, נשיא התאחדות הקבלנים, טוען כי מצוקת הדיור קשה ביותר. "ראיתי אנשים חיים בחניונים בירושלים, אז שלא יגידו שיש מספיק דירות. יש מחסור של 100 אלף יחידות דיור, אולם ממציאים כל מיני פטנטים במקום לבנות, מצד אחד מעלים את המסים על הענף הכי ממוסה בתחום. אנחנו צריכים להגיע ל-50 אלף יחידות דיור בשנה כדי לצמצם את הפער, אולם למנהל אין קרקע מתוכננת באזורי הביקוש, מדוע לא מפעילים שוב את הול"לים כפי שעשו בתקופת העלייה הגדולה, צריכים 180 יום לקבלת אישורים ולא עשור. רוב אזרחי מדינת ישראל רוצים לגור באזור המרכז ולא באזורים אחרים, לכן אם אנחנו רוצים לקבל קרקע צריך לצמצם את הבירוקרטיה. אין תכנית פינוי בינוי שמאושרת בפחות מ-8 שנים".
חנן מור, יו"ר קבוצת הבנייה הנושאת את שמו, אמר כי אין ספק בכלל שמחירי הנדל"ן גבוהים מאוד, אנחנו יוצרים בועה חברתית קשה מאוד, הייתי שמח שזוגות צעירים יקנו ברווחה ובאושר דירה. "אני חושב שמשרד השיכון באמת מנסה לעשות את מה שיכול, אך כשנבין מי אחראי נבין למה יש בעיות, שר הפנים אחראי על ענף הבנייה למעשה. ראש העין אזור מדהים ונדרש להיות מפותח, צריך לפתח שכונה של 4,000 ו-8,000 יחידות דיור, אולם נגמר התכנון ועד שטרקטור יעלה על השטח יקח הרבה מאוד זמן, 320 אלף שקל לקרקע לדירה, איך רוצים שמחירי הדירות יירדו כשהמדינה קובעת מחירי מינימום. השמאי הממשלתי קובע מחירים, ולכן מחירי מחיר למשתכן הם 320 אלף שקל לקרקע בראש העין, שיטות המכרז היום לא מגשימות את היעד הרצוי.
- 7.איש 18/01/2011 21:40הגב לתגובה זואני מחפש ערך מוסף גבוהה יותר לדיור כי בתחומים אחרים ממילא הערך הוא נמוך יותר.
- 6.אבי 18/01/2011 20:09הגב לתגובה זוולעזוב עם הידע והניסיון ולחזור בעוד מספר שנים כתושב חוזר עם הטבות מפה ועד לונדון. ביבי לא מבין שהוא גורם לצעירים לנטוש את ספינתו הטובעת ואח" כ כהרגלו הוא יבכה ויחשוב מה עוד אפשר לתת להם כדי להחזירם ארצה.
- 5.סטנלי 18/01/2011 16:19הגב לתגובה זואולי אתה טוען ששליש מהעליות הן ריבית, בנק ישראל טוען ששני שליש מהעליות הן ריבית ורק שישית נובע מהיצע אז למי להאמין ? לך ? אני לא מאמין לך אתה דואג לכיסיך ולכיס חבריך
- 4.חמודון 18/01/2011 11:34הגב לתגובה זומרוב שכולם במצוקה כולם יברחו לגור בח" ל שהממשלה תתחיל לגרום לפיקוח על מחירי הדירות, אחרת יהיה פה אסון, שהממשלה בראשות ביבי שתתבייש לה, אהוד ברק הרס את העבודה, ביבי הרס את המדינה ואותנו!!! אני קורא לציבור לצאת למחאה גדולה על מחירי הדירות
- כבר אל חיפאית 18/01/2011 13:35הגב לתגובה זומסכימה לחלוטין שצריך לנהל מאבק, שום דבר אחר לא יעזור. ביבי עשה נזק חברתי עצום, אבל האנשים במדינה משום מה חושבים שהעיקר שישראל מראה נתוני צמיחה טובים. מעטים בודקים על חשבון מי זה נעשה... אני הצטרפתי השבוע לתנועת עמי שנלחמת למען דיור בר השגה. היא נראת תנועה רצינית שמקושרת למספר חברי כנסת. דרכם אפשר להתאגד ולצאת להפגנות. אם אתה מכיר התארגנות נוספת - אשמח לדעת עליה.
- חיפאית שעברה למרכז 18/01/2011 13:29הגב לתגובה זוהצחקתם אותי. אם זה היה המצב הייתי נשארת בחיפה. התשתיות פה כל כך גרועות שזה לוקח בממוצע שעה וחצי -שעתיים נסיעה בשעות השיא. צריך לשפר את התשתיות ורק אז אפשר לדבר על מעבר של אנשים לפריפריה.
- 3.טובה 18/01/2011 11:31הגב לתגובה זוהדירות שלא נעצרים אבל המרוויחה הכי גדולה בסיפור זה מדינת הישראבלוף.מצד אחד " מודאגת" מהמצב ומאידך גובה מיסים בטרוף ממחירים שמאמירים.לא יכול להיות שמחיר התחלתי של קרקע לדירה ולא בתל אביב דווקא בפריריה במכרז של המינהל יהיה מעבר ליכולת של זוג צעיר חרוץ ועובד לעמוד בו.אז מי פה הבלופר??אטיאס מחירי הקרקעות במכרזי המינהל צריכים להיות תחומים בין לבין ולא השמים הם הגבול במכרזים פתוחים.אתה והמינהל פשוט רמאים .מגלגלים עינים אבל אתם האשמים האמיתיים במצב.
- אבן בוחן 24/01/2011 07:24הגב לתגובה זואממה - חבל שאטיאס לא יקרא את זה.
- 2.גיא 18/01/2011 10:46הגב לתגובה זומה קשורה ריבית נמוכה? כשמחיר הדירות כזה גבוה צריכים לקחת משכנתא גבוהה וגם בריבית אפסית צריכים להחזיר אותה! כל הטיפשים שלוקחים עכשיו משכנתא צמודה כשהריבית אפסית הולכים לאכול אותה כשהריבית תעלה, וזה יקרה כי לא תיתכן ריבית אפסית למשך זמן, ואז כשהם יאלצו להחזיר משכנתא בגובה משכורת שלמה ייזרקו עשרות אלפי דירות לשוק דרך כינוס נכסים ומכירה מחוסר יכולת לשלם את המשכנתא. תשמרו את התגובה ותסתכלו בעוד מס' לא רב של שנים. הכתובת רשומה בענק על הקיר.
- roy 18/01/2011 11:12הגב לתגובה זוהמחירים אולי ירדו למחירים של היום כי הרי הם ממשיכים לעלות בנתיים. איך כל פעם אתם מוסיפים עוד זמן לירידות ומשלים את הצעירים, פעם זה היה עוד כמה חודשים ופתאום זה כמה שנים בנתיים עדיף לשלם שכירות 4200 25 קמ מתל אביב
- דינה 18/01/2011 11:03הגב לתגובה זוגם מה שאתה כותב לא סותר. נכון שלוקחים משכנתאות בריבית נמוכה ולא יכולים לחשב איך זה להחזיר משכנתא כאשר ריבית תעלה. בנוסף, אינפלציה ראלית יותר גבוהה מה שיפחית כסף פנוי לגמרי.
- 1.תומר 18/01/2011 10:26הגב לתגובה זוכל אחד עם הסבר, כל אחד גאון, כל אחד התריע ולכולם ברור. מה לא ברור פה? משכנתאות בחינם אין ריבית ולכן יש צריכה! פשוט יהודים אוהבים בתים לא פלזמות ומכוניות ספורט. ז ה ה כ ל. שיעור ראשון בכלכלה. ריבית נמוכה, צריכה גבוה. אז שלא יעבדו עליכם
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון
מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה.
המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה - כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?
כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר?
בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?
ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי.
- נגמרה הביקורת: אנגלמן מבקש חצי מיליון לדרך - השכר לא הספיק?
- מבקר המדינה באיום לרמטכ"ל: "אם לא תהיה ברירה - אפעיל סמכויות חקירה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.
ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.
