הנפקות מוצלחות באירופה מזניקות את האירו

השבוע שחלף סיכום קצר

שבוע המסחר התאפיין באופטימיות רבה על רקע פתיחת עונת הדוחות של החברות הגדולות בארה"ב וההצלחה המסחררת בהנפקות אג"ח של פורטוגל, ספרד ואיטליה אשר הצליחו לגייס יחדיו יותר מ-10 מיליארד אירו, כאשר בכל אחת מההנפקות נרשמו ביקושי יתר. ההצלחה הגדולה בהנפקות מוכיחה כי המשקיעים בעולם עדיין מביעים אמון בכלכלות החלשות של אירופה למרות החששות מפני מצב שבו אותן המדינות יזדקקו לסיוע חיצוני על מנת שלא להגיע למצב של פשיטת רגל. למרות ההנפקה המוצלחת בפורטוגל בהיקף של 1.25 מיליארד אירו, מצבה נותר רגיש ביותר ובטווח הארוך היא עשויה להזדקק לסיוע חיצוני מקרן המטבע הבינ"ל והאיחוד האירופאי. יוון בינתיים סופגת הורדת דירוג אשראי נוספת מסוכנות הדירוג "פיץ" לרמה של BB פלוס המשקפת רמה של" אג"ח זבל".

דולר שקל

מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.4% בחודש דצמבר בהובלת ענף הנדל"ן, אשר רשם עליה של 0.5% אחרי חודשיים בהם מחירי הדיור דווקא ירדו. בסיכום שנת 2010 האינפלציה במשק הסתכמה ב-2.7% בתוך טווח היעד השנתי העומד בין 1%-3%. האינפלציה נבעה בעיקר מהזינוק במחירי הדיור ב-5% , מחיר הירקות זינקו ב-22.4% והפירות עלו ב-16%. בנק ישראל עשוי לעלות את שיעור הריבית לחודש פברואר ב-0.25% אחרי רבעון שלם שבו בנק ישראל שמר על הריבית ברמה של 2%. על פי הערכות, בנק ישראל עשוי לעלות את שיעור הריבית לרמה של 3.25% עד סוף השנה הנוכחית. השקל עשוי להמשיך במסע ההתחזקות שלו ולחצות את רמת התמיכה הפסיכולוגית של 3.50 שקל לדולר על רקע היחלשותו של הדולר בעולם והערכות כי פערי הריבית בין ארה"ב לישראל ימשיכו להתרחב לאורך השנה.

רמות משמעותיות

התנגדות 2 : 3.60

התנגדות 1 : 3.5615

ספוט : 3.5530

תמיכה 1 : 3.50

תמיכה 2 : 3.45

אסטרטגיה לשבוע זה: שורט. מכירה כל עוד הצמד נסחר מתחת ל-3.56 ניתן לתזמן כניסות לכיוון היעדים:3.50 , 3.45, יעד נוסף פתוח.

אירו דולר

רמות משמעותיות

התנגדות 2 : 1.3680

התנגדות 1 : 1.3430

ספוט : 1.3387

תמיכה 1 : 1.3330

תמיכה 2 : 1.3090

אסטרטגיה לשבוע זה: מסחר בטווח סיכוי לפריצה שורית. מכירה - בשבירה של 1.3330. יעדים: 1.31, 1.2875, 1.27, יעד אחרון פתוח. קניה בפריצה מעל 1.3430. יעדים: 1.3680, 1.38, 2 יעדים נוספים פתוחים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נשיא צרפת מקרון
צילום: איי.פי

צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?

מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים

משה כסיף |

שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.

הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי,  בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.

מדינה על הנייר, כיבוש במציאות

הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.

הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.

ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.