IBI מספק הצצה ל-2011: "עדיפה האחזקה במניות נדל"ן על פני אג"ח, קניונים רבים יחליפו ידיים"

אנליסט הנדל"ן שי ליפמן סקר את שוק הנדל"ן המניב לקראת 2011, מאמין כי הההשקעה במניות עדיפה על אג"ח וצופה שינויים משמעותיים בענף הקניונים
לירן סהר |

בראיון ל-BizTV אמר לפני שבועיים שי ליפמן, אנליסט הנדל"ן של בית ההשקעות IBI בשנת 2010 חברות הנדל"ן צברו כוח וכי בשנת 2011 הן מוכנות לפרוץ, בעיקר לחו"ל. בית ההשקעות מספק את תחזיותיו ל-2011.

"שנת 2011 תתאפיין בבניה של פרויקטים משרדיים ובמאמצים לשווקם, לקראת סוף השנה חלק גדול מהפרויקטים בעיקר בחולון, בפתח תקווה ובהרצלייה, יהיו כבר בשלבי גמר שלד ואז נוכל לבדוק האם הביקושים אכן חזרו לשוק כאשר נבחן את שיווק השטחים בפרויקטים", אומר ליפמן. "להערכתנו, מחירי השכירות יבצעו זחילה כלפי מעלה ותשואות הנכסים יחזרו למקדם היוון של 7%, מה שיגרור עליית ערך בשווי הנכסים שבידי החברות".

ליפמן מציין כי מעניין יהיה לראות מה תעשנה חברות הביטוח וקרנות הפנסיה הפעילות מאוד בענף. "להערכתנו אלו ימשיכו לרכוש נכסים, כאשר נכסי אמפא נדל"ן מהווים יעדי רכישה מצד אחד, ותימשך המגמה שמובילה מגדל ביטוח (במגה פרויקט ברחוב יגאל אלון בת"א) של ייזום עצמי של בנייני משרדים להגדלת הפורטפוליו שלהם. ב- 2011 תתעצם הפעילות הסולארית של החברות עם קבלת מכסות נוספות מחברת החשמל".

הרבה קניונים יחליפו ידיים

ליפמן צופה כי הקונסולידציה בענף הקניונים תמשך ב-2011- "להערכתנו אנו צפויים למבול של קניונים שיחליף ידיים, שתי הקבוצות הגדולות, מליסרון ועזריאלי (עזריאלי קבוצה) ירצו להגדיל את מצבת הנכסים שלהם, בידי שאר הגורמים הפעילים בענף יוותרו שתי ברירות: למכור או לרכוש נכסים ולגדול. הנכסים שלהערכתנו הם המבוקשים ביותר ואותם ירצו לרכוש, בעיקר שתי הגדולות הם: קניון 7 הכוכבים בהרצלייה של הכשרת היישוב, הקניונים ארנה בהרצליה, סטאר אשדוד של מנופים והקומפלקס של גזית גלוב ישראל לאורך כל רחוב משה דיין בראשון לציון. מי שירצה להגדיל פעילות ולהיות משמעותי יותר בענף יכולות להיות חברות הפעילות בענף כמו אמות וישפרו מקבוצת נכסים ובניין להערכתנו, שתי אופציות עיקריות עומדות בפניהם: רכישת פעילות המסחרית של גזית גלוב בישראל או רכישת הפעילות של ביג בישראל".

אסטרטגיית השקעה

"תשואת הדיבדנד אותה מספקות חברות הנדל"ן, לצד הדיסקאונט הלא גבוה במחירי המניות, בלי להתחשב בייזום, גורמים לחברות הנדל"ן המניב להוות עוגן בתיקי ההשקעות", מוסיף ליפמן. "עם חזרת הביקושים בענף, שעשויה לגרום גם לעליית מחירי השכירויות במשרדים, אנו מעריכים כי אחזקה בחברות אלו צריכה להיות חלק בכל תיק השקעות. בבחינת חוב מול מניות להערכתנו, המניות במצב השוק הנוכחי עדיפות על פני האג"ח. לאור העליות במחירי המניות בבורסה אנו מורידים את ההמלצה לענף לנייטרלי ומוצאים את קבוצת עזריאלי ונצבא כיחידות שנמצאות עדיין בתמחור אטרקטיבי. להערכתנו מחירי המניות כיום משקפים כבר את ירידת התשואות בפועל, ומזכירים כי פעילות ייזום בהגדרה היא מסוכנת יותר מאחזקת נכסים מניבים. למי שמעוניין להתמקד בייזום בתחום, אנו ממליצים להשקיע בקבוצת עזריאלי ובגב ים (גב ים), כמעט כל הפורטפוליו שלהן נוצר על ידי ייזום עצמי".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.