משנתבקשתי לתת תחזית ל-2011, הייתי חייב לתת הסבר (קצר כמה שאפשר) על מספר הוקטורים שפעלו בערבוב מושלם ב-2009,2010 וגרמו לשווקים ולמעשה לכל ני"ע/מדדים/ריביות/סחורות להתנהג בצורה שהתנהגו, לנסות להעריך האם הלחצים ימשיכו גם ב-2011, לנסות ולהעריך את הוקטורים שעשויים לפעול נגד אותה מגמה ובעצם אולי להגיע למסקנה (המאכזבת משהו) שכיווני המסחר של כל הנכסים המסוכנים בעולם מוטים ומכוונים כעת הרבה יותר מאפקט של פסיכולוגיית המונים ואמון כזה או אחר שבנקים מרכזיים יכולים להמשיך ולהזרים הון לעד מאשר היוונים כלכליים של תזרימים אבל על כך בהמשך...

התערובת שנוצרה בשווקים מורכבת מ-5 "חומרים" בריכוז אופטימאלי:

1. ריבית נומינאלית נמוכה (ריאלית שלילית) והבנה שאין אלטרנטיבות ומוכרחים לקחת סיכונים שהולכים וגדלים כדי לקבל תשואה! אגב הבנה נכונה אך הגיע אצל רבים מאוחר ואחרי שמחירי הסחורות/שווקים עלו עלייה לא מבוטלת ממחירי השפל של המשבר האחרון...

2. תעודות סל/ קרנות סל/קרנות נאמנות- מכשירים אלו הפכו ספציפיים יותר ויותר, ואפשרו למעשה לגברת כהן מחדרה ומיסיס סמית מדטרויט להסיט כספים (אפילו באחוזים נמוכים) אל הזהב, סוכר, נפט , אג"ח BBB ממזרח אירופה וכו, - כסף זה הכניס אל הסחורות ביקוש רב עודף על הביקוש/ היצע הרגיל שתמחר סחורות אלו זמן רב. גם פרמטר זה הכניס בדלת צרה ולאורך זמן כסף לשווקים....

3. בנקים מרכזיים הבנקים החלו להתערב בצורה אגרסיבית בריביות ארוכות שבדר"כ מחירם נקבע בשוק החופשי, סחורות ואולי (בחשאי) גם מניות תוך הבטחת שער למשקיעים "אל תדאגו אנחנו נשמור עליכם כאן..." בצורה זו נהפכו היוצרות ובמקום לנסות ולשפר את הכלכלה הראלית (יחס חוב/תוצר, אינפלציה, צמיחה,אבטלה) וע"י כך להאמין שהכלכלה תשוקף בבורסה, ניסו הבנקים (במיוחד הפד) להעלות את הבורסה, לגרום סוג של "אפקט עושר" אצל המעמד הבינוני, שירוץ, יצרוך וישפר את השוק הריאלי (סוג של ראליטי של שווקי ההון).

4. אפקט הכוכבית גופי השקעה גדולים נכנסו לבעיית עודף השקיפות בה הם נאלצים (בכל העולם) לדווח יותר מידי פעמים על אחזקותיהם, תשואותיהם ולהימדד בעל כורחם בטווח הקצר. כל אלה מקשים עליהם במיוחד להשקיע נגד מגמה ולמכור נכסי מומנטום אשר עולים לדעתם מעל ערכם הכלכלי כי זה יגרום לפידיונות ביקורות ואולי אף אובדן עבודה... ולכן "עולם כמנהגו נוהג" וצריך להמשיך ולהתמיד עם המגמה קצרת הטווח.

5. רובוטי מסחר ממוכנים ואנושיים... - אפקט האינטרנט איפשר לרבים לסחור בצורה ממונפת (ידנית או ממוכנת) בצורה יומית ובכך לקנות את המגמה (אפילו לפרקי זמן קצרים יחסית) לפני "שאר הגופים הגדולים שצוברים" ובכך להאריך את פרקי הזמן האופטימיים ולהעלות את המחיר הממוצע הנקנה ע"י "הציבור" ומכשיריו השונים.

האם הוקטורים הנ"ל יפעלו גם ב 2010, - בהחלט, האם יגיעו וקטורים נגדיים אשר יאטו או יהפכו את המגמה? ייתכן, מה הם אותם הוקטורים?

1. יחס חוב תוצר אצל המדינות הגדולות בעולם לא יוכל להמשיך ללא הפרעה, מדינות אלו לא יוכלו להמשיך לגלגל חובות לעד, לשחוק אותם באינפלציה ותזוזות מטבע ולהאמין שימשיכו להעניק להם כסף לעד ובאותה ריבית, עלייה בריביות הממשלתיות יובילו לשינוי מחשבתי בו נחזור למקורות : אם הריבית חסרת הסיכון עולה, כדאי להקטין נכסים מסוכנים... אפקט זה בשלב מסויים יחלחל אל המשקיעים שינסו להפוך פוזיציות בדלתות יציאה צרות אשר יגררו תיקונים במחירי הנכסים.

2. פעילות ממשלתית חונקת כדי להקטין את החבות יאלצו מדינות להיכנס למשטרים מרסנים (הקטנת הוצ ממשלה, הגדלת מיסים, העלאת ריבית וכו') פעילות אשר תפסיק לעודד באגרסיביות את השווקים הראליים, וכאשר הפער לא ייסגר מהראלי לפיננסי הוא יאלץ להיסגר להיפך...

3. אפקט הפירמידה כאשר רובו של הכסף ששקל לקנות נכסים מסוכנים כבר קנה... מחיר הנכסים יגיב פחות ופחות לחדשות טובות ויותר ויותר לחדשות רעות, ככול שתמשך השנה, ננוע אל עבר נקודה קריטית זו וככול שיגבר הקונצנזוס האופטימי ננוע במהירות גבוהה יותר.

4. ניהול כסף אלטרנטיבי- כאשר קרנות גידור גדולות בחו"ל יתחילו להיכנס לפוזיציות של נגטיב קרי, נתחיל לשמוע מנהיגי דיעה וגורואים שונים אשר ממליצים להקטין סיכונים ולחזור אל המקורות, בינתיים אלה שבצעו השקעות מסוג זה נחלו הפסדים צורמים ונאלצו לצאת בסטופים על השקעותים...

אם אני צריך להעריך את שנת 2011 כהמשך לשנת 2010 במגמה חיובית לנכסים המסוכנים באשר הם, אתן לכך הסתברות של כ-50%, הבעיה היא חלוקת 50% הנותרים, ב-25% מהם השווקים יחזרו אחורה בצורה סבירה וב 25% דווקא בצורה אלימה, אז מה? איך אפשר להעריך מה ייקרה? ראשית באמת קשה ושנית ככול שתמשיך 2011 ומחירי הנכסים יעלו אתחיל להעביר את אחוזי ההסתברות מצד אחד של המשוואה אל הצד השני. אגב הבעיה גדלה כשננסה לשקלל בכמה יעלה השוק ב-2011 2012 אם המגמה תמשך ובכמה יירד אם היא תתהפך, אבל זה כבר דיון אחר.