גם ספרד עושה זאת בקלות: השלימה גיוס של 3 מיליארד אירו, מדד המניות טס 2.1%
יום לאחר שפורטוגל הצליחה לגייס כסף בשוק, ספרד, מדינה נוספת הנמצאת במרכז הבמה בצל חובות העתק שלה, השלימה בהצלחה הנפקת אג"ח.
ממשלת ספרד מכרה היום 3 מיליארד אירו (3.9 מיליארד דולר) אגרות חוב לחמש שנים. אומנם הממשלה שילמה ריבית גבוהה יותר על הכסף - 4.542% לעומת 3.576% בהנפקה הקודמת בנובמבר, אך הביקושים היו גדולים והסתכמו בפי 2.1 - קרי, עמדו על כ-6 מיליארד אירו.
המדד המרכזי בבורסה בספרד רשם אתמול זינוק אדיר של 5% בשל הנפקת האג"ח המוצלחת של פורטוגל וכעת הוא מוסיף עוד 1%. עם זאת, המדדים המובילים באירופה נסחרים במגמה מעורבת כאשר הקאק הצרפתי עולה 0.25% ואילו הפוטסי האנגלי יורד 0.64%.
- 3.אנליסטית בחופשה 13/01/2011 13:33הגב לתגובה זוהאם להערכתך ספרד ופורטוגל יזדקקו לסיוע נוסף גם מהבנק האירופאי המרכזי גם לאחר ההנפקות, או שלעת עתה ההנפקות הצילו אותן?
- אודי 13/01/2011 16:09הגב לתגובה זויש לך ספק בכך?? ספרד עם 20 אחוז אבטלה!! לדעתי, רק דחו את הטיפול הבלתי נמנע.
- 2.רונן 13/01/2011 13:29הגב לתגובה זושלום אודי, כל דבר נבחן במונחי אלטרנטיבות. הגדלת תשואה כרוכה בהגדלת סיכון מושכלת ויש לקחת בחשבון שגם לפני ההנפקות היו חששות והניחו שבנקים מרכזיים במקרים אחדים ישתתפו בהנפקה. לכן, בראיה כוללת מדובר בהצלחה.
- אודי 13/01/2011 16:05הגב לתגובה זורונן, לעניות דעתי האלטרנטיבה הרצויה אינה לדחות את הבעיה לעוד חודש-חודשיים וחוזר חלילה!!! הגיע הזמן ללמד לקח את מי שצריך ויפה שעת אחת קודם. אחרת לא נתאושש לעולם מההרס הנוראי של הקפיטליזם החזירי. את מי אנחנו חושבים שאנחנו מרמים - את עצמנו??? וכן, נדרשת פעולה אמיצה גם במחיר של ירידת השווקים שהאמירו לגבהים (תחושת העושר המזויפת של ברננקי). והנה עוד נתון מאקרו מזעזע של גידול בתביעות האבטלה הראשונות ב-35 אלף. מה תגיד עכשיו?? בעצם אני יודע לבד - הכל מגולם....
- 1.אודי 13/01/2011 12:47הגב לתגובה זולתומי חשבתי שהצלחת הנפקה נמדדת ע\"י היענות הציבור (גם המוסדי) הרחב ולא ע\"י היענות בתי הדפוס (בדמות בנקים מרכזיים)!!! כמה פעמים ועד מתי יוכלו הבנקים המרכזיים להדפיס ולקנות?? עד אין סוף?? והאם המסר היוצא מכל זה שמותר להסתכן ולבזבז ולקחת סיכונים - כי בסוף תמיד הכסף הציבורי יעזור!! והס מלהזכיר שהריבית כמובן גבוהה מהמקובל...

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
מדד המחירים לצרכן CPIהאם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
ביום שישי יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר, והציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%; אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות
להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה
אחרי חודשים של אי ודאות, נראה שהמשק הישראלי חוזר לשגרה. הפסקת האש שנכנסה לתוקף מוקדם מהצפוי והחזיקה מעמד למרות החששות, מסירה בהדרגה את אחד המשתנים המרכזיים שעיכבו את בנק ישראל מלהתחיל בתהליך הורדת הריבית. במקביל, השקל ממשיך להתחזק, ונכון לבוקר זה נסחר
סביב 3.25 שקלים לדולר, הרמות הנמוכות שנראה לאחרונה באוגוסט 2022, בעוד הדולר בעולם ממשיך להיחלש. גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמת ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, לאחר שחברת S&P העלתה את תחזית הדירוג מ"שלילית" ל"יציבה", בהמשך להחלטה דומה של פיץ'. התשואות הקצרות עלו
מתחילת נובמבר, והמרווחים באג"ח הדולריות הצטמצמו לרמות שמזכירות את התקופה שלפני המלחמה.
ברקע הדברים, הציפיות למדד אוקטובר מתכנסות סביב עלייה של 0.5%, שתשמור את האינפלציה השנתית קרוב ל-2.5%, בתוך טווח היעד של בנק ישראל.
מה צופים האנליסטים?
הקונצנזוס בשוק עומד על עלייה של 0.5%, כאשר בהראל מעריכים עלייה של 0.5%, במזרחי טפחות 0.4%, ובמיטב 0.6%. לאחר שהמדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, שעמדו על ירידה של 0.3% בלבד. מדובר בקצב שמתאים לסביבה אינפלציונית יציבה יחסית.
מודי שפריר, האסטרטג הראשי בפועלים, מציין כי “הייסוף המתמשך בשקל והתמתנות מגבלת הביקוש לעובדים צפויים למתן את האינפלציה גם במהלך 2026, בעוד עליית השכר הממוצע נראית מתונה ביחס לעבר”. לדבריו, השוק מתמחר כעת הורדת ריבית בהסתברות של כ-75%, והמדד הקרוב עשוי לקבוע אם היא תתממש כבר בהחלטה הקרובה ב-24 בנובמבר.
במזרחי טפחות מעריכים כי ההתמתנות במדדי מחירי הטיסות והחגים, יחד עם התחזקות השקל, צפויים להוביל למדד מתון יחסית. לפי הסקירה של הבנק, מדד אוקטובר צפוי לעלות בכ-0.4% בלבד, מה שיוביל את האינפלציה השנתית ל־2.4%. “בהינתן סביבת שער החליפין החזקה והירידה במחירי הסחורות בעולם, קשה לראות כרגע לחץ אינפלציוני משמעותי נוסף”, נכתב.
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלידר שוקי הון מציינים כי “הגידול בצריכה בחודשים האחרונים
נבע ברובו מהשלמת רכישות שנדחו במהלך המלחמה, אך נתוני אוקטובר מצביעים על יציבות ולא על גל ביקושים חדש”. לדבריהם, הלחצים האינפלציוניים נשארים מתונים, והם צופים עלייה מצטברת של 0.1% בלבד בשלושת החודשים הקרובים, לצד הורדת ריבית אחת בתקופה זו.
