דובר בזק על העבודה בעידן הדיגיטלי: "לא הכל ניתן להעביר במדיה המסורתית"

לקראת כנס יחסי הציבור והדוברות שיתקיים בשבוע הבא בים המלח, מספר דובר בזק, גיא הדס, על האתגרים שעומדים בפני הדוברים בעידן הניו מדיה
אלה ברייר | (1)

גיא הדס (38), דובר בזק ב-3 השנים האחרונות ועיתונאי בעברו, נדרש לא פעם להתמודד עם סוגיות דוברות שעד לפני 5 שנים היו בגדר מדע בדיוני. בראיון לאייס הוא מספר על הגמישות שעל הדובר להפגין בעבודה מול גופי תקשורת חדשים ובצמיחה המהירה, לפעמים מהירה מדי שמאתגרת בכל פעם מחדש.

איך לדעתך השתנתה עבודת הדובר בעידן של הניו מדיה?

"מקצה לקצה. אם אתה כדובר ממשיך לעבוד בשיטות של אמצעי מדיה ישנים או כאלו שכבר לא קיימים או שלא השתנו, אתה לא רלבנטי. הנדבך הראשון זה שיש אמצעי מדיה חדשים ששונים לגמרי מאלו המסורתיים. אין מקום להשוואה כפי שאפשר להשוות עיתון למגזין למשל, או אפילו לרדיו. זו חיה אחרת לגמרי שצריך להבין אותה ולהתנהג אליה בהתאם. אמצעי המדיה החדשים למעשה עוד לא מוגדרים לחלוטין. זה כל כך צעיר וחדש וזה מתפתח מאוד מהר. לנושא הזה יש 2 השפעות עיקריות: 1. צריך לדעת איך להתמודד עם הכלים האלה. 2. צריך להבין את ההשפעה שיש לזה על אמצעי המדיה האחרים. היום עיתונים ורדיו יודעים שהם צריכים לתת פייט לרשתות החברתיות. כניסה של אתרי אינטרנט שינתה את התקשורת המודפסת שצריכה לחפש כעת יתרונות מול המיידיות של האינטרנט. גם אתרי חדשות באינטרנט צריכים להשתנות כי בעצם הרשתות החברתיות מהוות עוד נדבך של ידע שממנו הצרכנים שואבים מידע וידע גן על החברה שלך וגם על חברות אחרות".

האם אתה כדובר בעידן הדיגיטלי, נדרש לקשר יותר ישיר עם הצרכן?

"וודאי. בהגדרה, עבודתו של הדובר היא לעבוד מול אמצעי התקשורת ולא מול הצרכנים זאת משום שאמצעי התקשורת נוגעים במסות של אנשים. לכן לפי ההגדרה היבשה, לא אטפל בתלונה שיש למישהו על בזק אבל כן אטפל בתלונה של מישהו שמגיעה מעיתונאי. מה קורה לתלונה שמגיעה מהצרכן ישירות לפייסבוק? בגלל שזה הפך להיות כלי של תקשורת המונים, אני כן חייב להתערב. אני לא מתערב לבד אלא באמצעות חטיבות השירות שלנו שפועלות מתוך הנחית הדובר. בעקבות השינויים הללו, היינו צריכים למצוא דרך לעבוד מול חטיבות השירות מה שלא היה קודם.

דבר שני זה שהיום אני עובד מול השיווק בכל מה שקשור לעולמות הפייסבוק הפייסבוק הוא כלי שיווקי אבל גם תדמיתי. גם כאן לומדים לעבוד ביחד, בפייסבוק מעלים בין היתר מבצעים והטבות וזה גם השער התדמיתי של בזק מה שקשור לעבודת הדובר גם כן".

לא ניתן לעצור את המידע

איך כדובר אתה מתמודד עם החזית שקמה ברשתות החברתיות? פרסום שלילי, קמפייני גרילה?

"למרות מה שהזכרת, אני רואה במדיום הזה דווקא הרבה מאוד יתרונות יש מסרים שאי אפשר להעביר במדיה מסורתית, ניתן לטפל מהר בתלונות, למצוא שיטות חדשות לשיפור התדמית למרות שברור שיש סיכונים. חייבים להגיב יותר מהר, לחיות את הרשת, להיות עם אצבע על הדופק, להיות יותר יעיל, יותר אפקטיבי עם כל החטיבות האחרות שפועלות מול הלקוח חייבים להבין את המדיה ולייצר דברים חדשים ולהיות מאוד גמיש. העולם הזה משתנה כל הזמן וכדובר אני חייב לעקוב באופן רציף אחרי השינויים הטכנולוגים, להאזין ללקוחות כל הזמן ולא לעמוד במקום".

מה בנוגע נושא המיידיות? פעם היו מוציאים הודעה לעיתונות עם אמברגו, היום הכול פרוץ, מדליפים מידע ברשת ודי קשה לשמור על חשאיות לא?

"אני חושב שאם אתה ארגון טוב וחזק אתה יכול לסמוך על כך שדברים פנימיים לא יצאו. עוד לא נתקלתי בהדלפות של מהלכים עסקיים אצלנו. מצד שני מידע שקיים בחוץ ואתה מבקש שלא יתפשט, לא ניתן לעצור. אם יש חס וחלילה תקלה טכנולוגית שמשפיעה על לקוחות, בוודאות בתוך זמן קצר זה ימצא את דרכו לאנשים. זאת משום שמי שנפגע מזה, כנראה יטרח לפרסם. היכולת לעצור מידע היא מאוד קטנה בניגוד לעבר".

מה הקושי הכי גדול שנוצר לך כדובר, בעקבות הפעילות במדיה החדשה?

"אני חושב שמה שהכי מאתגר באמת זה שזה עולם שהולך ומתהווה שדורש דברים אחרים לגמרי מעולם הדוברות הרגיל ואתה חייב להתאים את עצמך ולהשתנות בהתאם. הכול יותר קיצוני ומהיר".

האם כדובר וכעיתונאי לשעבר אתה סבור שהרמה של העיתונאים ושל הכתיבה והאמינות ירדה?

"אני חושב שלא. אני חושב שבמידה רבה בגלל שעיתונים רבים צריכים למצוא לעצמם ייחוד, הרבה הפכו לעמוקים יותר. מצד שני האווירה היא יותר חדה ופופוליסטית. אם אין לי אג'נדה אז זה לא מעניין ולפעמים יש דברים שהם בתחום האפור שלא בא לידי ביטוי. קשה למצוא את האפור מאז התפשטות המדיה החדשה".

האם בעידן הדיגיטלי ההודעה לעיתונות מתה?

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    רן 05/01/2011 14:55
    הגב לתגובה זו
    הסוס חי ובועט
הדמיה של מרכז הפיתוח החדש של אנבידיה הצפוי לקום בבאר שבעהדמיה של מרכז הפיתוח החדש של אנבידיה הצפוי לקום בבאר שבע

אנבידיה משלשת את מרכז הפיתוח בבאר שבע: מאות משרות חדשות בדרום

ענקית השבבים תעתיק את פעילותה למתחם חדש בפארק ההייטק גב-ים בהיקף של כ-3,000 מ"ר; המרכז יורחב עד אמצע 2026 ויתמקד בפיתוח טכנולוגיות AI

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אנבידיה באר שבע

ענקית השבבים אנבידיה (NVIDIA Corp. 2.25%  ) מודיעה על הרחבת מרכז המחקר והפיתוח בבאר שבע פי שלושה. המתחם החדש, שייבנה בפארק ההייטק גב-ים בעיר, יתפרס על שטח של כ-3,000 מ"ר ועתיד להתחיל לפעול במתכונת מלאה עד סוף המחצית הראשונה של 2026. במקביל, מתכננת החברה לגייס מאות עובדים חדשים באזור הדרום - ובהם מפתחי שבבים, מהנדסי חומרה ותוכנה, ארכיטקטים ובוגרי תארים מתקדמים במדעי המחשב וההנדסה.

מעבר להיבט העסקי, המהלך הזה של אנבידיה צפוי להשפיע על תעסוקת ההייטק בדרום ועל יצירת סביבת עבודה נוחה ואיכותית יותר למהנדסים שרחוקים מהמרכז. יש לזה פוטנציאל לשנות את מפת ההייטק במדינה, אחרי שחברות גלובליות מעדיפות להתרכז סביב תל אביב והרצליה רבתי, להחלטה של אנבידיה להשקיע דווקא בבאר שבע יש משמעות רחבה - לא רק מבחינת פיתוח טכנולוגי, אלא גם כחלק ממאמץ לחזק את הפריפריה על ידי תעשיית ההייטק.

האתר החדש ממוקם בבניין החמישי שמקימה גב-ים בפארק ההייטק בבאר שבע, בו פועלות גם חברות כמו מיקרוסופט ואלביט וכן יחידות תקשוב של צה"ל. סמיכותו לאוניברסיטת בן גוריון ולבית החולים סורוקה ממחישה את התבססות האזור כאחד ממוקדי החדשנות המרכזיים בדרום. מדובר באחד ממהלכי ההתרחבות המשמעותיים של אנבידיה מחוץ לגוש דן, ומבחינת העיר באר שבע - צעד נוסף בדרך לביסוס מעמדה כעיר טכנולוגית בצמיחה.

עמית קריג, סגן נשיא בכיר באנבידיה ומנהל מרכז המו"פ בישראל, אמר כי "הרחבת מרכז הפיתוח בבאר שבע משקפת את המחויבות שלנו להגיע אל המהנדסות והמהנדסים הטובים ביותר - בכל מקום שבו הם נמצאים. הסייט החדש ישמש בית מקצועי למאות אנשי פיתוח נוספים מהדרום, שייקחו חלק בפיתוח טכנולוגיות חומרה ותוכנה פורצות דרך ויקדמו חדשנות עולמית בבינה מלאכותית."

ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ', הוסיף כי "מדובר בבשורה חשובה לעיר ולנגב כולו. ההחלטה של אנבידיה מבטאת אמון באקו-סיסטם הבאר-שבעי ותיצור מאות מקומות עבודה חדשים, שיחזקו את ההון האנושי בעיר וימשיכו להציב את באר שבע בחזית החדשנות הישראלית."

טראמפ ונתניהו (X)טראמפ ונתניהו (X)

טראמפ מודה למדינות המפרץ על התחייבות לשיקום עזה - אבל, המימוש בספק

מאיפה יגיעו 100 מיליארד דולר לשיקום עזה, ומהם התנאים להזרמת הכסף?  

משה כסיף |
נושאים בכתבה דונלד טראמפ עזה

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיע בנאום בפני הכנסת כי "מדינות ערביות ומוסלמיות" התחייבו להשקיע עשרות מיליארדי דולרים בשיקום רצועת עזה. טראמפ, שתיאר את הרצועה כ"אתר הריסות" שנחרב בעקבות שנתיים לחימה בין ישראל לחמאס, הביע תודה למדינות המפרץ על תמיכתן בתוכנית השלום שלו, שהובילה להסכם הפסקת אש ראשוני. "הן התחייבו לתמוך בשיקום בטוח של עזה ומעבר לה", אמר טראמפ, והוסיף כי ארה"ב תשתתף במאמץ באמצעות כוח בינלאומי שיפקח על התהליך.

אולם, מאחורי ההצהרות האופטימיות מסתתרת מציאות מורכבת: הערכות עלויות השיקום נעות בין בכ-100 מיליארד דולר, וההתחייבויות נתקלות באתגרים פוליטיים, כלכליים וגיאופוליטיים שמרחיקים את המימוש בפועל.


קריאה חשובה: מי ישלם את הנזק בעזה? והאם זה יכול להתגלגל לתקציב של ישראל?

על פי דוחות האו"ם והבנק העולמי, הנזק כולל הריסת 55 מיליון טון פסולת, פגיעה במערכות מים, חשמל וביוב, וצורך בשיקום כולל, הקמת נמל ימי, תחנות כוח ותשתיות תעשייתיות. הערכה ראשונית בפברואר 2025 עמדה על 53 מיליארד דולר, אך עדכונים מלפני מספר חודשים העלו אותה ל-70 מיליארד, ואף ל-100 מיליארד אם כוללים שיקום כלכלי ארוך ותמיכה באוכלוסייה.

טראמפ, הציג תוכנית "20 נקודות" לשלום בעזה, הכוללת פירוז חמאס, הקמת כוח ביטחון בינלאומי בהובלת ארה"ב (עם 200 חיילים אמריקאיים), ושיקום כלכלי שיימומן בעיקר על ידי מדינות המפרץ. התוכנית זכתה לתמיכה ראשונית ממדינות ערב, אך כפי הנראה,  ההתחייבויות הן בעיקר הצהרתיות, והמימוש תלוי בתנאים קשיחים.


תנאים פוליטיים וכלכליים מקשים על יישום