קיצוץ השכר בהארץ יימשך
בתחילת 2009 קוצצו 5% משכר המרוויחים מעל עשרתלפים ש' בחודש.
10% קוצצו משכר המרוויחים 20 אלף ו-15% משכר המנהלים.
ב-2010 הסבירו שאומנם בחוץ המצב משתפר, אבל בקבוצה מתמודדים עם השחיקה בפרסום.
בסוף השנה קיבלו עובדי הארץ את המכתב הבא:
- 9.עיתונאי הרבה לשעבר 06/01/2011 20:02הגב לתגובה זוהנייר דור אחר דור. הם חכמים לגבי כולם, אבל אפסים לגבי עצמם.
- 8.דן דן 05/01/2011 19:51הגב לתגובה זושולחים מכתבים לעובדים. כואב
- אבל עדיין לא הודיעו על מותו (ל"ת)המקצוע מת 06/01/2011 20:04הגב לתגובה זו
- 7.ozi 04/01/2011 10:30הגב לתגובה זואין באמת עלייה של מחירי הנייר זאת מכיון ששערי המט"ח ירדו ולכן המחיר השקלי ללא שינוי תירוץ עלוב לשלם פחות
- 6.חוטב העצים 04/01/2011 09:00הגב לתגובה זומציע להעביר את העיתון לאתר האינטרנט של הארץ נחסוך: דפוס,הפצה נייר מנויים פקידים ועוד. וכך ישאר למר שוקן המון כסף.
- 5.דנידין 04/01/2011 02:16הגב לתגובה זומשקיעים בכנס הכלכלי שהם מארגנים החודש, ואז אם לא היה הוגן להחזיר קודם כל את השכר
- velvet 04/01/2011 04:37הגב לתגובה זולא רק בעמודות ההכנסות הוצאות, לא הכל זה כסף, לא שמעת על זה? בולטות, נראות, השפעה, חיזוק המותג, בלה בלה
- הכנס (לפחות חלקו הגדול) הוא מכספי תרומה (ל"ת)אמיר 04/01/2011 11:12
- 4.טואטחה תותח 03/01/2011 22:50הגב לתגובה זואת השימוש שאני עושה בנייר מחלקים שונים של העיתון.
- 3.עובד הארץ לשעבר 03/01/2011 20:10הגב לתגובה זוכשעובד חדש מגיע וסוגר על משכורת, אף אחד לא מדבר על קיצוץ והמשכורות הניתנות הן לאו דווקא נמוכות, כשהקבוצה רוצה אותך. דווקא בעובדים הוותיקים פוגעים.
- ליהי 03/01/2011 21:16הגב לתגובה זואם מדובר ב'טאלנט' שהעיתון חפץ ביקרו, הוא יקבל את מבוקשו (פחות או יותר). העובדים הוותיקים בכל מקרה תמיד נפגעים, כי משכורתם הן נשחקת והן מקוצצת. מאידך, 5% משכר שהוא *מעל* 10,000 ש', 10% מעל 20,000 ש' ו-15% משכר המנהלים, שבוודאי מרוויחים מעל 30-40 אלף, זה לא כל כך נורא ושווה את הקיצוץ, רק כדי שהעיתון ימשיך להתקיים. בכל זאת, לא צריך לרחם עליהם, מדובר בקיצוץ מבעלי המשכורות הגבוהות יחסית ולא מאלה (שהם הרוב) שמרוויחים הרבה הרבה פחות.
- תחת במים 03/01/2011 23:05עושה לי את היום.זה יהיה צדק פואטי אם תוך עשור ירוויח אפס ש"ח.
- 2.הברזילאי 03/01/2011 19:58הגב לתגובה זותחשבו איך ישתפר מצב החמצן בעולם אם יכרתו פחות עצים.
- 1.03/01/2011 19:16הגב לתגובה זולהקטין את הפונט, לצמצם רווחים בין שורות ולהשאיר את המשכורות בעינן?
- לא מדובר על משכורות בעינן, אלא בהארץ (ל"ת)תחת במים 03/01/2011 23:39הגב לתגובה זו
- אפשר להדפיס את הכתבות בקומות - אחת על השנייה (ל"ת)גורדי 03/01/2011 20:31הגב לתגובה זו
- :) (ל"ת)velvet 04/01/2011 04:34
- יש לך מושג כמה עולה היום זכוכית מגדלת? (ל"ת)+- 03/01/2011 19:54הגב לתגובה זו
כמה מנות חומוס צריך למכור כדי להעלים הכנסות של כ-4 מיליון שקל?
רשות המסים הגישה כתב אישום חמור נגד יגאל פדלון, בעל רשת חומוסיות, בטענה שבמשך שלוש שנים דיווח על מחצית בלבד ממחזור עסקיו; לפי האישום, המע"מ שלא שולם עומד על יותר מ־700 אלף שקל
העלמות מס בפרשה נוספת של העלמת הכנסות, הגישה רשות המסים כתב אישום נגד יגאל פדלון, בעל רשת חומוסיות בת"א, נתניה ומודיעין, ונגד החברה שבבעלותו “יגאל פדלון מסעדות בע"מ”. על פי כתב האישום, בין השנים 2022 ל-2025 ביצע הנאשם עסקאות בהיקף כולל של מעל 9 מיליון שקל, אך דיווח לרשות המסים על עסקאות בהיקף של כ־4.8 מיליון שקל בלבד. בכך, נטען, השמיט פדלון עסקאות בסכום כולל של למעלה מ-4 מיליון שקל, תוך ניהול פנקסי חשבונות כוזבים והגשת דוחות כוזבים לרשות המסים.
סכום המע"מ שנמנע מהמדינה כתוצאה מהשמטת העסקאות מוערך ביותר מ־700 אלף שקל, והוא מבוסס על נתונים כוזבים שהוגשו במשך 38 דוחות תקופתיים לרשות המסים, במטרה להתחמק מתשלום מס אמת.
מבט על הנתונים שצורפו לכתב התביעה מראה כי הממוצע החודשי עליו דיווח פדלון היה כ-125,000 שקל ואילו הממוצע החודשי שעליו לא דיווח היה כמעט 112,00 שקל.
אם נעשה חישוב קצר, ונשערך שהזמנה ממוצעת של לקוח היא כ-50 שקלים, נראה שמדובר בכ-2250 לקוחות שעברו מדי חודש ברשת ולא דווחה עליהם הכנסה. בחישוב יומי ובחלוקה לשלושת הסניפים, מדובר על כ-25 לקוחות מדי יום בכל אחד מהסניפים שלא דווחו עבורם הכנסות. כמובן שזהו מידע משוערך בלבד, אבל הוא נותן סדר גודל לגבי היקף ההעלמות שבהן מואשם פדלון.
- העלימו מאות מיליוני שקלים - וזה העונש שנגזר עליהם
- אב ובנו ממזרח ירושלים חשודים בהעלמת כ-8 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רשת "חומוסים" נפתחה לפני כ-20 שנה במודיעין, ומאז התרחבה. הרשת מציעה אתר אינטרט, אפליקציה בחנות אפל ועובדת עם אפליקציות משלוחים חיצונית כגון וולט ותן ביס. ניתן רק
לשער שהסכומים שלא דווחו לא עברו דרך הערוצים הדיגיטליים.
בנק ישראל השלים את המעבר לתקן EMV, כולל בתחנות דלק
בנק ישראל הודיע רשמית על סיום תהליך הסבת שוק התשלומים המקומי לתקן EMV, לאחר מהלך רב-שנים שהוביל לשדרוג משמעותי באבטחת עסקאות כרטיסי אשראי ובפתיחת השוק לשירותים דיגיטליים מתקדמים
בנק ישראל במהלך השנים האחרונות הוביל בנק ישראל את המשק הישראלי לעבר רפורמה בשוק התשלומים, ובמסגרתה סליקת עסקאות כרטיסי חיוב הוסבה לתקן EMV, ששיפר את אבטחת התשלום ואפשר כניסה של שירותים דיגיטאליים חדשניים כדוגמת תשלומים ללא מגע, המהווים כמחצית מכמות העסקאות בישראל, וכן ביצוע עסקאות באמצעות ארנקים בטלפונים החכמים המהווים כ-17% מכמות העסקאות בישראל.
הרפורמה שיושמה פתחה את הדלת לא רק לעולם התשלומים אלא גם לשירותים נוספים באמצעות הארנקים הדיגיטליים, כמו למשל הזדהות בקופות החולים, כרטיסי כניסה לאירועי ספורט ותרבות וכרטיסי טיסה ושירותים נוספים שבדרך.
במהלך השנים האחרונות בנק ישראל ליווה את בתי העסק במעבר למערכת התשלומים החדשה, וסייע באופן פרטני לבתי עסק אשר נתקלו בקשיים ובמורכבויות שונות ביישום התקן החדש, בפרט תחנות הדלק. בהתאם, בתי עסק אלו קיבלו בהתאם למורכבויות, אישורים ספציפיים למתווים להשלמת ההסבות.
על פי נתוני חברת שבא, נכון לסוף חודש אפריל 2023 , מעל ל-99% ממסופי התשלום בישראל הוסבו בהצלחה לתקן החדש.
פריסת תקן ה־EMV בענף הדלק נחשבה לאחת המשימות הטכנולוגיות המורכבות בשוק התשלומים הישראלי. בשונה מרכישה
רגילה, בתדלוק סכום העסקה אינו ידוע מראש, כך שבתחילת התהליך מוקצית מסגרת זמנית בכרטיס, שמתעדכנת רק בסיום התדלוק לסכום המדויק. תהליך זה דרש פיתוח תוכנה ייעודית למסופים בתחנות, התאמות בין בקרי המשאבות למערכות הסליקה, ושדרוג של תשתיות התקשורת והאבטחה. בעבר נחשבו
תחנות דלק יעד מרכזי לניסיונות הונאה בשל השימוש בפס מגנטי. כעת, עם השימוש בשבבים חכמים וניהול עסקאות בשרתים מרכזיים בזמן אמת, רמת האבטחה והבקרה עלתה באופן משמעותי.
- הנגיד בחר בדרך הקלה - ואז מה אם לעם קשה
- הריבית לא תשתנה היום, אבל מה כן עשוי להשתנות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל: "אחד מהיעדים המרכזיים שלנו בבנק ישראל בשנים האחרונות היה לפתח את שוק התשלומים בישראל ולהציבו בשורה אחת עם המדינות המובילות בעולם. היום אנו מציינים צעד מרכזי נוסף בתהליך הטמעת תקן ה-EMV. מדובר בצעד חשוב שהובל באופן מקצועי על ידי מחלקת מערכות תשלומים וסליקה והפיקוח על הבנקים שבבנק ישראל. אני רוצה לציין לחיוב את ההטמעה המהירה בשוק הישראלי הן מצד בתי העסק והן מצד שימוש הציבור הרחב. אנו נמשיך לקדם צעדים נוספים שיובילו לשכלול המערכת הפיננסית, הגדלת התחרות בה ולשיפור רווחת הצרכן".
