לקראת האסון הבא: "הדיירים מתעניינים רק בשדרוג נכסיהם, תמ"א 38 לא כדאית כלכלית"
ספקות רבות מוטלות בכדאיותה הכלכלית של התמ"א 38, תכנית המתאר ארצית שנועדה לתמרץ דיירים בבניינים ישנים לחזק את הבניין בו הם גרים כנגד רעידות אדמה על מנת להגן על חייהם במקרה של רעידת אדמה. שר הפנים אלי ישי אמר בשבוע שעבר כי התכנית לא תיתן מענה ברעידת אדמה וכי יש לפעול לקידום מהלך משמעותי של חיזוק ומיגון מבנים. אולם אחד מהמכשולים המונעים מחיזוקם של בנייני מגורים לצאת לדרך הוא הדיירים המתעניינים אך ורק בתוספות ובשדרוג שחל נכסיהם ולא בחיזוק המבנה כנגד אסון.
איציק אמסלם, סגן נשיא התאחדות הקבלנים, אומר כי לעיתים נדמה כאילו הדיירים שכחו את המטרה העיקרית של התמ"א ובמקרים רבים הם שמים את הדגש העיקרי על הגדלתו ושדרוגו של הנכס שלהם על מנת להעלות את ערכו. עליית מחירי הדירות בשנתיים האחרונות הפכה את התמ"א לשיטה מצויינת לשדרג את הנכס שבו דיירים מתגוררים מבלי לעבור דירה ולספוג את עליית המחירים, אך התופעה באה לידי ביטוי בניהול מו"מ של דיירי הבניין מול "מתווכים" לא מקצועיים אשר מוכרים לדיירים "חלומות" שלא ניתן להגשימן במסגרת עבודות החיזוק".
עוד טוען אמסלם כי התוצאה תהיה היווצרותו של פער בין הציפיות של הדיירים לתוצאה הסופית לאחר שהעבודה תעבור לטיפולו של היזם או אי אישור התוכניות ההנדסיות על ידי מחלקות ההנדסה ברשויות. "התכנון ההנדסי החדש יטיל עלויות נוספות שיבואו על חשבון השידרוגים שהובטחו לדיירים. העלות היום של חיזוק הנדסי של בניין נעה בין מיליון ל-2 מיליון שקל וזאת ללא תוספות הבנייה ושדרוג הבניין , עם דרישות הדיירים היום וללא אישור הקלות נוספות מצד הממשלה, הפרויקטים הופכים ללא כדאיים מבחינת היזמים".
אמסלם מתייחס גם למתרחש במדינות אחרות ומסביר כי ברומניה לדוגמא הרשויות מיפו את בנייני המגורים שאינם עמידים בפני רעידות אדמה והציבו לפני כל בית תמרור אזהרה. התמרורים האלו גורמים לירידת ערך הנכס ואז הדיירים שחוששים לערך הנכס שלהם נאלצים לחזק את הבניין על חשבונם.
- 9.מיכל 12/01/2011 08:42הגב לתגובה זובהמשך לקמפיין הנשמע כעת ברדיו ובטלוויזיה - משרד התשתיות הלאומיות העלה לאויר אתר המסביר על רעידות אדמה בישראל ותמ\"א 38 בכתובת: http://www.mni.gov.il/eqred/ כמו כן, מידע מלא על רעידות אדמה וחיזוק מבנים ניתן לקבל באתר המרכז למיפוי ישראל: http://www.eqred.gov.il/eqred/
- 8.רק פינוי בינוי ! ! 10/01/2011 11:39הגב לתגובה זוויש מקום לשיתוף העיריה בפרויקט (שיכניס כסף רב לעיריה .) כמו כן לחץ החנייה ברחוב יורד, ואיכות החיים עולה כאשר יש מעלית מחסן חנייה גז פח זבל מסודר וכו . אין להשוות בנייה חדשה נגד רעידת אדמה -- לחיזוק מבנה ! ! ! שנותר בלוי ישן ומוזנח ! ! !
- 7.וול 09/01/2011 19:35הגב לתגובה זואם זה לא כדאי איך בוצעו כמה פרוייקטים ? הפסידו כסף
- 6.שמואל הנביא 09/01/2011 18:55הגב לתגובה זוהקבלנים לא ראויים יש לייבא חברות בנייה לפרוייקטים
- 5.אחרי געיכת ההתלהבות 09/01/2011 16:27הגב לתגובה זוהכבדה של 30-60 אחוז על התשתיות.
- 4.אביב 09/01/2011 14:17הגב לתגובה זורדיפת הבצע של הקבלנים. לפי עלות חיזוק של בין מיליון ל 2 מיליון ש\"ח. עלות קרקע לבניית בית פרטי עולה כיום כ- 2 מש\"ח אז עלות הקרקע לבניית 4 דופלקסים מפוארים צריכה לעלות הרבה יותר. לכן העלויות לקבלנים בתמ\"א 38 הוגנות ביותר ויהיה להם רווח מספק.
- 3.דני דין 09/01/2011 13:16הגב לתגובה זוזה לא הדיירים,אלא הקבלנים אשר רוצים לעשות מכה בבת אחת ע\"ח הדיירים. הם דורשים לא רק את זכויות התמ\"א 38(שזה הגיוני),אלא גם את כל זכויות התב\"ע של הבניין! במורה הם לא מוכנים להוסיף אפילו ממ\"ד או חדר,אלא רק מרפסת שמש ומעלית אותה ממילא חייבים באם בונים על הגג,כי מעל 4קומות המעלית חובה! במילה אחת גנבים המנסים לנצל את התוכנית לטובתם בלבד!
- 2.חיזוק לבניין של כמה קומות ב-2 מיליון ש\"ח?? (ל"ת)סיפורים ומעשיות.. 09/01/2011 12:25הגב לתגובה זו
- 1.רעיון טוב ,רומנים לא טיפשים. (ל"ת)אבי 09/01/2011 11:18הגב לתגובה זו
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי
מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.
נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.
במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.
עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.
בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.
