פרופ' מתיוס: "אין בארץ שום יכולת לפקח על תחום הגז, כל הידע אצל דלק ונובל"

המדען הבכיר מהאוניברסיטה העברית בשיחה עם Bizportal. "היו פה פעם חוקרים בלתי תלויים, הם בפנסיה כיום; ככל שיהיה יותר ידע פומבי, כך עולה הסיכוי לתגליות נוספות"
יונתן גורודישר |

השותפות בקידוח 'לוויתן' אישרו אתמול את ההערכות המוקדמות והודיעו כי במאגר נמצא גז בהיקף של 16 TCF, או 453 מיליארד מטר מעוקב, כמות כמעט כפולה מזו שהתגלתה ב'תמר'. כעת, בשוק מפנים את המבט לכיוונה של ועדת ששינסקי, שצפוייה לפרסם את מסקנותיה הסופיות בשבוע הבא.

אתמול הודיעה נובל אנרג'י כי קידוח האקספלורציה שערכה מאמת את ההערכות המוקדמות כי קיים מאגר גז בהיקף של 16 TCF במבנה 'לוויתן' הנמצא אל מול חופי חיפה. כעת, תשומת הלב מופנית לכיוונה של ועדת ששינסקי שאמורה לפרסם את הדו"ח הסופי בשבוע הבא. אתמול, האנליסטים המסקרים את השותפויות היו תמימי דעים כשהעריכו שלמסקנות ששינסקי תהיה השפעה גדולה יותר על תמחור השותפויות מאשר לדיווח אתמול.

"תמחור מניות שותפויות לוויתן יושפע בעיקר ממידת יישום המלצות ששינסקי ומהבהרות לגבי המודל העסקי", אמר האנליסט ירון זר מכלל פיננסים. זר, בדומה לאנליסטים נוספים, מעריכים שהמסקנות הסופיות של ששינסקי ירוככו בהשוואה להמלצות הראשוניות שפורסמו, בהם קראה הוועדה להעלות את המיסוי בתחום מכ-30% ל-66%.

מיד לאחר הדיווח אתמול והברכות על התגלית, מנכ"ל דלק אנרגיה גדעון תדמור כבר קרא להחרגת 'לוויתן' בנוסף ל'תמר' מהמסקנות הסופיות של ועדת ששינסקי. ברקע לעבודת הוועדה עולים קולות כי המאבק בחברות הוא א-סימטרי, זאת משום שישנם בודדים בארץ העוסקים באקדמיה בגיאולוגיה ימית ובתחומים קשורים ועל כן כמעט ואין מי שיעניק למדינה ייעוץ בלתי תלוי בעניין ההשלכות של התגליות בתחומים השונים.

"חסרה מומחיות בתחום הגז והנפט הדנה בהשלכות התגליות", אמר ל-Bizportal פרופ' אלן מתיוס מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית, "אין בארץ שום יכולת לפקח על מה שקורה בתחום גיאופיסיקה ימית, גיאולוגיה ימית, חקר מאובנים ימי ואפילו בתחומים של ביולוגיה ואקולוגיה ימית". מתיוס מציין כי בעבר היו עשרות חוקרים שפעלו בתחום, בעיקר בשנות ה-60 וה-70 במאה הקודמת. מאז נרשמה ירידה חדה בפעילות לחוקרים בודדים מכיוון שלא נמצאו כמויות נפט משמעותיות. מתיוס מוסיף כי החיפושים היום מבוססים על מחקרים ועבודות שנעשו בעבר במכון הגיאופיסי והגאולוגי, אך מאז החוקרים יצאו לפנסיה.

"כל הידע וכל המומחיות נמצא אצל נובל אנרג'י ודלק", מסביר מתיוס, "מעט אנשים יכולים להעניק ייעוץ בלתי תלוי למדינה בעניין". מבלי למתוח ביקורת על החברות הפועלות בתחום בארץ, מתיוס נותן דוגמה מחו"ל לחשיבות הייעוץ הבלתי תלוי למדינה - פיצוץ האסדה של BP במפרץ מקסיקו. "אף אחד בממשל האמריקני לא ידע מה לעשות שם כי לאף היה להם ידע מלבד של חברת BP", אמר אך הוסיף כי פיקוח חשוב גם במקרים פחות קיצוניים. לדבריו, כמו שהמדינה מעניקה רשיונות לבניית בתים לפי תוכניות ואישורים, כך היא צריכה גם מומחיות על מנת לפקח ולדעת ולהבין במה שחברות הגז והנפט עושות. "בעצם מדובר במשאבים של המדינה ויש לה בעיה לפקח עליהם", הוסיף.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה. 

מייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיותמייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיות

מנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל

מייקל אולירי, מנכ"ל החברה אמר כי נגמרה לו הסבלנות להנחיות הבטחון המשתנות בישראל וטוען שהחברה לא תחדש את טיסותיה לפני סוף אוקטובר, וספק אם גם אחריו

רן קידר |
נושאים בכתבה ריאנאייר

למרות שלאחרונה נראה היה כי פעילות הטיסות חוזרת לשיגרה כלשהי, מנכ"ל ראיינאייר, מייקל אולירי, מעיב על האופטימיות וטוען כי כי החברה "לא בטוחה אם תחדש את פעילותה בישראל. לדבריו, אין ודאות שתשוב לפעול בישראל, גם לאחר שתסתיים הלחימה בעזה. מייקל אולירי, התראיין לרשת RTE באירלנד והוסיף האשמה ישירה כלפי הרשויות המקומיות: "משחקים איתנו". 

ריינאייר הודיעה כבר מוקדם יותר הקיץ כי לא תחדש את טיסותיה לישראל לפני ה-25 באוקטובר. אולם דבריו של אולירי מציבים סימן שאלה מהותי לא רק לגבי הטווח הקצר, אלא גם לגבי חורף 2025-2026. הביקורת שהשמיע אינה חדשה. ריינאייר העלתה בעבר טענות נגד אגרות, תיאומים תפעוליים, ותנאים שהציבו הרשויות בישראל, אך אמירות כאלה, כאשר הן נאמרות בפורומים פומביים, מעידות לרוב על ניתוק במגעים בין הצדדים. 

עבור הנוסעים הישראלים הדבר עלול לפגוע בהיצע הטיסות ולהפחית את הסיכוי להורדת מחירים. מצד שני, אלו הן חדשות טובות עבור אלעל, שבכל פעם שיש אירוע בטחוני כלשהו, המנייה שלה מזנקת. מבחינת חברות הלואו קוסט הנוספות, ככל הנראה וויזאייר היא זו שתמלא את החלל. 

במהלך 2022, הפעילה ריינאייר למעלה מ-30 טיסות שבועיות מישראל, במחירים נמוכים. ב-2023 אף הצהירה על כוונה להרחיב את פעילותה בישראל, אולם התחזיות האלה התרסקו עם ההסלמה הביטחונית וקריסת תנועת התיירים הנכנסת. 

אבל אולירי לא התייחס רק לישראל, אלא גם להשפעות העמוקות של הלחימה בין רוסיה לאוקראינה על תעופה אזרחית באירופה. לדבריו, התקיפה האווירית הרוסית על פולין, שכללה חדירה של רחפנים לשטח המדינה, יצרה שיבושים נרחבים ביום רביעי האחרון, ובאותו יום רק 60% מטיסות ריינאייר יצאו בזמן (לעומת 90% ביום רגיל). נמלי תעופה בוורשה, מודלין, ז'שוב ולובלין נסגרו זמנית, ואולירי הזהיר כי "מדובר באירוע שצפוי להימשך לאורך שנים". לדבריו, "אם האיחוד האירופי והבית הלבן לא ינקטו קו תקיף, עם סנקציות עונשיות נגד רוסיה, ההפרעות האלה לא ייפסקו".