לא צונאמי, אבל השוק מתחיל להרדים את המשקיעים - זהירות!

רובי סלם | (16)

בתוך האופוריה הכללית ניתן כבר לזהות סימנים של חולשה. "השווקים הפיננסים נראים לאחרונה, על פניו, חסרי היגיון וחסרי כיוון. אולם מניתוח כלכלי ומעמיק של המצב נראה שזה הזמן להתחיל להצטייד במניות, אירו וזהב. הסיבה לכך הינה פונדמנטאלית לחלוטין ומורכבת מתהליך שאותו אפרט בארבעת השלבים הבאים" 3.8.10

בסקירה שכתבתי לפני כחמישה חודשים הערכתי שאנו לפני גלי עליות בנכסים הבאים:

הנאסד"ק - עמד על 2300 נקודות וכיום נסחר ברמת ה 2755 , 19.78%+.

הזהב עמד על $1160 וכיום נסחר ב $1360 , 17.24%+.

היורו דולר עמד על 1.30 וכבש את יעד הרווח 1.40 שחתם את המהלך, 7.7%+.

הפאונד דולר- נסחר באותה רמה ערב הסקירה 1.58 , 0%.

מניית IDSA -עמדה על 17$ וכיום נסחרת ב-13.4$ , 21%-.

נכון לכתיבת שורות אלה השווקים עדיין מצויים במגמת עלייה אך לא ניתן להתעלם מסימני החולשה הטכניים בנכסים המובילים. אם נבחן את הזהב בגרף יומי נוכל לזהות שבאזור רמת ה 1400 דולר ישנה התנגדות חזקה ומבנה מחירים שיצר תקרה משולשת - 3 נגיעות בשיא ואחרי זה תחילת ירידות.

יש לזכור שהזהב לא חווה תיקון משמעותי בכל גל העליות של השנתיים האחרונות . איתות אזהרה לתחילת גל ירידות יתקבל במידה ויפרוץ הזהב את רמת ה 1350$ מטה ולא יצליח לטפס בחזרה. מנגד איתות לחוזק והמשך עליות יתקבל בפריצת רמת ה-1430 דולר מעלה, ולמרות שהתרחיש אינו נראה סביר חשוב להיות מוכנים ולהגיב בהתאם לתנועות השוק.

מדד הנאסד"ק הכפיל את ערכו במהלך מדהים שהחל במרץ 2009 אז עמד על 1400. מאז טיפס עד 2755 נקודות אך אם נבחן את גרף המחירים נראה שהמדד מצוי קרוב מאוד לרמות ערב מפולת 2008, אז עמד על 2800 נקודת ומשם קרס. מגמת המדד אומנם חזקה אך השילוב של רמת התנגדות משמעותית ביותר בשילוב מחזורי מסחר נמוכים המאפיינים את הפעילות לאחרונה הינם קוקטייל נפיץ שעשוי לגרום למשקיעים כאב ראש. אין מדובר בסכנה מיידית אך ערנות מוגברת נדרשת על מנת שלא להיתפס עם המכנסיים למטה.

היורו דולר טיפס, כבש את יעד הרווח שסומן ברמת ה 1.40 ואז חזר לצלול ולהיסחר באזור רמת ה-1.34. כיוונו העתידי אינו ברור אולם במידה וימשיך לרדת ויפרוץ את רמת ה-1.29, השפל אליו הגיע בגל הירידות האחרון סביר ונראה רמות נמוכות יותר. סימן לעוצמה ותחילת עליות יתקבל רק בפריצת רמת ה-1.35 ולכן חשוב להיות מוכנים ולהגיב בהתאם לתנועות השוק בפועל.

הנפט אומנם טיפס בחצי השנה האחרונה אך בחודש האחרון נבלם ומדשדש. בנקודה זו חשוב לשים לב לשתי רמות חשובות: רמת ההתנגדות 92.56$ לחבית שבמידה ותישבר כלפי מעלה סביר וגל העליות ימשך. הרמה השנייה היא רמת ה-87.14 שבמידה ותישבר מטה עשויה לסמן תחילתו של גל ירידות מיוחל שעשוי להקל ולהוריד את מחירי הדלק הגבוהים.

לסיכום, אין מדובר בהתרעת צונאמי אך לאחר עליות רצופות של כמעט שנתיים יש לשוק נטייה להרדים את המשקיעים שהתרגלו לתשואות חיוביות. במצבים כאלה כשכולם נשענים על צד אחד של הסירה אין בהכרח צורך לקפוץ אך בהחלט שווה להתכונן לשינוי בכיוון הזרם.

מאת: רובי סלם, מרצה בכיר ומנהל תחום המסחר העצמאי במרכז להשכלה פיננסית מבית מטריקס.

*אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר,מטבע או סחורה או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.

תגובות לכתבה(16):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    מזל שאין מס הכנסה על דיבורים ועצות (ל"ת)
    כאלאם פאדי 18/01/2011 05:29
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    לא נשכח לך לעולם את F .T.K !!!!!!!! (ל"ת)
    y 17/01/2011 19:09
    הגב לתגובה זו
  • אני 17/01/2011 19:34
    הגב לתגובה זו
    אחרי ההמלצה שלך על F T K ???
  • 11.
    קשקשן בלחץ 16/01/2011 23:50
    הגב לתגובה זו
    לתת עצות טפשיות למסכנים שבאים ללמוד אצלך זו לא חוכמה.אם ההערכות שלו היו שוות משהו הוא היה היום מיליארדר ולא קשקשן לפנסיונרים
  • 10.
    אלי 16/01/2011 23:09
    הגב לתגובה זו
    רובי-טוב לשמוע את סקירותיך.היו פעמים שאם הייתי מיישם את שהצעת הייתי עובד הרבה פחות היום.מה יהיה עם היורו דולר להערכתך?
  • 9.
    נועם 16/01/2011 19:00
    הגב לתגובה זו
    אני הקשבתי לו ערב המשבר ואכלתי הרבה קש וגבבה. הוא נתן המלצות להצטייד במניות שכעבור שבועיים עד חודש התרסקו לחלוטין. על כן , סביר להניח שמגיב מספר 6 הינו שתול.
  • מי אתה רובי סלם? (ל"ת)
    יובי 17/01/2011 07:17
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    אני אומר בפה מלא 16/01/2011 16:37
    הגב לתגובה זו
    דעה אישית : השוק יפול חזק. המשבר בעולם עדין לא נגמר והוא יחזור ובגדול המצב הכלכלי בארהב\" חארבנה לגמרי וגם באירופה המצב לא טוב בארץ יש לנו בועת נדלן\" חמורה {כולל מה שקורה מסביב} הזהב נראה שבסופו יעלה חזק האגח\" בארהב\" לא משהו וזה בלשון המעטה בקיצור דעתי האישית שהמצב הכלכלי בעולם לא טוב כמו שחושבים .או כמו שזה נראה ויותר נכון כמו שגרמו לו להיראות כמובן שזו דעה אישית בלבד ואין באמור שום המלצה
  • 7.
    שמעון 16/01/2011 15:46
    הגב לתגובה זו
    אתה בעצם אומר שהכל יכול לקרות. את זה אנחנו כבר יודעים.
  • 6.
    david cohen 16/01/2011 15:27
    הגב לתגובה זו
    כמי שעוקב אחריו לאורך זמן הוא תמיד דייק בהערכות שלו תודה רובי, תמשיך ,נשמח לראות יותר סקירות שלך.
  • צודק בריבוע (ל"ת)
    00 17/01/2011 12:37
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    יקי 16/01/2011 15:23
    הגב לתגובה זו
    השוק עומד במקום. קצת עולה קצת יורד ואין כיוון מוגדר.
  • 4.
    הלוחש לחמורים 16/01/2011 15:04
    הגב לתגובה זו
    מוזמנים לעשות חיפוש בגוגל ולקרוא את הסיפורים עליו
  • 3.
    להמתין בצד עד סןף פבואר (ל"ת)
    הסיכון במניות גדול 16/01/2011 14:56
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אנליסט עלק 16/01/2011 14:21
    הגב לתגובה זו
    זו אמנות של חלק מהאנליסטים לתת סקירות שלכאורה אומרות משהו אבל בעצם כל מטרתן היא להראות עוד כמה חודשים שהם צדקו ואיך רובי אתה יכול שלא לצדוק? אם השוק ירד אתה תצא ה-מלך, הראשון שהזהיר מירידות בשיא האופוריה. אם השוק ימשיך לעלות גם את הצד הזה כיסית וגם אז תגיד שרק הזהרת לא אמרת שיהיו ירידות ובעצם אנחנו בגל עליות כמו שציינת בסקירה הקודמת שלך. בקיצור, לא אמרת כלום, רק פרסמת את עצמך באתר שחצי מדינה קוראת ועכשיו אולי עוד כמה פנסיונרים יבואו לקחת אצלך קורס . ג-א-ו-נ-י
  • 1.
    רביד 16/01/2011 14:14
    הגב לתגובה זו
    קשקשן
מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל

כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום

רן קידר |
נושאים בכתבה מצרים לוויתן

מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק. 

כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?

האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.     


על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית. 


הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM


באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.

כנס הנדל"ן. קרדיט: יואל אליווהכנס הנדל"ן. קרדיט: יואל אליווה

דמרי ביביסט - אז מה?

ויכוח סוער בין ראול סרוגו שטען כי נתניהו מזניח את התשתיות ומותיר מעל ל-80 אלף דירות לא מכורות. אל מול יגאל דמרי, בעל השליטה בחברת דמרי, אשר השיב כי הכלכלה חזקה והנתונים מופרזים. מעבר ללהט הפוליטי, ברור שהבורסה, שוק ההון והכלכלה הישראלית פועלים על פי חוקי שוק ולא על פי נאמנות פוליטית



צלי אהרון |

הוויכוח שפרץ בין ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים לשעבר, לבין יגאל דמרי, בעל השליטה בחברת דמרי דמרי 0%  , העוסקת בבנייה למגורים,ייזום פרוייקטים ונדל"ן מניב - על במת כנס הנדל"ן השנתי של הוועדה המרחבית לתכנון ובנייה "זמורה" והמרכז האקדמי פרס, היה סוער, טעון, ובעיקר סימבולי. סרוגו האשים כי ראש הממשלה בנימין נתניהו “זנח את נושא פיתוח התשתיות” וכי “יש מעל ל-80 אלף דירות שלא נמכרו”, וטען שהממשלה עסוקה בכיבוי שריפות במקום בחזון ארוך טווח. דמרי מצדו ענה ושאל: “למה אתה מתלונן על ראש הממשלה? מזל שלנו שהוא ראש הממשלה! הכלכלה חזקה. לא מכיר מספרים של 80 אלף, מהיכרותי מדובר ב־20-30 אלף דירות. אתם רק מחפשים את מה שרע. דבר אחד חסר לנו - קצת יותר אחדות”. מדובר על שתי תפסיות שונות שביניהן שוק אחד שמתמחר הכול לפי חוקי כלכלה ולא לפי נאמנות פוליטית.


הבורסה ושוק ההון אינם ימין פוליטי או שמאל פוליטי. הם מערכת תמחור של סיכונים וציפיות. הבורסה במיוחד אגב - מתמחרת את הציפיות של הפועלים בשוק. מניות של חברות בנייה עולות או יורדות לפי האופן שבו פועלת החברה. בין היתר בוחנים אותה על פי קצב מכירת הדירות, שיעור רווח גולמי, עלויות מימון, רמת המלאי והנזילות, והיכולת של הנהלה לעמוד ביעדים. מצד האג"ח, הקבלנים לא מתומחרים לפי מחיאות כפיים או עידוד מהקהל, אלא מבחינה מעמיקה של לוחות סילוקין, ביטחונות, יחס כיסוי חוב, ריבית שמשולמת, ההיסטוריה של אותה חברה ואיך היא שילמה ועמדה בהתחייבויותיה בעבר. גם בנק מלווה לא מעניק ליווי סגור על בסיס דעות פוליטיות, אלא על בסיס קדם-מכירות, הון עצמי, איכות הבטוחות ויכולת ביצוע.



מנקודת המבט הזאת, הוויכוח על “כמה מלאי לא מכור יש” פחות חשוב משנדמה. מעבר לכך שהגדרה של “מלאי לא מכור” יכולה להשתנות (דירות גמורות לעומת דירות בשלד, היתרי בנייה וכו') השוק ממילא בוחן כל פרויקט לגופו: היכן הוא ממוקם, איזה מוצר הוא מציע, האם המחיר תואם את כוח הקנייה המקומי, ומהו קצב המכירות בפועל. חשוב לציין - זה לא אומר שהפוליטיקה לא משפיעה. היא בהחלט משפיעה, אבל דרך מדיניות קונקרטית שמזיזה פרמטרים כלכליים, לא דרך זהות המצביע או העדפתו. כשיש האצה בהיתרי בנייה ובהליכי תכנון, עקומת ההיצע זזה. כשמאושרות מכסות לעובדים זרים בענף, עלויות וזמני ביצוע משתנים. כשמקדמים תשתיות תחבורה ומפחיתים היטלי פיתוח - תמחור הקרקע משתנה. וכשהריבית בבנק ישראל יורדת או עולה: לוחות התשלומים, כדאיות המשכנתאות ותמחור האשראי בענף מתעדכנים כמעט באופן מיידי.



מהסיבה הזו, גם אם נשמעים נתונים שונים על מספר הדירות הלא מכורות, המשקיע הסביר שואל את עצמו: מה קצב המכירות של החברות הציבוריות, מהו שיעור הריבית על ההיוון על נדל"ן שבידה, כמה תזרים חופשי נותר אחרי שירות החוב, עד כמה הפרויקטים ממונפים, והאם יש התאמה בין מחיר המוצר לבין כושר ההחזר של משקי הבית. עיתוי, תמחור, ותמהיל, אלה שלוש מילים שמכריעות יותר מכל ויכוח פוליטי בהקשר של חברות נדל"ן בדגש על חברות בנייה. 


ומה לגבי “הכלכלה חזקה”? 

גם כאן, התשובה נקבעת במדדים אמפיריים ודי ברורים: תעסוקה, שכר ריאלי, קצב אשראי, נפח משכנתאות, התחלות בנייה ומדדי מחירים. זה לא נקבע לפי אהדה למנהיג זה או אחר. חברות ותיקות יודעות לעבוד טוב גם בסביבה מאתגרת: הן מצמצמות מלאי איטי, משנות תמהילי דירות, מציעות מסלולי תשלום (20/80 וכד'), ומנהלות את התזרים בזהירות. אחרות יתקשו יותר. אגב, לאחר שבנק ישראל הגביל את מבצעי ה-20/80 בתחילת השנה וקיבלנו הסברים בדוחות של חברות הנדל"ן למגורים שזה מה שהאיט את המכירות. כעת הן מקבלות 'סוכריה' חדשה - חבל הצלה ליזמים - תוספת לשטח הממ"ד תקזז את ירידת המחירים.