פרסום ראשון

מחקר של IHS: "דו"ח ששינסקי יערער את היציבות הפיסקלית, ידרשו שנים לצבור מוניטין מחדש"

הסערה נמשכת: חברת היעוץ ששכרה נובל אנרג'י מציגה דו"ח מפורט בו היא מונה את הסיכונים ביישום מסקנות ששינסקי. על הרטרואקטיביות: "על ישראל ללמוד מנסיון העבר של מדינות אחרות כמו רוסיה"
ליאור נחום | (19)

יישום המלצות ועדת ששינסקי עלול לעכב ואפילו למנוע פרוייקטים של קידוח גז ונפט ואילו הפעלת הרטרואקטיביות עשויה לפגוע ביציבות המשטר הפיסקלי. כך עולה מחוות דעת של חברת הייעוץ האמריקנית IHS, אותה שכרה נובל אנרג'י, השותפה במאגרי הגז הטבעי "תמר" ו"לוויתן" לצורך בחינת מסקנות ועדת ששינסקי. העניין האירוני הוא שבדיוק לפני כעשור מדינת ישראל שכרה את חברת המחקר והיעוץ IHS במטרה שתמליץ על שינוי במדיניות הפיסקלית שתונקט על אוצרות טבע הכוללים שדות גז ונפט. בעקבות הדו"ח שהוגש דאז החליטה הממשלה להעלות את שיעור התמלוגים מהכנסות הקשורות באוצרות גז טבעי ולשנות את החוק המקורי שעמד בתוקף משנת 1952. הסיכון בהשקעה בישראל שווה לסיכון בהשקעה בסודאן בדו"ח שהגישה IHS, הנמנית עם קבוצת CERA העולמית, מציינים כי שינוי רטרואקטיבי בתמלוגי הגז עשוי לפגוע בהשקעה עתידית במדינת ישראל בשתי דרכים: 1. הדבר עשוי להאט ואפילו למנוע השקעה בתגליות עתידיות. 2. הפעולה תערער את ביטחון המשקיעים במשטר הפיסקלי בישראל. עוד מציינים כי שינויים רטרואקטיבים על רשיונות קיימים יובילו בהכרח להורדת האטרקטיביות של ההשקעה בישראל, בדיוק בעת בה המשק הישראלי נתפס כמושך במונחים של תשואה על ההון. בבדיקה כלל עולמית של יעדי השקעה אטרקטיביים, ישראל ממוקמת במקום ה-113 מתוך 125 מדינות ונמצאת לצד מדינות כגון סודאן, בוליבי, בורמה וסיירה ליאון. ב-IHS מציינים כי שינוי רטרואקטיבי כמובן שלא יוביל לעלייה של ישראל בדירוג ההשקעה. ללמוד מנסיון העבר בחברת המחקר IHS מציינים כי זה יהיה חבל לפגוע בערך של שדות הגז מנקודת המבט של ישראל, מאשר ללמוד מנסיון העבר שפגע במדינות ברחבי העולם. "לאפקט של שינוי רטרואקטיבי במדיניות הפיסקלית תהיינה השלכות ארוכות טווח. ידרשו שנים כדי לצבור מחדש את המוניטין הפיסקלי, אך דרושים חודשים בודדים בכדי להרוסו". בהמשך לכך מונים רשימה של מדינות שביצעו שינויים פיסקליים שגגרו ירידה חדה בביקושים ובזרימת ההון. מבין המדינות שמוצגות נכללת רוסיה שהעלתה את מס היצוא על משאבים מינרלים - פעולה שגרמה להאטה משמעותית בייצור ובצמיחה בסקטור המדובר. בתוך כך מציינים כי "מחלוקת" על תמלוגי הגז בניגריה כבר עתה גורמת להאטה משמעותית בהון הנכנס למדינה שמוקצה לאקספלורציה של שדות גז ונפט. ה"ניו יורק טיימס": תמלוגי הגז יעמדו על 55%-60% אתמול חשף המגזין האמריקני ה"ניו יורק טיימס" כי דו"ח ששינסקי צפוי להתפרסם ביום ב' והוא אושר עד כה על ידי נגיד בנק ישראל,סטנלי פישר, קרן המטבע העולמית וה-OECD. בראיון לעיתון ציין יו"ר הוועדה לקביעת רמת התמלוגים, פרופ' איתן ששינסקי, כי שיעור המס ינוע בין 55% ל-60%, רמה הנמוכה משיעור התמלוגים במדינות המתועשות - 62%. העניינים התלהטו והסערה גברה אחרי שענקית האנרגיה האמריקנית, נובל אנרג'י, הכריזה יחד עם שותפיה הישראלים בצהרי יום רביעי כי במבנה "לוויתן" קיימות עתודות גז טבעי בגודל 16 טריליון רגל מעוקב (16 TCF). מדובר בתגלית הגז הגדולה ביותר אי-פעם של חברת נובל אנרג'י והתגלית הגדולה ביותר בעולם במהלך העשור האחרון.

תגובות לכתבה(19):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    T 01/01/2011 22:09
    הגב לתגובה זו
    בעבר אמרתי שהליכוד נחשב לימני רק מבחינה כלכלית אך עכשיו אחרי שאני רואה שהיהודונים של ה-,NIF- הקרן לישראל החדשה- שולטים על נתניהו והוא הפך לשמאלני בהכל תוך ותור מוחלט הגז הישראלי לטובת מדינה הרואה בנו אויב עיקרי למרות פיסת נייר מסריח שניקרה הסכם שלום לאור כל זאת אני מבקש לא לתמוך בחברות הנשענות על הגז המצרי בזכות \"ידידנו שישינסקי\" ולהתפקד לליכוד ולזרוק את שטייניץ ונתניהו החלש.
  • 6.
    הראל 01/01/2011 15:20
    הגב לתגובה זו
    מהטוקטקיסטים בתלום שיושבים כאן ןבכל האתרים ורק מציפים שטויות. 99% מהם קנו את המניות בנתיים בשנתיים האחרונות רק שידעו שיש תגלית. חלקם לא נולדו בכלל שהיו חיפושי נפט בארץ לפני 25 שנה. פתאום כולם נהיו משקיעים ששמו את כספם שנים על גבי שנים בחיפושים. מספיק עם הדמגוגיה הזו בשקל! אוצרות הטבע הן של כ-ו-ל-נ-ו ולא ניתן רק לחבורה של פרזיטים שרוצים לעשות כסף ממניות להנות ממנה. לכו לעבוד!!!
  • אתה אידיוט (ל"ת)
    tom 02/01/2011 08:27
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    עוד דוח מטעם תשובה וחבריו - שלא בוחלים בדבר (ל"ת)
    המס היום לא ריאלי 01/01/2011 10:28
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    חן 01/01/2011 08:41
    הגב לתגובה זו
    הממשל בהחלט צודק, למרות האיומים איפה שיש פוטנציאל לכסף חברות יגיעו, הם כבר ימצאו את תכנוני המס להקטין את התשלום. מעניין עם התגובות תוצרת של משרד יחסי ציבור?
  • 3.
    אזרח שמתבייש 01/01/2011 05:12
    הגב לתגובה זו
    בוא נראה את השלטון מחזיר כספים לכל מפסידי הבורסה בקידוחי העבר הכושלים.
  • 2.
    bn 01/01/2011 05:06
    הגב לתגובה זו
    שם נעשא סדר
  • 1.
    יאיר 01/01/2011 04:31
    הגב לתגובה זו
    לכם.
חיסכון
צילום: רוי שיינמן

פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה

מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים? 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בנקים פקדונות

הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.

וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.

הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה).  מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.  

על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה  היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת  - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה. 


הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:




דוח דו"ח דוחות מסמכים מחשבון מספרים נתונים טבלה חשבון עמלות שורה ניהול דמי כסף חסכון פנסיה מס העלמות העלמת
צילום: Pixabay

עורך דין מהצפון חשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל

באמצעות פקיד שומה חקירות חיפה והצפון, מנהלת רשות המסים חקירה כנגד עו"ד נאשד אבו ריא, תושב סחנין, החשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס

העלמות מס הן מכת מדינה. גופים רבים עובדים באופן לגיטימי ומתכננים לשלם כמה שפחות מס. גופים רבים אחרים עוברים על החוק. זאת העלמת מס בידיעה, בהכוונה, זו גניבה. כל העלמת מס היא גניבה מכולנו - אם כולם ישלמו, כולם ישלמו פחות.

רשות המסים, באמצעות פקיד שומה חקירות חיפה והצפון, מנהלת חקירה כנגד עו"ד נאשד אבו ריא, תושב סחנין, החשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל. החשוד הובא היום לבית משפט השלום בחיפה ושוחרר בתנאים מגבילים. מבקשת המעצר עולה כי על פי ניתוח חשבונות הבנק של החשוד והשוואתם לדיווחיו למס הכנסה בשנים 2021-2024 נמצאו הפרשים של כ-8 מיליון שקל, שמקורם בשיקים, מזומנים והעברות לחשבון הבנק. 

בנוסף, מממצאי החקירה עולה כי החשוד ניהל ספרים כוזבים תוך שימוש במרמה ותחבולה במזיד על מנת להתחמק מתשלום מס כדין. כאמור בית המשפט השלום בחיפה החליט לשחרר את החשוד בתנאים מגבילים. החקירה נמשכת.

רשות המסים מגבירה בשנים האחרונות את פעילות האכיפה בתחום בעיקר באמצעות מאגרי מידע, שיתופי פעולה עם גורמים בענף, וחיפושים יזומים - הרשויות מנסות לפצח את "מעגל העלמה" ולפגוע בכדאיות של ניהול הכנסות מוסתרות. החקירה הנוכחית, מהווה חלק ממאמץ רחב יותר להגברת המשמעת הפיננסית בכל ענפי המשק.

בנוסף, כל סיפור של העלמה חושף את האתגרים שמולם ניצבת רשות המסים, בניסיונה להתמודד עם הון בלתי מדווח במשק הישראלי. בעוד החקירה נמשכת, השאלה הגדולה שנותרת פתוחה היא האם המקרה הזה יהפוך לתמרור אזהרה עבור אחרים הפועלים מחוץ למערכת.