דגני: "היצע הנכסים בפריפרייה נמוך; עלייה מסוימת של מחירים הינה הכרחית"
תכנית שר הבינוי והשיכון להעניק מענקים לרוכשי דירה בפריפרייה תגרום לכ- 3,500 משקי בית לקבל החלטה לרכוש דירה באחד מיישובים אלה בשנה, כך עולה מניתוח כלכלי שערכה ד"ר רינה דגני, מתכננת ערים ויו"ר קבוצת גיאוקרטוגרפיה. סך הכל הביקוש היום לדירות באזורי עדיפות א+ב, במגזר היהודי, קרוב ל- 20,000 יחידות בשנה.
התכנית כאמור תעניק השתתפות חודשית של המדינה בגובה של 800 שקל לחודש בהחזר המשכנתא למשך 20 שנה, עד כ- 190 אלף שקל, באזור עדיפות א', למי שירכוש דירה בבניין שאינו צמוד קרקע, אלא בנייה רוויה (באזור עדיפות ב', הסכום החודשי יהיה קטן יותר וגובה המענק הכללי יגיע לכ- 140 אלף שקל). המענקים מיועדים הן לציבור היהודי והן לציבור הלא יהודי. אולם בשל העובדה שביישוב הלא יהודי אין כמעט בנייה רוויה, התכנית רלוונטית כמעט לגמרי ביישובים במגזר היהודי בלבד.
דגני טוענת כי המגבלה של המענקים רק למי שירכוש דירה בבנייה רוויה בלבד מקשה על קבלת הטבות גם בשוק היהודי, כיוון שמבנה הנכסים המוצע היום ביישובי אזור עדיפות א' לדוגמא מורכב מ- 75% נכסים בבנייה רוויה וכ- 25% צמודי קרקע, שאינם רלוונטיים לתכנית ההטבות.
"בסך הכל היצע הנכסים היום באזורי הפריפרייה נמוך והוא פחות מהמבוקש. הביקוש מחייב בנייה חדשה של יותר מ- 3,000 דירות בשנה בכל יישובי הפריפרייה כולל באר שבע".
דגני מוסיפה כי תושבי הפריפריה יכולים היום להקצות לדירה סכום של כ-900 אלף שקל בממוצע, כ- 40% יכולים לשלם פחות מ- 500 אלף שקל, כ- 32% יכולים לשלם כ 800 אלף שקל ועד מליון שקל וכ-28% ישלמו יותר ממיליון.
כ-60% מכלל הרכישות בפריפרייה טוענת דגני יהיו עבור זוג צעיר או דירה ראשונה; כ- 30% בלבד לשיפור הדיור; כ- 10% להשקעה.
לטענה נגד תוכנית שר השיכון "כי הנהנים העיקריים מהתכנית יהיו הקבלנים או מוכרי הדירות אשר יעלו את מחירי הדירות בעקבות ההטבות לרוכשים", משיבה דגני, כי "עלייה מסוימת של מחירים בפריפריה הינה הכרחית. שיעורי העליות ביישובי הפריפרייה טרם הדביקו ברוב היישובים את המתרחש בכלל המדינה. כרגע קיים ריבוי קרקעות בפריפריה ובנוסף רוב הקרקעות שייכות למנהל מקרקעי ישראל, כך שבמקרה של עלית מחירים לא סבירה, ניתן לשלוט על הפשרת קרקעות בהתאם לביקושים ובך לשמור על רמת מחירים יציבה ביישובי הפריפרייה".
הניתוח מעלה גם את חשיבות הסיבסוד של מערכת התחבורה: אם מחירי התחבורה ברכבת או באוטובוס יסובסדו באופן ניכר, יעלה הביקוש ליישובי הפריפרייה בכ- 50%. הביקוש ליישובי הפריפריה יגיע הן מהיישובים עצמם והן מהיישובים הקרובים אליהם. משקי בית הגרים קרוב ליישובי הפריפרייה מוכנים לנסוע בממוצע כ- 15 דקות ממקום מגוריהם הנוכחי כדי לזכות במענקי המדינה.
- 8.דגני מה האינטרס שלך בעליית מחירי נדלן (ל"ת)אולי תתעסקי רק בסקרי 17/01/2011 13:52הגב לתגובה זו
- 7.עדן דגן 16/01/2011 15:36הגב לתגובה זואו עתיד ילדייכם
- 6.מנחם יהב 16/01/2011 15:30הגב לתגובה זוהעלו את מחיריי מנהל מקרקעין במאות אחוזים ,פשוט בושה, ממשלת מיסים, אנו הצעירים כוח מכריע בבחירות נזכור זאת ביום הבוחר....
- 5.יריב סגל 16/01/2011 15:12הגב לתגובה זומה לגביי הנחות לאלו שמשרתים בכוחות הביטחון כגון: אנשי קבע משטרה וכבאים למה להם לא נותנים גם הנחות זו לא מבחירה שאינם יכולים לעשות מילואים, מה עם כצד צדק ???
- אבי 16/01/2011 20:07הגב לתגובה זובדיוק, תראה איזה הטבות מקבילים אנשי הקבע שעומדים לעבור עם סיום הקמת עיר הבה\"דים עזרה בשכירויות.
- 4.מריצת הנדלן דגני לא מפסיקה לקשקש מפוזיציה (ל"ת)קונה רק בחו\"ל 16/01/2011 14:21הגב לתגובה זו
- 3.משה 16/01/2011 14:18הגב לתגובה זוראש הממשלה צריך להתבייש אני שרתתי בצבא ולחמתי בשרפות הכרמל אני בונה בית קרקע על הר למה לי לא מגיע מענק אני חנוק אבל המדינה יורקת לי בפרצוף
- 2.ליאור 16/01/2011 14:12הגב לתגובה זומתי החוקים הללו יכנסו לתוקף?האם החוקים יכולו על מי שכבר לקחת משכנתא ולא קיבל את ההטבה ??מבקש ממי שמבין שיענה.תודה
- 1.אלדו 16/01/2011 14:09הגב לתגובה זוגם לבניה לא רבוייה ,זוגות צעירים מרחיקים למקומות נידחים בכדיי למצוא קרקע זולה בשביל לבנות בית בעלות צנועה שמשתווה למחיר בית בבניין בעריי פיתוח ,למה לא מסבסדים גם להם עלויות הריי זו אותה מתרה הם גם מיישבים אזורי פיתוח א-ב...
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי
מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.
נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.
במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.
עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.
בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.
