הפיצוץ הבא: מחריפה מחלוקת הקרקעות בין אבו גוש לישוב החרדי קריית יערים
מאבקם של תושבי הישוב הצ'רקסי אבו גוש, נגד הכוונה להעביר 500 דונם ליישוב החרדי קריית יערים, עולה מדרגה. השבוע הציגו ראשי היישוב מחקר אותו ערכה ד"ר רינה דגני, יו"ר קבוצת גיאוקרטוגרפיה, לפיו העברת השטח הנ"ל לקריית יערים עלולה לפגוע קשות בהתפתחות העתידית של אבו גוש.
סלע המחלוקת בפרשה זו נובע מבקשתם של אנשי קריית יערים להעביר לרשותם שטח של כ-500 דונם מהמועצה האזורית מטה יהודה, בטענה שהמהלך חיוני להתפתחות הטבעית של היישוב, הן מבחינה דמוגרפית והן מבחינה תעסוקתית. אנשי אבו גוש טוענים מנגד, כי אין כל הצדקה להעביר את השטחים הללו לרשות קריית יערים, וכי ביצוע מהלך שכזה יסב נזק בלתי הפיך ליישובם.
דגני אומרת כי אין הצדקה להעביר שטחים לקריית יערים, כאלה העלולים לפגום בהתפתחות העתידית של היישוב הצ'רקסי, אבו גוש, יישוב המנודה מבחינה חברתית בעולם הערבי בשל היותו אוהב יהודים. "חוות דעתנו מתבססת על בדיקות בשטח, על היכרות קרובה מאוד עם המגזר החרדי ועם המגזר הערבי בישראל".
עוד טוענת דגני כי אין לאפשר את פיתוח היישוב קריית יערים מעבר לדרך 425 המהווה גבול ברור בין שני הישובים בפרט וכלל הישובים במרחב, על מנת למנוע חיכוכים בעיקר על רקע דתי הקשור לנסיעות, בילוי ותיירות בשבתות וימי חג. "גם פתרון של בניית מנהרה מתחת לכביש לא ייתן את המענה הנדרש מאחר ולא מדובר רק בפתרונות הנדסיים, פיזיים, לחיבור שני חלקי הישוב אלא אופיו כישוב חרדי אשר תושביו רוצים ליהנות מסביבה שקטה בימי שבת ומועד".
בעבר החזיקו תושבי אבו גוש כ- 72,000 דונם. חלק ניכר מהקרקעות שהיו ברשותם הופקע על ידי מינהל מקרקעי ישראל והיום יש בבעלות תושבי היישוב כ- 2000 דונם בלבד. ליישוב אין כיום רזרבות קרקע לפיתוח הנדרש מבחינת שטחי ציבור פתוחים וגידול עתידי.
"מי שבחר לגור ביישוב קהילתי, הן במגזר החילוני והן בכל מגזר אחר, עשה זאת מתוך בחירה חופשית של סוג המגורים בו הוא רצה לגור. לכן הוא לא יכול לבוא היום בטענות: 'אנחנו קטנים מדי', 'הבו לנו שטח כדי שנוכל לגדול לפחות פי 3 או פי 4, כמו במקרה של קריית יערים", מוסיפה דגני.
מהבקשה לצירוף השטח עולה כי בכוונת המועצה המקומית קריית יערים לבנות על השטח בנייה צפופה ורוויה שאינה עומדת בקנה אחד עם אופי הבינוי ואופי הסביבה במרחב פרוזדור ירושלים. השטח המבוקש נמצא בצמידות דופן לשכונה חדשה, בצפיפות של 5 יח"ד לדונם על פי הוראות תכנית המתאר של אבו גוש והוראות תכנית המתאר הארצית תמ"א 35.
"אין ספק כי מהבקשה לצירוף השטח עולה כי בכוונת המועצה המקומית קריית יערים לבנות על השטח בנייה צפופה ורוויה שאינה עומדת בקנה אחד עם אופי הבינוי ואופי הסביבה במרחב פרוזדור ירושלים, יפגע בנוף הפתוח ויוריד את האטרקטיביות של האזור כאזור נופש ותיירות עליו מבוססת כלכלתם של הישובים היהודיים בכלל ותושבי אבו גוש בפרט", מזהירה דגני.
"מחירי הדירות בקריית יערים, בשל היותו מורכב מצמודי קרקע רבים, גבוהים יחסית ולכן לא ניתן יהיה לזוג צעיר ממוצע לרכוש בו דירה, ולכן חלק ניכר ירכוש דירה ביישוב אחר, זול יותר. אם תהיה הרחבה ניכרת של היישוב על ידי תושבים מבחוץ, היא צריכה להיות במחירים נמוכים בהרבה מאלה הקיימים היום ביישוב, ולכן היא תוכל להיות רק באמצעות בנייה רוויה, שאינה חלק מהנוף החקלאי בסביבה.
- 3.ממבט קרוב 17/01/2011 23:58הגב לתגובה זוומה עם החרדים 15 אנשים בדירת 80 מ' ?! לא צריכים להגדיל להם תשטח? אם זה היה חשוב כל כך אבו גוש היו מנצלים שטח זה. אך הם לא עשו כך כל השנים, וברגע שהחרדים רצו את השטח פתאום הם צריכים אותו!!! במקום זאת תגידו להם, רוצים שטח ? אין בעיה אבל קחו בחשבון שבשבת לא יהיה לכם שקט, יגיעו רכבים לכפר ויוכלו חומוס פול ...אם בכל זאת ירצו להחתים על הסכם שהם לוקחים תנאי זה בחשבון ואין העיה אפילו לאחד תישובים שיחיו יחד בדו קיום....חחחח
- 2.יוסי 11/01/2011 14:46הגב לתגובה זוומה אכפת להם? כשתתחיל שם אינתיפאדה, הם יקראו לחיילים החילונים ויצפו מהמרפסות שלהם. בושה שאנו מאפשרים לחרדים להשתלט על ארצנו!
- 1.קורמורן 11/01/2011 12:30הגב לתגובה זונסיונות לקיפוח אנשי אבו גוש, ייתקלו בהתנגדות איתנה, כן, גם שלנו, האזרחים היהודים.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי
מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.
נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.
במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.
עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.
בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.
