דובר בזק על העבודה בעידן הדיגיטלי: "לא הכל ניתן להעביר במדיה המסורתית"

לקראת כנס יחסי הציבור והדוברות שיתקיים בשבוע הבא בים המלח, מספר דובר בזק, גיא הדס, על האתגרים שעומדים בפני הדוברים בעידן הניו מדיה
אלה ברייר | (1)

גיא הדס (38), דובר בזק ב-3 השנים האחרונות ועיתונאי בעברו, נדרש לא פעם להתמודד עם סוגיות דוברות שעד לפני 5 שנים היו בגדר מדע בדיוני. בראיון לאייס הוא מספר על הגמישות שעל הדובר להפגין בעבודה מול גופי תקשורת חדשים ובצמיחה המהירה, לפעמים מהירה מדי שמאתגרת בכל פעם מחדש.

איך לדעתך השתנתה עבודת הדובר בעידן של הניו מדיה?

"מקצה לקצה. אם אתה כדובר ממשיך לעבוד בשיטות של אמצעי מדיה ישנים או כאלו שכבר לא קיימים או שלא השתנו, אתה לא רלבנטי. הנדבך הראשון זה שיש אמצעי מדיה חדשים ששונים לגמרי מאלו המסורתיים. אין מקום להשוואה כפי שאפשר להשוות עיתון למגזין למשל, או אפילו לרדיו. זו חיה אחרת לגמרי שצריך להבין אותה ולהתנהג אליה בהתאם. אמצעי המדיה החדשים למעשה עוד לא מוגדרים לחלוטין. זה כל כך צעיר וחדש וזה מתפתח מאוד מהר. לנושא הזה יש 2 השפעות עיקריות: 1. צריך לדעת איך להתמודד עם הכלים האלה. 2. צריך להבין את ההשפעה שיש לזה על אמצעי המדיה האחרים. היום עיתונים ורדיו יודעים שהם צריכים לתת פייט לרשתות החברתיות. כניסה של אתרי אינטרנט שינתה את התקשורת המודפסת שצריכה לחפש כעת יתרונות מול המיידיות של האינטרנט. גם אתרי חדשות באינטרנט צריכים להשתנות כי בעצם הרשתות החברתיות מהוות עוד נדבך של ידע שממנו הצרכנים שואבים מידע וידע גן על החברה שלך וגם על חברות אחרות".

האם אתה כדובר בעידן הדיגיטלי, נדרש לקשר יותר ישיר עם הצרכן?

"וודאי. בהגדרה, עבודתו של הדובר היא לעבוד מול אמצעי התקשורת ולא מול הצרכנים זאת משום שאמצעי התקשורת נוגעים במסות של אנשים. לכן לפי ההגדרה היבשה, לא אטפל בתלונה שיש למישהו על בזק אבל כן אטפל בתלונה של מישהו שמגיעה מעיתונאי. מה קורה לתלונה שמגיעה מהצרכן ישירות לפייסבוק? בגלל שזה הפך להיות כלי של תקשורת המונים, אני כן חייב להתערב. אני לא מתערב לבד אלא באמצעות חטיבות השירות שלנו שפועלות מתוך הנחית הדובר. בעקבות השינויים הללו, היינו צריכים למצוא דרך לעבוד מול חטיבות השירות מה שלא היה קודם.

דבר שני זה שהיום אני עובד מול השיווק בכל מה שקשור לעולמות הפייסבוק הפייסבוק הוא כלי שיווקי אבל גם תדמיתי. גם כאן לומדים לעבוד ביחד, בפייסבוק מעלים בין היתר מבצעים והטבות וזה גם השער התדמיתי של בזק מה שקשור לעבודת הדובר גם כן".

לא ניתן לעצור את המידע

איך כדובר אתה מתמודד עם החזית שקמה ברשתות החברתיות? פרסום שלילי, קמפייני גרילה?

"למרות מה שהזכרת, אני רואה במדיום הזה דווקא הרבה מאוד יתרונות יש מסרים שאי אפשר להעביר במדיה מסורתית, ניתן לטפל מהר בתלונות, למצוא שיטות חדשות לשיפור התדמית למרות שברור שיש סיכונים. חייבים להגיב יותר מהר, לחיות את הרשת, להיות עם אצבע על הדופק, להיות יותר יעיל, יותר אפקטיבי עם כל החטיבות האחרות שפועלות מול הלקוח חייבים להבין את המדיה ולייצר דברים חדשים ולהיות מאוד גמיש. העולם הזה משתנה כל הזמן וכדובר אני חייב לעקוב באופן רציף אחרי השינויים הטכנולוגים, להאזין ללקוחות כל הזמן ולא לעמוד במקום".

מה בנוגע נושא המיידיות? פעם היו מוציאים הודעה לעיתונות עם אמברגו, היום הכול פרוץ, מדליפים מידע ברשת ודי קשה לשמור על חשאיות לא?

"אני חושב שאם אתה ארגון טוב וחזק אתה יכול לסמוך על כך שדברים פנימיים לא יצאו. עוד לא נתקלתי בהדלפות של מהלכים עסקיים אצלנו. מצד שני מידע שקיים בחוץ ואתה מבקש שלא יתפשט, לא ניתן לעצור. אם יש חס וחלילה תקלה טכנולוגית שמשפיעה על לקוחות, בוודאות בתוך זמן קצר זה ימצא את דרכו לאנשים. זאת משום שמי שנפגע מזה, כנראה יטרח לפרסם. היכולת לעצור מידע היא מאוד קטנה בניגוד לעבר".

מה הקושי הכי גדול שנוצר לך כדובר, בעקבות הפעילות במדיה החדשה?

"אני חושב שמה שהכי מאתגר באמת זה שזה עולם שהולך ומתהווה שדורש דברים אחרים לגמרי מעולם הדוברות הרגיל ואתה חייב להתאים את עצמך ולהשתנות בהתאם. הכול יותר קיצוני ומהיר".

האם כדובר וכעיתונאי לשעבר אתה סבור שהרמה של העיתונאים ושל הכתיבה והאמינות ירדה?

"אני חושב שלא. אני חושב שבמידה רבה בגלל שעיתונים רבים צריכים למצוא לעצמם ייחוד, הרבה הפכו לעמוקים יותר. מצד שני האווירה היא יותר חדה ופופוליסטית. אם אין לי אג'נדה אז זה לא מעניין ולפעמים יש דברים שהם בתחום האפור שלא בא לידי ביטוי. קשה למצוא את האפור מאז התפשטות המדיה החדשה".

האם בעידן הדיגיטלי ההודעה לעיתונות מתה?

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    רן 05/01/2011 14:55
    הגב לתגובה זו
    הסוס חי ובועט
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.  

מאיר ברדוגו מנכ"ל הטוטו. צילום: ברני ארדובמאיר ברדוגו מנכ"ל הטוטו. צילום: ברני ארדוב

הישראלים אוהבים להמר: הטוטו עם מעל 2 מיליארד שקל הכנסות במחצית הראשונה של 2025

למרות שלא התקיים טורניר בינלאומי גדול במהלך החצי הראשון של 2025, הכנסות הטוטו זינקו ב-4% לעומת התקופה המקבילה ב-2024; הרווחים למדינה עמדו על 462 מיליון שקל, וערוץ האונליין כבר מהווה מעל רבע מהפעילות

רן קידר |
נושאים בכתבה טוטו

דירקטוריון הטוטו אישר את הדוחות הכספיים לחציון הראשון של 2025, שהראו שיא חדש בהיקף ההכנסות, כ־2.073 מיליארד שקל. זוהי עלייה של כ-4% לעומת החציון המקביל אשתקד, שבו נכלל גם טורניר היורו, ובגידול של כ-300 מיליון שקל מעל היעדים התקציביים שנקבעו מראש. הרווחים שהועברו לקופת המדינה הסתכמו ב-462 מיליון שקל,עלייה של כ-3% לעומת החציון הראשון של 2024, שגם הוא נחשב עד כה לחציון שיא. במקביל, חולקו לציבור מהמרים פרסים בהיקף של יותר מ-1.4 מיליארד שקל. 

מגמה נוספת שניתן לראות היא שערוץ האונליין של הטוטו הולך וגדל, וייצר הכנסה של 569 מיליון שקל בחציון הראשון, שהם כ-27% מכלל ההכנסות. מדובר בעלייה של כ-45 מיליון שקל לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בפילוח לפי ליגות, ליגת ווינר בכדורגל הישראלית מייצרת רק כ-119 מיליון שקל, לעומת ליגת האלופות, שמובילה עם הכנסות של כ-150 מיליון שקל. אחריה נמצאת ליגת ה-NBA עם כ-147 מיליון שקל והליגה הספרדית עם כ-123 מיליון שקל. 

בזירת המשחקים הבודדים, גמר ליגת האלופות בין פריז סן-ז'רמן לאינטר היה המשחק המכניס ביותר בחציון עם כ-10 מיליון שקל. המשחק המקומי הבולט היה גמר גביע המדינה בין בית"ר ירושלים להפועל באר שבע, שהכניס 5.3 מיליון שקל. 

יו"ר הטוטו, שבתאי צור: " החציון הראשון בשנת 2025 ממשיך להתנהל כשברקע הלחימה של ישראל במספר חזיתות והוא הסתיים כידוע במערכה מול איראן. אף על פי כן הטוטו בזכות שורת מהלכים שהוביל בשנים האחרונות הצליח גם בחציון הזה להמשיך לשפר את חווית הלקוח ולהגדיל את הרווחים שהוא מעביר למדינה, וכה חיוניים לה דווקא על רקע האתגרים הרבים שניצבים בפניה בימים אלה". 

מנכ"ל הטוטו, מאיר ברדוגו: " אני גאה בעובדי הטוטו שעל אף המורכבות ברמה הלאומית הצליחו לשמור על רצף תפקודי מלא בחציון הראשון, שהוביל לתוצאות העסקיות הטובות בתולדות החברה גם בהכנסות וגם בכספים המועברים לציבור. צריך לזכור שמדובר בשנה ללא אירוע ספורט גדול, ואף על פיכן הצלחנו לעקוף בחציון הראשון את ההכנסות שהיו בחציון של 2024 אשר כלל גם את היורו בגרמניה ונחשב ל