סקסו בנק מזהיר: "ארה"ב אירופה ויפן מפזרות כספים ומייצרות בועת הוצאות"
"בעוד הממשלות מעלות מיסים ומצמצמות בהוצאות, ממשיכה בועת ההוצאה הציבורית לתפוח ומתקרבת לעימות הבלתי נמנע עם המציאות הפיסקלית", כך כותבים כלכלני סקסו בנק בדו"ח שמתפרסם הבוקר. להערכתם 2011 צפויה לספק למשקיעים שקט יחסי, אולם בטווח הארוך אנו עשויים לחוש את השפעתם של האיומים השונים.
כלכלני סקסו בנק (Saxo Bank), המתמחה במסחר מקוון והשקעות, מטיחים ביקורת חריפה בכלכלות המפותחות, אשר עוסקות להערכתם בייצור בועת הוצאה ציבורית. עם זאת, האיומים הם בעיקר לטווח הארוך, ואילו שנת 2011 תהיה שנה של התאוששות, אם כי מלווה בתנודתיות מוגברת.
"אין חשש שהשנה הקרובה תהיה משעממת", כותבים כלכלני הבנק ומוסיפים כי "הממשלות שהדפיסו כסף לא הפנימו את הרעיון שחוב הוא חלק מחיי כלכלת השוק, בדיוק כמו רווחים. נוצרה מנטרה חדשה שעל פיה מניעת הפסדים פירושה כביכול שמירה על יציבות. ככל שנמשיך בהעמדת הפנים שיש דבר כזה, ההתפכחות בסוף הדרך תהיה כואבת יותר."
במחצית הראשונה של 2011 יימשכו עדיין המגמות החיוביות ששררו במחצית השנייה של שנת 2010, להערכת הבנק. אולם לקראת המחצית השנייה יהיו פחות ופחות הפתעות לטובה ברווחיות, וחברות ייאבקו בשוק עם צמיחה איטית של ביקושים והוצאות ייצור גדלות.
הבנקים מפזרים כספים - מייצרים בועה
לכלכלת ארה"ב צופה סקסו האצה בשיעור צמיחה שנתי של 2.7% ב-2011, ואילו לסין 8% בלבד. לגבי אירופה, ספרד ופורטוגל מייצרות חששות בקרב כלכלני הבנק, כמו גם בריטניה שתחל להציג צמיחה לא לפני 2012.
לדבריהם, בעוד הבנק המרכזי באירופה (ECB), הפדרל רזרב בארה"ב והבנקים המרכזיים באנגליה וביפן ממשיכים לפזר כסף בקלות סין ושווקים מתעוררים חשובים אחרים יילחמו בכל כוחם למנוע את צמיחתן של בועות נכסים ואשראי בשנת 2011.
מומחי סקסו בנק מציינים, כי בראש סדר העדיפות חייב לעמוד שיקום האמונה במערכת הפיננסית. יש להקשיח את כללי הרגולציה, כולל מערך ענישה גם לאותם בנקים הנחשבים גדולים מכדי ליפול.
- 1.brk 10/01/2011 11:20הגב לתגובה זוהמדינות המפותחות משחקות באחד המשחקים האבודים שהיו מאז שנות ה 30 . איך זה יגמר לאף אחד אין מושג . מה שבטוח שיהיה עוד שמח .
- כותבי תרחישים 10/01/2011 13:36הגב לתגובה זוההונאות הממשלתית הגדולה ביותר- על מנת לחפות על ההונאה הבנקאית הגדולה בהיסטוריה, כתבה זו על ההרצות הבנקאיות = פורסמה לראשונה ב 2008-9 ב 1-1-2007 פירסמנו אזהרה מפני שוק הנדלן בארהב, בהווה אנו מזכירים - יש מקום לבחון השק בנדלן בארהב -ע\"ח ישראל,
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
