ששינסקי והמניות: אלו שנמלטו מדו"ח הביניים, חוטפות כעת

יוסי פינק | (6)

ששינסקי מאחורינו. אחרי סאגה של חודשים ארוכים המשקיעים במניות הגז בבורסה הישראלית קיבלו סוג של וודאות. בבתי ההשקעות מיהרו הבוקר להוציא התייחסויות לפיהן ההמלצות הסופיות של ששינסקי הן מאכזבות מבחינת המשקיעים אבל דבר אחד הוא כמובן חיובי - ההמלצות את בבחינת ה-worst case scenario וזה תמיד טוב לדעת מהוא התרחיש הגרוע ביותר.

עכשיו ההמלצות עוברות לממשלה ושם זה כבר סיפור אחר. בעוד בוועדה ישבו אנשים שבעיקר הסתכלו על הדברים מבחינה פיננסית ובהשוואה למדינות אחרות, בממשלה יושבים אנשים שאמורים לתת את זווית המדיניות - כיצד ישראל רוצה להצטייר בפני המשקיעים הזרים, ההשלכות של עיכוב בהספקת הגז על הסביבה ונושאי מדיניות נוספים.

לגבי המשקיעים שניסו להבין את משמעות ההמלצות הסופיות על מניות הגז השונות בבורסה בת"א, דבר אחד ברור היה כבר במהלך מסיבת העיתונאים אתמול - הועדה נזכרה להתייחס להבדל שבין השותף הכללי לשותף המוגבל.

כנראה שלא רק הצעקות של חברות האנרגיה הגיעו לאוזניהם של חברי הועדה שהחליטו לרכך במעט את המסקנות הסופיות, גם צעקותיהם של המשקיעים הפרטיים עשו את העבודה ובועדת ששינסקי הבינו שיש אפליה משמעותית בין המשקיעים. בדו"ח הביניים הוועדה לא התייחסה ל"תמלוג העל" לו זכאי השותף הכללי המנהל את שותפות חיפושי הגז והנפט והדבר הביא לזינוקים של ממש בחברות האנרגיה, כלומר אלו שמחזיקות בשותף הכללי של השותפויות ומקבלות מהן 'תמלוגי על'. כהן פיתוח עלתה כ-60% בתוך חודש וחצי ועליות חדות נרשמו גם בנפטא.

בראיון ל-Bizportal מייד לאחר דו"ח הביניים אמר רו"ח שלמה אלפיה כי "כאשר פרופ' ששינסקי אמר שחלק המדינה יעלה ל-66%, הוא ראה לנגד עיניו את השותפויות, כאשר אנחנו מדברים על המשקיע הפרטי, חלק המדינה מבחינה זו יעמוד על למעלה מ-80%". כעת, חברי ועדת ששינסקי הבינו ככל הנראה במצב שנוצר המשקיעים הפרטיים משלמים מס מוגזם ביחס לשותף הכללי שמסתפק במס חברות סטנדרטי.

תחת הכותרת "הסבת המיסוי בגין תמלוגי על" יצרו חברי ועדת ששינסקי מנגנון אשר יפחית את חבות ההיטל על השותפות ועל מחזיקי יחידות ההשתתפות ומצד שני יביא למיסוי 'תמלוגי על' המועברים לצדדים שלישיים או לשותפים מסוימים בשיעור זהה לזה בו חב הפרויקט. ששינסקי עצמו אמר במסיבת העיתונאים כי נוצר חוסר איזון בין בעלי יחידות ההשתתפות (השותף המוגבל) לבין אלו המנהלים את השותפות (שותף הכללי).

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    ליוסף 05/01/2011 12:23
    הגב לתגובה זו
    הזוי ברמות ורמה נמוכה.
  • 5.
    בן אובד 04/01/2011 14:06
    הגב לתגובה זו
    המגובים ע\"י הטייקונים הגדולים. אוצרות הטבע שייכים לתושבי ישראל כולם. לא לרכך את המסקנות!!!
  • 4.
    שינוי רטרואקיבי פסול מייסודו. כל ההנחות השתנו (ל"ת)
    לחלוטין.בושה וחרפה 04/01/2011 13:54
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    שוב הקלות לטייקונים 04/01/2011 12:23
    הגב לתגובה זו
    איך הועדה מקילה על הטייקונים. כל הרעש היה רק זריית חול בעיניים. שיטת השקשוקה פעלה שוב. הפעם גירסת הועדה. שקשוקינסקי. ככה נראת רפובליקת בננות. מפקירים את החברה ואת האזרחים, ומצפרים את הטייקונים. שום יחצנות ודמעות תנין לא יסתירו זאת. בושה וחרפה.
  • 2.
    קבורת חמור למסקנות ששינסקי (ל"ת)
    רן רן 04/01/2011 12:09
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    נילי 04/01/2011 11:35
    הגב לתגובה זו
    בסקטור האנרגיה בארץ .צריך להתרחק עכשיו מסקטור הגז והנפט כמו ממחלת הצרעת. הרי כמה המשקיע הפרטי משלם או ישלם בעתיד? לא פחות מ-80% . תוסיפו על שבעלי ההון כמו יעצימו את המשכורות העתק שלהם על ההכנסות ואז יישאר רווח זעום לחלק בין המשקיעים הפרטיים שהם הציבור בכללו , והרי לכם נוסחה של חוסר כדאיות השקעה בסקטור .
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.