פייסבוק בחרה צד? הסירה לישראל היום את האפליקציה בעקבות תלונת 'דה בריף'
זאת אולי לא הפרשייה הכי חשובה בתולדות ענף הפרסום אבל היא לבטח האקטואלית ביותר בעידן בו כל יום נולדות בישראל אפליקציות פייסבוק חדשות. במרכז הסיפור ניצבת כמובן פייסבוק, הפעם כבוררת בין העיתון ישראל היום ומשרד הפרסום דה בריף שהחליט לערב את הרשת החברתית במאבק שלו כנגד העיתון.
פרק חדש ומעניין נפתח בקרב בין העיתון ישראל היום למשרד הפרסום דה בריף. כאמור
דה בריף טענו שהדבר נעשה בהסכמת העיתון ולאחר מספר פגישות בין הצדדים. מצד ישראל היום הוכחש אישור שכזה ואלו דרשו מדה בריף להסיר את הקמפיין ביום הופעתו באוויר. מאוחר יותר עלה ישראל היום בעצמו באפליקציית פייסבוק כמעט זהה לזו של דה בריף. במשרד הפרסום נדהמו לגלות זאת וטענו להעתקת האפליקציה אשר לדבריהם היא הגורם האמיתי לדרישת העיתון מהם לחדול מפרסום הקמפיין. בדה בריף לא וויתרו ושני הקמפיינים התנהלו לאחרונה בפייסבוק זה לצד זה.
עליית המדרגה במחלוקת בין הצדדים התרחשה כאשר בתאריך 26 לדצמבר 2010 החליטו בדה בריף לערב בחגיגה את האח הגדול תחתיו מתקיימת כל הפעילות, הלא היא פייסבוק כדי שתפתור אחת ולתמיד את המחלוקת ולמעשה תבחר את האפליקצייה שתוענש ותוסר מהאוויר.
בדה בריף החליטו לפנות לנציגי הרשת החברתית בתלונה רשמית על הפרת זכויות היוצרים שלהם על-ידי ישראל היום ודרשו מפייסבוק לפעול להסרת האפליקציה של העיתון. בפייסבוק קיבלו את תלונתם המלומדת של דה בריף אשר לוותה על-ידי משרד עורכי הדין שלהם וגובתה בראיות שהועברו אליה.
ברשת החברתית הודיעו למשרד הפרסום כי פנייה מצידם נעשתה ל'צד השלישי' להגדרתם אשר עומד מאחורי האפליקציה של ישראל היום. במקביל לפנייה זו ביקשה פייסבוק מדה בריף שידווחו להם באם מפתחי האפליקציה של 'ישראל היום' פנו אליהם וליבנו עמם את הסוגיה.
לאחר כשבוע של שתיקה מוחלטת מצד ישראל היום החליטו בפייסבוק לנקוט בצעד חד צדדי לטובת דה בריף והסירו מהאוויר את האפליקציה של ישראל היום. האפליקציה הוסרה במהלך יום שישי אך החלק המעניין יותר בסיפור הוא עלייתה בחזרה לאוויר לאחר שישראל היום הבינה כי היא הוסרה. ככל הנראה לא קיבלו בישראל היום שום אישור רשמי מפייסבוק והחליטו על דעת עצמם לעלות לאוויר לאחר שערכו מספר שינויים טכניים באפליקצייה. בערב יום ראשון חזרה האפליקציה לאוויר, זהה לחלוטין לזו שהייתה ערב ההורדה.
בישראל היום טענו מוקדם יותר בפני אייס כי פנייה שכזו אליהם ולמפתחי האפליקצייה לא נעשתה, אולם כאמור לידי אייס הועברה ההודעה הרשמית של אנשי פייסבוק למשרד הפרסום דה בריף על ידיעת מפתחי האפליקצייה, בזו הלשון:
We received your email of 12/26/2010 related to the "ישראל היום" application. This application, as you know, was created and is operated by a third party developer and as such, Facebook does not have the ability to control the content made available through the application. That being said, if a third party application developer does not comply with his/her legal obligations related to content issues, that developer may be in breach of our Statement of Rights & Responsibilities.
As a courtesy, we have forwarded your demand to the developers of this application at [email protected] and asked them to promptly resolve any concerns you may have by contacting you at [email protected]. After working with these developers, please let us know if the problem still persists.
תגובת נמרוד ניר, הבעלים של דה בריף: "נדהמנו לגלות שישראל היום השיקה אפליקציה זהה לזו שהצגנו להם עבור קול אחד. זו גניבה מפורשת. אני שמח לגלות שבמאבק בין דויד לגוליית, פייסבוק בחר לתמוך בצד הצודק. התערבות של פייסבוק היא תקדימית ומעידה על רצינות הראיות כנגד ישראל היום. אני מאמין שהחלטה זו גם תשפיע לחיוב על פסיקת פיצויים עבורנו במידה ונחליט להגיש תביעת נזיקין נגד העיתון".
לאייס נודע כי במשרד הפרסום דה בריף עומלים באמצעות עורכי דינם על תביעת נזיקין בגובה של כ-1.5 מיליון שקלים כנגד העיתון ישראל היום.
טרם ידוע איזו החלטה מתגבשת במסדרונות ישראל היום כדי לצאת מהתסבוכת. העובדה היא שכרגע נמצאת באוויר, חיה ובועטת האפליקצייה שלהם ללא אישור רשמי מפייסבוק וזאת לאחר שהוסרה על-ידי הרשת החברתית ועלתה לאוויר באופן עצמאי על-ידי העיתון ומנהלי האפליקצייה. מעניין יהיה לראות כיצד תגיב פייסבוק לעובדה זו שלבטח תודגש בפניהם על-ידי משרד הפרסום דה בריף.
עוד מוקדם להגיד גם על מי תוטל האשמה בגין האפליקצייה הסוררת שחזרה לאוויר והאם זו תוטל על העיתון או על מפתחי האפליקצייה. יודגש כי לאורך כל הפרשה בישראל היום הכחישו כל טענה להעתקת האפליקצייה מדה בריף וטענו כי עניין זה יובהר בבית המשפט.
מישראל היום לא התקבלה תגובה לידיעה זו.
- 5.AVIV 17/01/2011 13:26הגב לתגובה זופייסבוק תורידו הז'יטונים של שלדון לא עובדים עליכם
- 4.ברוך ה' שמישהו נותן לביריון הזה בראש (ל"ת)רונית שוהם 17/01/2011 11:03הגב לתגובה זו
- 3.נראה לי שזאת פעם ראשונה שגוף גדול ומוביל פשוט שם עליהם פס בלי להסס (ל"ת)אותי מעניין מה יחליטו אנשי פייסבוק לעשות 17/01/2011 10:42הגב לתגובה זו
- 2.סיוון 17/01/2011 09:29הגב לתגובה זונתקל בקשיים מאז הוקם, אפילו ידיעות ומעריב לא עשו לא חיים קשים מדי
- 1.יריית פתיחה מרשימה למשרד הזה. (ל"ת)מוני שוקן 17/01/2011 01:15הגב לתגובה זו

21 חשודים נעצרו בחשד לזיוף תקנים בהיקף של 15 מיליון שקל
בתום חקירה סמויה, עוכבו 21 חשודים בחשד למעורבות בביצוע עבירות שחיתות ציבורית חמורות בהן, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שוחד, הלבנת הון, עבירות על חוק מע"מ ועל פקודת המכס ועבירות על פקודת היבוא והיצוא וחוק התקנים
במסגרת שיתוף פעולה בין היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ), להב 433, חקירות מכס מע"מ ת"א, בקרת יבוא במכס אשדוד ומשרד הכלכלה והתעשייה, עלה חשד כי אחת ממעבדות הבדיקה בתחום יבוא מוצרים לישראל, חברה לגורמים עבריינים ויחדיו קשרו לקשר שוחדי ומרמתי, במסגרתו שוחררו והופצו כמויות גדולות של מוצרים החייבים עמידה בדרישות תקנים רשמיים, מבלי שעברו את מלוא הבדיקות הנדרשות, ובנוסף לא הועבר הדיווח הנדרש לרשויות בהתאם.
מרגע שנודעו החשדות האמורים, הוקפאה ההכרה של המעבדה לבדיקות יבוא. בנוסף, עלו חשדות על קשר בין החשוד המרכזי למעבדה במערכת שוחדית, כאשר הוא מפנה אליה יבואנים, תמורת תשלום עמלות ואילו המעבדה בתמורה, מאשרת את שחרור המוצרים. ללא ביצוע הבדיקות וללא דיווח לרגולטור, כנדרש.
בדרך זו, עולה החשד, כי נכנסו לישראל כמויות גדולות של מוצרים החשודים כמסוכנים,
ללא הבדיקות הנדרשות וללא הדיווח הנדרש לרשויות. בשלב זה, על פי החשדות, המוצרים או מרביתם הועברו לשטחים. החקירה מלווה על ידי היחידה המשפטית לתיקים מיוחדים ברשות המיסים ויחידת התביעה הפלילית במשרד הכלכלה. סך עבירות המס נכון ליום זה של החקירה הינן למעלה מ-15 מיליון
שקל.
הליך היבוא התקני
הליך יבוא תקני לישראל נבנה כך שיוודא שכל מוצר שנכנס לשוק המקומי עומד ברף בטיחות ואיכות בסיסי, כך שגם המדינה וגם הצרכן לא נפגעים. הכל מתחיל ברשימון היבוא שמוגש למכס, מסמך רשמי שבו היבואן מפרט את כל פרטי הסחורה, היכן יוצרה, מה ערכה הכספי ומה הייעוד שלה. לאחר מכן מגיע שלב קריטי של בדיקות מעבדה ותקינה: מוצרים מתחומים רגישים כמו חשמל, צעצועים לילדים, קוסמטיקה או ציוד רפואי חייבים לעמוד בתקנים ישראליים מחייבים. כאן נכנסות לפעולה המעבדות המורשות, שאמורות לבדוק אם המוצרים אכן תואמים את התקנות מבחינת בטיחות שימוש, חומרים מסוכנים או התאמה חשמלית.
- 5 בכירים באוטומקס נעצרו בחשד לעבירות רבות
- נחשפה תשתית להלבנת הון בקריפטו בהיקף עשרות מיליוני דולרים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, היבואן מחויב לשלם את כלל המיסים הנדרשים, מכס, מע"מ ולעיתים מסי קנייה נוספים, לפני שהמוצרים יכולים להשתחרר מהנמל. רק כאשר כל התנאים הללו מתקיימים, מקבל היבואן אישור רשמי לשחרור הסחורה לשוק המקומי ולהפצתה לצרכנים. כאשר התהליך הזה נעקף באמצעות שוחד, זיוף אישורים או העלמות מס, נגרמת פגיעה משולשת: ראשית, הציבור חשוף למוצרים שעלולים להיות מסוכנים, החל במוצרי חשמל לא תקינים ועד צעצועים עם חומרים רעילים; שנית, נפגעת התחרות מול יבואנים שמקפידים על החוק ונדרשים להוצאות גבוהות יותר; ושלישית, נגרע כסף רב מקופת המדינה עקב אובדן מסים.
וכך, הפרשה הנוכחית לא רק שגורעת כספים מהמדינה לטובת מוצרים שחלקם מועברים לשטחים, אלא גם חושפת את הציבור למוצרים שעלולים להוות סכנה.