אוריאל לין: "הכניעה לרשויות המקומיות תתורגם לעול מיסים נוסף על גב הציבור"
כחלק מהסכם בין המדינה לרשויות המקומיות עתידה המדינה לבטל בחקיקה את רכיב ההתייעלות של 20% שנדרש עד כה מהרשויות המקומיות בעת עדכון הארנונה.
אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, פנה במכתב לשר האוצר יובל שטייניץ הטוען כי מדובר בנסיגה חמורה מהעיקרון כי יש להתמיד בהתייעלות הרשויות המקומיות. "מהלך זה שהוצע כחלק מההסכם מול הרשויות המקומיות עם סיום השביתה יתבטא בהעלאת תעריף הארנונה הן למגזר העסקי והן לציבור הרחב".
"בשנים 2011-2008 עלה שיעור הארנונה בשיעור מצטבר של 10.33%. בניכוי שיעור ההתייעלות היה עולה המדד בשיעור מצטבר של 12.91% שמשמעותו גידול של 400 500 מיליון שקל בהכנסות הרשויות המקומיות באותן שנים וגידול שנתי ממוצע של כ- 100 מיליון שקל לכלל הרשויות המקומיות. כל זאת בעוד שיעור הגבייה הממוצע ברשויות המקומיות עומד על כ- 50% בלבד. מה שמצביע במשנה תוקף על הצורך בהמשך ההתייעלות." הוסיף לין.
לין טוען כי הנוסחא המתגבשת פוגעת לא רק בהליך ההתייעלות ברשויות אלא אף ובעיקר במגזר העסקי וציין לשלילה את השימוש שנעשה במתן אישורים חריגים: "אנו רואים בחומרה את העובדה כי המדינה בחרה להגיע להסכם שמשמעותו תוספת עלויות על גב המגזר העסקי. במקביל ממשיך השימוש הפסול במנגנון האישורים החריגים. בשנת 2010 מתוך כ-150 רשויות מקומיות שדרשו העלאה של תעריפי הארנונה לשנת 2010 - 26 רשויות קיבלו את אישורכם לכך. מספר רשויות נוספות קיבלו אישור להעלאה חלקית. ההעלאה תקפה גם באופן רטרואקטיבי לשנת 2010 והיא בתוספת להעלאה הכללית של הארנונה לאותה שנה."
"במהלך חוק ההסדרים 2011-2012 ביקש משרד האוצר לסייע לרשויות המקומיות בשני חוקים נוספים- מס פיתוח וארנונה על נכסים שאינם ברי שימוש. הצעות חוק אלו פוצלו מחוק ההסדרים וידונו בנפרד. ייתכן כי הרשויות המקומיות נמצאות במצב כספי בעייתי. יחד עם זאת, לא יתכן כי לא תידרש התייעלות אמיתית מהרשויות שתכלול הגברת גביה וצמצום עלויות, ותעדיפו את הדרך הקלה של העמסות נוספות על גב המגזר העסקי."
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקפנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם
פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.
בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.
כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- שלושה שיקולים מרכזיים בבחירת קרן פנסיה, ואיך בוחנים אותם נכון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
