מסמך פנימי של תאגידי המים: לא אוהבים אותנו, אנחנו חייבים לשפר את התדמית
מסמך פנימי של פורום תאגידי המים שהגיע לידי אייס וכותרתו: "רפורמת התאגידים: האם נוותר על ההשגים שהשגנו?" מראה עד כמה חוששים תאגידי המים לתדמיתם בקרב הציבור ומה הם מוכנים לעשות כדי לשפר אותה.
המסמך מחולק ל-3 נושאים: רקע, תובנות והחלטות ומסביר כיצד מתכוונים תאגידי המים להשיב מאבק תקשורתי כנגד ה"מתקפה התקשורתית" שלדבריהם התחדשה נגדם. אותה 'מתקפה' כנגד תאגידי המים היא בעיקרון הקמפיין התקשורתי של מרכז השלטון המקומי ומרכז המועצות המקומיות נגד התאגידים שהוביל משרד התקשורת והאסטרטגיה פאר&לוין, בראשותם של ממי פאר ועו"ד איתן לוין.
המסמך מתוארך ל-28 בדצמבר 2010 וכחלק מההחלטות שהתקבלו לפי הכתוב בו תצא לדרכה תוכנית יחסי ציבור תקשורתית לשיפור התדמית (בהובלת רונן צור) בתאריך 12-1-2011.
במסמך הפנימי אותו פרסם הפורום לחבריו נכתב כי "בשבועות האחרונים התחדשה המתקפה התקשורתית על עצם קיום תאגידי המים". הפורום סיכם את הטענות המופנות כלפיו וציין: "הקמת התאגידים גרמה להתייקרות תעריפי המים; השרות שהתאגידים נותנים לצרכנים הינו גרוע".
ה'תובנות', כך מגדיר אותן הפורם הן: "המשך השארת זירת התקשורת הציבורית ללא מענה מכרסם במעמדנו ועשוי לגרום להחלטות רגולטביות פחות מאוזנות; על מנת להחדיר לתקשורת מידע חיובי יש צורך לייצר תחום עניין תקשורתי מתאים; על הפורום ליזום פעילות תקשורתית ולא להגיב בלבד לפניות אליו".
החלטות הפורום כפי שכבר פורסם באייס היו לגבש תקציב לטובת הקמפיין התקשורתי כאשר תאגיד גדולים (מעל 60 אלף תושבים) יעביר 30,000 שקלים ותאגיד קטן (מתחת ל-30 אלף תושבים) יעביר 20,000 שקלים.
עוד החליט הפורום, כי "על מנת לייעל את ניצול התקציב הנ"ל, אנו שוקדים כעת יחד עם משרד רונן צור להקים חשבון מיוחד לקמפיין זה על מנת שנוכל מחד להזכות במע"מ, ומאידך לנהל את החשבון ביעילות. אנא הכינו את התשלום בדחיפות..."
בארץ פועלים 52 תאגידי מים הפרושים ברחבי המדינה. במידה וכולם יעבירו את הסכום כנדרש הרי שמדובר בהיקף תקציב לקמפיין תקשורתי הנאמד בין 1.3 ל-1.5 מיליון שקלים.
- 5.נו באמת-שאזדהה?? 18/01/2011 00:41הגב לתגובה זואת נכנסת, בוחנים אותך מכף רגל עד ראש, 3-4 ראיונות, שאלות מהתחת, יודעים עלייך דברים לפני שהתחלת, לא שואלים כמעט כלום על נסיון בתקשורת, כאילו הולכת להיות מינימום טייסת חלל.... מה שכן, לא מזלזלים בך.
- 4.אוסנת אלבז 17/01/2011 22:26הגב לתגובה זוחחח הולכים להריץ קמפיין לשיפור התדמית, ובסיבוב של הסיבוב האזרח יממן את העלות שלו.
- 3.רונןצוררונןצוררונןצור-נמאס 14/01/2011 21:02הגב לתגובה זוגז ומים וחשמל רונן צור השתלט על ICE? אין יועצי תקשורת אחרים?
- 2.זה שודר הבוקר ברשת ב - אז איזה פרסום ראשון? (ל"ת)13/01/2011 17:33הגב לתגובה זו
- 1.דודי קוכמייסטר לך הביתה.... (ל"ת)רון 13/01/2011 15:16הגב לתגובה זו
גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)חוק הגיוס: כשזה מגיע לחרדים, עוצמה יהודית מאבדת את העוצמה
במסגרת מאמציהם למנוע את רוע הגזירה, משמע לשאת בעול הביטחון כמו כל יהודי אחר במדינת ישראל, מנהיגי החרדים מייצרים כמה שיותר קומבינטוריקה וביסמוט נופל או מופל לפח. במסגרת ההסכמות שחוק הגיוס החדש והרע מאד הזה קובע, ייספרו בתוואי הגיוס כל הבנים שלמדו אי פעם במוסדות חרדיים, כולל 20% מהם שבכלל עזבו את המגזר. אסביר בסוף גם איך כל זה קשור לא רק לביטחון אלא גם לכלכלה.
מסתבר שכיום שיעור היוצאים בשאלה מכל שנתון חרדי עומד על שיעור של כ-20%. אתם קוראים נכון. לפי "עמותת הלל", שהיא הכתובת הראשית של יוצאות ויוצאים בשאלה מהמגזר - שמגיעים אליה ונעזרים בה לרוב כשהם בגילאי 17 עד 25, אלו מביניהם בגילאי 18 עד 20 מתגייסים ברובם לצה"ל. למעשה לפי עמותת הלל כ-75% בגילאים הללו מתגייסים לצה"ל.
בואו ניכנס רגע למספרים. בשנתון הגיוס של 2024-2025 (תשפ"ה) יש כ-76 אלף בנים שנולדו בשנת 2006, מתוכם כ-57 אלף הם יהודים שמתוכם כ-14 אלף הם מהמגזר החרדי. מתוכם התגייסו השנה כ-2,900 שהם כ-20% מהשנתון החרדי (המקור: עיתון "הארץ" )
יש לציין כי זו קפיצה משמעותית ביותר לעומת כ-1,200 מגויסים יוצאי המגזר בממוצע שנתי, משמע 8% מכל שנתון, בשנים שקדמו לתשפ"ה וזו לפחות בהחלט בשורה טובה.
- הפתרון לגיוס חרדים: הקמת ישיבות לאורך הגבול
- פסיקת בג"ץ והשלכותיה על תקציבי הישיבות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מתוך המתגייסים יצאו מהמגזר וכבר אינם חרדים? ע"פ הערכות כ-20% מכל שנתון עזבו את המגזר. משמע מתוך שנתון של 15,000 כ-3,000 כבר אינם חרדים. לפי עמותת הלל המלווה יוצאים ויוצאות מהמגזר, כ-75% מהם מתגייסים לצה"ל. משמע מתוך ה-2,900 שהתגייסו, שהם יוצאי המגזר החרדי ניתן להניח שכ-2,250 מהם בכלל עזבו את המגזר. מבחינתם, הם לא מתגייסים לצה"ל כחרדים אלא כדתיים לאומיים, כמסורתיים או כחילוניים (רובם נותרים קרובים לאמונה ולמסורת ואינם הופכים לחילוניים). אבל הם נספרים כמתגייסים חרדים - וזו נקודה מאד חשובה.

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, נוף הטלפון החכם בבסיסים השתנה: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
הידע הפיננסי, שבעבר היה נחלתם של בעלי מקצועות הצווארון הלבן, הפך לדמוקרטי וזמין. פודקאסטים, קבוצות פייסבוק ייעודיות ואושיות רשת בתחום הפיננסים מספקים הדרכה בגובה העיניים, המותאמת לדור ה-Z.
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד לדימוי של בני נוער חסרי דאגות, דור החיילים הנוכחי מפגין בגרות פיננסית מפתיעה ואחריות כלכלית. רבים מהם מבינים ששוק הדיור בישראל מאתגר ויוקר המחיה גבוה באופן כללי, והם מחפשים כל דרך לצבור הון ראשוני שיאפשר להם לקנות דירה או לפתוח עסק לאחר השחרור. השילוב בין שירות משמעותי לבין בניית עתיד כלכלי אינו סותר מבחינתם, אלא משלים.
