ועדת הכלכלה בכנסת דנה באפשרות שטיסה שתצא באיחור 8 שעות תחשב ככזו שבוטלה
עיכוב משתלם? הצעת חוק פיצוי וסיוע לנוסעים, קובעת תנאים ונסיבות שבהתקיימם נוסע יהיה זכאי להטבות בשל ביטול, עיכוב או סירוב להעלותו לטיסה. ההטבות כוללות סיוע ללא תשלום, החזר הוצאות, כרטיס טיסה חלופי ופיצוי כספי.
ההצעה כוללת גם אפשרות לחייב את מפעיל הטיסה להביא לידיעת הנוסע את זכויותיו, באופן ברור ובולט. עוד מוצע לקבוע כי תלונות בנוגע למפעילי טיסה ומארגני תיור שאינם פועלים בהתאם להוראות החוק יופנו לממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן במשרד התמ"ת.
הדיון היום עסק, בין היתר, בהגדרות הקובעות על מי יחול החוק ומה ייחשב לטיסה שנדחתה או בוטלה. עו"ד יערה למברגר ממשרד המשפטים אמרה כי החוק צריך לחול לא רק על חברות התעופה הישראליות, אלא גם על החברות הזרות.
במסגרת הדיון בהגדרת טיסה שנדחתה או בוטלה העלה ח"כ מנחם אליעזר מוזס את השאלה מה יקרה אם מטוס של אל-על שנתקע ולא יכול היה להמריא בגלל השבת. לדבריו, דבר כזה קורה כל כמה חודשים בתשובה, ענה לו היו"ר שאמה-הכהן כי "מי שמזמין טיסה באל-על צריך לקחת בחשבון שהחברה לא טסה בשבת".
היועץ המשפטי של אל-על, עו"ד עומר שלו, אמר כי אם יש טיסות חלופיות מתאימות החברה מציעה אותם למי שמעוניין. לדבריו, הפתרון לא מושלם אך האפשרות למצוא פתרון לכל הנוסעים היא קלושה. שלו הוסיף כי צריך להתייחס למקרה כזה כעיכוב בטיסה ולא כביטול טיסה. "אנחנו דואגים ללינה או טיסה חלופית למי שרוצה וטסים מיד בצאת השבת", אמר.
הממונה על הגנת הצרכן, תמר פינקוס, אמרה כי אין לגלגל אחריות לפתחו של אדם דתי שלא יוכל להגיע לטיסה שיוצאת מיד עם צאת השבת. כמו כן הוסיפה פינקוס כי אין מקום לעשות אבחנה בין טיסות סדירות לטיסות שכר בעניין העיכובים בטיסה. היו"ר שאמה-הכהן החליט כי אין מקום לדון בנושא במסגרת ההגדרות של החוק והוועדה החליטה לדון בכך במסגרת הסעיפים העוסקים בפטורים והקלות שיקבלו חברות התעופה.
נציג משרד התחבורה, עו"ד רון חלפון, אמר כי משרד התחבורה סבור הגדרה של איחור של 6 שעות כטיסה שבוטלה לפי החוק היא הגדרה מצמצת מידי. לדבריו, עיכובים כאלה קורים מידי פעם ויש להרחיב את ההגדרה ולקבוע כי טיסה שתצא באיחור של 8 שעות או יותר תחשב לטיסה שבוטלה. היועצת המשפטית של המועצה לצרכנות, עו"ד סלעית קולר, התנגדה להצעה, בעוד הממונה על הגנת הצרכן פינקוס הביעה תמיכה בעמדת משרד התחבורה כמו גם היו"ר שאמה-הכהן והוועדה אישרה את בקשת משרד התחבורה.
כמו כן קבעה הוועדה הגדרות לפיהן ייחשב נוסע כנוסע הזכאי להטבות בגין החוק. הוועדה אישרה כי נוסע שביצע צ'ק אין בשדה התעופה, או נוסע שקיבל הודעה על העברתו מהטיסה שלגביה הונפק לו כרטיס טיסה ייחשב כזכאי להטבות שיקבע החוק. לעומת זאת, אם לא שולמה תמורה עבור כרטיס הטיסה או אם הכרטיס נקנה בתעריף מיוחד שאינו ניתן לציבור באופן ישיר או עקיף (למעט חברות בתוכנית הטבות של מפעיל הטיסה או המארגן), הנוסע לא יהיה זכאי לקבלת ההטבות שמציע החוק במידה והטיסה תתעכב או תבוטל.
עוד אישרה הוועדה את שורת ההטבות שיקבלו הנוסעים מתוקף החוק, בהתאם לזמן דחיית הטיסה או ביטולה. ההטבות יכללו מזון ומשקאות בהתאם לזמן ההמתנה, אירוח בבית מלון אם נדרשת שהייה של לילה אחד או יותר, שתי שיחות טלפון ומשלוח הודעה בפקס או במייל, פיצוי כספי על טיסה שבוטלה ועוד.
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.
מאיר ברדוגו מנכ"ל הטוטו. צילום: ברני ארדובהישראלים אוהבים להמר: הטוטו עם מעל 2 מיליארד שקל הכנסות במחצית הראשונה של 2025
למרות שלא התקיים טורניר בינלאומי גדול במהלך החצי הראשון של 2025, הכנסות הטוטו זינקו ב-4% לעומת התקופה המקבילה ב-2024; הרווחים למדינה עמדו על 462 מיליון שקל, וערוץ האונליין כבר מהווה מעל רבע מהפעילות
טוטו דירקטוריון הטוטו אישר את הדוחות הכספיים לחציון הראשון של 2025, שהראו שיא חדש בהיקף ההכנסות, כ־2.073 מיליארד שקל. זוהי עלייה של כ-4% לעומת החציון המקביל אשתקד, שבו נכלל גם טורניר היורו, ובגידול של כ-300 מיליון שקל מעל היעדים התקציביים שנקבעו מראש. הרווחים שהועברו לקופת המדינה הסתכמו ב-462 מיליון שקל,עלייה של כ-3% לעומת החציון הראשון של 2024, שגם הוא נחשב עד כה לחציון שיא. במקביל, חולקו לציבור מהמרים פרסים בהיקף של יותר מ-1.4 מיליארד שקל.
מגמה נוספת שניתן לראות היא שערוץ האונליין של הטוטו הולך וגדל, וייצר הכנסה של 569 מיליון שקל בחציון הראשון, שהם כ-27% מכלל ההכנסות. מדובר בעלייה של כ-45 מיליון שקל לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בפילוח לפי ליגות, ליגת ווינר בכדורגל הישראלית מייצרת רק כ-119 מיליון שקל, לעומת ליגת האלופות, שמובילה עם הכנסות של כ-150 מיליון שקל. אחריה נמצאת ליגת ה-NBA עם כ-147 מיליון שקל והליגה הספרדית עם כ-123 מיליון שקל.
בזירת המשחקים הבודדים, גמר ליגת האלופות בין פריז סן-ז'רמן לאינטר היה המשחק המכניס ביותר בחציון עם כ-10 מיליון שקל. המשחק המקומי הבולט היה גמר גביע המדינה בין בית"ר ירושלים להפועל באר שבע, שהכניס 5.3 מיליון שקל.
יו"ר הטוטו, שבתאי צור: " החציון הראשון בשנת 2025 ממשיך להתנהל כשברקע הלחימה של ישראל במספר חזיתות והוא הסתיים כידוע במערכה מול איראן. אף על פי כן הטוטו בזכות שורת מהלכים שהוביל בשנים האחרונות הצליח גם בחציון הזה להמשיך לשפר את חווית הלקוח ולהגדיל את הרווחים שהוא מעביר למדינה, וכה חיוניים לה דווקא על רקע האתגרים הרבים שניצבים בפניה בימים אלה".
- סכום שיא: הטוטו יעניק חסות לליגת העל ויעביר 40 מיליון שקל
- מיהי "אשת השיווק" של חודש דצמבר ולמה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנכ"ל הטוטו, מאיר ברדוגו:
" אני גאה בעובדי הטוטו שעל אף המורכבות ברמה הלאומית הצליחו לשמור על רצף תפקודי מלא בחציון הראשון, שהוביל לתוצאות העסקיות הטובות בתולדות החברה גם בהכנסות וגם בכספים המועברים לציבור. צריך לזכור שמדובר בשנה ללא אירוע ספורט גדול, ואף על פיכן הצלחנו לעקוף בחציון
הראשון את ההכנסות שהיו בחציון של 2024 אשר כלל גם את היורו בגרמניה ונחשב ל
