הסוף לצינוקים? אושרה בקריאה ראשונה הצעת חוק נגד פרסומות צלצול-ניתוק

ועדת הכלכלה אישרה גם את הצעתו של היו"ר שאמה-הכהן, להכפיל את הקנס על משגרי פרסומות ממספרים חסומים שלא יפרטו את דרכי יצירת הקשר עמם
משה בנימין | (1)

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ כרמל שאמה-הכהן, דנה בהכנה לקריאה ראשונה של ההצעה לתיקון חוק התקשורת בנושא איסור לשגר פרסומות באמצעות מערכות חיוג אוטומטיות, של חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויוליה שמאלוב-ברקוביץ'.

ההצעה מבקשת למנוע מחברות רבות לעקוף את האיסור לשגר פרסומות בפקס, הודעה אלקטרונית או מסרון באמצעות שימוש במערכות אוטומטיות שמתוכננות להפסיק את החיוג בטרם מקבל המסר מספיק לענות לשיחה וגורמות לו לחזור למתקשר ולהיחשף לפרסומת.

ח"כ מקלב אמר בפתח הדיון כי ההצעה במהותה נועדה להגן על הצרכן ולסגור פרצה בחוק המאפשרת לשגר פרסומות באמצעות צלצול ללקוח וניתוק השיחה, המוכרת כ"צינתוק". "רוב האנשים", הסביר ח"כ מקלב, "נוהגים לחזור לשיחות שלא נענו ואז הם מגלים שמדובר בחברה מסחרית ומוצאים את עצמם משלמים כסף עבור הפרסומת". היו"ר שאמה-הכהן אמר בתגובה כי הרעיון של הצעת החוק הוא מבורך.

עורכת הדין פאדיה זידאן ממשרד התקשורת אמרה כי המשרד לא סבור שיש פרצה בחוק, אך הוא לא מתנגד להצעה על מנת להבהיר כי השיטה של צינתוק מנוגדת לחוק. עו"ד זידאן ציינה כי "מתנהלת בעניין זה תובענה ייצוגית ובהחלטת ביניים בנושא אמר ביהמ"ש כי לדעתו מדובר בפרקטיקה שמנוגדת לחוק".

נציגי משרד התקשורת, זידאן ועוזר המנכ"ל נתי ביאלסטוק, הוסיפו כי החוק נועד למנוע מגופים מסחריים להטריד את הלקוחות הפרטיים גם באמצעות דחיפת פרסומת וגם באמצעות משיכתם לקבל פרסומת. לדברי ביאלסטוק, החוק כיום מאפשר למי שקיבל הודעת ספאם לקבל פיצוי של עד 1,000 שקל ללא הוכחת נזק.

במהלך הדיון התעוררה השאלה כיצד נוהגים עם חברות המתקשרות ממספרים חסומים. היו"ר שאמה-הכהן הציע להכפיל את הקנס, כדי ליצור הרתעה ולעודד את הנפגעים לאתר את המטרידים.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אין אני תובע את הפיצוי ????????????? (ל"ת)
    גלילי 17/03/2011 11:37
    הגב לתגובה זו
בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)
פרשנות

בנק אש עומד להיכשל - הנה הסיבות

רעש גדול בהשקה היום, אבל לבנק אש של ניר צוק אין בשורה אמיתית; הלוואי והוא היה מייצר תחרות אמיתית. זה יכול להשתנות בעתיד, בינתיים הוא צל חיוור של ההבטחות 

מנדי הניג |

בנק אש היה אמור להביא בשורה לצרכנים. זה לא קרה. אולי זה יקרה בהמשך. אבל הוא בזבז תחמושת על השקה של מוצר נחות ביחס למוצר של הבנקים הגדולים. הסיכוי שיעברו אליו מסה גדולה של אנשים הוא נמוך מאוד. זה עומד מהבחינה הזו להיות כישלון, אבל הוא בהחלט יכול לייצר ערך לקהלים מסוימים שיפתחו חשבון משני לצד חשבון ראשי בבנק המסורתי שלהם.  

 הבנק החדש מציע מודל של חלוקת רווחים ושקיפות עם הלקוחות. אך אין בו משכנתאות, אין בו פעילות של ניירות ערך והוא חסר בשירותים בנקאיים נוספים כמו המרת מט"ח, אפשרות להיות במינוס ועוד. התוצאה: מוצר חלקי שקשה לראותו הופך לחשבון הראשי של הישראלים

הבנק שהוקם על ידי ניר צוק ויובל אלוני, יצא לדרך כמעט שלוש שנים לאחר שקיבל רישיון מבנק ישראל. באירוע ההשקה, הציגו המייסדים מודל של "חלוקה שווה": 50% מהכנסות הריבית על כספי העו"ש יחזרו ישירות ללקוחות, לצד התחייבות מוחלטת שלא לגבות עמלות עו"ש או דמי מנוי.

המרווח הבנקאי עצום, מסבירים מנהלי הבנק וטוענים שהם רוצים לחלוק אותו עם הלקוחות בצורה הוגנת ושקופה. הבנק יהיה כמעט אוטונומי לחלוטין וכמות העובדים בו מעטה - כ-70 לכל היותר. זה אומר שהבנק עשוי להיות עם נקודת איזון סבירה, וכלכלית הוא יצליח, אך מבחינת הצלחה ציבורית - זה לא נראה באופק. 


ומה כן הבנק יציע? שירותי עו"ש בסיסיים, פיקדונות ואשראי בלבד.  הציבור הישראלי אמנם מתלונן לא פעם על עמלות גבוהות ומתסכלות של הבנקים. הציבור גם ממש לא אוהב את הבנקים, אבל הוא בוטח בהם והם נותנים לו יריעה מלאה לצרכים שלו. מה שמחזיק את רוב הלקוחות בבנקים הגדולים הוא תחושת הביטחון העמוקה, המעטפת המלאה והמקיפה של שירותים – החל מהלוואות, משכנתאות, דרך מסחר בניירות ערך מתקדם ועד פתרונות השקעה מגוונים; אשראי גמיש ומט"ח זמין  והנוחות שבקבלת הכל תחת קורת גג אחת, ללא צורך בקפיצות בין פלטפורמות. אחרת, כבר מזמן היתה נהירה לבנק ירושלים שנותן את הריבית הטובה ביותר על פיקדונות. זה לא קורה כי אנשים לא רוצים להעביר לחשבון פיקדון סכום מסוים ולנהל מעין שני חשבונות. הם רוצים את הכל במקום אחד.