ציון דרך: MyBrandz בניהולו של ערן גפן השיקה בניו יורק את מוצר ה-FanGager

המערכת מתממשקת לכל נכסיו החברתיים של המותג על מנת לאתר ולעודד אנגייג'מנט איתו. בין לקוחות החברה נמנים אמריקן אקספרס, האח הגדול ועוד
משה בנימין | (1)

חברת MyBrandz השיקה אמשיו יורק את מוצר ה FanGager, מערכת CRM לניהול והפעלת מעריצי מותג בפייסבוק ובטויטר.

המערכת מתממשקת לכל הנכסים החברתיים של מותג על מנת לאתר ולעודד אנגייג'מנט איתו. הפלטפורמה מאפשרת למנהלי מותג להפעיל את המעריצים שלהם בפייסבוק והעוקבים בטויטר, לתת להם ערך ולנהל אותם דרך ממשק אחד.

המוצר הושק לפני כחודש בהשקה רכה ותוך זמן קצר מנהלת החברה מעל למיליון פאנז בפייסבוק עבור מותגים שונים. החברה חתמה עם כעשרה לקוחות בישראל ביניהם: אמריקן אקספרס, חדשות 2, נוקיה, מאקו - האח הגדול, רד בול, אורנג' ועוד.

הטכנולוגיה של החברה מתחברת לכל סוגי הרשתות החברתיות ומציעה ממשק פתוח API אשר על בסיסו נבנתה חנות אפליקציות יחד אם חברות טכנולוגיה מישראל ומהעולם, אשר מפתחות במיוחד בשבילה. האפליקציות מאפשרת למותגים לערב את הצרכנים בצורה עמוקה יותר לדוגמא: קבוצות מיקוד בפייסבוק, משחקי טריוויה, סקרים, הפניה לאתר החברה ועוד. עבור כל הפעולות הגולשים צוברים ערך מצטבר לאורך זמן כגון נקודות, דירוג, באדג'ים ופרסים וירטואליים ואמיתיים.

בימים אלו הקימה חברה בת בארה"ב תחת השם FanGager אשר מרכזת את מאמץ השיווק לשוק הבינ"ל. לדברי ערן גפן, מנכ"ל החברה "עד היום כל המותגים עסקו בצבירת מעריצים בפייסבוק, אנחנו שואלים מה עכשיו? לכן בנינו מערכת טכנולוגית המאפשרת להגדיל את המעורבות של המעריצים וגם לתת להם ערך".

לרגל השקת המערכת מכריזה מייברנדז על שירות מיוחד בחינם המאפשר לכל אחד לסרוק עמודי מותג בפייסבוק ולקבל את מידת האנגייג'מנט שלו ביחס למותגים אחרים בפייסבוק. זו היא הפעם הראשונה בה ניתן לראות לא רק כמה פאנז יש למותג אלא עד כמה הם באמת אקטיביים.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    עידו 13/01/2011 11:46
    הגב לתגובה זו
    יאללה קיבלתם קומוניקט והיה לכם קשה לעברת אותו?
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.