פישר בכנס ישראל 2021: עלינו למנוע את התפתחותה של "מחלה הולנדית" בישראל
נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, נאם היום (ד') בכנס הכלכלי "ישראל 2021" ואמר כי יש להגדיל את חלקה של הממשלה בהכנסות העתידיות מתגליות הנפט והגז וסיפק מספא פתרונות לניתוב הכספים מתמלוגי הגז.
הנגיד אף הוסיף כי "המצב הנוכחי ביחס לחלוקת ההכנסה מהגז הוא לא סביר ולא מקובל. אנחנו צריכים לשנות את המצב, בו המדינה מקבלת שליש מהרווחים מניצול הגז. זה הכי נמוך בין המדינות המפותחות. ברוב המדינות, החלק שהמדינה מקבלת נמצא במרווח שבין 40%-60% ואף למעלה מזה".
סטנלי גם אמר שלא ניתן להחריג את תגלית "תמר" ממסקנות ועדת ששינסקי והדגיש כי יש להעניק לאזרחי ישראל חלק גדול יותר בתקבולים מתגליות הגז: "אי אפשר להחריג את מה שכבר התגלה כי אז המצב לא ישתנה בעשורים הבאים".
"זה קל מאוד לתקוף את היזמים אבל אני מכבד את הפעילות העסקית, היזמות והמסירות שלהם. הם עובדים בענף כמעט אגדי, ענף שהטכנולוגיות שלו הן מעבר ליכולת בני אנוש, להשיג מטרות שפעם חשבתי שהן בלתי אפשריות. האנשים האלה יודעים איך לקחת סיכון, הם עשו ועושים הרבה דברים למדינה ולמשק העולמי. בין היזמים הישראלים והיזם האמריקאי יש אנשים שתרמו רבות למדינה. יש להם את הזכות לנסות להשפיע על תוצאות הדיונים כל עוד שהם מתנהגים באופן מתורבת. אין להם את הזזכות לנסות ולהטיל וטו על הצעות הממשלה.
אנחנו לא בנורבגיה
"התקבולים שהממשלה תקבל מתמר יהיו חשובים אבל לא יובילו לשינוי גדול לסביבה הכלכלית", הוסיף נגיד בנק ישראל. עד לעשור הבא הממשלה לא תקבל מזה הרבה כסף. יהיה גידול בהכנסות המדינה, אבל אנחנו ממש לא קרובים למצבה של נורבגיה. זה יקל עלינו ויחזק אותנו, אבל זה לא יעשה מהפיכה. נצטרך לטפל בזה באופן מתוחכם. יכול להיות שיהיה עוד גז והנפט, כמו שהיזמים מקווים, ואז המצב יתחיל להשתנות באופן משמעותי, אבל לא נראה את השינויים עד 2021".
כיצד נמנע מהמחלה ההולנדית
פישר אמר כי לאחר שתוכרע שאלת התחלקות התקבולים נצטרך לשאול את עצמנו כיצד נכון למדינה להשתמש בהם. בהינתן הצפי הנוכחי לגבי כמויות הגז בתמר, הכנסות הממשלה מתמר אינן צפויות ליצור מהפיכה במצב הפיסקלי והמאקרו כלכלי בישראל. בהמשך, אם ההכנסות הממשלה יתחילו להיות משמעותיות, נצטרך למצוא פתרונות בצורה מושכלת. עלינו למנוע את התפתחותה של "מחלה הולנדית" בישראל. הפתרון הטוב ביותר, שגם ראש הממשלה כבר הביע תמיכה בו, הנו הקמת קרן לעתיד, בדומה לקרן שקיימת בנורבגיה, אשר מפנה את ההכנסות ממשאבי הטבע להשקעה לטווחים ארוכים מחוץ למשק, ומבטיחה שהתקבולים ישמשו את אזרחי המדינה לטווח ארוך.
- 16.קחו את הפט תנו לנו לקנות דירת 3 חדרים (ל"ת)תנועת תנו לצעירים 13/01/2011 11:21הגב לתגובה זו
- 15.Schwindler Zvi 13/01/2011 09:57הגב לתגובה זוThe discussions around the revenues, are the biggest Scams Take your profits and bolt.
- 14.אלי 12/01/2011 22:22הגב לתגובה זוחלוקה צודקת בן המשקעים היזמים והממשלה והקמת הקרן מתמלוגי הגז יבוא מחלקה של הממשלה לצורכי החינוך והביטחון
- 13.ישראל ישראלי 12/01/2011 15:51הגב לתגובה זו3 מיליארד $ לתמר ו 7 מיליארד$ ללויתן. כבנקאי בפנסיה אני סבר שלא הייתה מאשר להם הלוואות. 1. החישוב מראה שבמיסוי זה הם לא יוכלו להחזיר את ההלוואה. 2. כי לא הייתה נותן אמון בממשלה, באוצר שהמיסוי לא יעלה.
- 12.ישראל ישראלי 12/01/2011 15:40הגב לתגובה זו3 מיליארד $ לתמר ו 7 מיליארד$ ללויתן. כבנקאי בפנסיה אני סבר שלא הייתה מאשר להם הלוואות. 1. החישוב מראה שהם המיסוי זה לא יוכלו להחזיר את ההלוואה. 2. כי לא הייתה נותן אמון בממשלה, באוצר שהמיסוי לא יעלה.
- 11.אבנר שריקר 12/01/2011 15:21הגב לתגובה זוצחק היקר מאחר ואתה אדם המאוד מעוניין בהצלחת המדינה ,ואפילו תורם כספיים לפרוייקטים גדולים .אני מציע למדינה לתת לך להיות שותף מכובד בקרן אשר תוקם מכספי רווחי ה.גז , כך מתהיה אפילו מעוניין להגדיל את החלק של המדינה
- 10.ישראל ישראלי 12/01/2011 14:08הגב לתגובה זוששינסקי כותב בדוח שלו מדגיש ומפרט את ה- GT, ואני שואל מהו (IG - investors get) ה IG של המשקיע הקטן, לא ששינסקי לא התייחס אליו ולא ציין זאת בדוח שלו,למה?, האם נשאר למשקיע משהו?.
- 9.פישר יותר גרוע מאמדינגאד! (ל"ת)פארוקי 12/01/2011 13:56הגב לתגובה זו
- 8.ישראל ישראלי 12/01/2011 13:49הגב לתגובה זוחור במסקנות הוועדה, אשר לא התייחסה לאפשרות של עליה בשיעור מס החברות לפי המצב החוקי היום, שיעור מס החברות הוא 24%, רק בשנת 2016 אמור שיעור זה לרדת ל 18%. הוועדה ערכה את חישוביה ומסקנותיה לפי שיעור מס חברות של 18% שיעור זה איננו קיים היום, ולפי קצב עליית המיסים העקיפים, אין כל וודאות שאכן יהיה. מאידך אין התייחסות של הוועדה למצב בו שיעור מס החברות עלול לעלות. באותה מידה שהניחו ששיעור המס ירד ל 18% היו צרכים להתייחס ולתת את דעתם בדוח, למצב עתידי, לדוגמה שבעוד 8 שנים שיעור המס יועלה ל 30% או 50% , ואז להתייחס להיטל. מה יהיה אז שיעור ההיטל, האם יופחת או לא? דוח ששינסקי אינו לוקח נקודה זו בחשבון. ואני שואל מה עושים שם חברי הוועדה, שהם אנשי מקצוע מעולים, כל אחד ואחד בתחומו, הם לא חושבים שמס החברות יכול גם לעלות, ובנוסף, הם לא יודעים על עוול תמלוגי העל למשקיעים? ולא טורחים להעלות זאת בדיוני דוח הביניים. אני לא מדבר על ששינסקי, לו היתה מטרה להלאים את שדות הגז ובהתאם בנה דוח, אבל אנשי המקצוע מה איתם? כנראה התנהלותם היתה בגישה של \"המטרה מקדשת את האמצעים\".
- 7.pan 12/01/2011 13:45הגב לתגובה זולעולם לא השקיע בחיפושי נפט ולכן לא הפסיד שירגיש את משקיעים!!! חייבים חוק חובה איסור תעסוקה במשרות מפתח ציבוריות מעל גיל 65
- 6.ישראל ישראלי 12/01/2011 13:38הגב לתגובה זוהאם לא הבחנת שמדובר בהלאמה. האם אתה בעד הלאמה? אם כן תאמר זאת בראש חוצות ולא במילים נבובות.
- 5.ברק 12/01/2011 13:09הגב לתגובה זוהפוליטיקאים צריכים להקשיב לפישר שבאמת דואג לעתיד המדינה!
- 4.שניהם לא עוברים בגץ 12/01/2011 12:59הגב לתגובה זומה יש לנו? מסקנות ועדה מקצועית שלא התקבלו פה אחד אלא עם חוו\"ד מיעוט. התחייבות מפורשת של שטייניץ שלא להעלות תמלוגים על תגליות קיימות - ועוד בטלוויזיה.
- ברק 12/01/2011 13:21הגב לתגובה זוהוא רק הטיל מס שיחול בעוד 8 שנים. לדעתי היה צריך להעלות את התגמולים 60 אחוז!
- 3.אזרח ישראלי 12/01/2011 12:41הגב לתגובה זוקשה לדעת מה האיטרס אחרי דבריו המוטעים?
- 2.פישר הוא גייס חמישי לישראל (ל"ת)פארוקי 12/01/2011 12:31הגב לתגובה זו
- 1.הלואי ותקבל שבץ זה יהיה טוב לעתיד ילדנו (ל"ת)לפישר 12/01/2011 12:28הגב לתגובה זו
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
כ-73 מיליון שקל יועברו למשפחות חללי ונפגעי טרור, לאחר הליך עיקול וגבייה מהרשות הפלסטינית
לשכת ההוצאה לפועל בירושלים גבתה סכום שיא של 73 מיליון שקל, שהועברו לבאי כוח משפחות נפגעי טרור ופעולות איבה, בעקבות עיקולים על כספי הרשות הפלסטינית במשרד האוצר; מדובר במימוש שורת פסקי דין שניתנו נגד הרשות הפלסטינית וארגון אש"ף, בגין פיגועים קשים שבוצעו
בישראל משנות ה-90 ועד ימינו
לשכת ההוצאה לפועל בירושלים גבתה 73 מיליון שקל עבור משפחות חללי ונפגעי טרור ופעולות איבה, בעקבות עיקולים שהוטלו על כספי הרשות הפלסטינית המוחזקים במשרד האוצר. הכספים הועברו לבאי כוח המשפחות הזוכות בתיקי ההוצאה לפועל שנפתחו מכוח פסקי דין של בתי המשפט.
מערכת ההוצאה לפועל, הפועלת ברשות האכיפה והגבייה, גובה בין היתר חיובים שנפסקו בפסקי דין אזרחיים ועונשיים נגד מחבלים וארגוני טרור, לרבות פיצויים שנקבעו לטובת משפחות נפגעי טרור. מאחר שהמחבלים עצמם מרצים עונשי מאסר ממושכים, הליכי הגבייה נעשים באמצעות עיקולים על כספים שמעבירה הרשות הפלסטינית למחבלים ולבני משפחותיהם.
וכך, בעקבות העיקולים שהוטלו בתיקי ההוצאה לפועל על כספי הרשות הפלסטינית, הועברו בתקופה האחרונה 73 מיליון שקל ממשרד האוצר אל לשכת ההוצאה לפועל בירושלים. כספים אלה חולקו מידית לבאי כוח המשפחות שנפגעו בפיגועים השונים. הכספים שנגבו הועברו ל־11 תיקי הוצאה לפועל, שנפתחו על בסיס פסקי דין של בתי משפט ישראליים בגין אירועי טרור.
בין המקרים הבולטים שבהם הועברו כספים: פיגוע ברחוב בן יהודה בירושלים ב-2001, שבו נרצחו 11 בני אדם. בשנת 2024 ניתן פסק דין נגד הרשות הפלסטינית וארגון השחרור הפלסטיני, ובו נפסק פיצוי לעיזבון הנרצחים בסך 10 מיליון שקל לפי חוק פיצוי נפגעי פעולות איבה. פיגוע נוסף שהועברו הכספים בעקבותיו, היה רצח של שלושה בני משפחה אחת בכביש 443, בפיגוע שבו חוליית מחבלים פתחה באש לעבר רכב שבו נסעו הורים, שתי בנותיהם ואחיה של האם. בפסק הדין נפסקו פיצויים ליורשי אחי האם בסך 4 מיליון שקל.
- מסלול הכסף של חיזבאללה - האם איראן תמשיך לתמוך בארגון הטרור?
- יהודי, ניצול שואה, מממן הפגנות אנטישמיות - המיליארדר ג'ורג' סורוס והקשר שלו להפגנות באוניברסיטאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, ישנו תיק המאחד 17 אירועי טרור שונים, בראשם הלינץ' ברמאללה מ-2000, שבו נרצחו שני חיילי מילואים ישראלים שנכנסו בטעות לעיר. סך של 24 מיליון שקל נגבו במסגרת תיק זה ותיקים נוספים שצורפו אליו. פיגוע הדקירה בסניף רמי לוי בשער בנימין מ-2016, שבו נפצע אזרח באורח קשה ונקבעה לו נכות לצמיתות. לתיק זה הועברו 7 מיליון שקל.
