פרסום ראשון

HEDRIA מקפיאה את הפעילות לאחר אובדן הזיכיון לפרסום ברכבת ישראל

החברה המשותפת לאדרי מדיה והדיה תפסיק לפעול החל מינואר 2011. במייל שהועבר ללקוחות נכתב: "אנו נאלצים להקפיא את פעילות החברה לתקופה הקרובה עקב החלטתה המפתיעה של רכבת ישראל"
משה בנימין |

חברת הפרסום HEDRIA שהחזיקה בזיכיון לפרסום ברכבת ישראל משנת 2006. הודיעה על סיום דרכה הקרוב. החברה תקפיא את פעילותה החל מינואר 2011, ובמילים אחרות - מיום ראשון הקרוב בתחילת השבוע הבא תפסיק החברה את פעילותה.

במכתב שהוציא שלמה וילר סמנכ"ל השיווק והמכירות ב'הדריה-פרסום ברכבת ישראל' נכתב: "חברים,לקוחות וספקים יקרים. עכב החלטתה המפתיעה של רכבת ישראל על אי מימוש האופציה והמשך תקופת הזיכיון לפרסום ברכבת, החל מ-1.1.2011, אנו נאלצים להקפיא את פעילותה של החברה לתקופה הקרובה".

הדריה הוקמה ומוחזקת על-ידי מאיר אדרי מחברת שילוט החוצות 'אדרי מדיה גרופ' ועופר גל מבעלי חברת 'הדיה'. לפני מספר חודשים הוחלט ברכבת ישראל להעלות את תעריפי הזיכיון של הדריה. חברת הפרסום שילמה מידי שנה לרכבת ישראל כ-7.2 מיליון שקלים וברכבת דרשו להעלות את המחיר בכ-1.65 מיליון שקלים. הדריה החזיקה באופצייה לשנתיים נוספות ברכבת ישראל אך החליטה שלא להמשיך לאור השינויים בכדאיות הכלכלית והודיעה על כך לרכבת ישראל לפני כחודש וחצי.

עופר גל, הבעלים המשותף של הדריה יחד עם מאיר אדרי אומר לאייס: "ה-Lay out של רכבת ישראל לא מסוגל לייצר הכנסה שתואמת את המחיר אותו מבקשת הרכבת עבור הזיכיון. בעקבות זאת החלטנו שלא להאריך את הזיכיון שאיבד את הכדאיות הכלכלית שלו".

גל הוסיף ואמר: אנחנו בטוחים שרכבת ישראל עשתה מהלך שגוי בכך שהעלתה את המחיר. הדריה שילמה סכום ראוי והחברה עמדה בכל התחייבויותיה כלפי הרכבת. אני מאחל בהצלחה לכל מי שחושב שבתנאי הזיכיון הכספיים האלו עם נקודת פתיחה של מעל 8 מיליון שקלים, יוכל להגיע להכנסות שכאלו".

"אני מודה לרכבת ישראל בשמי ובשם מאיר אדרי (השותף. מ"ב) על שיתוף הפעולה ומערכת היחסים בשנים האחרונות. אין ספק שרכבת ישראל הייתה אתגר עסקי עבורנו".

בשלב זה הודיעה הדריה על הקפאת פעילותה ומסרה הודעה זו לעובדיה. החברה העסיקה כ-18 עובדים. לדברי גל השותפות בינו למאיר אדרי הפכה למערכת יחסים הדוקה שתמשך לבטח במישורים עסקיים נוספים. בהדריה לא שוללים את הקמת החברה מחדש במידה ותגיע הזדמנות עסקית ראויה. הזדמנויות כאלו עשויות להיות הזיכיון לרשות שדות התעופה ו/או הרכבת הקלה בירושלים.

ברכבת ישראל הוציאו לאחרונה את הזיכיון על הפרסום ברכבת ישראל למכרז במתכונת מפוצלת לשתי חטיבות. הזיכיון החדש יתחלק בין הפעלת הפרסום ברכבת ישראל וחלוקת החינמונים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ
צילום: נגה מסה לעמ

השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת

משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026

רן קידר |
נושאים בכתבה מסים

משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת  המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%. 

דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.  

 

מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות

משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן. 

בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.   

המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס  דומה.

בצלאל סמוטריץ
צילום: נגה מסה לעמ

השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת

משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026

רן קידר |
נושאים בכתבה מסים

משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת  המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%. 

דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.  

 

מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות

משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן. 

בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.   

המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס  דומה.