כנס סטטוס לשיווק בשיתוף 'המסלול האקדמי המכללה למינהל' ואתר ICE יוצא לדרך
כנס השיווק הראשון של מגזין "סטטוס" מקבוצת מוטו תקשורת יתקיים ביום רביעי ה- 5 בינואר 2011, במלון לאונרדו סיטי - טאוור ברמת-גן. הכנס תחת הכותרת "שווק היום ותמכור מחר", נערך ביוזמת מוטו תקשורת ובשיתוף עם המסלול האקדמי של המכללה למנהל ומערכת אתר ICE. בכנס ייקחו חלק בכירי המנכ"לים והסמנכ"לים במשק ומיטב המומחים לשיווק בישראל.
הכנס יעסוק במגוון סוגיות איתן מתמודד כל מנהל שיווק במשק מדי יום ביומו, כגון הקשר הסינרגטי שבין שיווק ומכירות, עתיד השיווק קמעונאי, מיתוג בעולם רווי מותגים, שימוש מושכל במדיה החברתית ועוד.
במהלך הכנס יציפו המשתתפים מגוון נושאים בוערים וינסו לענות תשובות מעשיות על שאלות חשובות כמו איך לנהל נכון את תקציב השיווק בחברה, האם לתעדף את נושא המכירות על פני השקעה במיצוב ומיתוג או אולי השקעה לטווח הרחוק ובניית מותג איכותי ואמין, היא האסטרטגיה הנכונה? מה עושים במקרה של ריבוי מותגים, האם נכון להשקיע ב"ילד" הקטן והחלש או דווקא בזה החזק והמבטיח ומה באמת עשתה המדיה החברתית למערך השיווקי שלנו.
לדברי רחל בן צבי זיו, מנכ"לית קבוצת מוטו תקשורת יוזמת הכנס: "בשוק התחרותי והאגרסיבי של ימינו הופך נושא השיווק לסוגיה מהותית המטרידה כל מנכ"ל ומנהל שיווק באשר הוא. כנס סטטוס לשיווק בא להציף סוגיות בתחום השיווק ואף לנסות ולתת להן מענה פרקטי וישים. לצורך הכנס חברנו למסלול האקדמי של המכללה למנהל ולמערכת ICE ובשיתוף עמם גייסנו את מיטב האוטוריטות בתחום השיווק מנכ"לים, סמנכ"לים, מנהלי שיווק, מרצים, אנשי תקשורת ועוד שייקחו חלק פעיל בדיונים ויתרמו מהידע והניסיון שצברו במהלך השנים לטובת באי הכנס".
בין משתתפי הכנס: ד"ר אביחי שוב עמי, ראש המחלקה לשיווק ופרסום בביה"ס למינהל עסקים, המסלול האקדמי המכללה למינהל, רמי שביט - מנכ"ל המשביר לצרכן, שלמה גבאי מנכ"ל איקאה, רחל בן צבי-זיו - מנכ"ל מוטו תקשורת, רמי איש הורביץ - מנכ"ל אוטודיפו, זאב קלימי מנכ"ל נסטלה גלידות, אלי גידור סמנכ"ל סחר ושיווק, שופרסל, ערן יסעור - עורך ראשי, פורום שיווק, אלי מרון- מרצה לשיווק וקמעונאות המסלול האקדמי במכללה למנהל ומנכ"ל משותף בחברת Sinergia-Retail, ליאור צורף- יועץ לשיווק דיגיטאלי ומרצה במסלול האקדמי המכללה למנהל, טלי אורן - סמנכ"ל שיווק, חוגלה קימברלי, צביקה שיינפלד סמנכ"ל שיווק, ניופאן, אדם שוב - מנכ"ל 'ריפרש' ומייסד הקפה דה מרקר וכן סמנכ"לים נוספים, מרצים במסלול האקדמי של המכללה למנהל ומומחים בתחום השיווק.

השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת
משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026
משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%.
דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.
מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות
משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן.
בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- רפורמת מס טורקית תפגע במשקי הבית, בעסקים קטנים ובינוניים וייתכן שאף בשוק ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס דומה.

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
