דעה

הקמפיין של פנגו - מי שצוחק על עצמו מפקיע מהאחר את המוטיבציה לצחוק עליו

"הפרסומת עושה לגיטימציה לדבר הבולט ביותר במוצר והורגת בכך 2 זבובים"
עטרה בילר | (14)

לעיתים רחוקות אנו רואים אקט שיווקי שממש עושה שימוש אסטרטגי מדויק בחולשה של המוצר והופך אותה להזדמנות. אנחנו נוטים להזניח את החולשות שלנו שלפעמים הן אלה שהופכות אותנו לייחודיות וזכירות.

בפרסומת לפנגו, חניה סלולארית ארצית לא שכחו את זה.

בפרסומת נראה בחור שהוא טייפקאסט מובהק של חנון. הבחור מספר שהוא 'יושב בבית קפה, מעיף עליה מבט בכל כמה שניות, בודק את השטח ומוודא שאף אחד לא יתקרב אליה לפניו'. ואז הוא רק מסובב את הראש לשניה ו"בום" יש לה דוח על השמשה. ככה זה בתל-אביב. ואז הוא מספר שהוא החליט לעבור לפנגו. פנגו - חניה מהנייד ברחבי הארץ ללא דמי מנוי. בסרטון השני מופיעה בחורה שמספרת גם היא סיפור שנשמע כאילו היא מדברת על בחור ולבסוף מסתבר שהיא מדברת על פנגו כפתרון טוב ל"זמן שנגמר במדחן" ונגמר לרוב בדו"ח.

בין לבין הוא מודיע "תל אביב" לשפופרת. הבחורה מודיעה "ירושלים". כי ככה זה עובד בפנגו, אתה אומר את שם העיר בה חנית. וכאן גם מגיע הפאנצ'. כל הקטע של להשתמש בפנגו קצת מביך. רואים אותך יוצא מהרכב ופתאום מדלקם בקול רם שם של עיר בלי קשר לכלום.

אין שום צורה לדלג על הזיהוי הקולי של העיר בה אתה מבקש לחנות. חשבתי על זה. כל נסיון לייצר מערכת הקלדות חכמה תהיה ארוכה וטרחנית מדי ותבזבז את זמנו של המשתמש. לכן אין מנוס מהגיית העיר. לאחר מכן אתה מקבל מספר מצומצם של אפשרויות כמו למשל "עבור רחבי העיר לחץ 1, עבור אזור התעשייה לחץ 2, עבור הקטע שבין סוקולוב לבן גוריון לחץ 3". זה הכי הגיוני כמות שזה.

אבל פה נכנסות שתי בעיות מאז'וריות:

א. נורא מגוחך, אפילו על גבול הפאדיחה, לצאת מהרכב, ללכת ברחוב ולנבוח "הרצליה" או "רמת גן" או "חיפה" בלי שזה בקונטקסט של דיבור רגיל. כשאני יוצאת מחניה פנגואית (כלומר מחוץ לתל אביב כשמדובר בי כי יש לי סלופארק), אני מסתכלת שמאלה וימינה לפני שאני מכריזה בקול רם וברור "גיבעתאיים" או "רישון-לה-ציון".

ב. סלופארק, המתחרה התל אביבי, יותר ידידותי בשימוש, אינו דורש השפלה זו כי הוא תחום רק לחניה בתל אביב ולכן כל שעליך לעשות זה לחייג ולסגור והנה אתה מכוסה. גם בסיום חניה סלופארק מאפשר לך לחייג ולטרוק בעוד שפנגו מבקש ממך להקיש 1 כדי לסיים.

כל פעולה ברצף מלא ה-stress של יומנו עמוס חיפושי החניה, אקט החניה עצמו, היציאה מהרכב, הכניסה לרכב, היציאה מחניה וההשתלבות בתנועה מעמיסה. מה גם שבעת נהיגה עלינו להימנע משיחה בנייד. בעולמנו המפונק גם המתנה למענה מוקלט ולסדר השמעת ההקשות, הינו מיקרו מטרד.

לכן, מה שפנגו עשו זה לגייס לטובתם את הנטל הגדול ביותר שלהם ולחבק אותו. גם הבחור וגם הבחורה בסרטון השני של פנגו מדגימים את הגיחוך בסיטואציה ומגזימים אותו. כל זה בתוך קונטקסט של סיפור שמדגים עד כמה קשים ומתוחים החיים ללא פנגו, ועד כמה משחרר אותנו פנגו מהדאגה שיבוא פקח ויקנוס אותנו על חניה לא משולמת. כמובן שבחירת הטיפוס מכוונת, חנון שמדבר על המכונית שלו כאילו היא בחורה, כשברור, בסופו של דבר, שהרי לא יעלה על דעתה של אף בחורה לחשוק בו..

בסופו של דבר אפשר לזהות הומור עצמי נועז של פנגו - אישיות מותג גמלונית, מביכה, לוזרית משהו..

וכמובן שמי שצוחק על עצמו מפקיע מהאחר את המוטיבציה לצחוק עליו. יותר ויותר אנשים ירימו את הכפפה ויותר ויותר תהפוך נביחת הפנגו לחלק בלתי נפרד מהפולקלור הלאומי שלנו. אפילו הפרלמנט של שאולי ב'ארץ נהדרת' נטפלו כבר לפורמט.

הפרסומת עושה לגיטימציה לדבר הבולט ביותר במוצר והורגת בכך שני זבובים: גם את נושא הבידול ממתחרים, וגם את סוגית הבושה הכרוכה בשימוש בפנגו. מהיום, במקום להרגיש דביל זה יכול אפילו להפוך ביום מן הימים לסטייל לצאת מהרכב ולקריין: "תל אביב".

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 14.
    שימי 12/01/2011 22:04
    הגב לתגובה זו
    תכל'ס סלופארק בהרבה יותר נוח לשימוש!
  • 13.
    Noise maker 10/01/2011 13:49
    הגב לתגובה זו
    לא טוב בכל קנה מידה אפשרי קונספט שחוק ולעוס חבל שמי שאחראי לקמפיין הזה חושב שקהל היעד שלו זה טמבלים ללא הגבלת גיל
  • 12.
    זו ביקורת פרסומות או ניתוח ממשק משתמש? (ל"ת)
    חנון בחנייה 10/01/2011 11:52
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    10/01/2011 09:30
    הגב לתגובה זו
    ואלה, עזבה את התינוק באוטו והלכה....
  • 10.
    צבייה בילר 09/01/2011 17:00
    הגב לתגובה זו
    וגם אבא
  • 9.
    בועט 09/01/2011 14:35
    הגב לתגובה זו
    אני דרך כלל אוהב את הביקורות שלך. זאת לא הייתה טובה בעייני. ונראה לי שפחות אנשים מזדהים עם המבוכה הזו ממה שאת אולי חושבת. זה סך הכל לומר שם של עיר לסלולרי. לא סיפור. הקמפיין עצמו סטנדרטי וחביב.
  • 8.
    עטרה, זו ביקורת חלשה (ל"ת)
    נפלה עטרת ראשנו 09/01/2011 14:31
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    (ל"ת)
    09/01/2011 13:59
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    09/01/2011 13:14
    הגב לתגובה זו
    ואז "לחסוך" את הפאדיחה, יותא פאדיחה זה לדבר בקולי קולות עם החברה שלך ולספר דברים אינטימיים שלא מעניינים אף אחד
  • 5.
    ערן 09/01/2011 12:50
    הגב לתגובה זו
    מביך להגיד את שם העיר? את מי? אנשים מכירים את השירות ויודעים שגם בשירותים אחרים יש זיהוי קולי. מי מובך מזה? הפרסומות עצמן פשוט גרועות. לא מצחיקות, לא שנונות, נראות כאילו סטודנטים לשקרכלשהו בבית ספר לתקשורת כתבו אותן. הן הרבה יותר מביכות מלצעוק "הרצליה".
  • 4.
    יובל אביב 09/01/2011 12:44
    הגב לתגובה זו
    שתמשיכו להצליח
  • 3.
    09/01/2011 12:25
    הגב לתגובה זו
    אם אין לך מה לכתוב - עדיף שלא תגידי כלום או שתעברי לPANGO
  • 2.
    אורון 09/01/2011 12:18
    הגב לתגובה זו
    אחל'ה שירות הפנגו הזה! גם לי היה פאדיחה קצת עם לומר את שם העיר עד שגיליתי שניתן להגדיר עיר ברירת מחדל ואז מה שנותר זה רק להקיש 1 לאישור חניה.
  • 1.
    דני 09/01/2011 12:11
    הגב לתגובה זו
    אני תמיד מפעיל חניה בת"א באמצעות הודעת טקסט למספר 4500. הטקסט להפעלה: התחל ת"א טקסט לסיום: הפסק יותר פשוט ונוח לי בפגישות.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.