מקריאות לרצח שי ניצן, דרך בגד הים של יחימוביץ' ועד לדובר צה"ל החדש
1. על מצפונה של התקשורת?
4 בנובמבר 1995, תל אביב, בירת הפלורליזם הישראלי. יצחק רבין נרצח. הייתי רוצה לצפות שהאירוע הטראומטי הזה ייזכר בקולקטיב הישראלי כמחריד, אך לא כך הדבר.
השבוע זכינו לתזכורת כמה קל להיחשף לציבור בעזרת פרובוקציות, רק שהפעם הפרובוקציה הזו נטולת גימיק שובבי, היא מסוכנת, היא מסיתה. אני מדבר כמובן על הסרטון שקרא לרצח של המשנה לפרקליט המדינה שי ניצן, שהתפרסם כמו אש בשדה קוצים. והשאלה שעולה היא האם צריכים היו כלי התקשורת לסקר את הנושא?
מחד, הסרטון יכל להמשיך ולרוץ יופי ברשת מבלי הסיקור המסורתי עד לרגע שמישהו היה טורח להורידו. מאידך, אלו תחנות הרדיו ואתרי האינטרנט שהעצימוהו בחשיפה נוספת. כלומר, זו יכולה להיות אותה תחנה או אותו אתר או כתב, שיביאו את פרסומה של ההסתה המדוברת לעיניו של יגאל עמיר הבא.
האם יכולים כלי התקשורת להגיע להסכמה קולקטיבית שלא מסייעים למסיתים לרצח בחשיפת תכניהם? האם הם יכולים להרשות לעצמם לוותר על הרייטינג או שמא דרושה לכך הגינות גבוהה מדי? ואולי דווקא כן צריך לחשוף את התוכן כדי לגנותו? והאם הסיכוי שהאחד יתעלם מתוך החלטה אידיאולוגית אינו קיים לאור הסיכון שהמתחרה לא יעשה כך? תחליטו אתם.
2. הרים לה להנחתה: כשהקורבן מנצח
הפרצופים מאחורי הסרטון המדובר היו נסתרים מעיני הציבור אך לא כך בקרב האגרוף האחרון. מצד אחד של הזירה נמצא נחום ברנע חמוש במילים ומולו ללא שום בושה מתייצבת שלי יחימוביץ, זקופה מתמיד, חמושה בתמונה שמוצגת לעיני כל, ובעיקר, "מודה באשמה".
ברנע, עיתונאי מוערך שאינו מסתיר את 'אהבתו' ליחימוביץ, תאר במאמרו דמות פוליטית שצולמה תוך כדי שהיא "מבליטה". כמו יחימוביץ' עצמה, גם אני מתפלא, עם כל הכבוד: אובייקט מיני היא לא, ולכן גם הקשר הגיוני לתוכן לא מצאתי חוץ מקטנוניות.
בכל מקרה, יחימוביץ במהלך מבריק ומתבקש, חשפה את התמונה הנוראית ל-285 אלף בתי אב בעיתון 'ישראל היום'. למעשה, כל הפרשה הזו זיכתה את יחימוביץ בהזדמנות כל כך טובה לחשיפה חיובית שאם הייתי תחת השפעת אלכוהול הייתי תוהה האם ב'ידיעות אחרונות' פרסמו את הטור של ברנע בכדי לאפשר לה ליהנות מהחשיפה שבתגובתה הצפויה.
3. זה כשר? על קשרים וכישורים
אני שם לב לטרנד חדש של הבאת כוכבים לתפקידי דוברות ויח"צ. כך למשל מינויו של דובר צהל החדש אל"מ ליאור לוטן מעלה תהייה, האם לוטן יודע איך לנהל יחסים עם מגוון כה רחב של עיתונאים? האם ראייתו מספיק תקשורתית?
לוטן לא לבד, לאחרונה התבשרנו כי כוכב התוכנית 'מאסטר שף' אלקנה ביטון מונה לדובר איגוד הכבאים לאזור אשקלון, בידיעה שפורסמה על ביטון כמו על לוטן, לא פורט ניסיון תקשורתי, כלשהו.
אין ספק שמי שמגיע מהשטח מביא איתו יתרון חשוב במינויו לדובר, אבל האם הדרישה לניסיון מעשי בתקשורת אמורה להעלם כאילו ואינה קיימת? בכל מקרה, דוברות ניתנת ללמידה, אבל לגבי לוטן, איני בטוח שלהתגלח על חשבון אחד התפקידים החשובים בישראל הוא דבר רצוי, ואתם?
סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)סטיב ויטקוף מכר מניות ב-120 מיליון דולר; הונו: מעל 350 מיליון דולר
השליח של טראמפ במזרח התיכון והאיש שאחראי בצד האמריקאי על השיחות לשחרור החטופים, נכנס לממשל כאיש עסקים אמיד; מחזיק במניות אובר, סיסקו, קריפטו, נדל"ן ועוד
סטיב ויטקוף סטיב ויטקוף, איש העסקים ואיש אמונו של טראמפ במזרח התיכון מכר חלק ממניותיו בחברת הנדל"ן שבשליטתו. בדיווח שלו נחשף היקף אחזקות מרשים שכולל השקעות במקרקעין, סטארט-אפים, מטבעות דיגיטליים, כלי טיס וחשבון מזומן בסך 50 מיליון דולר
ויטקוף, מכר אחזקות בשווי 120 מיליון דולר בחברת הנדל"ן הפרטית שלו Witkoff Group, במסגרת מהלך שנועד להפחית סיכונים של ניגוד עניינים. לפי הדיווח, המכירה בוצעה כחלק מתוכנית כוללת להקטנת חשיפות והכנסות פוטנציאליות שעלולות להתנגש עם תפקידו הדיפלומטי. ויטקוף משמש כשליח מיוחד מטעם טראמפ למזרח התיכון ומשימות שלום נוספות, כולל מעורבות פעילה במגעים בין ישראל לחמאס ואף הרחבת סמכויות לאזור אוקראינה.
הצצה לנכסים של ויטקוף
לפי המסמכים, לויטקוף שווי מינימלי של 350 מיליון דולר - אך מדובר בגילוי חלקי. ככל הנראה שוויו האמיתי גבוה בהרבה. בין הנכסים: נדל"ן יוקרתי במיאמי, ניו יורק ודרום פלורידה, מניות ברדיט, אובר, סיסקו ו-SpaceX והשקעות בקרנות גידור, מטבעות קריפטוגרפיים ואפילו כלי טיס.
המסמך כולל גם את פירוט ההכנסות מהשנה החולפת: 35 מיליון דולר שהתקבלו כדיבידנדים מאחת מחברות ההחזקות שבשליטתו - המחזיקה בין היתר בנדל"ן, חברת ניהול גולף, מלונות וחברת הקריפטו World Liberty Financial.
World Liberty Financial - שיתוף פעולה כלכלי עם משפחת טראמפ
ויטקוף ובניו הקימו בשנה שעברה את חברת הקריפטו World Liberty Financial יחד עם שלושת בניו של טראמפ: דונלד טראמפ ג'וניור, אריק טראמפ וברון טראמפ. החברה אחראית על השקת מטבע הקריפטו USD1, ששימש את קרן MGX מאבו דאבי להשקעת ענק של 2 מיליארד דולר בבורסת Binance. מדובר בקרן השקעות ממשלתית של איחוד האמירויות.
לפי גילוי קודם, טראמפ עצמו גרף רווחים של 58 מיליון דולר מהמיזם. ויטקוף, לעומת זאת, לא פירט את חלקו בהכנסות.
מנכ"ל האוצר: "לתקציב הביטחון חייבת להיות תקרה - אחרת אין יעילות"
בנאומו בכנס החשב הכללי, התייחס אילן רום להכפלת תקציב הביטחון מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, וקרא לבחון מחדש את סדרי העדיפויות הלאומיים. לדבריו, ההוצאה הביטחונית חייבת להיות מוגבלת כדי לאפשר השקעה בתחומי החינוך, התשתיות והטכנולוגיה. רום הדגיש כי הכלכלה תמשיך
לתמוך במערכת הביטחון עד להשגת הכרעה, אך דרש ליישם במקביל צעדים של התייעלות ובקרה
מנכ"ל משרד האוצר, אילן רום, התריע על הגידול החריג בתקציב הביטחון בשנתיים האחרונות בנאום שנשאט במסגרת כנס החשב הכללי. "מאז פרוץ חרבות ברזל בשנים 2025-2023 תקציב הביטחון הכפיל את עצמו תוך שנתיים", הוא אמר. "זהו הון תועפות שאזרחי ישראל זקוקים לו לשירותים, לתשתית ולצמיחה. ילדינו ונכדינו מצפים כי נשאיר להם מדינה בטוחה אך גם משגשגת".
רום הדגיש כי עם תחילת ההתייצבות הביטחונית, יש מקום לחשיבה מחודשת על אופן הקצאת המשאבים. "כאשר מפת האיומים סביבנו התעדכנה, ודאי שגם תפיסת הביטחון צריכה להתעדכן", הוא אמר, והוסיף כי "למדיניות המרחיבה בה נקטנו יש מחיר, ולהוצאה הזו יש עלות אלטרנטיבית לא פשוטה".
לדבריו, הכלכלה סיפקה בשנתיים האחרונות גיבוי מלא למערכת הביטחון ותמשיך לעשות זאת "ככל שיידרש עד לניצחון ולהכרעה, ועד לחזרת החטופים כולם". עם זאת, הוא קרא לשקול מחדש את ניהול הסיכונים הכלכליים ולפנות משאבים לתחומים אזרחיים. "האם אין מקום להביט אל הצרכים החשובים הנוספים של אזרחי ישראל - בשיפור תחום החינוך, בביסוס יכולות הבינה המלאכותית? הרי אלו ערובה לא רק לרווחה כלכלית אלא גם לביטחון איתן בדור הקרוב ובאלו שאחריו", הסביר רום בנאומו.
הוא אף השווה את ניהול תקציב המדינה לניהול משק בית, והבהיר כי יש צורך בתקרה ברורה להוצאות הביטחון. "להוצאה הביטחונית צריך שתהיה תקרה, ולפעמים עושה רושם כי התקרה גבוהה כל כך עד שאינה נראית. וכשאין תקרה, אין יעילות ואין התייעלות".
- ועדת המינויים בלמה את מינוי פרוזנפר לראשות אגף התקציבים
- המשק היה חלש הרבה לפני שנשמעה אזעקה: ניתוח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הוא אף מתח ביקורת על ניהול ההוצאות בשנתיים האחרונות: לדבריו, "חיפשתי וחקרתי, אך במשך השנתיים האחרונות לא מצאתי צעד של התייעלות כלכלית בתחום ההוצאות הביטחוניות". כדוגמה לכך, הוא ציין את ניהול ימי המילואים: "ניהול כלכלת ימי המילואים נעשה בלי מעצורים, בלי בקרה ולעיתים קרובות מדי אף חורג מכללי המינהל התקין".
