פרופ' מתיוס: "אין בארץ שום יכולת לפקח על תחום הגז, כל הידע אצל דלק ונובל"
השותפות בקידוח 'לוויתן' אישרו אתמול את ההערכות המוקדמות והודיעו כי במאגר נמצא גז בהיקף של 16 TCF, או 453 מיליארד מטר מעוקב, כמות כמעט כפולה מזו שהתגלתה ב'תמר'. כעת, בשוק מפנים את המבט לכיוונה של ועדת ששינסקי, שצפוייה לפרסם את מסקנותיה הסופיות בשבוע הבא.
אתמול הודיעה נובל אנרג'י כי קידוח האקספלורציה שערכה מאמת את ההערכות המוקדמות כי קיים מאגר גז בהיקף של 16 TCF במבנה 'לוויתן' הנמצא אל מול חופי חיפה. כעת, תשומת הלב מופנית לכיוונה של ועדת ששינסקי שאמורה לפרסם את הדו"ח הסופי בשבוע הבא. אתמול,
"תמחור מניות שותפויות לוויתן יושפע בעיקר ממידת יישום המלצות ששינסקי ומהבהרות לגבי המודל העסקי", אמר האנליסט ירון זר מכלל פיננסים. זר, בדומה לאנליסטים נוספים, מעריכים שהמסקנות הסופיות של ששינסקי ירוככו בהשוואה להמלצות הראשוניות שפורסמו, בהם קראה הוועדה להעלות את המיסוי בתחום מכ-30% ל-66%.
מיד לאחר הדיווח אתמול והברכות על התגלית, מנכ"ל דלק אנרגיה גדעון תדמור
"חסרה מומחיות בתחום הגז והנפט הדנה בהשלכות התגליות", אמר ל-Bizportal פרופ' אלן מתיוס מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית, "אין בארץ שום יכולת לפקח על מה שקורה בתחום גיאופיסיקה ימית, גיאולוגיה ימית, חקר מאובנים ימי ואפילו בתחומים של ביולוגיה ואקולוגיה ימית". מתיוס מציין כי בעבר היו עשרות חוקרים שפעלו בתחום, בעיקר בשנות ה-60 וה-70 במאה הקודמת. מאז נרשמה ירידה חדה בפעילות לחוקרים בודדים מכיוון שלא נמצאו כמויות נפט משמעותיות. מתיוס מוסיף כי החיפושים היום מבוססים על מחקרים ועבודות שנעשו בעבר במכון הגיאופיסי והגאולוגי, אך מאז החוקרים יצאו לפנסיה.
"כל הידע וכל המומחיות נמצא אצל נובל אנרג'י ודלק", מסביר מתיוס, "מעט אנשים יכולים להעניק ייעוץ בלתי תלוי למדינה בעניין". מבלי למתוח ביקורת על החברות הפועלות בתחום בארץ, מתיוס נותן דוגמה מחו"ל לחשיבות הייעוץ הבלתי תלוי למדינה - פיצוץ האסדה של BP במפרץ מקסיקו. "אף אחד בממשל האמריקני לא ידע מה לעשות שם כי לאף היה להם ידע מלבד של חברת BP", אמר אך הוסיף כי פיקוח חשוב גם במקרים פחות קיצוניים. לדבריו, כמו שהמדינה מעניקה רשיונות לבניית בתים לפי תוכניות ואישורים, כך היא צריכה גם מומחיות על מנת לפקח ולדעת ולהבין במה שחברות הגז והנפט עושות. "בעצם מדובר במשאבים של המדינה ויש לה בעיה לפקח עליהם", הוסיף.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
