משרד התשתיות יצליח למנוע את האסון הבא? משיק מסע הסברה בנושא התגוננות מפני רעידות אדמה

משרד התשתיות פועל להעלת המודעות בציבור לסיכון הממשי להתרחשותה של רעידת אדמה ויוצא בקמפיין בעלות של 4 מיליון שקל במטרה לעודד את מיגונם של בנייני מגורים
לירן סהר | (3)

ועדת ההיגוי הבינמשרדית להיערכות לרעידות אדמה, תחל השבוע במסע הסברה תקשורתי בנושא היערכות האזרח לרעידת אדמה. מטרת המסע להעלות את המודעות בציבור לסיכון הממשי להתרחשותה של רעידת אדמה חזקה בישראל, ולהביא לידיעתו את הדרכים בהן יכול האזרח להתכונן לקראת אירוע שכזה ובכך למנוע אסון.

במוקד הקמפיין הושם דגש על החשיבות הרבה לעמידות המבנים בתקן רעידות אדמה למניעת אסון ועל הצורך בפעולה ייזומה של דיירי בתים (באמצאות תמ"א 38), לחיזוקם של בתים שאינם עומדים בתקן זה. כמו כן, מבקש הקמפיין לעורר את הציבור להיכרות מחודשת עם הנחיות ההתנהגות המעודכנות בעת התרחשות רעידת אדמה.

זאת הפעם הראשונה בה יוצאת ממשלת ישראל במסע תקשורתי רחב היקף בנושא רעידות אדמה המכוון לציבור הרחב, והדבר נעשה בהמשך להאצת פעילויות ההדרכה המכוונת לתושבים ברשויות מקומיות, לתלמידים בבתי ספר ובמסגרת מקומות העבודה.

מסע ההסברה, אשר מנוהל על ידי לשכת הפרסום הממשלתית, עומד על כ-4 מיליון שקל, והוא כולל שני תשדירים שישודרו בערוצי הטלוויזיה, שני תשדירי רדיו, וכן באנרים באתרי האינטרנט, ומודעות בעיתונות הארצית ובעיתונות המגזרית. סיסמת הקמפיין - רעידת אדמה אל תתנו לה לתפוס אתכם לא מוכנים.

ד"ר אבי שפירא, יו"ר הועדה, "המטרה שלנו היא ליידע את הציבור כי רעידת אדמה חזקה בישראל תתרחש בוודאות, למרות שלא ניתן לחזות בדיוק מתי, ושנקיטת צעדי היערכות נכונים על ידי האזרחים כבר היום, תמנע אסון כבד כאשר הרעידה תתרחש!".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    הלן 10/01/2011 20:21
    הגב לתגובה זו
    קמפיין הסברה זה דבר טוב אבל לא מספיק בישביל לשכנע סרבנים נולדים .איפה החוק המקורי של זבולון?
  • 2.
    הלן 10/01/2011 20:10
    הגב לתגובה זו
    מעס הסברה זה דבר טוב אבל לא מספיק. איפה החוק ש מאפשר בניה לפי תמ\"א עם רב ולא 100%הסכמת הדיריים?הקמפיין הסברה לא יעזור ,מה שכן החוק המקורי של זבולון
  • 1.
    ממשלה של בדרנים 10/01/2011 19:44
    הגב לתגובה זו
    סוג של כסת\"ח עלוב, נו באמת, אולי תתחילו למגן את הבניינים על חשבונכם, יא חבורת שמוקים מטונפים, קצת יצירתיות יא אפסים. שהממשלה תמגן על חשבונה ובמשך 30 שנים דיירי הבניין יחזירו מאת העלות בסך 100 ש\"ח בחודש, מה הבעיה? אין לכם מוח חבורת מוטל בן פייסי החמורן
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.