בסיום הדיון בכנסת, הוחלט - מבקר המדינה יבדוק את התנהלות ועדת ששינסקי

מנכ"ל דלק אנרגיה גדעון תדמור תקף בדיון בוועדה לביקורת המדינה את עבודת ועדת ששינסקי: "חרגה מהמנדט שלה, גרמה לחזרה מהתחייבויות שניתנו בעל פה ובכתב"

מספר שעות לפני פרסום המסקנות הסופיות של ועדת ששינסקי, הוועדה לביקורת המדינה בכנסת החליטה כי מבקר המדינה יבדוק את התנהלותה של ועדת ששינסקי שיבחן את תהליך קבלת ההחלטות במשק הגז.

הוועדה לביקורת המדינה בכנסת דנה היום בעניין תהליך קבלת ההחלטות במשק הגז בישראל. לדיון הוזמנו בכירי ענף האנרגיה מקבוצת דלק, מודיעין, ישראמקו גבעות ועוד. עם זאת, הנוכחות בדיון היא מצומצמת יחסית וכוללת את מנכ"ל דלק אנרגיה גדעון תדמור, מנכ"ל ישראמקו היוצא יוסי לוי ומגבעות נוכחים מנכ"ל והגיאולוג של גבעות עולם טוביה לוסקין ודירקטור בשותפות שמואל בקר.

לאחר שבכירי החברות הפועלות במשק הגז תקפו את עבודתה של ועדת ששינסקי, הוועדה החליטה לקרוא למבקר המדינה לחוות את דעתו. לדברי הוועדה, הדיון העלה תהיות לגבי הליך קבלת ההחלטות שהביאו לעצם הקמתה של ועדת ששינסקי.

"ועדת ששינסקי חרגה מהמנדט שלה"

"ועדת ששינסקי חרגה מן המנדט שלה", אמר תדמור. לדבריו, הוועדה "גרמה לחזרה מהתחייבויות שניתנו בעל פה ובכתב והיום אנחנו אוכלים את אפקט ששינסקי שגרם לנזקים בלתי הפיכים למשק האנרגיה".

לדברי תדמור: "בעקבות שינוי העמדה ומסקנות הביניים - כל המודל העסקי והמימוני עומד בפני שוקת שבורה. אף בנק לא הולך לממן עסק שיש בו חוסר ודאות. מדובר בפגיעה לא רק באמון אלא גם במודל העסקי שלא מאפשר להתקדם קדימה. המסקנות האלו תקעו את הפרוייקט".

לגבי החוזה שנחתם בין EMG לבין המצרים אמר כי "איבוד של כל חוזה הוא משמעותי למודל העסקי. התרענו על כך לפני החתימה ואמרנו שאם לא תהיה כאן החרגה מיידית אנחנו נמנע את החוזה. גם בוועדת הכלכלה אמר מנכ"ל החברה לישראל שאלמלא וועדת ששינסקי - החוזה היה נחתם איתנו".

תדמור תקף בדיון את ועדת ששינסקי ודרך עבודתה: "המדינה השוותה אותנו במקום למדינות ה-OECD ל-16 מדינות אחרות שרק 3 שייכות למדינות ה-OECD ומתוכן רק שתיים נכונות להשוואה". לדבריו: "ברשמות נמצאות מדינות כמו לוב מאוריטניה בנגלדש ומדינות נוספות שאין להן כל קשר לתנאים של ישראל".

"במקום ביצי זהב נקבל מרק עוף"

בדיון השתתפו מטעם שותפות גבעות עולם הגיאולוג שלה טוביה לוסקין ודירקטור השותפות שמואל בקר. בדיון תקף לוסקין את התנהלותה של וועדת ששינסקי והסביר כי "בישראל ישנם כ-300 אלף משקיעים פרטיים שהשקיעו מהכסף שהרוויחו בעמל רב בסקטור הגז והנפט. 300 אלף איש, הם 300 אלף בתי אב, שהם כמיליון אזרחים ישראלים. אתם רוצים את טובת הציבור - הנה הציבור".

תגובות לכתבה(18):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    קוקו 03/01/2011 15:35
    הגב לתגובה זו
    כאן השותפים לקידוח דורשים את כל הרווח לעצמם? הרי הגז הוא של המדינה,תשובה לא המציא או יצר את הגז.
  • מתקרבת 03/01/2011 16:44
    הגב לתגובה זו
    שפורסמה בידיעות אחרנות לפי כמה ימים, אנחנו מקום רביעי בעולם בתמלוגים!!!!!! מהגבוה לנמוך..... אז אל תכתוב דברים לא מבוססים..... חפש בגוגל - בטוח תמצא.אור ואהבה
  • 8.
    ושלא יעבדו עליכם ! 03/01/2011 14:04
    הגב לתגובה זו
    כל הרעש היחצני נועד למזער את הנזק לטייקון התורן. הפעם בשקשוקה הטייקון תשובה. שיהיה לכולכם טעים.
  • ראובן מ. 03/01/2011 14:51
    הגב לתגובה זו
    בגלל מסקנות הביניים הנלוזות המדינה כבר הפסידה 5 מיליארד ש\"ח . על המבקר לבדוק את ההתנהלות ועל הפרקליטות להגיש כתבי אישום בהקדם.
  • irda76 03/01/2011 14:12
    הגב לתגובה זו
    כמה שאתה חכם?!...?!...?!... חלם לעומתך הרווארד. אך בעצם, כולנו רוצים דקות תהילה ייחודיות. הנה זכית, ואפילו לתגובה.
  • 7.
    קובי 03/01/2011 13:43
    הגב לתגובה זו
    א. דרוש חוות דעת ממבקר המדינה ב. משרד האוצר רואה רק את טובתו הנקודתית ולא מצליח להסתכל מתוך ראיה מערכתית. ג, משרד האוצר אינו מבחין בין ראיה מקצועית (של משרד התשתיות) לבין ראייתו הכלכלית גרידא לפיכך נראה כי מסקנות ששינסקי לא יהיו רלוונטיות היום במעמד הכנסת לאישורן- מסקנה שלי!!
  • 6.
    יודה 03/01/2011 13:26
    הגב לתגובה זו
    כל מי שקנה מניות גז בשקל וחצי בוכה ומילל כמשתין בקיר שהרוח נושבת מולו.
  • לא על הקיר , על המצבה של (ועדת) שישינסקי! (ל"ת)
    ראובן מ. 03/01/2011 14:47
    הגב לתגובה זו
  • חמור עבודה 03/01/2011 14:34
    הגב לתגובה זו
    שכל מי שמרוויח כסף בדרכים כשרות צריך לתת אותו לך? בדיוק למטרה זו יש את חוקי המס לגבייה ואת הממשלה והכנסת לחלוקת התקציב. גם אם יזרום פה נפט ברחובות תשלמו 8 שקל לליטר דלק ויישבו 40 ילדים בכיתה ושני זקנים במיטה אחתת בית חולים. תפסיקו להיות פתאום כל כך סוציאליסטים, יש דרך לשנות מיסים והסכמים ככה זה בטח לא!
  • 5.
    אני מחפש לך מטפחת כדי לנגב לך את דמעות התנין (ל"ת)
    דב 03/01/2011 13:26
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    מרק עוף זה דווקא דבר טעים (ל"ת)
    פולני 03/01/2011 13:23
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    יש נפט!!!!!! (ל"ת)
    לפידות חלץ 03/01/2011 13:17
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    חזי 03/01/2011 13:05
    הגב לתגובה זו
    על ראשך שלי יחימוביץ יהיו זקנים שלא יהיה להם חשמל ולא יוכלו לחמם בחורף כי החשמל יהיה יקר. גם חולים רבים יהיו מזיהום האוויר הפחמי של חברת חשמל-על ראשך הכל בגלל הגרידיות והפופוליזם הזול שאת חיה ומתפרנסת ממנו
  • א.ש 03/01/2011 21:31
    הגב לתגובה זו
    מדוע לא נשמע קולך כאשר הנמלים מושבתים ופרנסת היצואנים בסכנה?
  • בושה לך יחימוביץ!! (ל"ת)
    אזרח 03/01/2011 13:32
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ועדת חקירה לכל הנושא (ל"ת)
    משקיע 03/01/2011 12:55
    הגב לתגובה זו
  • צדק צדק 03/01/2011 15:03
    הגב לתגובה זו
    מיד עפ פרסום תוצאות הקידוח בליוויתן, אני מניח שהווא ידע לבדוק מה שרשות ני\"ע לא עושה, האם בעקבות \"ההמלצות\" שלהם הם ביצעו פעולות בנירות המדוברים, וגרמו לצניחה בנירות.
  • צחי 03/01/2011 13:09
    הגב לתגובה זו
    עד שתתפוצצו
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי