משקיעים במניות ב-2011? תעקבו מקרוב אחרי שוק האג"ח
מארי אנטואנט זכורה בעיקר בשל האמירה המיוחסת לה, "אם אין להם לחם, שיאכלו עוגות". נראה כי אמירה זו זוכה לעדנה מחודשת בימים אלו כשהרוח הרווחת היום בקרב מנהלי ההשקעות היא, כי אם אין למשקיעים היום תשואה בשוק האג"ח, שיקנו מניות.
ייתכן שזו השפעת הזמן שעבר מהמשבר של 2008 וייתכן כי זו תחושת המשקיעים שהעולם חוזר לצמיחה, נראה שהתאווה לסיכון חוזרת לשוק המניות ובמהירות רבה מן הצפוי. משבר החוב האירופי שהכה השנה לראשונה בחודש אפריל הביא לירידות חדות בשוק המניות בשיעור של כ 15%, הפעם כשעלה המשבר שוב לכותרות עם אירלנד השוק הגיב בירידה מינורית של 4% בלבד, כשבסוף השבוע שוק המניות בארה"ב חוזר לרמות שיא של טרום קריסת ליהמן ברדרס.
להגדלת הרכיב המנייתי מספר סיבות מרכזיות בשנה הקרובה. ראשית, הכלכלה הגדולה בעולם שהינה מוטת צריכה מראה סימני התאוששות ברורים. בשנתיים האחרונות הצרכן החל מקטין את רמות החוב שלו בצורה מדודה אך ברורה. החוב של משקי הבית פחת ב טריליון דולר בשנתיים האחרונות ל11.5 טריליון דולר. היחס של חוב להכנסה בקרב משקי הבית ירד מ 19% ל17%, קרוב לממוצע הרב שנתי שלו. האמריקאים שהחזיקו בחסכון שלילי ב 2007 חזרו לחסוך כשהחיסכון השולי ניצב על 6%. הפרמטרים הללו תורגמו ברבעון השלישי של השנה לגידול בצריכה הפרטית בשיעור של 2.8%, הגבוה ביותר מאז 2006.
הסיבה השנייה נעוצה במצב חברות מדד ה-S&P 500. החברות בשוק המניות האמריקאי מפוצצות במזומנים. מזומנים מהווים היום 7.4% מסך נכסי החברות, היחס הגבוה ביותר מזה 50 שנה, ובערך טוטאלי של 1 טריליון דולר. על פי הערכות בשוק גם לאחר הגדלת שעור הדיבידנד ב 20% וגידול בהשקעות בשיעור של 10% יוותרו החברות עם סכום של קרוב ל480 מיליארד דולר ב 2011. סכום זה ימשיך להמריץ את מחירי המניות כשנמשיך לראות רכישת מניות חוזרת של חברות וגידול במיזוגים ורכישות.
השנה הקרובה מסתמנת כשנה בה הבנקים המרכזיים מעלים ריבית כתוצאה מצמיחה בר-קיימא הגוררת איתה לחצים אינפלציוניים. מתחילת אמצע השנה הנוכחית ראינו העלאות ריבית באוסטרליה, מלזיה, ברזיל, דרום קוריאה,סין, טייוואן ומדינות רבות אחרות. הנחת השוק היא שמגמה זו תלך ותתעצם לתוך 2011, כשככול שתתקדם השנה היא תנועה מערבה, ותגיע ככול הנראה לארה"ב ברבעון האחרון של השנה. אפילו האסטרטגיים הדוביים ביותר על שוק המניות היום טוענים שיש להאמין בתרחיש של דפלציה חמורה על מנת לראות ריווחי הון בשוק האג"ח הממשלתי והקונצרני. אחרים חד משמעיים בהרבה כשהם טוענים שברמת החוב הנוכחית וקצב הדפסת הכסף, המשך עליית התשואות היא בלתי נמנעת.
האטרקטיביות של המניות בולטת גם במונחים יחסיים. השקעה כיום במדד ה-S&P משקפת מכפיל רווח עתידי ל-2011 של 13, עדיין מכפיל אטרקטיבי יחסית בראיה היסטורית, ובהתחשב בקצב הגידול ברווחיות שצפוי לעמוד על 15%. תשואת הדיבידנד של המדד ניצבת היום על 1.9% וביחס לאג"ח הממשלתי ל10 שנים הניצב על 3.39% מחדדת את אטרקטיביות האפיק.
רווחיות חברות אומנם נוטה להישחק בעיתות אינפלציה אך עדיין לספק הגנה טובה יותר ללחצים אינפלציוניים ביחס לאפיק האג"ח הלא צמוד. המדיניות המוניטארית המרחיבה דחפה את מחירי הנפט לשיא של שנתיים, מחיר הנחושת בשיא של כל הזמנים והאינפלציה בכלכלות המתפתחות כדוגמת סין וברזיל מרימה את ראשה. כל אלו תורמים להכרה שיש להגדיל את הרכיב המנייתי בתיק ההשקעות.
שני חששות עשויים לפגוע בניתוח שהועלה כאן. הראשון פסיכולוגי והשני קשור למהירות התגובה של השוק.
הגדלת הרכיב המנייתי על חשבון האג"חי הפכה לטרייד "צפוף" בחודש האחרון. יותר ויותר משקיעים פועלים בכיוון הגדלת רכיב המניות בדיוק מאותם סיבות שהוזכרו כאן מה שעשוי להקשות על המשך עליות השערים בזמן הקרוב. מקובל לחשוב ששוק מניות בריא הוא כזה שעולה על הרים של חששות, וכשפרמיית הסיכון פוחתת עוצמת העליות פוחתת אף היא (למעט מקרי קיצון של שוק בועתי שיצא מאיזון).
פרמטר נוסף שראוי לזכור הינו מהירות התגובה של השוק. ראינו את שוק האג"ח הממשלתי האמריקאי נע בעוצמה ואלימות שלא זכורה לי שנים. בתוך עשרה ימים בלבד נעה תשואת האג"ח הממשלתי האמריקאי ל-10 שנים מ-2.922% ל-3.53% וגרמה למשקיעים הפסד ממוצע של כ-6% באפיק סופר סולידי. במידה ומגמה זו תימשך ובעוצמה שכזו עשויי האפיק הסולידי לחזור ולהיות אטרקטיבי להשקעה מהר ממה שמצפים הפעילים בשוק.
הכותב הוא רוברט כרמלי מנהל השקעות חו"ל מגדל שוקי חול

סמוטריץ' חשף את מפת הריבונות - באמירויות הזהירו מקריסת 'הסכמי אברהם'
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הציג את התכנית שלו להחלת ריבונות ישראלית על יהודה ושומרון; באבו דאבי הגיבו בחריפות והזהירו: "מהלך חד צדדי זה קו אדום שיערער את ההסכמים"
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' העלה היום מחדש את נושא החלת הריבונות הישראלית ביהודה ושומרון, מהלך אותו הגדיר "צורך ביטחוני והיסטורי". בהצהרה שנשא לצד יו"ר מועצת יש"ע ישראל גנץ, הבהיר סמוטריץ' כי כוונתו היא להחיל את החוק הישראלי על 82% מהשטחים, תוך השארת 18% בלבד בידי הפלסטינים. "מקסימום שטח - מינימום ערבים", לדברי סמוטריץ'.
סמוטריץ' ציין שהמהלך זוכה לתמיכה רחבה בכנסת, כולל בקרב חלק מחברי האופוזיציה. "71 חברי כנסת תמכו בהחלטה, מול חמישה בלבד שהתנגדו", אמר. סמוטריץ' חזר והדגיש כי לדעתו מדובר בצעד שיש לגביו
קונצנזוס לאומי, והוסיף כי הדיון שהוקפא צפוי להתחדש מחר בערב ביוזמת ראש הממשלה בנימין נתניהו.
הוא גם התייחס לאירועי ה-7 באוקטובר ואמר כי "מעט מאוד אנשים עוד חושבים שישראל יכולה להרשות לעצמה להכפיל את עזה פי עשרים ולתת לשטח כזה, ששולט גיאוגרפית
על מרכזי האוכלוסייה, להפוך למדינת טרור". הוא הזכיר את החלטת הכנסת מלפני יותר משנה, שבה נשללה האפשרות להקמת מדינה פלסטינית, וטען כי ריבונות ישראלית היא הדרך להבטיח שמדינה כזו לא תקום.
באמירויות לא נשארו אדישים
זמן קצר לאחר הצהרתו, מסר
גורם רשמי באיחוד האמירויות לסוכנות רויטרס כי כל מהלך ישראלי חד צדדי של סיפוח יהודה ושומרון יהווה מבחינתם "קו אדום". באבו דאבי הזהירו כי מהלך כזה יערער בצורה חמורה את הסכמי אברהם - ההסכמים שנחתמו ב־2020 והובילו לנורמליזציה ביחסים בין המדינות וגם יכול להעמיד
בסכנה הסכמים עתידיים נוספים.
- הממשלה אישרה את הצעת התקציב הנוסף לשנת 2025 למימון הוצאות המלחמה
- תקציב נפתח, הגירעון עולה ל-5.2%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באמירויות הזכירו כי עצירת תוכניות הסיפוח הייתה אחד התנאים המרכזיים שהובילו לחתימת ההסכם מול ישראל. שר החוץ עבדאללה בן זאיד הדגיש אז בטקס החתימה כי נתניהו "בחר בשלום ועצר את הסיפוח בשטחים הפלסטיניים", והציג זאת כצעד
שסלל את הדרך לנורמליזציה. "אנחנו עדים למגמה שתיצור מסלול טוב יותר למזרח התיכון", אמר אז בן זאיד.