פרופ' מתיוס: "אין בארץ שום יכולת לפקח על תחום הגז, כל הידע אצל דלק ונובל"
השותפות בקידוח 'לוויתן' אישרו אתמול את ההערכות המוקדמות והודיעו כי במאגר נמצא גז בהיקף של 16 TCF, או 453 מיליארד מטר מעוקב, כמות כמעט כפולה מזו שהתגלתה ב'תמר'. כעת, בשוק מפנים את המבט לכיוונה של ועדת ששינסקי, שצפוייה לפרסם את מסקנותיה הסופיות בשבוע הבא.
אתמול הודיעה נובל אנרג'י כי קידוח האקספלורציה שערכה מאמת את ההערכות המוקדמות כי קיים מאגר גז בהיקף של 16 TCF במבנה 'לוויתן' הנמצא אל מול חופי חיפה. כעת, תשומת הלב מופנית לכיוונה של ועדת ששינסקי שאמורה לפרסם את הדו"ח הסופי בשבוע הבא. אתמול,
"תמחור מניות שותפויות לוויתן יושפע בעיקר ממידת יישום המלצות ששינסקי ומהבהרות לגבי המודל העסקי", אמר האנליסט ירון זר מכלל פיננסים. זר, בדומה לאנליסטים נוספים, מעריכים שהמסקנות הסופיות של ששינסקי ירוככו בהשוואה להמלצות הראשוניות שפורסמו, בהם קראה הוועדה להעלות את המיסוי בתחום מכ-30% ל-66%.
מיד לאחר הדיווח אתמול והברכות על התגלית, מנכ"ל דלק אנרגיה גדעון תדמור
"חסרה מומחיות בתחום הגז והנפט הדנה בהשלכות התגליות", אמר ל-Bizportal פרופ' אלן מתיוס מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית, "אין בארץ שום יכולת לפקח על מה שקורה בתחום גיאופיסיקה ימית, גיאולוגיה ימית, חקר מאובנים ימי ואפילו בתחומים של ביולוגיה ואקולוגיה ימית". מתיוס מציין כי בעבר היו עשרות חוקרים שפעלו בתחום, בעיקר בשנות ה-60 וה-70 במאה הקודמת. מאז נרשמה ירידה חדה בפעילות לחוקרים בודדים מכיוון שלא נמצאו כמויות נפט משמעותיות. מתיוס מוסיף כי החיפושים היום מבוססים על מחקרים ועבודות שנעשו בעבר במכון הגיאופיסי והגאולוגי, אך מאז החוקרים יצאו לפנסיה.
"כל הידע וכל המומחיות נמצא אצל נובל אנרג'י ודלק", מסביר מתיוס, "מעט אנשים יכולים להעניק ייעוץ בלתי תלוי למדינה בעניין". מבלי למתוח ביקורת על החברות הפועלות בתחום בארץ, מתיוס נותן דוגמה מחו"ל לחשיבות הייעוץ הבלתי תלוי למדינה - פיצוץ האסדה של BP במפרץ מקסיקו. "אף אחד בממשל האמריקני לא ידע מה לעשות שם כי לאף היה להם ידע מלבד של חברת BP", אמר אך הוסיף כי פיקוח חשוב גם במקרים פחות קיצוניים. לדבריו, כמו שהמדינה מעניקה רשיונות לבניית בתים לפי תוכניות ואישורים, כך היא צריכה גם מומחיות על מנת לפקח ולדעת ולהבין במה שחברות הגז והנפט עושות. "בעצם מדובר במשאבים של המדינה ויש לה בעיה לפקח עליהם", הוסיף.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
