לקראת האסון הבא: "הדיירים מתעניינים רק בשדרוג נכסיהם, תמ"א 38 לא כדאית כלכלית"

כך אומר איציק אמסלם, סגן נשיא התאחדות הקבלנים. "חיזוק הנדסי של בניין עולה בין מיליון ל-2 מיליון שקל, את הדיירים לא מעניין חיזוק הבניין, מעוניינים רק בתוספות שישיגו"
לירן סהר | (9)

ספקות רבות מוטלות בכדאיותה הכלכלית של התמ"א 38, תכנית המתאר ארצית שנועדה לתמרץ דיירים בבניינים ישנים לחזק את הבניין בו הם גרים כנגד רעידות אדמה על מנת להגן על חייהם במקרה של רעידת אדמה. שר הפנים אלי ישי אמר בשבוע שעבר כי התכנית לא תיתן מענה ברעידת אדמה וכי יש לפעול לקידום מהלך משמעותי של חיזוק ומיגון מבנים. אולם אחד מהמכשולים המונעים מחיזוקם של בנייני מגורים לצאת לדרך הוא הדיירים המתעניינים אך ורק בתוספות ובשדרוג שחל נכסיהם ולא בחיזוק המבנה כנגד אסון.

איציק אמסלם, סגן נשיא התאחדות הקבלנים, אומר כי לעיתים נדמה כאילו הדיירים שכחו את המטרה העיקרית של התמ"א ובמקרים רבים הם שמים את הדגש העיקרי על הגדלתו ושדרוגו של הנכס שלהם על מנת להעלות את ערכו. עליית מחירי הדירות בשנתיים האחרונות הפכה את התמ"א לשיטה מצויינת לשדרג את הנכס שבו דיירים מתגוררים מבלי לעבור דירה ולספוג את עליית המחירים, אך התופעה באה לידי ביטוי בניהול מו"מ של דיירי הבניין מול "מתווכים" לא מקצועיים אשר מוכרים לדיירים "חלומות" שלא ניתן להגשימן במסגרת עבודות החיזוק".

עוד טוען אמסלם כי התוצאה תהיה היווצרותו של פער בין הציפיות של הדיירים לתוצאה הסופית לאחר שהעבודה תעבור לטיפולו של היזם או אי אישור התוכניות ההנדסיות על ידי מחלקות ההנדסה ברשויות. "התכנון ההנדסי החדש יטיל עלויות נוספות שיבואו על חשבון השידרוגים שהובטחו לדיירים. העלות היום של חיזוק הנדסי של בניין נעה בין מיליון ל-2 מיליון שקל וזאת ללא תוספות הבנייה ושדרוג הבניין , עם דרישות הדיירים היום וללא אישור הקלות נוספות מצד הממשלה, הפרויקטים הופכים ללא כדאיים מבחינת היזמים".

אמסלם מתייחס גם למתרחש במדינות אחרות ומסביר כי ברומניה לדוגמא הרשויות מיפו את בנייני המגורים שאינם עמידים בפני רעידות אדמה והציבו לפני כל בית תמרור אזהרה. התמרורים האלו גורמים לירידת ערך הנכס ואז הדיירים שחוששים לערך הנכס שלהם נאלצים לחזק את הבניין על חשבונם.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    מיכל 12/01/2011 08:42
    הגב לתגובה זו
    בהמשך לקמפיין הנשמע כעת ברדיו ובטלוויזיה - משרד התשתיות הלאומיות העלה לאויר אתר המסביר על רעידות אדמה בישראל ותמ\"א 38 בכתובת: http://www.mni.gov.il/eqred/ כמו כן, מידע מלא על רעידות אדמה וחיזוק מבנים ניתן לקבל באתר המרכז למיפוי ישראל: http://www.eqred.gov.il/eqred/
  • 8.
    רק פינוי בינוי ! ! 10/01/2011 11:39
    הגב לתגובה זו
    ויש מקום לשיתוף העיריה בפרויקט (שיכניס כסף רב לעיריה .) כמו כן לחץ החנייה ברחוב יורד, ואיכות החיים עולה כאשר יש מעלית מחסן חנייה גז פח זבל מסודר וכו . אין להשוות בנייה חדשה נגד רעידת אדמה -- לחיזוק מבנה ! ! ! שנותר בלוי ישן ומוזנח ! ! !
  • 7.
    וול 09/01/2011 19:35
    הגב לתגובה זו
    אם זה לא כדאי איך בוצעו כמה פרוייקטים ? הפסידו כסף
  • 6.
    שמואל הנביא 09/01/2011 18:55
    הגב לתגובה זו
    הקבלנים לא ראויים יש לייבא חברות בנייה לפרוייקטים
  • 5.
    אחרי געיכת ההתלהבות 09/01/2011 16:27
    הגב לתגובה זו
    הכבדה של 30-60 אחוז על התשתיות.
  • 4.
    אביב 09/01/2011 14:17
    הגב לתגובה זו
    רדיפת הבצע של הקבלנים. לפי עלות חיזוק של בין מיליון ל 2 מיליון ש\"ח. עלות קרקע לבניית בית פרטי עולה כיום כ- 2 מש\"ח אז עלות הקרקע לבניית 4 דופלקסים מפוארים צריכה לעלות הרבה יותר. לכן העלויות לקבלנים בתמ\"א 38 הוגנות ביותר ויהיה להם רווח מספק.
  • 3.
    דני דין 09/01/2011 13:16
    הגב לתגובה זו
    זה לא הדיירים,אלא הקבלנים אשר רוצים לעשות מכה בבת אחת ע\"ח הדיירים. הם דורשים לא רק את זכויות התמ\"א 38(שזה הגיוני),אלא גם את כל זכויות התב\"ע של הבניין! במורה הם לא מוכנים להוסיף אפילו ממ\"ד או חדר,אלא רק מרפסת שמש ומעלית אותה ממילא חייבים באם בונים על הגג,כי מעל 4קומות המעלית חובה! במילה אחת גנבים המנסים לנצל את התוכנית לטובתם בלבד!
  • 2.
    חיזוק לבניין של כמה קומות ב-2 מיליון ש\"ח?? (ל"ת)
    סיפורים ומעשיות.. 09/01/2011 12:25
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    רעיון טוב ,רומנים לא טיפשים. (ל"ת)
    אבי 09/01/2011 11:18
    הגב לתגובה זו
אינפלציה מדד המחירים פירות ירקות
צילום: תמר מצפי

בכמה יעלה מדד המחירים מחר?

מדד המחירים יפורסם מחר ב-14:00 בצהריים - איזה סעיפים ימשכו את המדד למטה ואיזה למעלה - ומה הנתון שהנגיד מחכה לו כדי להוריד ריבית?

תמיר חכמוף |

אחרי חודשים של ציפייה, מדד המחירים לצרכן של אוקטובר שיתפרסם מחר צפוי להכריע לקראת הורדת ריבית ראשונה. המדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, מה שהוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5% והחזיר אותה אל תוך טווח היעד של בנק ישראל. מאז, השוק התייצב: הפסקת האש החזיקה מעמד, אי-הוודאות הגיאופוליטית ירדה, והשקל המשיך להתחזק לרמות של 3.20 שקלים לדולר, הגבוהות ביותר מאז אוגוסט 2022.

בתנאים האלה, תחזיות האנליסטים מתכנסות סביב עלייה של 0.5% במדד אוקטובר, מדד חיובי גבוה אך דומה לעלייה בתקופה המקבילה, שיניח את האינפלציה השנתית סביב 2.5%.

מה עשוי לדחוף את המדד כלפי מעלה?

אחד הסעיפים שקשה כיום לחזות הוא מחירי הטיסות, שהפכו בחודשים האחרונים למפתח להפתעות במדד. לאחר שבתקופת החגים נרשמה עלייה במחירי הטיסות, הכלכלנים מציינים כי הפתעה נוספת, גם אם לא בעוצמה שהפוכה לזו של ספטמבר, עלולה לדחוף את מדד אוקטובר כלפי מעלה מעבר לצפי.

גם ההלבשה וההנעלה נכנסים לחודש עונתי חזק. תחילת דגימת קולקציות החורף מביאה בדרך כלל לעליות מחירים חדות יחסית בעונתיות, כאשר הכלכלנים מציינים כי זה עשוי להיות אחד הסעיפים הדומיננטיים הפעם. לצד זאת, בסעיפי המזון (ללא ירקות ופירות) נרשמו עליות שמוסיפות עוד כמה נקודות בסיס למדד.

ומה ימתן את המדד?

מנגד, הייסוף החד בשקל, שהעצים לאחר העלאת תחזית הדירוג לישראל שקרתה לאחרונה, צפוי למתן את המדד במגוון רחב של סעיפים המושפעים מייבוא. גם סעיף הפירות טריים עשוי להציג ירידות מחירים, שעשויות לעבוד נגד הלחצים העונתיים האחרים.

כיתה
צילום: ללא

השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חופשה של כמאה ימים בשנה, שנת שבתון (כל 7 שנים) ותנאים סוציאליים נדיבים הופכים את החבילה הכוללת של המורים ליותר ממה שרובכם משתכרים

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מורים שכר

האם שכר המורים בישראל באמת נמוך? זו שאלה שחוזרת על עצמה בכל שביתה או משא ומתן קיבוצי. התשובה של רוב הציבור היא כן. אלא שהתשובה האמיתית היא ממש לא. השכר של מורים הוא שכר טוב, שכנראה שעולה על השכר של רובכם. בדיקה של הנתונים מגלה כי כשלוקחים בחשבון את כל החבילה - חופשות נדיבות שמגיעות לכ-100 יום בשנה, שבתון ממומן כל שבע שנים, שעות עבודה מוגבלות ותנאים סוציאליים יוצאי דופן - השכר האפקטיבי נהפך למשמעותי הרבה יותר, ליותר מ-22 אלף שקל בחודש למשה מלאה. והיינו שמרנים. 

השכר הממוצע של המורים עובדי המדינה זינק בשנים האחרונות כששכר ממוצע למשרה מלאה מגיע ל-16,622 שקל ועם נתון חציוני של 13.8 אלף שקל ברוטו. חשוב להדגיש שזה השכר למשרה מלאה, כשמורים בשנה הראשונה-שנייה מועסקים ב-60%-70%, והשכר שלהם נע סביב 7,500 שקל (כ-11 אלף שקל למשרה מלאה). המורים הצעירים מקבלים שכר נמוך כי דור א' ו-ב' לוקחים את הקופה. ועדיין, גם אצלם יש עליית שכר משמעותית וכמבינים שכמו בכל עבודה השנים הראשונות הן סוג של "התמחות" והשכר עולה בהמשך, אז זו בהחלט משרה עם שכר סביר, ויותר מכך - זו משרה שמאפשרת גמישות רבה. 


משרה מלאה של מורה כוללת רק 156 שעות בחודש, לעומת 185-182 שעות במגזרים אחרים. זה אומר ששכר שעתי אפקטיבי גבוה משמעותית - אפילו מורה מתחיל עם 65% משרה (כ-101 שעות) המרוויח 7,450 שקל, מקבל בפועל כ-73 שקל לשעה, לעומת 60-50 שקל בממוצע במשק. מורה וותיק מקבל פי שניים, מורה בשכר ממוצע מקבל יותר מ-100 שקל לשעה. 

מי שנשאר במקצוע זוכה לזינוק משמעותי

מורה ותיק יכול להגיע ליותר מ-20 אלף שקל - מעל הממוצע הארצי. זה שכר ברוטו, כשהשכר האפקטיבי הוא כ-30 אלף שקל. שכרם של מנהלי בתי ספר יסודיים הסתכם ב-2024 ב-30 אלף שקל בחודש בממוצע, ושל סגני מנהלים ב-23.8 אלף שקל. אפקטיבית זה שכר של יותר מ-30 אלף שקל. 

השוואה בינלאומית: הפער מצטמצם והולך

שכרם ההתחלתי של מורי התיכונים בישראל נמוך ב-30% מהשכר הממוצע המקובל בחברות ב-OECD, עם שכרו של מורה מתחיל שהגיע ב-2023 ל-31.4 אלף דולר. אבל הפער מצטמצם והולך, כשההטבות מסביב בארץ משמעותיות יותר וסוגרות חלק מהפער. לעומת עובדים אחרים במשק, השכר של המורים, בהשוואה לממוצע ה-OECD, וגם באופן אבסולוטי - הוא שכר טוב. מורה ממוצע מרוויח בהחלט טוב. הבעיה היא כאמור רק בשנתיים הראשונות, אבל גם שם זו לא באמת בעיה גדולה, כי בתוך שנתיים-שלוש הפער מצטמצם משמעותית.