ששינסקי והמניות: אלו שנמלטו מדו"ח הביניים, חוטפות כעת
ששינסקי מאחורינו. אחרי סאגה של חודשים ארוכים המשקיעים במניות הגז בבורסה הישראלית קיבלו סוג של וודאות. בבתי ההשקעות מיהרו הבוקר להוציא התייחסויות לפיהן ההמלצות הסופיות של ששינסקי הן מאכזבות מבחינת המשקיעים אבל דבר אחד הוא כמובן חיובי - ההמלצות את בבחינת ה-worst case scenario וזה תמיד טוב לדעת מהוא התרחיש הגרוע ביותר.
עכשיו ההמלצות עוברות לממשלה ושם זה כבר סיפור אחר. בעוד בוועדה ישבו אנשים שבעיקר הסתכלו על הדברים מבחינה פיננסית ובהשוואה למדינות אחרות, בממשלה יושבים אנשים שאמורים לתת את זווית המדיניות - כיצד ישראל רוצה להצטייר בפני המשקיעים הזרים, ההשלכות של עיכוב בהספקת הגז על הסביבה ונושאי מדיניות נוספים.
לגבי המשקיעים שניסו להבין את משמעות ההמלצות הסופיות על מניות הגז השונות בבורסה בת"א, דבר אחד ברור היה כבר במהלך מסיבת העיתונאים אתמול - הועדה נזכרה להתייחס להבדל שבין השותף הכללי לשותף המוגבל.
כנראה שלא רק הצעקות של חברות האנרגיה הגיעו לאוזניהם של חברי הועדה שהחליטו לרכך במעט את המסקנות הסופיות, גם צעקותיהם של המשקיעים הפרטיים עשו את העבודה ובועדת ששינסקי הבינו שיש אפליה משמעותית בין המשקיעים. בדו"ח הביניים הוועדה לא התייחסה ל"תמלוג העל" לו זכאי השותף הכללי המנהל את שותפות חיפושי הגז והנפט והדבר הביא לזינוקים של ממש בחברות האנרגיה, כלומר אלו שמחזיקות בשותף הכללי של השותפויות ומקבלות מהן 'תמלוגי על'. כהן פיתוח עלתה כ-60% בתוך חודש וחצי ועליות חדות נרשמו גם בנפטא.
בראיון ל-Bizportal מייד לאחר דו"ח הביניים אמר רו"ח שלמה אלפיה כי "כאשר פרופ' ששינסקי אמר שחלק המדינה יעלה ל-66%, הוא ראה לנגד עיניו את השותפויות, כאשר אנחנו מדברים על המשקיע הפרטי, חלק המדינה מבחינה זו יעמוד על למעלה מ-80%". כעת, חברי ועדת ששינסקי הבינו ככל הנראה במצב שנוצר המשקיעים הפרטיים משלמים מס מוגזם ביחס לשותף הכללי שמסתפק במס חברות סטנדרטי.
תחת הכותרת "הסבת המיסוי בגין תמלוגי על" יצרו חברי ועדת ששינסקי מנגנון אשר יפחית את חבות ההיטל על השותפות ועל מחזיקי יחידות ההשתתפות ומצד שני יביא למיסוי 'תמלוגי על' המועברים לצדדים שלישיים או לשותפים מסוימים בשיעור זהה לזה בו חב הפרויקט. ששינסקי עצמו אמר במסיבת העיתונאים כי נוצר חוסר איזון בין בעלי יחידות ההשתתפות (השותף המוגבל) לבין אלו המנהלים את השותפות (שותף הכללי).
- 6.ליוסף 05/01/2011 12:23הגב לתגובה זוהזוי ברמות ורמה נמוכה.
- 5.בן אובד 04/01/2011 14:06הגב לתגובה זוהמגובים ע\"י הטייקונים הגדולים. אוצרות הטבע שייכים לתושבי ישראל כולם. לא לרכך את המסקנות!!!
- 4.שינוי רטרואקיבי פסול מייסודו. כל ההנחות השתנו (ל"ת)לחלוטין.בושה וחרפה 04/01/2011 13:54הגב לתגובה זו
- 3.שוב הקלות לטייקונים 04/01/2011 12:23הגב לתגובה זואיך הועדה מקילה על הטייקונים. כל הרעש היה רק זריית חול בעיניים. שיטת השקשוקה פעלה שוב. הפעם גירסת הועדה. שקשוקינסקי. ככה נראת רפובליקת בננות. מפקירים את החברה ואת האזרחים, ומצפרים את הטייקונים. שום יחצנות ודמעות תנין לא יסתירו זאת. בושה וחרפה.
- 2.קבורת חמור למסקנות ששינסקי (ל"ת)רן רן 04/01/2011 12:09הגב לתגובה זו
- 1.נילי 04/01/2011 11:35הגב לתגובה זובסקטור האנרגיה בארץ .צריך להתרחק עכשיו מסקטור הגז והנפט כמו ממחלת הצרעת. הרי כמה המשקיע הפרטי משלם או ישלם בעתיד? לא פחות מ-80% . תוסיפו על שבעלי ההון כמו יעצימו את המשכורות העתק שלהם על ההכנסות ואז יישאר רווח זעום לחלק בין המשקיעים הפרטיים שהם הציבור בכללו , והרי לכם נוסחה של חוסר כדאיות השקעה בסקטור .
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
