גיא הדס (38), דובר בזק ב-3 השנים האחרונות ועיתונאי בעברו, נדרש לא פעם להתמודד עם סוגיות דוברות שעד לפני 5 שנים היו בגדר מדע בדיוני. בראיון לאייס הוא מספר על הגמישות שעל הדובר להפגין בעבודה מול גופי תקשורת חדשים ובצמיחה המהירה, לפעמים מהירה מדי שמאתגרת בכל פעם מחדש.

איך לדעתך השתנתה עבודת הדובר בעידן של הניו מדיה?

"מקצה לקצה. אם אתה כדובר ממשיך לעבוד בשיטות של אמצעי מדיה ישנים או כאלו שכבר לא קיימים או שלא השתנו, אתה לא רלבנטי. הנדבך הראשון זה שיש אמצעי מדיה חדשים ששונים לגמרי מאלו המסורתיים. אין מקום להשוואה כפי שאפשר להשוות עיתון למגזין למשל, או אפילו לרדיו. זו חיה אחרת לגמרי שצריך להבין אותה ולהתנהג אליה בהתאם. אמצעי המדיה החדשים למעשה עוד לא מוגדרים לחלוטין. זה כל כך צעיר וחדש וזה מתפתח מאוד מהר. לנושא הזה יש 2 השפעות עיקריות: 1. צריך לדעת איך להתמודד עם הכלים האלה. 2. צריך להבין את ההשפעה שיש לזה על אמצעי המדיה האחרים. היום עיתונים ורדיו יודעים שהם צריכים לתת פייט לרשתות החברתיות. כניסה של אתרי אינטרנט שינתה את התקשורת המודפסת שצריכה לחפש כעת יתרונות מול המיידיות של האינטרנט. גם אתרי חדשות באינטרנט צריכים להשתנות כי בעצם הרשתות החברתיות מהוות עוד נדבך של ידע שממנו הצרכנים שואבים מידע וידע גן על החברה שלך וגם על חברות אחרות".

האם אתה כדובר בעידן הדיגיטלי, נדרש לקשר יותר ישיר עם הצרכן?

"וודאי. בהגדרה, עבודתו של הדובר היא לעבוד מול אמצעי התקשורת ולא מול הצרכנים זאת משום שאמצעי התקשורת נוגעים במסות של אנשים. לכן לפי ההגדרה היבשה, לא אטפל בתלונה שיש למישהו על בזק אבל כן אטפל בתלונה של מישהו שמגיעה מעיתונאי. מה קורה לתלונה שמגיעה מהצרכן ישירות לפייסבוק? בגלל שזה הפך להיות כלי של תקשורת המונים, אני כן חייב להתערב. אני לא מתערב לבד אלא באמצעות חטיבות השירות שלנו שפועלות מתוך הנחית הדובר. בעקבות השינויים הללו, היינו צריכים למצוא דרך לעבוד מול חטיבות השירות מה שלא היה קודם.

דבר שני זה שהיום אני עובד מול השיווק בכל מה שקשור לעולמות הפייסבוק הפייסבוק הוא כלי שיווקי אבל גם תדמיתי. גם כאן לומדים לעבוד ביחד, בפייסבוק מעלים בין היתר מבצעים והטבות וזה גם השער התדמיתי של בזק מה שקשור לעבודת הדובר גם כן".

לא ניתן לעצור את המידע

איך כדובר אתה מתמודד עם החזית שקמה ברשתות החברתיות? פרסום שלילי, קמפייני גרילה?

"למרות מה שהזכרת, אני רואה במדיום הזה דווקא הרבה מאוד יתרונות יש מסרים שאי אפשר להעביר במדיה מסורתית, ניתן לטפל מהר בתלונות, למצוא שיטות חדשות לשיפור התדמית למרות שברור שיש סיכונים. חייבים להגיב יותר מהר, לחיות את הרשת, להיות עם אצבע על הדופק, להיות יותר יעיל, יותר אפקטיבי עם כל החטיבות האחרות שפועלות מול הלקוח חייבים להבין את המדיה ולייצר דברים חדשים ולהיות מאוד גמיש. העולם הזה משתנה כל הזמן וכדובר אני חייב לעקוב באופן רציף אחרי השינויים הטכנולוגים, להאזין ללקוחות כל הזמן ולא לעמוד במקום".

מה בנוגע נושא המיידיות? פעם היו מוציאים הודעה לעיתונות עם אמברגו, היום הכול פרוץ, מדליפים מידע ברשת ודי קשה לשמור על חשאיות לא?

"אני חושב שאם אתה ארגון טוב וחזק אתה יכול לסמוך על כך שדברים פנימיים לא יצאו. עוד לא נתקלתי בהדלפות של מהלכים עסקיים אצלנו. מצד שני מידע שקיים בחוץ ואתה מבקש שלא יתפשט, לא ניתן לעצור. אם יש חס וחלילה תקלה טכנולוגית שמשפיעה על לקוחות, בוודאות בתוך זמן קצר זה ימצא את דרכו לאנשים. זאת משום שמי שנפגע מזה, כנראה יטרח לפרסם. היכולת לעצור מידע היא מאוד קטנה בניגוד לעבר".

מה הקושי הכי גדול שנוצר לך כדובר, בעקבות הפעילות במדיה החדשה?

"אני חושב שמה שהכי מאתגר באמת זה שזה עולם שהולך ומתהווה שדורש דברים אחרים לגמרי מעולם הדוברות הרגיל ואתה חייב להתאים את עצמך ולהשתנות בהתאם. הכול יותר קיצוני ומהיר".

האם כדובר וכעיתונאי לשעבר אתה סבור שהרמה של העיתונאים ושל הכתיבה והאמינות ירדה?

"אני חושב שלא. אני חושב שבמידה רבה בגלל שעיתונים רבים צריכים למצוא לעצמם ייחוד, הרבה הפכו לעמוקים יותר. מצד שני האווירה היא יותר חדה ופופוליסטית. אם אין לי אג'נדה אז זה לא מעניין ולפעמים יש דברים שהם בתחום האפור שלא בא לידי ביטוי. קשה למצוא את האפור מאז התפשטות המדיה החדשה".

האם בעידן הדיגיטלי ההודעה לעיתונות מתה?