האם הנפקות האג"ח ברחבי באירופה יצליחו לעצור את משבר החוב ואת התמוטטות המטבע המאוחד?
בזירה מקומית
המסחר השבוע בשוק המט"ח מתאפיין בעליית הדולר מול השקל לאחר שבנק ישראל התערב ביום רביעי ורכש למעלה מ-500 מיליון דולר. הדולר מתחזק ומתייצב על 3.56 שקלים. האירו נסחר מול השקל באותה מגמת עלייה ומתחזק השבוע בשיעור חד של למעלה מ-2% לשער של 4.68 שקלים.
כאמור בנק ישראל רכש במהלך השבוע דולרים ובנוסף בנקים זרים התערבו השבוע גם בשוק המט"ח המקומי ורכשו דולרים ותרמו גם לעלייה בשער הדולר. אך, בתחילת השבוע משרד האוצר ניצל את היחלשות הדולר עד להתערבות וגידר חלק מהחוב הלאומי וביצע עסקאות החלף והמיר אותם לשקלים מתוך מטרה לנצל את הדולר החלש לבטל את הסיכון המטבעי ולהקטין את החוב הממשלתי הדולרי.
בזירה העולמית
השוק השבוע מתאפיין בהנפקות אג"ח ממשלתיות הן של פורטוגל שהיה מוצלח ביום רביעי ועמד על גיוס של 1.25 מיליארד אירו לפי תשואה ממוצעת של 6.75% מה שתרם לרוח גבית למטבע המאוחד (אירו) שמרמות שפל של 1.2870 דולר לאירו עלה עד ל1.3160 במהלך המסחר.
בחמישי השווקים יבחנו את ההנפקות של האג"חים של ממשלות איטליה וספרד כאשר הציפייה לגייס בשוק כ9 מיליארד אירו ובנוסף בצהריים יהיו פרסומים של החלטות הריבית במרחב האירו ובבריטניה כאשר הציפיות הם ללא שינוי אך עיני המשקיעים יהיו נשואות למסיבת עיתונאים של הנגיד האירופאי ז'אן קלוד טרישה שישאל על המרחב האירופאי ועל בעיות החוב הקשות במרחב והחששות באירופה לפי פורטוגל עומדת בפני פשיטת רגל ותדרדר את היבשת למשבר חובות בנוסף טרישה וחבריו יצטרכו להתמודד עם סביבת האינפלציה שעקפה את התחזיות של הבנק המרכזי ואיך מתכוונים להתמודד עימה.
צפוי להיות היום יום תנודתי במיוחד שבמוקד הצלחת ההנפקות והחלטות ריבית לעקוב מקרוב. כלכלני הבנק העולמי פרסמו תחזית מעודכנת לגבי צמיחה של הכלכלה העולמית השנה . בבנק העולמי מעריכים כעת בדומה לתחזית הקודמת שהמשק העולמי יתרחב השנה ב-3.3% כלכלני הבנק מזהירים כי זרמי ההון האדירים לשווקים המתפתחים מסוכנים ועלולים להאט את הצמיחה של מספר מדינות ולגרום לנזק מתמשך.
חשוב לציין שעדיין מוקדם להפריז באופטימיות של הצלחת ההנפקות באירופה והתחזיות הם להמשך ירידת האירו מול הדולר עד ל1.25 דולר.
בארה"ב
השבוע התפרסם ספר הבא'ז שהצביע על המשך צמיחה במחוזות ושיפור ניכר ביצור מה שמעיד על התאוששות בר קימא ושנותן זריקת עידוד למשקיעים ודוחף את המדדים לשיאים חדשים.
מדד DOW ננעל ביום רביעי על 11,755.44 נקודות וביצע עליה של 0.72% S&P ננעל ביום רביעי על 1285.96 נקודות ובציע עלייה של 0.90% לעקוב ביום שישי אחרי הנתונים שיצאו מארה"ב על סביבת המחירים (אינפלציה ) ובנוסף יתפרסם מכירות קמעוניות חודשיות במדינה מה שעלול לתדלק את השווקים.
סחורות
הנפט השבוע ממשיך בביצועיו המרשימים ובדרכו הבטוחה לעבר 100 דולר לחבית נפט כל זאת כאשר העיניים נשואות בדאגה אל אלסקה כאשר היצור שם עדיין מצומצם עקב דליפה בצינור אירוע זה גרם לאובדן ייצור של כמה מליוני חביות וגרם להיצע נמוך בשוק שתרם לעליה מרשימה בערכו של חבית נפט מומלך לעקוב אחר ההתפתחויות באלסקה. בנוסף מלאי הדלקים השבוע הצביע על ירידה פעם נוספת.
הזהב השבוע ממשיך לעלות לאחר שנתקל שבוע שעבר בתמיכה טכנית ב1351 דולר לאונקיה ועולה זה היום השלישי ברציפות וחוזר לרמות 1380 דולר לאונקיה . הנתונים הפנדומנטלים ממשיכים לתמוך במתכת לנוכח הסביבה המוניטרית המקלה והצמיחה ונהנה מביקושים אך חשוב לציין שהמשך התאוששות בר קימא וצמיחה בעולם מה שיאפשר העלאות ריבית בעתיד יעיק על המתכת היקרה וכנראה יוריד את הביקושים מצד הבנקים והמדינות דבר שיתרום לירידת מחירים משמעותיים.
מניות
מחר AIG מתכננת להחזיר את כל כספי ההלוואה שקיבלה מהממשל האמריקני בתקופת המשבר דבר שיכול להזניק את המניה בשבועות הקרובים .
בנוסף יציגו דוחות רבעוניים השבוע אינטל שהצפי הוא רווח 53 סנט למניה ברבעון הרביעי ביחס ל -40 סנט ברבעון המקביל. תוצאות אלו ימשיכו לתת רוח גבית למניה.
מאת: אלי בן דוד, שי זקהיים אלנליסטים בחברת USG Capital
גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה
אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)
לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI.
אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים.
מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד.
כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז
תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים
עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.
- ה-AI כבר מחליף עובדים וזה הולך ומתעצם - נתונים מדוח התעסוקה בארה"ב
- עובד ותיק פוטר כשנה לפני פרישתו, תבע - ויפוצה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.
היועמ"שית: "שיטת המשטר בישראל משתנה במהירות"
גלי בהרב-מיארה דיברה בכנס של לשכת עורכי הדין באילת על השינויים שמתחוללים במערכת המשפט הישראלית, והביעה דאגה מההתפתחויות האחרונות והשפעתן על הדמוקרטיה: "יש החלשה מרכזית של המוסדות הדמוקרטיים. מסוכנת במיוחד הפגיעה המתמשכת ברשות השופטת. בית המשפט העליון הוא הבלם המרכזי מפני השימוש השרירותי בכוח המשטרי"
בכנס השנתי של לשכת עורכי הדין שנערך היום (שני) באילת, התייחסה היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, לשינויים במערכת המשפט והביעה דאגה מהתפתחויות המשפיעות על הדמוקרטיה הישראלית. בהרב-מיארה ציינה כי "בחסות המלחמה השינוי המשטרי הואץ מאוד. זו לא אזהרה ביחס לעתיד. זו תמונת המציאות בפועל. שיטת המשטר הישראלית משתנה לנגד עינינו בקצב מהיר. יש החלשה מרכזית של המוסדות הדמוקרטיים. מסוכנת במיוחד הפגיעה המתמשכת ברשות השופטת. בית המשפט העליון הוא הבלם המרכזי מפני השימוש השרירותי בכוח המשטרי".
בנוגע למינוי ראש השב"כ הבא, הדגישה היועצת כי, "נוכח חשיבותו של תפקיד ראש השב"כ, החלטת ממשלה על מינוי או פיטורים מחייבת הקפדה על הליך תקין ללא רבב, וללא חשש להשפעת שיקולים זרים. ראש השב"כ צריך להיות נאמן לציבור ולא לממניו. פגמים בהליך המינוי ובוודאי חשש להשפעת שיקולים זרים, מטילים צל כבד על שאלת הנאמנות הציבורית".
בהרב-מיארה התייחסה גם לסוגיית גיוס החרדים, וציינה בדבריה כי, "חוק שירות הביטחון מחייב חוק שוויוני. לעומת זאת, חוק גיוס שטרם נולד אינו תוכנית עבודה ולא פוטר מהחובה לגייס ולהתגייס. הכוונה היא לכל המשתמטים, ולא לבני הישיבות בלבד. מלבד סנקציות משפטיות, הסנקציות צריכות לפגוש אותם בשדות התעופה, בבנק. מבחינת משפטית יש להתנהל בשלושה צעדים: הגדלה משמעותית של היקף צווי הגיוס, מיצוי כלי האכיפה הצבאיים ביחס למשתמטים והרחבת הסנקציות. ניתן לקדם זאת ללא התערבות ממשלה וללא חקיקה". בנאומה, הביעה היועצת המשפטית לממשלה ביקורת על החלטת שר הביטחון למנוע את נאום הפצ"רית בכנס, ואמרה כי "אין מתאימה ממנה להדוף טענות נגד ישראל במישור הבין-לאומי" .
נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית, שהתייחס גם הוא למצב הדמוקרטיה בישראל, אמר בכנס כי, "האמת חייבת להיאמר: המרקם הדמוקרטי הישראלי הוא עדין ושברירי. מדינת ישראל חסרת 'מנועי דמוקרטיה' שבכוחם לאזן את רשויות השלטון: מנועים כמו בחירות אזוריות, שני בתי פרלמנט, שלטון מקומי חזק, חוקה מלאה ומשוריינת, מגילת זכויות אדם מלאה, מסורת חוקתית או נוהגים חוקתיים. מנועים שמדינות דמוקרטיות אחרות התברכו בהם, או לפחות בחלקם".
