מי יאכל תשע עוגות כובע?
הבוקר יוכרע הוכרע גורלו של משה קצב. הנה השידור החי.
מעריב חוזר לצילום המפורסם והמוצלח שלו (יהודה לחיאני) של תמונת הנשיא הממלכתית עם הזגוגית המנופצת).
לא הבנתי את הכותרת הגדולה בע' 2 במעריב, "אדם לפני גורלו" (הלקוחה מאדם בעקבות גורלו, Easy Rider) מה קשור גורל לפה? זו רעידת אדמה?
רונן דמארי כותב בידיעה נפרדת שגילה קצב תגיע היום לבית המשפט. מתברר שלא הגיעה. בין היתר הוא אומר שבפרשות מין אחרות משפחות מתפרקות. זה הזמן לחזור לארוסתו של ארז אפרתי, ולשמוע מה קורה איתה: מחכה לחתונה, החזירה את השמלה, מה?
נתיב נחמני מספר על התערבות סנגורו של קצב, עו"ד אביגדור פלדמן עם חבריו: אם יזוכה, יאכלו תשעה מחבריו עוגות בצורת כובע. אם יורשע, יאכל פלדמן תשע עוגות בצורת כובע. עוד לא הבנתי איפה העונש פה, נראה לי שפלדמן יהנה מאכילת תשע עוגות, לא?
בילי מוסקונה-לרמן כותבת ששני אחיו של קצב אוספים למענו כסף ברחבי העולם "כדי לממן את שני עורכי הדין היקרים פלדמן ובן ציון, ולהמשיך את שגרת החיים המצוינת שאליה הם רגילים ובה ימשיכו גם בעתיד, בזכות הפנסיה הגבוהה וזכויות כספיות רבות אחרות המשולמות מכספינו". (בנוסף: צ"ל ציון אמיר)
כמה כמה מעריב: שער+5 עמודים ראשונים. בשער מפנה העיתון ל-nrg: "דיווחים חיים, פרשנויות ותגובות מכל מוקדי ההתרחשות" ידיעות: רוב השער ועמודים 4, 6. הארץ: ארבעה סדינים ראשונים. ישראל היום: מרכז השער וכפולה ראשונה.
האמת? מאחר שהכל נכתב כבר הבוקר בכל האינטרנט הזה, כולל הכרעת השופטים, אין שום סיבה לעלעל בעמודים האלו בעיתון, שהיו רלוונטיים רק למי שקמו השכם ורצו להתרענן ולספח לקפה את מעללי הנשיא לשעבר.
גז
כפולת 2-3 בידיעות מתייחסת למאגר הגז הטבעי הענק שנמצא מול חופי חיפה, ויכונה, בגלל גודלו, לוויתן. במעריב: 8-9. בהארץ סקור נרחב במארקר, ידיעה שנייה בשער. ישר"ה: כותרת עליונה בשער וע' 5,7.בגדים
ביום שלישי נכתב בידיעות שתקציב הביגוד השנתי של רה"מ ורהמ"ה עומד על 46 אלף ש' בשנה בצמוד למדד. היום, כותב איתמר אייכנר, מתברר שעד כה הוציא הזוג כ-78 אלף ש' מתך כ-98 אלף. לעומת זאת, אומר אייכנר, בכל תקופת אולמרט נמסרו קבלות בסך 7,500 ש' לקניית בגדים. מלשכת נתניהו טוענים שהסכומים שאולמרט הציג לא נכונים ושההחלטה על סכום תקצוב הביגוד התקבלה בזמן אולמרט. מלשכת אולמרט טוענים שההחלטה התקבלה בזמן ברק. ובקיצור, מה רוצים להגיד בידיעות? שהנתניהואים יותר גנדרנים? אוקיי, אבל אם הם עומדים בתקצוב שנקבע, מה אתם רוצים?תקציב
כפולת אמצע משעשעת ונוגה במעריב: אריק בנדר עקב אחר הח"כים ופועלם בעת ההצבעה. מדבריו עולה שלאיש מהם לא היה בכלל שמץ של מושג מה הם עושים. הם קראו ספרים, גלשו באינטרנט ושיחקו במשחקי מחשב. בעיקר הטרידה אותי כמות הממתקים שסיפקו להם עוזריהם: שוקולדים, חטיפים וקרמבואים. אלוהים ישמור, רעל צרוף, ולאיש לא אכפת. בטח שעם כמויות כאלו של סוכר בדם אין להם מושג מה הם עושים.הטובות לטייס
כולנו אוהבים את שלוש בוגרות בית הספר לטיסה (שתי טייסות ונווטת), אבל התשובות שמקבלים מהן, אם לא עוותו בכתיבה או בעריכה, מוזרות מאוד. למשל במעריב:"בקורס הזה לא נתקלתי בשוביניזם. להפך. כאשר הייתי בסדרת ניווט עם צוער נוסף והתברברנו מעט, הוא אמר לי, שאינו יודע, אם החברה שלו הייתה תופסת פיקוד וחוזרת לאיתור המסלול המדויק, כפי שאני עשיתי". מה? או: "בשדה קשה להתאפר, אבל בלימודים חוזרים לשמור על הטיפוח שלנו... יש בנים שמתלהבים מבת בקורס טייס, ויש בנים שנבהלים מקשר אם בת בצוות אוויר". (הטעות במקור)אני ממש מקווה שזה לא הן אלא העיתון.
ובידיעות: "אומנם הנשיות קצת הלכה לאיבוד בשנה הראשונה, אבל יש בנים שזה מלהיב אותם לשמוע שאני טייסת". מעניין מהי אותה נשיות שהלכה לאיבוד.
ובישר"ה משגיחים על שמותיהן, המפורסמים במקומות אחרים, ומקפידים על אותיות.
לחם עבודה
תפקיד כתב/ת פלילים של הארץ בירושלים לא אויש עדיין אחרי עזיבתה של ליאל קייזר בסוף אוקטובר. עומס נופל, לפיכך, על הכתבים האחרים באזור, שאין עניינם פלילים. סגן העורך אבי זילברברג מוסר שהחיפושים אחר כתב/ת בירושלים, שי/תסקר גם פלילים, נמשכים.הבלוג עיתונאים עורך סמינר כלכלי לעיתנאי ישראל. המפגש הראשון ייערך ביום רביעי הבא. פרופ' לאה אחדות תסביר מהו עוני.
אסף שניידר, שעזב את מעריב, חזר לדסק החדשות של ידיעות.
דב יודקובסקי
הלוויתו זוכה לכיתוב תמונה: ע' 18 בידיעות, 27 בישר"ה+ הספד של מרדכי גילת, 23 למטה במעריב, ידיעה ותמונה בחדשות התרבות והבידור של הארץ.אבי כהן
הייתי אמש בהרצאה של אופנוען מאומן על הישרדות בכביש. להרצאה, שלפי דברי מארגניה מגיעים בדרך כלל שמונה-15 איש הגיעו יותר מ-40. הנה, עובדה שגם אני הגעתי. אחד הדברים הראשונים שאמר שם גידי פרדר, היזם (ועיתונאי לשעבר) הוא: תודה לתקשורת על שפמפמה בלי הפסק את התאונה של אבי כהן. גם הוא אמר, כמובן, שמיליון תאונות כאלו קורות כל הזמן, אבל אם הסיפור של כהן שהובא לתודעה בווליום כל כך גבוה יציל כמה אנשים, או יגביר את המודעות שלהם לסכנות ולמוגבלויותיהם, ניחא (זה ציטוט חופשי לדבריו). בין היתר סיפר פרדר שהוא עצמו דיבר עם עד ראייה. העד סיפר לו שכשראשו של כהן פגע בכביש הוא כבר היה ללא קסדה - כזכור, רכב עם קסדת חצי לא רכוסה. הקסדה צריכה להיות צמודה לראש פיקס. שלא לומר רכוסה. והסיבה השנייה לתאונה, שרק אמש הבנתי אותה: כהן לא אמד היטב את העיקול בכביש (עיקול שנוטים להמעיט בחשיבותו בגלל רוחב הכביש ומשובחותו הכללית) וסטה מעט לכיוון הרכב שנסע במסלול המקביל. סטייה קלה, אבל היא זו שהובילה להתנגשות הקטלנית.בן כספית מתאר איך התנפלו האברכים על משפחת כהן ומנעו ממנה לתרום איברים למרות בקשתו המפורשת של המנוח בחייו.
קצה האצבעות
"התיעוד המצמרר" שהובטח בשער מעריב אתמול חוזר גם היום. עשרה עמודים פלוס שער סופשבוע, עמודים הכוללים תצלומים של מוריץ לוי ז"ל, צוער הקורס שתיעד את חבריו, ושיחה עם משפחתו של מרדכי חיימוביץ. כן, אלבום זיכרון עצוב ויפה. "תיעוד מצמרר"? אולי רק תצלום השער, בו נכנסים הצוערים לבית הכנסת בבה"ד 1, שבכניסה לו הפסוק "והנה הסנה בוער באש והסנה איננו אכל".
ליאור דיין חזר לארץ אחרי הגמילה "ואני כל כך נקי שאפשר לחפוף איתי את הראש", כך הוא כותב במדור שקיבל בסופשבוע. כותרת המדור הראשון: "השיבה הביתה". בחיי.
אחרי שב-7 ימים הובאו שני ראיונות עם אן פולארד, הגרושה, פה מראיינת שרי מקובר-בליקוב את הרעיה, אסתר פולארד. לא נראה לי שאשרוד את הראיון הזה.
העכבריר מסביר: אין סיכום שנה אלא תוכנית אופרטיבית ל-2011. למשל "למנוע עליית מחירי האוטובוסים". מה לא הבנתם? זה לא שאכפת להם כמה יעלה אוטובוס, אלא כמה יעלו כרטיסי נסיעה באוטובוס. אבל לא חשוב, בטח תבינו, כן? מה עוד? "להוציא לאור יותר ספרים על כסף ועבודה" כי נמאס לקרוא על "השואה, הנכבה, הזהות היהודית וקמילת איבר המין הזכרי". אה? או: להחזיר לעיר את הרייבים שכבר לא קיימים. ומי שלא יודע מה זה רייבים? שלא ידע. למי אכפת. וגם: לשמח ולטפח הדפסים מנומרים (זה במדור האופנה). תיהנו.
מוסף כלכליסט: ההשלכות של העלייה בתוחלת החיים. ירושות וכנהלאה.
